לפני: כב' השופט אלכס קוגן

החלטה

(בהתייחס לבקשה למחיקת התובעים 1 ו- 2 ולחיוב המדינה בהוצאות)

1. ב"כ התובעים מבקש למחוק את התביעה שהגישו מר דניאל בן יעיש (להלן: "תובע מס' 1") ומר ישראל סטולבוב (להלן: "תובע מס' 2"), תוך שהוא מציין, כי שני תובעים אלו הגיעו לפשרה עם המדינה בדבר פרישתם מהעבודה הכל מחוץ לכתלי בית הדין, אך יחד עם זאת עומד על חיוב המדינה בהוצאות בטענה שכל אחד מהתובעים שילם לו בנפרד שכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ₪ +מע"מ.

2. המדינה הגישה תגובתה ממנה עולה שהיא כמובן אינה מתנגדת למחיקת התביעות של תובעים מס' 1 ו- 2 אך סבורה שאין זה המקום לחייבה בהוצאות.

3. לאחר שעיינתי בבקשת ב"כ התובעים ובתגובה שהגישה המדינה, שוכנעתי, כי יש למחוק את שתי התביעות של תובעים מס' 1 ו- 2 וזאת ללא צו להוצאות.

אין להתיר לצד לפעול "בשיטת הסלמי", הווי אומר, פעם אחת הוא מגיע עם הצד השני להסכם פשרה מחוץ לכתלי בית הדין ואותו צד שני סבור שבכך מוצו טענותיו של התובע. אך לאחר שהצדדים מגיעים לפשרה מחוץ לכתלי בית הדין נזכר התובע שלמעשה לא מוצו זכויותיו ועוד עומד על חיוב הנתבעת בהוצאות.

לו סברו תובעים מס' 1 ו- 2 שזהו המקום שיש חובה להחזיר להם את ההוצאות ששילמו בתיק זה, היה עליהם לכלול את רכיב ההוצאות במסגרת הסכם הפשרה אליו הגיעו עם המדינה מחוץ לכתלי בית הדין.

4. בנסיבות אלו, אני מוחק את התביעות של תובעים 1 ו- 2.

לא מצאתי הצדקה בנסיבותיו של המקרה לחייב את המדינה בהוצאות ו/או בשכר טרחת עו"ד.

ניתנה היום, כ"ט חשון תשע"ג, (14 נובמבר 2012), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.