1. לפנינו בקשת הנתבעת 1 (להלן- "וויו פוינט") להשבת מיטלטלין, מסך לד (להלן- המסך), המוחזק אצל התובעת (להלן- "פרו טאץ").

2. כנטען בבקשה, במסגרת יחסיהן העסקיים העבירה "וויו פוינט" ל"פרו טאץ" את המסך לשם הצבתו באחד הקניונים , אולם, מהנדס הקניון אשר בו היה צריך להיות מוצב המסך, לא אישר את התקנת המסך ולכן המסך לא הותקן.

לטענת "וויו פוינט", "פרו טאץ" מסרבת להשיב לה את המסך, הוא מוחזק במחסניה מזה זמן רב, ועצם החזקתו גורם לה לנזק בלתי הפיך.

3. "פרו טאץ" מתנגדת לבקשה משני טעמים עיקריים.

הטעם הראשון - היעדר בסיס משפטי להגשת הבקשה.

לטענתה, "וויו פוינט" אינה יכולה לעתור בבקשה מטעמה במסגרת תביעה כספית נגדה, בה היא הנתבעת בשל שיקים שנתנה, הואיל ולבקשה להשבת המסך אין כל קשר משפטי למחלוקת .

הטעם השני - לטענת "פרו טאץ'", המסך הושב , ולחילופין - היא מחזיקה בו מכוח זכות עיכבון המוקנית לה על פי דין.

4. לטענת "פרו טאץ", משקיבלה את המסך במסגרת ההסכם בינה לבין "וויו פוינט" - זכאית הייתה לעכבו לפי סעף 19 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א- 1970 (להלן – חוק התרופות) , אשר קובע:

"קיבל הנפגע עקב החוזה נכס של המפר שעליו להחזירו, תהא לנפגע זכות עיכבון באותו נכס כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המפר עקב ההפרה."

כחיזוק נוסף לזכותה להחזיק במסך מסתמכת "פרו טאץ" גם על סעיף 31(א) לחוק המכר, התשכ"ח- 1968 (להלן – חוק המכר) , אשר קובע:

"למוכר תהא זכות עיכבון על הממכר כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן הקונה עקב עסקת המכר".

כנטען, המסך הינו חלק מהעסקה הכוללת.

הואיל ו"וויו פוינט" נותרה חייבת ל"פרו טאץ'" מאות אלפי שקלים בשל מוצרים שרכשה - הרי שזכותה לעכב בידיה את המסך עד לתשלום החוב במלואו.

5. עוד נטען לחוסר תום לב מצד "וויו פוינט" ומנהלה, אשר במסגרת העסקה מסרו מרצונם החופשי את המסך , וכעת דורשים את השבתו.

6. זכות עיכבון הינה זכות משפטית לעכב נכס כערובה לחיוב, עד שיסולק החיוב.

מדובר ב"סעד עצמי" (סעד מסוג Self Help) הניתן לנושה, אשר פירושו כי הנושה יכול להפעיל אמצעים כלפי החייב ללא פנייה לערכאה שיפוטית, וללא חשש שיתחייב בעוולה כלשהי.

עיכוב הנכס על ידי נושה נתפס כטבעי ולגיטימי בכל המקרים המוסדרים בחקיקה.

מאידך, בסעיף 11 (א) לחוק המיטלטלים, התשל"א- 1971 (להלן – חוק המיטלטלין) נקבע:

"עיכבון הוא זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק החיוב".

בעוד שסעיפי החוקים הנזכרים לעיל , וכן , למשל, סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, התשל"ד- 1974 מקנים לנושים זכויות עיכבון - הרי שסעיף 11 לחוק המיטלטלים אינו מקנה זכות עיכבון, אלא רק קובע מהם הכללים החלים על הפעלתה של זכות זו משהיא קמה (ע"א 790/85 רשות שדות התעופה בישראל נ' דר' י. גרוס, עו"ד, פ"ד מד(3) 185, (להלן - פס"ד רשות שדות התעופה).

7. ניתן לומר כי שני מאפיינים עיקריים מגולמים בזכות עיכבון:

המאפיין ה"פוססורי", דהיינו, הזכות להחזיק בנכס עד שיקוים החיוב, והמאפיין הבטוחתי, דהיינו , הגנה שיש בכוחה להבטיח את החיוב גם אם הועברו זכויות בנכס לצד שלישי, הוטל עיקול על הנכס, או שהחייב נקלע למצב של חדלות פירעון

(ראו: נינה זלצמן עיכבון, 98 (1998) (להלן - זלצמן).

כך גם נקבע בפס"ד רשות שדות התעופה, עמ' 191. 

8. הנכס המעוכב על ידי הנושה משמש למעשה כאמצעי לחץ בלבד על החייב, אולם אין הנושה יכול להיפרע מן הנכס, לא על דרך של מכירתו ולא על דרך הפקת פירות מן הנכס המעוכב.

( על כך ראה זלצמן, עמ' 99).  

9. ומן הכלל אל הפרט.

לאחר עיון נוסף בטענות הצדדים ,ולאור כל המובא לעיל - הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה ולהותיר את המסך בידי "פרו טאץ", הואיל והיא מימשה בדין את זכות העיכבון המוקנית לה לפי סעיף 19 לחוק החוזים וסעיף 31 לחוק המכר.

10. ראשית יוער, כי למען היעילות והחיסכון היה מקום בכל זאת לדון בבקשה במסגרת ההליך דנן , הגם שהמבקשת היא למעשה הנתבעת, הואיל ואין טעם להכביר בהליכים ולסרבל.

לגופו של עניין, נראה כי "פרו טאץ" הוכיחה, לפחות לכאורה , כי המסך נמסר לידיה במסגרת העסקה הכוללת, בעוד ש"וויו פוינט" לא צירפה תצהיר וכל ראיה לבקשתה ולטענותיה השונות.

מכאן , כי משקוימה העסקה ולא שולם מלוא התשלום - די בכך כדי לקבוע שהמסך מעוכב בידי "פרו טאץ" כדין , וזכות זו גוברת על כל זכות אחרת של "וויו פוינט", אם קיימת , במיוחד כאשר "וויו פוינט" לא פירטה דבר בעניין הנזק שלטענתה נגרם לה כתוצאה מהחזקת המסך על ידי "פרו טאץ'".

11. אשר על כן - אני קובעת כדלקמן :

א. הבקשה של "וויו פוינט" - נדחית.

שאלת ההוצאות בשל הליך זה תישקל בסיומו של ההליך העיקרי.

ב. הואיל וטרם הסתיימו ההליכים המקדמיים ולא הוגשו תצהירי עדות ראשית – אין טעם בקיום הדיון שנקבע ליום 24.11.14 , ולכן הוא מבוטל.

ג. ההליכים המקדמיים יסתיימו לא יאוחר מיום 20.11.14.

ד. תצהירי "פרו טאץ'" יוגשו תוך 30 ימים מסיום ההליכים המקדמיים, ותצהירי "וויו פוינט" – תוך 30 ימים מקבלת תצהירי "פרו טאץ'".

ה. הצדדים יגישו מועדים מוסכמים לקיום קדם משפט מסכם לפני הוכחות , בחודשים מרץ – אפריל 2015, עד ליום 2.11.14.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ה, 19 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.