בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין.

המבקשת, חברת מאירפלד השקעות וניהול בע"מ (להלן:"המבקשת"), מבקשת כי תינתן לה הארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגדה ביום 10/12/13, בהעדר התייצבות מטעמה, והמתייחס לדירה הידועה כתת חלקה 1 של חלקה 81 בגוש 10783 שברחוב חורב 37 בחיפה (להלן: "הדירה").

רקע להליך

1. ביום 31/1/12 הגישה המשיבה - חברת סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ (להלן:"המשיבה") תביעה כנגד המבקשת, בה עתרה לפסק דין המצהיר כי זיכרון הדברים שנחתם בין הצדדים למכירת הדירה מהמשיבה למבקשת, ושעל פיו רשמה המבקשת הערת אזהרה בפנקס רישום המקרקעין, איננו מהווה הסכם שלם ומחייב, או חוזה מחייב, כי לא נכרת בין הצדדים חוזה מחייב למכר הדירה, כל עיקר, ולצוות למחוק את הערת האזהרה שנרשמה לבקשת הנתבעת על הדירה בפנקסי המקרקעין.

2. ביום 31/3/12 הגישה המשיבה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. בעקבות בקשה זו ניתן ביום 29/3/12 פסק דין כנגד המבקשת ובהעדר הגנה (ביום 2/4/12 ניתן פסק דין בהעדר הגנה מתוקן) (להלן: "פסק הדין הראשון").

ביום 2/4/12 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק הדין הראשון, ולעיכוב ביצועו, ובמקביל אף הגישה כתב הגנה. בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע התקבלה כאשר באותה החלטה קבע בית המשפט (כב' השופטת ת' נתנאל שרון), כי "על אף הערפול בהסבר לאי הגשת כתב הגנה במועד, אני מורה, בשלב זה, על מנת לשמור על המצב הקיים, על עיכוב ביצוע פסק הדין שניתן על ידי ביום 29.3.12 וכן על עיכוב ביצוע פסק הדין המתוקן שניתן על ידי היום וזאת - עד למתן החלטה אשר תורה אחרת".

בהמשך וביום 16/10/12 קיבל בית המשפט את הבקשה לביטול פסק הדין הראשון, וביום 25/4/13 הפנה את הצדדים לגישור בפני עו"ד יעקב גילת. מאוחר יותר, ב-30/9/13 הודיע ב"כ המשיבה כי הליך הגישור בין הצדדים לא צלח.

בהמשך, הועבר התיק לטיפולו של מותב זה, וביום 9/10/13 הגיש ב"כ המשיבה הודעה לבית המשפט בדבר המועדים הנוחים לצדדים לקיום קדם משפט. בית המשפט הועיד את התיק לישיבת קדם משפט ליום 20/11/13 אליה התייצבה המשיבה בלבד, וזו עתרה לפסק דין בהעדר התייצבות מטעם המבקשת.

באותו דיון קבעתי כי "בטרם אכריע בבקשת התובעת למתן פסק דין בהעדר התייצבות מטעם הנתבעת, רואה להורות לנתבעת להגיש תוך ארבעה ימים הודעה לתיק בית המשפט בה תפרט סיבת אי התייצבותה לדיון של היום". כן נקבע מועד לקדם משפט נוסף ליום 10/12/13.

3. ביום 10/12/13, ומשלא התייצבה המבקשת אף לדיון זה ולא הוגשה כל תגובה לתיק, ניתן פסק דין במסגרתו נתקבלה תביעת המשיבה, בהעדר התייצבות של המבקשת לשתי ישיבות. בפסק הדין נקבע, כי לא נכרת כל הסכם בין הצדדים וכל זכרונות הדברים שנערכו אינם מחייבים, כך גם טיוטות ההסכמים בכל הנוגע לדירה. כמו כן הוריתי על ביטול הערת האזהרה שנרשמה בפנקסי רישום המקרקעין על זכויות המשיבה בדירה ולטובת המבקשת. כאמור, פסק הדין ניתן במסגרת תביעת המשיבה בה עתרה לאותו סעד סופי הצהרתי לרבות מחיקת הערת אזהרה, שם טענה כי לא נערך בינה לבין המבקשת כל הסכם מכר מחייב של זכויותיה בדירה, וכי הערת האזהרה לטובת המבקשת נרשמה שלא כדין ושלא בהסכמתה (להלן: "פסק הדין השני").

4. חלפו להם למעלה משבעה חודשים והנה ביום 25/6/14 הוגשו הבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין השני, וכן הבקשה לביטולו.

ביום 2/7/14 אף הוגשה על ידי המבקשת בקשה לצו מניעה זמני עד להכרעה בבקשה להארכת מועד ולביטול פסק הדין השני, וזו טענה כי בשלב זה יש להחזיר את המצב לקדמותו כפי שהיה ערב מתן אותו פסק הדין. ביום 3/7/14 ניתן צו ארעי עד לדיון במעמד שני הצדדים. הצדדים זומנו לדיון ליום 13/7/14. באותו יום ולאחר ששמעתי את טענות שני הצדדים, דחיתי את הבקשה לצו מניעה. עוד באותה החלטה ציינתי דברים אלה:

"אמור מעתה, מחדליה של המבקשת ואי התייצבותה לדיונים הם תולדה, כך לדידה, מהתרשלותו של בא כוחה בלבד. השאלה אם כן האם די בנימוק זה כדי להצדיק ביטול פסק הדין לנוכח אותה פסיקה אליה הפנתה המשיבה ברע"א 8810-11 (להלן: "עניין מקופאל")".

5. ביום 22/10/14 נקבעה הבקשה להארכת מועד לדיון במעמד הצדדים ליום 18/11/14. במועד הדיון, העד מטעם המבקשת -עו"ד רפאל כהן לא התייצב מפאת מחלה והדיון נדחה ליום 10/12/14.

ביום 10/12/14 התקיים דיון בבקשה להארכת מועד להגשת ביטול פסק דין במסגרתו נחקרו מטעם המבקשת מר יאיר מאירפלד – בעליה ומנהלה של המבקשת, גב' מרינה מאירפלד- אשתו ( לשם הנוחות יכונו "נציגי המבקשת") ועו"ד רפאל כהן- ב"כ המבקשת לשעבר.

טענות הצדדים

6. טענות המבקשת

א. לא עלה בידי המשיבה לסתור את טענות נציגי המבקשת ובא כוחה לשעבר - עו"ד רפאל כהן ביחס למועד בו נודע להם על פסק דינו של בית המשפט שניתן ביום 10/12/13. מהחקירה לא נסתרה טענת המבקשת לפיה לא ידעה כלל על שני מועדי הדיון האחרונים אליהם לא התייצב עו"ד כהן וכי רק בימים שקדמו להגשת בקשותיה לביטול פסק הדין השני ולהארכת מועד להגשת הבקשה לביטולו, נדהמה המבקשת לגלות כי תלוי ועומד כנגדה פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

ב. גרסתה בדבר שיחתו של מר מאירפלד עם המתווך אשר ממנו שמעו על האפשרות כי ניתן פסק דין לא נסתרה, גם לא העובדה כי נציגי המבקשת ניסו להשיג את תגובתו של בא כוחם דאז – עו"ד כהן.

ג. חקירתו של עו"ד כהן לא ערערה את גרסת המבקשת וכל ההאשמות שהוטחו בו בדבר רשלנותו אינן רלוונטיות לשאלה מהו המועד המדויק בו נודע לו ולנציגי המבקשת על פסק הדין השני.

ד. טענתו של עו"ד כהן לפיה המועד בו נודע לו על קיומו של פסק הדין היה בטווח של שבוע שבועיים בטרם הועבר ממנו הייצוג לא נסתרה.

ה. עדותו של עו"ד כהן תומכת בסיכויי הגנה בתיק עת העיד, כי המשיבה היא זו שעשתה כל שבידה כדי לטרפד את עסקת המכר שהועלתה על הכתב.

ו. אין כל סתירה בין עדויות נציגי המבקשת (עדותו של מר מאירפלד לעומת עדותה של גב' מאירפלד), באשר לנסיבות בו סיפר המתווך על קיומו של פסק הדין השני.

ז. המבקשת מפנה להחלטתה של כבוד השופטת תמר שרון נתנאל מיום 16/10/12 לפיה אין לשלול את זכותה להתגונן. לשיטתה, אי ביטולו של פסק הדין השני ישלול את זכותה למיצוי יומה בבית המשפט תוך קביעת מסמרות באשר להליך המתנהל בבית משפט השלום בחיפה – תביעת הפיצויים שהגישה המשיבה.

ח. המשיבה נהגה בחוסר תום לב עת פעלה להצנעת פסק הדין השני ונמנעה מלהמציאו לידי המבקשת. כך נמנעה המשיבה משך חודשים ארוכים מלפעול לגביית ההוצאות שנפסקו לטובתה במסגרת פסק הדין, וזאת עד למועד בו הגישה המבקשת בקשותיה. כן נמנעה המשיבה במכוון מהחזרת המקדמה על סך של 100,000 ₪ ששילמה המבקשת מבלי לשלוח כל הודעת קיזוז בגין הנזקים הלכאוריים שנגרמו לה.

ט. המבקשת מביעה פליאתה על כך שפסק הדין השני ניתן בהתבסס על פרשת התביעה ללא כל התייחסות לכתב הגנתה ומבלי ליתן כל הוראה בדבר ה-100,000 ₪ ששולמו על ידי המבקשת – סכום שאינו נתון במחלוקת.

7. טענות המשיבה

א. עסקינן בבקשה חסרת כל יסוד, שכן היא אוחזת בידה פסק דין חלוט שניתן לפני שבעה חודשים, ורשאית להסתמך עליו ולכלכל את עסקיה וצעדיה בהתאם לכך שלא רובצת על הדירה שבבעלותה כל "עננה" משפטית. עוד היא טוענת כי ביסוד הבקשה לביטול פסק הדין עומדת אותה טענה של המבקשת בדבר התרשלות המיוחסת לבא כוחה (התרשלות בא כוח המבקשת – עו"ד כהן) אשר ייצגה בהליכים שלפני עד למתן אותו פסק דין שני, ומשכך הרי שדרך המלך היא לפנות בתביעה מתאימה כנגד אותו עורך דין שהתרשל ולא לגלגל את תוצאות התרשלותו על המשיבה דווקא. בעניין אחרון זה מפנה המשיבה להחלטת בית המשפט העליון ברע"א 8810/11 מקופאל בע"מ נ' רזקאללה בע"מ (7/2/12), ולדברי כב' הנשיא גרוניס שם.

ב. עסקינן בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין ולא בבקשה לביטול פסק דין. משכך, העניין היחיד שיש לברר במסגרת זו הוא מתי נודע למבקשת על קיומו של פסק הדין השני והאם קיים טעם מיוחד לאי הגשת הבקשה לביטולו במועד החוקי .

ג. על פי ההלכה, רשלנות עורך דין אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין כנדרש על פי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. במקרה דנן הטעם היחיד לטענת המבקשת לאי הגשת הבקשה לביטול במועד החוקי הינה רשלנותו של עורך דינה הקודם.

ד. הוכח כי המבקשת הגישה את הבקשה בחוסר ניקיון כפיים משווע והסתירה מבית המשפט את המועד המדויק בו נודע לה על קיומו של פסק הדין זאת בניגוד לחובתה על פי דין, זאת בשים לב כי הגב' מאירפלד ניסתה להדריך את עורך דינה הקודם במהלך חקירתו הנגדית עת נחקר בדבר מועד הידיעה על פסק הדין.

ה. הוכח כי הגב' מאירפלד שיבשה ראיות עת מחקה מהטלפון הנייד שלה ערב הדיון את התכתובת בינה ובין עורך דינה הקודם, ממנה ניתן היה ללמוד על המועד המדויק בו נודע לה על קיומו של פסק הדין.

ו. כך או כך, המועד המאוחר ביותר בו נודע למבקשת על קיומו של פסק הדין הינו 19/5/14 ,כלומר לכל המאוחר 37 ימים בטרם הגשת הבקשה.

ז. המבקשת אף היא התרשלה עת החליטה שלא לפנות למרכז המידע על אף שידעה על קיומו של פסק דין וזאת מן הטעם כי לא רצתה להמתין עד שיענה לה נציג.

ח. התנהלותה הפסולה של המבקשת ועורכי דינה הובילה למצב כי תביעת המשיבה אינה מתבררת משך 3 שנים. במידה ותינתן הארכת מועד ופסק הדין יבוטל בשנית תימצא המשיבה, הלכה למעשה, במקום בו הייתה בתחילת שנת 2012. המשיבה אוחזת בפסק דין חלוט עליו היא הסתמכה ואשר בהתאם לו כלכלה צעדיה משך מעלה משנה. אין זה הוגן לגלגל את מחדלי המבקשת ובא כוחה לפתחי המשיבה תוך פגיעה בעקרון סופיות הדיון.

ט. הוכח כי בא כוחה הקודם של המבקשת זומן כדין לדיונים. הדיון ביום 20/11/13 נקבע לבקשתו אשר מסר לבית המשפט ביום 9/10/13 יחד עם עו"ד יריב גונן – בא כוחה הקודם של המשיבה הודעה הכוללת חמישה מועדים מוסכמים על הצדדים לקיום דיון ובהם ה- 20/11/13.

י. בעדותו אישר בא כוחה הקודם של המבקשת את הגעת הזימון בפקס למספר שהוא עצמו מסר לבית המשפט, אלא שלטענתו הפקסים לא הועברו אליו בשל מחדלה של מזכירתו של שותפו הקודם עו"ד קצוטי .

יא. בא כוחה הקודם של המבקשת התרשל כך שלא טרח לבדוק את תיק בית המשפט משך 8 חודשים לפחות. כן הוכח, כי המבקשת עצמה התרשלה בכך שלא החליטה לפנות למרכז המידע של בית המשפט משך שמונה חודשים על מנת לבדוק האם נקבע מועד לדיון או האם ניתנה החלטה כלשהי.

יב. אף לגופו של עניין אין כל תוחלת בניהול התיק העיקרי שכן הוכח כי המבקשת לא שילמה למשיבה את הסכום שאינו שנוי במחלוקת ובשנים שחלפו השקיעה סכום זה בתיק מניות.

יג. כן הוכח, כי אף לשיטת המבקשת עצמה לא נחתם הסכם מחייב בין הצדדים. כך אף עלה מחקירתו של בא כוחה הקודם.

יד. הוכח, כי הערת אזהרה נרשמה ללא ייפוי כח מהמשיבה וכי ממילא לא היה מפגש רצונות בין הצדדים לעניין רכיב התמורה מכיוון שבזמן אמת לא הסכימה המבקשת לשלם למשיבה את המחיר שסוכם בזיכרון הדברים ובחרה לנסות להפחית ממנו כחצי מיליון ₪.

דיון

8. תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, קובעת כי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה תוגש תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לבעל הדין, אשר מבקש לבטלו. מדובר במועד שנקבע בחיקוק, ועל כן בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, על המבקשת להראות טעם מיוחד, אשר מצדיק את הארכת המועד. משמע- טרם דיון בבקשת המבקשת לביטול פסק הדין, עליה לעבור משוכה נוספת בהצגתו של "טעם מיוחד" להגשת הבקשה לביטול פסק הדין בחלוף 30 ימים מהיום שבו ניתן.

בחינת כל מקרה על פי נסיבותיו, תעשה כאמור תוך מתן הדעת לעקרונות ותקדימים שהיו בנסיבות דומות ולעקרון היסוד השזור בפסיקת בתי המשפט בדבר הצורך במתן יומו של בעל דין וזכות הגישה לערכאות אשר נתפסת כזכות בעלת אופי חוקתי אשר אין לפגוע בה אלא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש.  

9. עיון בפסיקת בתי המשפט מעלה, כי אין בנמצא רשימה סגורה של נסיבות אשר מהוות "טעם מיוחד" להארכת מועד, ויש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו, על פי מכלול השיקולים, ביניהם סיכוייו הלכאוריים של ההליך. אולם ובנסיון לקבוע כלל מסוים נוטה בית המשפט לסווג את הנסיבות שבפניו "כטעם מיוחד", כאשר אלו היו חיצוניות ומחוץ לשליטתו של בעל הדין. כך בבש"א 6402/96 הועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון נ' מיכקשווילי, פ"ד נ(3) 209 (1996)) נקבע, כי "טעם מיוחד" אשר מצדיק את הארכת המועד הינו קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין, ואילו כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ (ראו גם רע"א 10436/07 הראל ציון נ' בנק הפועלים בע"מ; 28.4.2008 ). באותה פרשה אף נקבע , כי "אחור אשר נגרם בשל טעות או תקלה משרדית סווג כאחור מן הסוג השני שנמנה, אשר אינו מצדיק הארכת המועד. כך למשל נקבע בב"ש 95/86 יעקב גב-אי נגד שלמה גב-אי, פ"ד מ(1) 411:   "הסמכות להאריך מועד נועדה, בין השאר, להתגבר על מצבים, שאליהם נקלע בעל דין ושבעטיים נבצר ממנו לעשות מעשה, כגון מצב בריאות לקוי (ע"א 483/65 (3), בעמ' 224), שהייה בחוץ-לארץ בנסיבות מיוחדות (ע"א 430/74 (4), בעמ' 233) או תקלה, שמקורה בבית המשפט עצמו (ע"א 477/64 (5); ע"א 23/83 (6), בעמ' 223 מול אותיות השוליים ו-ז). לא זה המקרה הנדון. מדובר בתקלה משרדית בדל"ת אמותיו של בעל הדין או של בא-כוחו, עליה ניתן להתגבר. אכן, המחשב תועלתו מרובה, אך יש להיערך מול תקלות אפשריות שבהפעלתו. באין מחשב מן הראוי שמכונת ההדפסה הישנה והטובה תמלא את מקומו או כל סידור משרדי אחר. תקלה או טעות משרדית, כשלעצמן, אינן מהוות טעם מיוחד להארכת המועד (ע"א 502/82 (7); המ' 513/77 (8))". (וראה גם: ב"ש 83/86 (ע"א 398/84) סוקול נגד ישמח ואח', פ"ד מ(1) 577")".

10. ככלל, טעות אנוש לא הוכרה כטעם עצמאי ונפרד להארכת מועד מקום בו נדרש קיומו של "טעם מיוחד" אלא כנסיבה מקלה לטעם עצמאי אחר. אומנם אין חסינות בפני טעות אנוש, אך "לטעות יש מחיר, ומבין שני בעלי הדין על הצד הטועה לשאת בו" (בש"א 5778/94 מדינת ישראל נגד ארגון סוכנים ובעלי תחנות דלק בישראל ואח', פ"ד מ"ח (4) 872, 879).   ההבחנה שיש לעשות באשר לנסיבות האיחור היא, כפי שבואר, בין נסיבות שהן בשליטתו של בעל הדין או בא כוחו, שאינן מהוות "טעם מיוחד", לבין נסיבות שהן בגדר "כוח עליון".

11. עם השנים חל ריכוך בדרישה על פי הפסיקה תוך שנקבע, כי ככל שמדובר בטעות אנוש שאין מקורה ברשלנות, הזנחה או זלזול בבית המשפט, יהיה מקום בנסיבות המתאימות להכיר בטעות שבדין כ"טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד. עוד נקבע כי השאלה אם טעות שבדין עולה כדי "טעם מיוחד" תישקל בעיקר ביחס לאינטרס ההסתמכות של הצד השני בדבר סיומם של הליכי הערעור.  שיקול נוסף שיש לו משקל נכבד אם ליתן ארכה הוא סיכויי המבקש בהליך לגביו מתבקשת הארכה (בע"מ 1406/12 פלוני נ' פלונית, פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 20.3.12))

12. הגישה ולפיה בנסיבות מתאימות דוחקת זכות הגישה לערכאות את העמידה הדווקנית על הדרישה לטעמים מיוחדים במטרה לאפשר בירור מהותי של הטענות, זכתה למעמד בפסיקת בתי המשפט במהלך השנים. כך נפסק כי אין לנתק בחינת בקשה להארכת מועד מההליך בעניינו היא מתבקשת, ולשם הכרעה בה יש לבחון את סיכוייו הלכאוריים, שכן התעלמות משאלת סיכויי ההליך שלשם נקיטה בו מבוקשת הארכה, עלולה להביא לתוצאות קשות הפוגעות יתר על המידה בבעל הדין המבקש. בנוסף, במסגרת השיקולים הנשקלים יש להתייחס אף למידת הפגיעה בציפייתו של בעל הדין שכנגד ביחס לסופיות ההליכים, האם ניתן לרפאה באמצעות פסיקת הוצאות, ולהכיר אף בטעות של בעל הדין (ראה בש"א 5925/01 נסימי נ' הודיה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פ"ד נ"ו (1) 193)).                            

13. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים סבורני כי דין הבקשה להידחות. אם נתבונן על התקלה שארעה במקרה שבפני באספקלריה שפורטה, הרי שהמסקנה המתבקשת היא כי המדובר בתקלה שניתן היה למנעה, והיא איננה בבחינת נסיבה חיצונית מחוץ לשליטת הנוגעים בדבר. בנסיבות המקרה דנן נראה כי האיחור נעוץ הן בבעלי הדין והן בבא כוחם, ולא מכוחה של טעות אנוש בתום לב אלא מחמת עצימת עיניים ורשלנות.

אבאר עמדתי.

14. במקרה דנן פסק הדין ניתן כדין, והסמכות לבטלו אינה מחובת הצדק אלא מכוח שיקול דעתו של בית משפט. בבקשה לביטול פסק הדין שהוגשה לבית המשפט, הסבירה המבקשת את סיבות המחדל בגינו לא התייצבה לדיונים בעניינה (שני דיונים), בכך שלא ידעה על שניהם "אליהם לא התייצב עורך דין כהן, וכי רק בימים האחרונים נדהמה לגלות כי תלוי ועומד כנגדה פסק דין שניתן במעמד צד אחד, מבלי שניתן לה יומה בבית המשפט, ולאחר שהצליחה להביא לביטול פסק הדין הראשון" (סעיף 23 לבקשה). אמור מעתה, מחדליה של המבקשת ואי התייצבותה לדיונים הן תולדה, כך לדידה, מהתרשלותו של בא כוחה בלבד. אף בדיון מיום 10/12/14 העידה הגב' מרינה מאירפלד, המצהירה מטעם המבקשת, כי הייתה עסוקה בדברים אחרים ועל כן לא ביררה מה עלה בגורלה של התביעה. כן עולה מעדותה כי מבירור במזכירות בית המשפט גילתה כי הזימונים לדיונים מהם נעדרה המבקשת נשלחו לבא כוחה הקודם- עו"ד כהן בפקס :

"ש.בסעיפים 22,24 לתצהירך את אומרת שטרם הגשת הבקשה להארכת מועד במהלך חודש יוני, את בדקת במזכירות ביהמ"ש וגילית שהזימונים הומצאו לעו"ד כהן בפקס, נכון?

ת. כן.

ש.למדנו שכשאת רוצה לברר את מבררת במזכירות?

ת. מעולם לא באתי למזכירות. זה בטלפון . זה שעות של המתנה. בזמנים האלה, הזמנים עברו מהר ולא בדקתי במועדים הקרובים...

ש. לפי מה שאני מבין ממך, אני אומר לך שהדיון של חודש נובמבר נקבע על ידי בית המשפט בתאריך 20.10 וזה יתברר במסגרת חקירתו של עו"ד כהן שזה גם הגיע אליו למשרדו, אך זה פחות רלוונטי כעת, אבל תאשרי לי שאמרת שהסיבה שלא צלצלת למזכירות ביהמ"ש לבדוק מה קורה עם התיק מחודש אוקטובר ועד חודש יוני, במשך 8 חודשים, היא כי מדובר בזמן המתנה רב וכי היית עסוקה בעניני המלון, נכון?

ת. גם, נכון. גם ידעתי שכשבדקתי לפני במפורש אמרו לי שמבחינת אילוצי בית המשפט לא נקבע עדיין דיון. ידעתי שזה לוקח הרבה זמן". ( עמ' 14 לפרוטוקול )

כאשר נשאלה מדוע לא ביררה במזכירות בית המשפט האם אכן ניתן פסק דין לאחר שעלה החשש כי זה ניתן בתביעה, השיבה כי זה לוקח שעות:

"ש.למה ביום 19.5 או לפני כן, לא צלצלת בעצמך למזכירות בית המשפט וביקשת לברר האם קיים פסק דין, למה המתנת לתשובת עו"ד כהן ?

ת. כי לרפי זה לוקח פחות זמן ולי זה לוקח שעות.

ש. אני אומר לך שהמזכירה שלך משיגה לי את מזכירות בית המשפט כמה פעמים ביום ואני שומע אותה כשהיא ממתינה על הקו שזה לוקח בין דקה ל – 4 דקות.

ת לי תמיד לקח שעות. אמרתי לרפי לבדוק.

ש. ורפי התרשל בתפקידו ולא בדק?

ת. הוא אמר לי שהוא בודק.

ש. זה קצת מוזר לי שהעדפת לרדוף אחרי רפי כהן במקום לבדוק אם יש פסק דין בתיק?

ת. זה היה נראה לי כל כך מופרך שיש פסק דין שאני לא האמנתי לזה ובשביל זה פניתי לרפי ולא לבית המשפט". ( עמ' 14-15 לפרוטוקול)

מנגד, בסעיף 30 לתצהירה טענה, כי חודשים קודם למתן פסק הדין, פנתה למרכז המידע של בית המשפט על מנת לברר האם התיק נקבע לדיון ונענתה כי הוא לא נקבע. כך נראה, כי כאשר חפצה בכך, היא הצליחה לפנות למרכז המידע.

כאשר נשאלה מדוע המשיכו להעסיק את עו"ד כהן אף לאחר שהתרשל, השיבה כי גילתה זאת מאוחר :

ש. למה אחרי שעו"ד כהן התרשל ולא הגיש כתב הגנה בתיק שלכם בשנת 2012 ובנוסף התרשל בתיק נוסף שהיה בטיפולכם בענין שטירון, למה המשכתם לשכור את שירותיו ולא פניתם לעו"ד אחר שייצג אתכם כראוי?

ת. אז קודם כל התיק של שיטרון, זה בעצם התיק שהכניס אותנו ללחץ ובגלל זה היינו יותר עסוקים, הוא גם בנה לנו ממש בתוך המרפסת. בסופו של דבר בחרנו שלא להתדיין איתו בבית המשפט אולי גם בגלל ההתנהלות של עו"ד כהן. התיק של שיטרון בא מאוחר יותר, הוא החל לבנות לנו והתברר שהמדידות שלו לא נכונות... אבל זה היה יותר מאוחר.

ש. זה היה במהלך שנת 2013.

ת. כן, והתיק הזה הוא מ – 2012.

ש. למה המשכתם להעסיק את עו"ד כהן גם אחרי שהתרשל בתיק שטירון?

ת. איך שאתה רואה, התיק של שיטרון מאוחר יותר, הוא התחיל בשנת 2013. ואז ראינו שעו"ד כהן לא פועל מהר. עו"ד כהן היה אז חולה, לכל הדיונים הוא הגיע. כשראינו שמול העיריה אנו לא מצליחים להתמודד ושיטרון משיג אישורים, הגענו לפשרה עם אדון שיטרון. בתיק הזה רפי הגיע לכל הדיונים מלבד אחד אולי. ( עמ' 15 לפרוטוקול)

מר יאיר מאירפלד העיד בפני מבלי להגיש תצהיר. כאשר נשאל כיצד נודע לו על פסק הדין השיב כי מתווך בשם מאיר ממן הודיע לו על כך טלפונית:

ש. מרינה הצהירה ביום 25.6 כשלפני כחודש ימים שוחח המתווך בעסקת מכירת הנכס איתך ואמר לו כי הוא שמע שניתן פסק דין בתיק הזה, זה נכון?

ת. כן.

ש. מה שמו של המתווך?

ת. מאיר ממן.

ש. איך הוא סיפר לך את זה?

ת. בטלפון.

ש. אשתך סיפרה סיפור אחר אבל נעזוב את זה כרגע. האם ביקשו ממך לבדוק בטלפון את התאריך שבו המתווך ממן התקשר אליך לטענתך ואמר לך שיש פסק דין בתיק?

ת. לא זוכר.

ש. אני מבקש שתנסה להיזכר באיזה תאריך הוא סיפר לך על קיומו של פסק הדין.

ת. שאלת אותי ואמרתי לך שאני לא זוכר. ( עמ' 18 לפרוטוקול)( הדגשה שלי ס.ג')

אם כן למעשה העד לו נודע תחילה על קיומו של פסק הדין אינו זוכר את המועד בו נודע לו דבר קיומו של פסק הדין. אף הגב' מרינה מאירפלד העידה כי נודע לה על דבר קיומו של פסק הדין כחודש לפני הגשת הבקשה, ברם אף היא בעדותה ציינה כי היא לא רשמה את היום המדויק( עמ' 11 לפרוטוקול).

יש לציין כי באשר לנסיבות פגישת מר מאירפלד עם המתווך, העידה אישתו גב' מאירפלד, כי המתווך הודיע לו על קיומו של פסק דין כאשר פגש אותו במהלך קניות:

- ש.איך נודע ליאיר על קיומו של פסק הדין מהמתווך, בטלפון?

ת. כמה שאני זוכרת, הוא היה בקניות או היה בחוץ ופגש אותו והמתווך אמר לו אתה יודע אני שמעתי ממיראלה שכבר ביטלו את פסק הדין ואתם הפסדתם ואנחנו לא ידענו כלום. אמרתי לו לא יכול להיות. ( עמ' 12 לפרוטוקול).

בא כוחה של המבקשת טען כי אין בסתירה זו דבר למעט חוסר הבנה בין הצדדים. אף אם אקבל טענה זו, אין בכך כדי להושיע למבקשת.

כאשר נשאל מר מאירפלד מדוע לא החליף את עו"ד כהן לאור העובדה כי נתגלו עימו בעיות, השיב כי הוא לא זוכר שבשנת 2012 היו כאלה, וכי ברגע שגילה זאת העביר את הייצוג לבא כוחו הנוכחי:

"ש.את זה אתה יכול לספר על התביעה הכספית שהגישו נגדכם. למה אחרי שעו"ד כהן התרשל בשנת 2012 לא הגיש כתב הגנה, וגרם לכך שינתן פסק הדין הראשון בתיק הזה ובנוסף התרשל בטיפול בעיינכם בענין שיטרון, למה המשכתם איתו גם בשנת 2012 ובשנת 2013?

ת. ברגע שידענו שהוא שהתרשל, אז פנינו לאלדד.

ש. בשנת 2012 ניתן כאן פסק דין בתיק הזה, בהעדר הגנה, כי עו"ד כהן לא הגיש כתב הגנה ואחר כך סיפר שהכלב אכל לו את המחברת, וביהמ"ש ויתר לכם וביטל את פסק הדין.

ת. לא ויתר לנו.

ש. למה בשנת 2013 בתחילה, או באמצע, חצי שנה לפני שניתן פסק הדין בשני בתיק, הוא התרשל בתיק שיטרון ובכל זאת למה לא פיטרתם אותו בשנת 2012?

ת. ב – 2012 אני לא זוכר שהיו לנו בעיות איתו.

ש. הוא גרם לפסק הדין הראשון.

ת. בית המשפט קיבל את הטענה.

ש. בשנת 2013 כשהוא גרם לכם פעם נוספת לנזקים בתיק אחר, למה אז לא פיטרתם אותו כבר?

ת. איזה תשובה אתה מצפה לשמוע? ( עמ' 18-19 לפרוטוקול)

15. אף מעדותו של עו"ד רפי כהן- בא כוחה הקודם של המבקשת, מגיעים למסקנה כי מתן פסק הדין השני בהעדר התייצבות הינו תוצאה של רשלנות ו/או עצימת עיניים ולא מחמת גורם עצמאי. מעדותו עולה, כי לאחר שעזב את משרד עוה"ד בו היה שותף, סיכם עם עו"ד קצוטי אשר נישאר במשרד כי ימשיך לעשות שימוש בפקס שהיה שם לשם קבלת מסמכים וכתבי בית דין ושבאופן קבוע תדאג מזכירתו של עו"ד קצוטי להעביר אל עו"ד רפי כהן את כל הפקסים המגיעים אליו. לאחר מכן התגלה, בשלב מסוים, כי אותה מזכירה לא העבירה לו את כל הפקסים:

ש. הגב' מאירפלד מצהירה שאמרת לה שבספטמבר 2013 פורקה השותפות פלר קצוטי וכהן שהיית שותף בה, נכון?

ת. ממש לא מדויק. בספטמבר 2013 הפסקנו גם לשבת באותו מקום שבו ישבנו.

ש. חסן שוקרי 8

ת. נכון, רואי פלר כבר עזב קודם לכן השותפות פורקה כמה שנים לפני כן כשישבנו יחד כשותפים למשרד, לפני כן היינו שותפים בכלל. עו"ד פלר עזב למשרד אחר נשארנו קצוטי ואני, ולאחר שעזבנו את המשרד בספטמבר 2013 סוכם שמספר הפקס ישאר אצל עורך דין קצוטי. 8669401, ברגע שהתפצלנו מבחינה פיזית, כי זה מספר שליווה אותנו משנת 1994 ושבאון קבוע מזכירתו תעביר אלי בפקס את כל הפקסים שמגיעים. בהקשר זה אני רוצה לומר, ואני יכול גם להראות פה הודעות שהתגלה בשלב מסוים שהיו לה פקסים שהיא לא העבירה, אני יודע שיש פקס כזה, נגיע אליו כדבריך, אבל בהחלט ויש לי פה גם התכתבות עם עורך דין קצוטי על נזיפות שהוא נזף בה בעניין והיא גרמה לי לשיבושים.

ש. הגב' מאירפלד הצהירה כמעט הכל כמו שאמרת, היא הצהירה שהסידור היה שמספר הפקס הזה 8669401 זה גם נמסר לבית המשפט בתיק הזה דווקא נשאר אצלך ולגבי הדואר הגעת לסידור שיאספו לך אותו.

ת. אני אומר עוד פעם, זכותה של גב' מאירפלד להבין לא נכון, אני אומר בצורה ברורה, נחרצת כל הפקסים עם הקו הזה היה במשרד עם עורך דין קצוטי ומזכירתו איריס העבירה לי, הייתה אמורה להעביר את כל הפקסים אלי, העבירה, מסתבר פה ושם שהיו פקסים שלא עברו אלי ליד, אלא דרך של משרדו של עו"ד קצוטי. ( עמ' 23 לפרוטוקול)

ובהמשך-

"ש.אני מציג לך פלט מאתר בית המשפט שמציין בפירוש שלמספר פקס שאתה מסרת לבית המשפט להמצאה, התברר שהוא נשאר בכלל לעו"ד קצוטי, הומצא לך ב-24/11 פרוטוקול הדיון שבו נקבע הדיון לחודש דצמבר, הדיון שבו ניתן פסק הדין.

המסמך שהוצג לעד הוגש וסומן מש/2.

ת. אני עונה בצורה הכי ברורה, בתיק הזה התייצבתי לכמה וכמה דיונים, התייצבתי להליכי גישור, לא הייתה שום סיבה לא להתייצב לתאריך נוסף או שונה לאחר ששונה. ולשאלתך לא ראיתי, לא קבלתי זימון ופרוטוקול אם הייתי מקבל הייתי מגיע, ואם הייתי שוכח או רואה שפספסתי משהו, כמו שהייתה תקלה שהגשתי בקשה לביטול פסק דין, הייתי בודק מה קורה ומגיש בקשה.

ש. אתה שם לב שכל הזמן יש תקלות בעניינים שלך?

ת. קורה".( עמ' 24 לפרוטוקול)

בהמשך עדותו הודה עו"ד כהן כי לא בדק את מצב התיק מאחר ונתקל בעבר בתיקים בהם בוטלו דיונים ולא נקבעו במקומם מועדים חדשים :

"ש.גב' מאירפלד מספרת לנו שבחודש אוקטובר 2013 נקבע מועד הדיון הראשון, לפני היא אפילו ביררה ועוד לא ידעה לכן חזקה על כך שזה היה באוקטובר הבירור עם מרכז המידע עד שהיא קבלה הודעה על פסק הדין מהמתווך עברו שמונה חודשים האם לא ראוי היה שתבדוק את זה?

ת. אני אענה בצורה פשוטה. היה לי תיק בבית משפט שלום בעכו של דיון להחזרת תפוס שנאמר שההחלטה תינתן תוך ארבעה ימים, תפוס של מע"מ, הדיון היה בדלתיים סגורות כי זה יועץ מס. במשך שנה כולל שש בקשות שהגשנו לא הייתה החלטה, אז מה זה אומר, גם אתה גם אני נתקלנו במצב שתיק למשל מתבטל דיון ולא נקבע, נורא פשוט.

ש. אתה מכיר היטב את טקטיקות ההשהיה לתשובה לשאלה מאוד ממוקדת, השאלה היא לא סיפור, האם בעיניך עורך דין שלא בודק את התיק שלו שבטיפולו משך שמונה חודשים הוא עורך דין רשלן? לא מה אני חושב, מה אתה חושב?

ת. אני חושב שזה עניין של השקפה שאלה היפותטית, זה לא חשוב מה אתה חושב מה אני חושב, היה אולי יותר נכון לבדוק את זה, אבל באופן כללי אם אתה לא מקבל תאריך שמונה חודשים או שנה ואתה לא מקבל דיון, אתה לא בודק.

ש. אצלנו בודקים בכל יום פעם אחת לפחות מה קורה עם הטיפולים, אולי אנחנו מגזימים, אבל פעם בשבוע, חודש, חצי שנה לא לבדוק תיק זה נראה לך סביר?

ת. מישיר אליך מבט ואומר לך שיש מי שיכול לראות את זה סביר פחות או סביר יותר. יכול להיות גם אצלך במשרד, ותיק שמנהל הרבה תיקים, יש תיקים שבדקתם ובדקתם אבל הוא יכול לשבת שנה בבית משפט. אני אומר מעולם לא רצתי ובדקתי מה קורה בתיקים של בית משפט אלא אם היה משהו ברור שהצדיק את הבדיקה, לא נהגתי לשבת ולבדוק. אתה יכול להזמין את המזכירה שהייתה לי 18 שנים.

ש. האם זו פעם ראשונה שהתרשלת כעורך דין בתיק זה או האם היו לך מקרים בעבר?

ת. בתיק זה היה עוד מקרה".( עמ' 25-26 לפרוטוקול)

16. מכל המקובץ למדים כי עו"ד כהן, אשר ייצג את המבקשת, נהג ברשלנות אם לא בעצימת עיניים ממש. אמנם, בהקשר זה אינני מוצא להפריד מבחינת ההשלכות בין התרשלותו של מייצג לבין התרשלותו של בעל הדין. יחד עם זאת, הרי לנו תימוכין לכך כי התנהלות כזו לא הייתה מנת חלקו של עו"ד כהן בלבד, אלא גם של נציגי המבקשת, כך בסעיף 28 לתצהירה מסרה גב' מאירפלד:

"הריני להצהיר כי עוד בטרם הינתן הפסק הדין השני, פניתי אינספור פעמים אל עוד כהן בנסיון לברר את סטטוס התיק דנן, אולם לא זכיתי לכל מענה ממנו, חרף פניות מרובות אליו באמצעות טלפונים ומסרונים. בנוסף, עו"ד כהן אף נעדר פעם אחר פעם מפגישות שנקבעו לו עמי ועם מר מאירפלד, תוך שהוא מרגיע את חששנו לגורל התיק ומשדר מסר לפיו התיק נמצא בידיים טובות ומטופל כל העת.

אם כך הם פני הדברים, לא ברור מדוע לא ביררה גב' מאירפלד מה עלה בגורל התיק.

בסעיף 31 לתצהירה הוסיפה:

"הריני להצהיר כי עו"ד כהן לא ייצג כראוי את המבקשת ולמעשה זנח את ייצוגה. לא זו בלבד שעו"ד כהן לא הופיע בעצמו לדיונים שנקבעו בעניינה ואשר רק הוא ולא המבקשת עודכן בהם, כי אם כלל לא יידע אותי או את מר מאירפלד באשר לקיומם של הדיונים הנ"ל". טענותיה כנגד עו"ד כהן נשטחות אף בסעיף 33, 35 37 לתצהירה)

ברי, כי השתלשלות העניים שהביאה למתן פסק דין בהעדר מקורה ברשלנות הצדדים ובא כוחם, זאת בשים לב כי לפחות אחד ממועדי הדיונים שנקבעו ומהם נעדרה המבקשת, נתבקש בהסכמה על ידי הצדדים.

17. באשר לסיכויי ההליך, אני מודע להחלטתה הקודמת של כבוד השופטת תמר שרון נתנאל מיום 16/10/12 בבקשה לביטול פסק הדין הראשון לפיה " השאלה אם נכרת בין צדדים הסכם מחייב הינה, לעיתים, שאלה מורכבת, המצריכה שמיעת ראיות. עיון בטענות ההגנה ובמסמכים אשר צורפו על ידי המבקשת לתמיכה בטענותיה, מעלים לא רק כי התנהלה בין הצדדים חלופת מכתבים, אלא גם כי נעשו פעולות על מנת לקדם עסקה בין הצדדים. בנסיבות אלה לא ניתן לקבוע, ללא שמיעת ראיות, כי לא נקשרה עסקה מחייבת בין הצדדים ולא ניתן לשלול, בשלב זה, את סיכויי ההגנה. כך, במיוחד, לאור טענת ב"כ המבקשת, לפיה כלל לא חל מע"מ על העסקה".

איני חולק על קביעה זו. עם זאת אין בסיכויי ההגנה, לבדם, כדי להצדיק הארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין השני, זאת גם לאור התנהלותה של המבקשת - נציגיה. בע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז(3) 431, 438, נאמר לעניין זה:   "אם יתברר, למשל, שהמבקש לא הופיע למשפט תוך גילוי זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח, שבית המשפט ייעתר לו, רק אם ישוכנע, שאחרת ייגרם עיוות דין בולט. אולם אם מסתבר, כי אי ההופעה אירעה כתוצאה מצירוף נסיבות אומלל, מתוך אי-הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא-כוחו, ויחד עם זאת מסתבר, כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, כי אז יהיה בית המשפט נוטה, בדרך כלל, לקבל את הבקשה ולאפשר את ליבון הנקודות, השנויות במחלוקת, לגופן". אין בקיומה של הגנה לכאורה בלבד, כדי להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד, שנקבע בחיקוק. "טעות של עורך דין או בעל דין שגרמה לאיחור, ואפילו רשלנותם, אינן מונעות לחלוטין הארכת מועד, ובלבד שבעל דין אינו מסתפק בבקשה סתמית אלא מבאר בתצהירו כיצד ארעה התקלה" (ע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה(2) 904 (2001)). ראו גם בש"א 6402/96 הועדה המקומית נ' מיכקשווילי, פ"ד נ(3) 209 (1996). ( הדגשה שלי ס.ג').

בנסיבות המקרה דנן, כפי שפורט עד כה, אין הם כך פני הדברים. לא מצאתי כי קימת למבקשת סיבה ממשית וטובה להעדר התייצבותה פעמיים. הדברים מקבלים משנה חשיבות משהתנהלותה מיום הגשת התביעה הביאה יותר מפעם אחת למתן פסק דין כנגדה בהעדר. הטענה בדבר סיכויי הגנה לכאוריים טובים אינה יכולה להושיע פעם אחר פעם וזאת אף תוך פגיעה בזכויות הצד שמנגד ובעקרון סופיות הדיון.

ודוק, התביעה דנן הוגשה ב-1/12, היינו לפני שלוש שנים, כאשר העיכוב בבירורה, לפחות במהלך תקופה של שנה שלמה (הן בהתחשב בהליך של ביטול פסק הדין הראשון והן בהתחשב בזמן שחלף ממועד בו ניתן פסק הדין השני), הינו בעטיה של המבקשת. יש לזכור גם כי תביעת המשיבה עוסקת בנכס מקרקעין, כאשר לחלוף הזמן השלכה על ערכו בשל התנודות בשוק הנדל"ן, ואין זה סביר כי המשיבה אשר עתרה להצהיר כי לא נכרת בינה לבין המבקשת הסכם מחייב לגביו, לא תזכה לבירור תביעתה ביחס לנכס זה תוך זמן סביר, ולהסרת העננה המשפטית שמעליו, כל זאת כשהיא מקפידה מצידה על קיום החלטות בית משפט, התייצבות לדיונים וקידום בירור ההליך, לעומת המבקשת שלא פועלת כך.

הדברים אמורים ביתר שאת כאשר במקרה דנן המבקשת שילמה עד להיום סך של 100,000 ₪ בלבד, מתוך כספי התמורה, אשר לדידה עמדו על סך של כ-2,700,000 ₪. אמנם, אין לבוא למבקשת בטענות מדוע לא עשתה כן עד להיום, שכן כל ההסכם עמד בסימן שאלה ובמוקד ההתדיינות המשפטית, ויתכן שנכון לומר שבכך לא חטאה. יחד עם זאת, חלוף הזמן הרב מאז נערך אותו הסכם – מחייב בעיני המבקשת ואינו מחייב בעיני המשיבה – כשערכו של הכסף נשחק, ובתקופה זו לא ניתן היה לקדם את בירור התביעה בשל מחדלי המבקשת, פועל אף הוא לחובתה בהקשר שלנו.

18. לאור כל האמור, הבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין נדחית.

19. באשר לסך של 100,000 ₪ ששולמו על ידי המבקשת למשיבה, משניתן פסק דין על יסוד פרשת התביעה, בה לא נדרש סכום זה ואף לא נטענה טענת קיזוז, ברי כי על המשיבה להחזירו לידי המבקשת.

מחייב את המבקשת לשלם למשיבה הוצאות הליך זה בסך של 5,000 ₪.

ניתנה היום, כ"א טבת תשע"ה, 12 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.