1. עניינה של החלטה זו במה שקשור לעריכת בדיקות אסום להורי התובעת 1. ההחלטה ניתנת לאחר שהתובעות לא עשו שימוש בזכות התשובה שניתנה להן בהחלטה מ-6.2.17.

2. מקובלת עליי עמדת "קרנית" בתשובה שהגישה ב-14.2.17.

בדיקת האסום לתובעת 1 נערכה כבדיקת עזר לצורך חוות הדעת הנוירולוגית (של המומחה, פרופ' שטינברג) ומי שערך אותה אינו מומחה רפואי מטעם בית המשפט. בהמשך לכך ובכלל, ממצאיה אינם מהווים חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, אלא הם חלק מן התשתית שעל יסודה קובע המומחה הרפואי מטעם בית המשפט את כל הנחוץ.

מכח העיקרון דלעיל נפסק למשל כי לא ניתן לחקור מי שערך בדיקת עזר או להפנות אליו שאלות, אלא כל הבירורים הנחוצים נערכים באמצעות המומחה(ים) מטעם בית המשפט, ונקבעו קביעות נוספות הנגזרות ממנו (וראו למשל: המ' (מח', נצ') 1600/88 פראסיני נ' אשקר, פ"מ תש"ן (א) 121 (1989); רע"א 7763/04 חבז נ' קרנית (27.2.06); ת.א. (מח', י-ם) 4050/10 קלי נ' הראל (7.3.11), ת.א. (מח', י-ם) 44945-12-10 בוכארי נ' קיסוואני (22.12.14) ועוד).

3. כפועל יוצא מן האמור לעיל אין לפנות אל פרופ' אל-פלג או למאן דהו חיצוני אחר לגבי מה שעל הפרק וגם אין מקום לשאלה 3 משאלות ההבהרה שמציעות התובעות בתשובתן האחרונה.

4. לעומת האמור לעיל, בהמשך להסכמה שתוצאות הבדיקה האמורה תועברנה אל פרופ' שטינברג ובכלל, אין הצדקה למנוע מלשאול את שאלות 2-1 מן השאלות המוצעות הנ"ל.

5. אשר על כן, על התובעות לפנות אל פרופ' שטינברג בהתאם למצוין לעיל עד 5.3.17.

6. בשלב זה נקבע עיון פנימי ב-5.4.17, תוך שניתן להודיע או לעתור בעקבות כל התפתחות שתצדיק מהלך כזה.

ניתנה בהעדר הצדדים היום, כ"ז בשבט תשע"ז, 23 בפברואר 2017.

רפאל יעקובי, שופט