לפני בקשת המבקשת לחיוב המשיבה במתן ערובה להוצאות.

1. נגד המשיבה (להלן: "אורתם סהר") ואחרים הוגשה תביעה בסך של כ-7 מיליון ₪.

המשיבה הגישה הודעת צד ג' נגד המבקשת (להלן: "נתיבי איילון") ונגד אחרים.

2. בשלב שלאחר תחילת שמיעת הראיות נקלעה אורתם סהר להליכי חדלות פרעון, בעקבותיהם ניתן צו הקפאת הליכים לגביה, ולאחר מכן אושר ביום 6.12.16 הסדר נושים בעניינה. לפי הסדר הנושים, הצפי לתשלום לנושים רגילים (דוגמת התובעת בהליך זה) הוא כ-10% מנשייתם.

3. בית משפט של פירוק נתן אישור להמשיך בהליכים נגד אורתם סהר בתביעה זו, וגם להמשך ההליכים בהודעת צד ג' שהוגשה על ידי אורתם סהר.

4. נתיבי איילון עתרה לחייב את אורתם סהר להפקיד ערובה להוצאות נתיבי איילון בהליך זה בסכום שלא יפחת מ-200,000 ₪.

היא הפנתה לחזקה הקבועה בסעיף 353א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"), לסיכוייה הקלושים של הודעת צד ג' שנשלחה נגדה, ולמצבה של אורתם סהר, כפי שתואר לעיל, לפיו ברור שלא תוכל לשלם את ההוצאות שייפסקו נגדה, אם ייפסקו.

5. אורתם סהר טענה מעין טענת שיהוי לפיה נתיבי איילון יכולה הייתה להגיש את בקשתה עוד בתקופה שקדמה להקפאת ההליכים. עוד טענה כי חיובה בהפקדת ערובה להוצאות יפגע בזכות הגישה שלה לערכאות, ולפגיעה ביתר הנושים הרגילים ובקופת ההסדר. כן טענה אורתם סהר כי סעיף 353א' דן בתובע ובנתבע אך לא בהודעת צד ג'. כן טענה כי נושא סיכויי הודעת צד ג' נגד נתיבי איילון טעון ליבון עובדתי ושמיעת ראיות עדים שטרם נשמעו.

על בסיס אלה טענה אורתם סהר כי מתקיימות נסיבות המצדיקות אי חיובה בהפקדת ערובה להוצאות.

6. על חברה חלות הוראות סעיף 353א לחוק החברות. בהתאם להוראות אלה, קיימת חזקה כי חברה בע"מ המגישה תביעה חייבת להפקיד ערובה להוצאות, לפי בקשה המוגשת על ידי הנתבע. חזקה זו ניתנת לסתירה בהתאם להוראות אותו סעיף, אך הנטל לסתור חזקה זו מוטל על החברה [ר' רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (פורסם בנבו, 13.7.08, להלן: "עניין נאות אואזיס")].

7. בהחלטה המקיפה שניתנה על ידי כב' השופט מלצר ברע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 11.2.09) נקבע, בין היתר, כי קיימות שתי חלופות, שבהתקיימן בית המשפט לא יורה על הפקדת ערובה:

"(א) אם החברה הוכיחה כי יהיה לאל ידה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה בדין.

(ב) אם בית המשפט סבור כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בהפקדת ערובה."

בשלב הבדיקה הראשון על בית המשפט לשקול את מצבה הכלכלי של החברה, ואם נקבע כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם תזכה בדין, עליו להמשיך ולבחון, בשלב הבדיקה השני, האם נסיבות העניין מצדיקות אי חיוב החברה בהפקדת ערובה להוצאות. במסגרת זו יובאו בחשבון הזכויות החוקתיות הנוגדות של הצדדים (זכות הגישה לערכאות, זכות הקניין של הצדדים), כשהכלל הוא החיוב בערובה ואילו הפטור הוא החריג. במסגרת זו הנטל מוטל על החברה להוכיח כי על אף מצבה הכלכלי מתקיימות נסיבות בשלהן אין לחייבה בהפקדת הערובה. ניתן להתייחס בהקשר זה גם לסיכויי התובענה (שכן מטרת הפקדת הערובה היא גם למנוע תביעות סרק), אף שאין להיכנס בהרחבה, בשלב זה, לניתוח סיכויי התובענה, ויש להיזקק לנושא זה רק כאשר סיכויי התביעה גבוהים במיוחד או קלושים מאד.

8. ניתן לחלוף במהירות על פני שלב הבדיקה הראשון, שכן ברי כי אורתם סהר לא תוכל לשלם הוצאות שייפסקו נגדה, אם ייפסקו, נוכח הימצאותה בהסדר הנושים, לפיו נושים רגילים צפויים לקבל חלק קטן ביותר מהיקף נשייתם.

9. בחנתי בשלב הבדיקה השני, האם יש בטענות אורתם סהר כדי להצדיק חריגה מהכלל לפיו יש לחייבה בהפקדת ערובה להוצאות, ומצאתי כי התשובה לכך שלילית.

10. אין מקום לטענת שיהוי, שעה שהבקשה הוגשה סמוך לאחר שבית משפט של פירוק התיר את המשך ההליכים בעניינה של אורתם סהר. האחרונה לא הוכיחה כי היה בסיס להגיש בקשה לחיוב בערובה להוצאות במועד מוקדם יותר, מה גם שטענת שיהוי איננה, על פני הדברים, טענה שיש מקום להעלותה במסגרת בקשה לחיוב בערובה להוצאות, בקשה שניתן להגישה בכל שלב משלבי ההליך. אורתם סהר אינה נפגעת מכך שהבקשה הוגשה בשלב זה של הדיון לאחר הליכי חדלות הפירעון שננקטו נגדה, הקפאת ההליכים, הסדר הנושים ומתן ההיתר של בית משפט של פירוק להמשיך בהליכים בעניינה.

11. טענת הפגיעה בזכות הגישה לערכאות אינה יכולה להתקבל, שכן הפגיעה בזכות הגישה לערכאות קיימת בכל מקרה בו מושת חיוב בהפקדת ערובה להוצאות ויש קושי בהפקדה. באשר לפגיעה בקופת ההסדר ובנושים הרגילים, אין בה כדי להביא לכך שנתיבי איילון תממן את ההליכים המשפטיים בהם נקטה אורתם סהר נגדה, ואם לדעת הנאמנים להסדר הנושים יש להמשיך בהליכים נגד נתיבי איילון לטובת האינטרסים של הנושים, יהא עליהם למצוא מקור מימון להפקדת ערובה להוצאות נתיבי איילון [ר' גם בש"א (מחוזי חיפה) 8988/06 כרמל אולפינים בע"מ נ' תעשיות אלקטרוכימיות (1952) בע"מ (22.11.06)]. עדיין, יהיה מקום להתחשב במצב אורתם סהר ובאינטרסים של נושיה בקביעת סכום הערובה להוצאות.

12. לא מצאתי בסיס לטענה כי חיוב בערובה להוצאות אינו חל על הודעת צד ג'. שולח הודעת צד ג' נחשב כתובע לעניין זה, וצד ג' הוא הנתבע, וההוראות בדבר חיוב בערובה להוצאות יחולו על שולח הודעת צד ג' כמו על תובע [ר' רע"א 19/10 מורביקו אוברסיס בע"מ נ' ז. גולדמן אינטרנשיונל טרייד בע"מ (16.4.12)].

13. באשר לסיכויי הודעת צד ג' נגד נתיבי איילון בע"מ, העדים בעניין זה טרם נשמעו, ובכל מקרה, אין בסיכויים האמורים כדי להביא לאי חיובה של אורתם סהר בהפקדת ערובה להוצאות.

14. לפיכך יש לקבל את הבקשה ולחייב את אורתם סהר להפקיד ערובה להוצאות.

15. בקביעת סכום הערובה להוצאות אתחשב באמור לעיל לגבי מצבה של אורתם סהר והאינטרסים של נושיה, ובכך שהבקשה הוגשה לאחר תחילת שמיעת הראיות (לאחר שהתקיימה ישיבת ההוכחות הראשונה). החשיבות שבכך היא שחיוב בערובה להוצאות בא למנוע, במקרים המתאימים, מצב בו הנתבע מוציא הוצאות לצורך ניהול התביעה, כשיש חשש שהוצאות אלה לא ישולמו לו על ידי התובע, במקרה בו בית המשפט יקבע כי על התובע לשלם לנתבע הוצאותיו. אך בשלב בו נמצאת התביעה עתה, ברי כי נתיבי איילון הוציאה כבר חלק בלתי מבוטל מההוצאות, והסכום שייקבע יביא בחשבון, בין היתר, את ההוצאות המוערכות שעליה עוד להוציאן בהמשך ניהול ההליך, בהתחשב בשלב הנוכחי בו מצוי ההליך [ר' לעניין זה ת"א (מרכז) 28744-09-10 מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ נ' פולק (22.3.15)].

עוד יש להתחשב בסכום התביעה (שהוא סכום הודעת צד ג' ששלחה אורתם סהר) המתסכם בכ-7 מיליון ₪, ובכך שנתיבי איילון אינה נתבעת בתיק זה, והודעת צד ג' נוספת שנשלחה על ידי אחת הנתבעות אינה מופנית כלפיה, דהיינו היא בעלת דין בהליך זה, רק בשל הודעת צד ג' שנשלחה אליה על ידי אורתם סהר.

בהתחשב בשיקולים הנ"ל, נקבע סכום הערובה להוצאות שעל אורתם סהר להפקיד בסך של 30,000 ₪.

16. אני מחייב, אפוא, את אורתם סהר להפקיד עד 26.3.17 בקופת בית המשפט סך של 30,000 ₪ במזומן או לחלופין ערבות בנקאית בסך הנ"ל בלתי מותנית צמודה למדד ובלתי מוגבלת במועד הפירעון. אם לא ייעשה הדבר, תידחה הודעת צד ג' שהגישה נגד נתיבי איילון.