המבקש עותר לחייב את המשיבות בהפקדת ערובה להוצאות בגין הודעת צד ג' ששלחו נגדו.

2 המשיבות הן נתבעות בתיק.

באשר למשיבה 1 (להלן: "אורתם"), ביום 19.3.17 ניתנה החלטה בבקשה דומה של נתיבי איילון בע"מ (להלן: "נתיבי איילון"), אף היא צד ג' בהודעת צד ג' ששלחה אורתם, ובה חויבה אורתם להפקיד ערובה להוצאות בסך 30,000 ₪ (להלן: "ההחלטה הראשונה").

כמו כן, ביום 10.5.17 ניתנה החלטה בבקשה דומה של המשיבה 3 (להלן: "פרו-שיא"), אף היא צד ג' בהודעת צד ג' ששלחה אורתם, , ובה חויבה אורתם להפקיד ערובה להוצאות בסך 10,000 ₪ (להלן: "ההחלטה השנייה").

אורתם, המצויה בהליכי פירוק (וקיבלה אישור להמשיך בהודעת צד ג') לא הפקידה את הסכומים הנ"ל, והודעת צד ג' שלה נגד נתיבי איילון ונגד פרו-שיא נדחתה עקב כך.

הגם שעל פני הדברים, היה מקום לחייב את המשיבות בהפקדת ערובה להוצאות (ר' הנימוקים בהחלטה הראשונה, וכן העובדה שטענת פרו-שיא לאיתנות כלכלית לא נתמכה באסמכתאות),קיימים שני טעמים לדחותה.

שני הטעמים קשורים למועד הגשת הבקשה.

הטעם הראשון נעוץ בשלב הדיון בו מצויה הבקשה. הבקשה הוגשה ביום 24.5.17, כשבוע ימים לפני ישיבת ההוכחות האחרונה שהתקיימה ביום 1.6.17 (לפניה התקיימו 4 ישיבות הוכחות), ומטבע הדברים, נוכח מועדי התגובות, ההחלטה ניתנת לאחר קיום ישיבת הוכחות זו, כאשר כל שנותר לצדדים הוא להגיש סיכומים בתיק. מכאן כי חלק הארי של ההוצאות בתיק זה כבר הוצא, אם לא כולן, ומטרת הבקשה אינה להבטיח תשלום הוצאות שטרם הוצאו על ידי המבקש, אלא להבטיח תשלום הוצאות שכבר הוצאו.

הטעם השני הוא השיהוי הניכר בו הוגשה הבקשה.

את הבקשה נגד פרו-שיא ניתן היה להגיש לפני זמן רב מאד, ולכן השיהוי בהגשת הבקשה נגדה ניכר. שיהוי קיים גם באשר לבקשה נגד אורתם. זו הוגשה כארבעה וחצי חודשים לאחר שבית משפט של פירוק התיר לה (ביום 12.1.17) להמשיך בהליכים שהיא מנהלת בתיק זה. כך, שתי הבקשות האחרות שנזכרו לעיל הוגשו ב-8.2.17 וב-26.4.17.

לאור השלב המתקדם מאד בו מצוי התיק (הגשת הסיכומים), וכן השיהוי הרב בהגשתה , אין מקום, אפוא להיעתר לבקשה (ר' לעניין זה זה ת"א (מחוזי מרכז) 28744-09-10 מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ נ' פולק (22.3.15)]

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ז, 15 יוני 2017, בהעדר הצדדים.