08 מאי 2013

לפני:

כב' הנשיאה ורד שפר

החלטה

1. בבית הדין נתקבלה חוות דעתו של דר' יבגני לייקין, שמונה כמומחה מטעם בית הדין.

2. חוות הדעת הועברה לצדדים והם היו רשאים להגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה בקשר לחוות דעתו, אם ברצונם לעשות כן.

3. בבית הדין נתקבלה בקשה מטעם הצדדים בה ביקשו לתקן עובדה מספר 2(א) לעובדות שבהחלטת המנוי ולשאול את המומחה בקשר לכך, באופן שיקבע כי "התובע עבד במשק חקלאי בסופי שבוע לצריכה עצמית רק החל משנת 2006, ההדגשה במקור, ו,ש".

כמו כן, ביקשה ב"כ הנתבע באותה בקשה להפנות למומחה שאלות הבהרה.

4. לאחר עיון בבקשה ובשאלת ההבהרה הוחלט להיעתר לבקשה, ואולם תוך שינוי בנוסח השאלות שהוצעו על ידי ב"כ הנתבע בבקשתה.

יוער, כי השינוי בנוסח השאלות שהוצעו על ידי ב"כ הנתבע נבע בעיקרו מכך שאותן שאלות מניחות בבסיסן בירור לגבי שאלת היחס שבסעיף 83 סיפא לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995, היינו האם השפעת העבודה על מחלות התובע "הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים".

אלא שבהתאם לפסיקת בית הדין הארצי, "כאשר עסקינן בתאונה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה, לא ניתן להחיל את סעיף 83 סיפא לחוק, אשר עוסק ב"חזקת סיבתיות". זאת הואיל ותורת המיקרוטראומה היא תולדה של היות רשימת מחלות המקצוע רשימה סגורה, ולא ניתן לבחון לגבי כל פגיעה זעירה את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על אותה פגיעה לבין השפעתם של גורמים אחרים [ראו עב"ל 140/05 מוחמד דבש – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 28.2.06), עב"ל 659/06 המוסד לביטוח לאומי – חיין עפיף טנוס (ניתן ביום 10.3.07, להלן גם פסק דין טנוס)] .

לכן, בפסיקה רחבה אומץ מבחן "ההשפעה המשמעותית" לקביעת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה למחלה, ככל שמדובר בפגיעה בדרך של מיקרוטראומה, והשפעה משמעותית בהקשר זה, המצדיקה הכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה, משמעה השפעה בסדר גודל של כ-20% [ראו פסק דין טנוס, עב"ל 521/05 משה קורין – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 7.10.07), עב"ל 148/07 רון קמפינסקי – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 14.7.08), עב"ל 146/10 המוסד לביטוח לאומי – אהרון אוחיון (ניתן ביום 8.8.10), עב"ל 65/10 המוסד לביטוח לאומי – מיכאל כהן (ניתן ביום 15.5.11), עב"ל 744/08 המוסד לביטוח לאומי – משה עזרן (ניתן ביום 27.1.11)].

לאור הלכה זו, אין צורך לבחון את תחולת סעיף 83 לחוק והסיפא שלו, אלא עלינו לבדוק, על פי חוות דעתה של המומחית ותשובותיה לשאלות ההבהרה הרבות שנשאלה, האם הוכח כי מידת ההשפעה של תנאי עבודתו של המנוח על מחלתו היתה בגדר השפעה משמעותית, על פי קנה המידה שנקבע בפסיקה" (עבל 11174-05-11 מוניפה זרעיני – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 26.12.12).

באשר לעניין מבחן "ההשפעה המשמעותית" האמור, הפסיקה הוסיפה, כי לצורך הקביעה באם אותו מבחן מתקיים, יש לקבוע תחילה האם קיים קשר סיבתי בין העבודה לבין המחלה וזאת "במידת סבירות העולה על 50% (דהיינו, שהמומחה יחווה דעתו כי סביר יותר שקיים קשר כזה, מאשר כי לא קיים קשר כזה), יש לעבור לשלב הבא ולבדוק, גם אם קיים קשר, מה מידת תרומתו בהשוואה ליתר הגורמים שגרמו למחלת המשיב, ובעניין זה, די בכך, שתרומת העבודה תהא בשיעור העולה על 20%" (עב"ל 50518-08-10 המוסד לביטוח לאומי - משה אבן ז"ל, ניתן ביום 03.04.11)

5. לפיכך מתבקש כב' המומחה לענות על שאלות ההבהרה הבאות:

א. האם לדעתך בהינתן העובדה המתוקנת האמורה, ולפיה "התובע עבד במשק חקלאי בסופי שבוע לצריכה עצמית רק החל משנת 2006", יש כדי לשנות מי מבין קביעותיך בחוות דעתך ביחס לתובע? אנא נמק.

ב. בחוות דעתך קבעת כי:

"ללא ספק יש לייחס את הנגעים הממאירים והטרום סרטניים שנתגלו אצל התובע לנזקי שמש וקרינה אולטרה סגולה אליה נחשף הן במהלך עבודתו והן מחוצה לה". ובהמשך:

"קיימת עדות מובהקת לקשר בין CMM לקרינת שמש אולטרה סגולה. אומנם בדומה ל – BCC סיכון יתר מיוחס בעיקר לחשיפה בשעות הפנאי, אך לא ניתן לשלול לגמרי את ההשפעה של חשיפה תעסוקתית, כיוון נצפה סיכון יתר לגבי עובדי חוץ (חקלאים ווטרינרים). נראה כי במקרה של CMM חשיפה אפיזודית מסוכנת יותר מחשיפה ממושכת". ובהמשך:

"נזקי השמש המצטברים הם אלה שגרמו ככל הנראה להופעת הנגעים הממאירים בעור אצל התובע. באשר להשפעת חשיפה לשמש במהלך עיסוקיו השונים, אני סבור, שאומנם מדובר בחשיפה משולבת, אך השפעתה של עבודתו בחקלאות גדולה מזאת של העיסוקים האחרים...".

1. לאור קביעותיך הנ"ל, ובהתחשב בעובדה המתוקנת האמורה, האם לדעתך ניתן לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין מחלות העור מהם סובל התובע לבין תנאי עבודתו, וזאת במידת סבירות העולה על 50%? אנא נמק.

2. במידה וכן, האם ניתן לכמת באחוזים את השפעת תנאי עבודת התובע על מחלות העור מהם הוא סובל?

6. כב' המומחה מתבקש להשיב על שאלות ההבהרה מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 21 יום מקבלת החלטה זאת.

7. יש להעביר למומחה החלטה זאת, וכן להעביר אליו כל החומר ששימש בסיס לחוות הדעת.

שכרו של המומחה ישולם ע"י ביה"ד כמקובל.

8. לאחר קבלת התשובות לשאלות ההבהרה, הן יועברו לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 15 יום להשלים סיכומיהם, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

9. להמשך טיפולה של המזכירות.

ניתנה היום, כ"ח אייר תשע"ג, (08 מאי 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.