1. בתביעה דנן עותר התובע להכיר באירוע תאונתי מיום 31/8/10 כתאונת עבודה אשר בעקבותיה נגמרו לו ימי אי כושר לעבוד החל מיום 2/9/10 ועד ליום 31/10/10 בהתאם לתעודות הרפואיות לנפגע בעבודה.

2. בעקבות חוות דעתו של המומחה שמונה בתיק (דר' אופנהיים) הודיע הנתבע (17/12/13), כי הוא מכיר באירוע כתאונת עבודה שכתוצאה ממנה נגרמה לתובע תקופת אי כושר עד ליום 8/9/10 וזאת בהתאם לאמור בחוות הדעת.

3. בתגובה להודעת הנתבע הגיש התובע סיכומים ובהם עתר לתשלום מלוא ימי הפגיעה בהתאם לתעודות אי הכושר.

4. בחוות דעתו קבע המומחה כי הכאב כתוצאה מהחבלה ביום 31/8/10 יכול היה להמשך מספר ימים נוספים. עוד קבע, כי לתובע ניתנו תעודות אי כושר לעבודה עד לתאריך 31/10/10 ללא כל עדות לפגיעה אנטומית וללא רישום של אבחנה של ממש, ועל כן העריך כי תקופת אי הכושר שניתנה לתובע בעקבות הפגיעה אינה סבירה ואינה מגובה ברישומים רפואיים המתארים ממצאים גופניים או אבחנה ברורה. על יסוד נימוקים אלה קבע המומחה שנכון לאשר תקופת אי כושר רק על פי התעודה הראשונה דהיינו עד לתאריך 8/9/10.

5. התובע לא הגיש בקשה להפנות למומחה שאלות הבהרה, ואף על פי כן עתר בסיכומיו בהרחבה לדחות את חוות דעתו של המומחה ביחס לתקופת אי הכושר.

6. בנסיבות אלה, ולפנים משורת הדין, ניתנת לתובע הזדמנות נוספת לבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה ביחס לתקופת אי הכושר.

7. התובע יהא רשאי להגיש בקשה כאמור בתוך 14 ימים מהיום, אחרת ינתן פסק דין על יסוד החומר שבתיק, לרבות סיכומי התובע.

8. התיק יעלה לעיוני בעוד 14 יום.

ניתנה היום, ד' שבט תשע"ד, 05 ינואר 2014, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.