לפני בקשה לתיקון כתב תביעה, שעיקרה בהוספת דין הרשות הפלסטינית כעילה משפטית נוספת לתביעה זו.

העובדות וטענות הצדדים

1. התובע, תושב חברון, היה מעורב לטענתו, ביום 20.05.2010 בתאונת דרכים שהתרחשה בעירו, במהלכה נפגע על ידי רכב הנהוג על ידי הנתבע 1 או הנתבעת 2, שהיה מבוטח אצל הנתבעת 3. התביעה, הוגשה ביום 02.01.2012, בגין נזקיו הגופניים של התובע בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים").
2. בהחלטה מיום 01.02.15 שעניינה דרך קביעת נכותו של התובע, נקבע, כי הדין החל בענייננו הוא הדין הכללי הקבוע בתקנות סדר הדין, בשונה מקביעת הנכות על פי סעיף 6(א) לחוק הפיצויים, ולפיכך ניתנה הוראה לתובע להגיש חוות דעת להוכחת נכותו ככל שזו קיימת.
3. ביום 27.01.2015 הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך הוספת הדינים הרלוונטיים לכתב התביעה אשר מכוחם טוען התובע לפיצויים. ובמילים אחרות מבקש התובע להוסיף למשפט: "התאונה אשר ארעה לתובע מהווה "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק הפיצויים" את המשכו: "ו/או צו המושל הצבאי בדבר פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (יהודה ושומרון), צו מספר 677, תשל"ו 1976 ו/או חוק הביטוח הפלסטיני ו/או הדין החל בשטח הרשות הפלסטינית, ועל הנתבעת 3 לפצותו, בהתאם לדין החל, בגין מלוא נזקיו תולדת התאונה".

התובע טוען, כי נוכח טענת הנתבעת לפיה הדין החל על התביעה הינו דין המקום, היינו הדין הפלסטיני, להבדיל מחוק הפיצויים, ועל מנת שבפני בית המשפט תובאנה מלוא הפלוגתאות הרלוונטיות אזי יש לקבל בקשתו.

1. הנתבעת 3 מתנגדת לבקשה וטוענת, כי התובע השתהה ארוכות בהגשת הבקשה ונגרמו לה הוצאות מיותרות. עוד טוענת הנתבעת, כי התובע מעלה טענות חלופיות לגבי הדין החל דבר שאינו אפשרי, ומכל מקום על התובע לצרף חוות דעת לעניין הוכחת הדין הזר. בנוסף מעלה הנתבעת טענה, כי על פי החוק הפלשתינאי התביעה התיישנה.
2. לטענות אלה, השיב התובע ארוכות, כי בכתב התביעה מפורטת עילת התביעה, שהינה תאונת הדרכים ושאלת הדין החל היא שאלה שיש לבררה בהמשך ההליכים, כאשר בעניין זה, הבקשה לתיקון כתב התביעה באה בעקבות טענות הנתבעת והערות בית המשפט במהלך דיון קדם המשפט. התובע טוען, כי עוד לא הגיעה העת להגיש חוות דעת להוכחת הדין הזר ובבוא העת ובמידת הצורך תוגש חוות דעת כזו. מוסיף התובע, כי בכתב התביעה אין כל חובה לפרט הוראות חוק, אלא רק את הטענות העובדתיות המהותיות הנדרשות, טענות שכבר פרט. באשר לטענת ההתיישנות שמעלה הנתבעת, טוען התובע, כי הטענה נטענת רק בחצי פה ומכל מקום בתיקון כתב התביעה, אין משום הוספת עילה חדשה, שכן חבות הנתבעת נשאבת מפקודת חוק ביטוח רכב מנועי, והשוני היחיד בין דברי החקיקה הוא בעניין גובה הפיצוי.

דיון והכרעה

1. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ומכלול נסיבות העניין, באתי לידי מסקנה, כי יש להתיר לתובע לתקן את תביעתו וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן.
2. הכלל הוא, כי בקשה לתיקון כתב טענות תענה ברוחב לב על מנת לסייע לבית המשפט לפתור את המחלוקת האמיתית שבין הצדדים (רע"א (מח'-חי') 8755-11-08‏‏ הכשרת הישוב בישראל בע"מ נ' אמיר עלו (28.12.08) ורע"א 7117/12 נאווה גרשוני נ' מפעלי מתכת החרשה רב כיפוף בע"מ (15.11.12)).
3. במקרה דנן, לאור טענות הנתבעת בכתב הגנתה ובבקשה למינוי מומחים רפואיים, כמו גם עמדתם בנוגע לדין החל, לא יכול להיות ספק, כי סוגיית הדין החל, היא בגדר אחת מן המחלוקות המשפטיות החלות בין הצדדים ובקשה לתיקון כתב התביעה נדרשת שאם לא כן עשוי התובע לעמוד לפני שוקת שבורה.

ההלכה קובעת שתובע הרוצה להסתמך על חוק זר, חייב לפרש בכתב טענותיו, כי יש לנהוג בעניין לפי המשפט הזר ומהן קביעותיו של אותו משפט החלות על הענין (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מה' שביעית, ש' לוין עורך, בעמ' 137). בעניין זה נקבע למשל ברע"א 3924/01 Hess Form Licht Company נ' הנדסת חשמל כללית בע"מ, דינים עליון סא, 70, דברים שאין לי אלא להביאם כלשונן -

"הוראות דין זר בבית-משפט ישראלי הן בגדר עובדות שאותן יש להוכיח בראיות. ראו, למשל, ע"א 36/50 שור נ' ויצמן, פ"ד ח' 612, בע' 615. משכך, ברי כי הדין הזר, ככל שהתובע מבקש להשתית עליו את תביעתו, מהווה חלק מן העובדות הרלוואנטיות שאותן יש להעלות בכתב-התביעה, כנדרש בתקנה 9(5) לתקנות"

מקום שתובע לא מעלה את הטענה בכתב הטענות, ידון הענין לפי משפט ישראל (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מה' שביעית, ש' לוין עורך, שם).

משכך, על מנת שטענותיו של התובע בדבר תחולת הדין הזר ייבחנו, ראוי להתיר לו לתקן את תביעתו.

1. באשר לטענה, כי התובע לא צרף לבקשתו חוות דעת בנוגע לדין הזר, הרי שבהתאם להלכה, דין זר כמוהו כעובדה שיש להוכיחה (השווה: ע"א 345/87 Hughes Aircraft Company נ' מדינת ישראל, פ"ד מד (4) 45, 124). הדרך המקובלת להוכחת תוכנו של דין זר בבית המשפט היא הגשת חוות-דעתו של מומחה לדין הזר (ע"פ 8019/96 יגאל עמיר נ' מדינת ישראל, פ"ד נג (4) 459, 471-472) ואולם, ספק אם קיימת חובה לצרף את חוות דעת לכתב התביעה ומכל מקום הנתבעת לא הפנתה לכל מקור משפטי או פסיקה המחייבת לעשות כן (בהקשר זה השווה: ת"א 37919-08 יהלומי קארס בע"מ נ' יפה רזניק (10/2/2010), שם נקבע, כי אין מניעה לצרף חוות דעת לעניין הדין הזר בשלב הגשת תצהירי עדות ראשית). מכל מקום, הנתבעת תוכל להעלות טענותיה בעניין במסגרת כתב ההגנה ובקשות מקדמיות לאחר תיקון כתב התביעה.
2. הוא הדין בנוגע לטענת ההתיישנות שהעלתה הנתבעת בלשון רפה. טענתה של הנתבעת אינה מפורטת, נטענה בעלמא, מבלי פירוט כלשהו ואין בה כדי למנוע תיקון כתב התביעה, במיוחד כך, כאשר בכתב ההגנה נתונה לה הזכות להעלות את מלוא טענותיה.
3. מבקשתו של התובע, עולה כי בכוונתו לתקן את כתב התביעה כך שתעלינה טענות חלופיות בעניין הדין החל, אמנם המדובר בטענות משפטיות חלופיות, דבר שאינו אסור, אולם טוב יעשה התובע אם יחליט מהי עמדתו בנוגע לחוק החל ומכל מקום, אין חולק, כי עליו יהא הנטל להוכיח את כל אחת מהחלופות.
4. באשר לטענת הנתבעת, כי התובע השתהה בבקשתו, יצויין, כי אכן התביעה תלויה ועומדת פרק זמן לא קצר, אולם ההליך בעניינו של התובע רק בראשיתו, טרם ניתנה הוראה על הגשת ראיות, וגם משום כך, כאשר התיקון חיוני לבירור תביעתו, ראוי לקבל את הבקשה.
5. לאור כל האמור לעיל, יגיש התובע כתב תביעה מתוקן עד ליום 6/9/15, כל המסמכים המצורפים לכתב התביעה המתוקן, יתורגמו לעברית כדין. כמו כן, לכתב תביעה זה יצרף התובע חוות דעת רפואיות, כמפורט בהחלטה מיום 1/2/15, שאם לא כן לא יורשה להוכיח עניין שברפואה.

את כתב התביעה יואיל התובע להמציא כדין גם לנתבעים 1 ו-2 בהעדר הודעה מטעם הנתבעת, כי היא מייצגת את הנתבעים 1 ו-2.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

התיק נקבע לתז"פ ביום 7/9/15 על מנת לבחון הגשת כתב תביעה מתוקן.

ניתנה היום, כ"ג תמוז תשע"ה, 10 יולי 2015, בהעדר הצדדים.