<#2#>

נוכחים:

ב"כ המערערת: עו"ד גב' ליאורה סבירסקי דרורי

ב"כ המשיבה 1: עו"ד אופיר רשף

ב"כ המשיבה 2: עו"ד אלי קולס ועו"ד יובל רום

ב"כ המשיב 4: עו"ד גב' ענת כהן

פרוטוקול

ב"כ המשיבה 2:

אנחנו לא הסכמנו לשום עסקת טיעון, עד שבא השופט והציע את ההצעה. הוצעה הצעה שלמה, ואני יכול להפנות לפרוטוקול, שבו הוא הציע את ההצעה הזאת, עמוד 3 לפרוטוקול מהסיור בשטח, שהתקיים לפני מתן גזר הדין ביום 08/07/14, "עוד הצעתי שבמקום קנסות אחייב את הנאשמים... ופיצוי זה יועבר לטובת שיקום האתרים. באי כוח הצדדים הביעו נכונות להסכים להצעה". הייתה פה עסקת חבילה. אמרנו, אנחנו לא נכנסים, אחרי שכבר הוגשו סיכומים. התיק המתין לגזר דין. הוגשו סיכומים, היה סיור בשטח, ראו שהמועצה הזאת, שהיא בחובות אדירים, יש לה תיק איחוד, שתי מועצות שבעצם בתאריך ביצוע העבירה לא היו קיימות, הייתה עיר כרמל, גם כאן קרה דבר, שאני לא מבין איך מעבירים אחריות פלילית לרך שזה עתה נולד, אחרי שיש כתב אישום, מתקנים את כתב האישום. אז הציע השופט, גם כדי לחסוך זמן שיפוטי יקר וגם מאחר והוא ידע שאין באפשרות היישובים האלה לשאת בקנס וגם באותו זמן לשקם את האתרים, כי זאת המטרה, הציע את ההצעה היצירתית הזאת. אנחנו קיבלנו אותה כמקשה אחת. אלמלא זה, לא היינו מסכימים, ואז התיק היה מקבל את גזר הדין שלו. לא יכולה להיות חצי הסכמה. הייתה ב"כ המאשימה, והיא תגיד שאני צודק. זה היה חלק אינטגראלי. לאורך כל הדיונים התנגדתי להסדר. אני הייתי נוכח בדיונים ואני התנגדתי לכל הצעת פשרה, כי אמרתי שאנחנו לא יכולים לקבל קנס, מה גם שיש פה סיפור, שמי שהיה צריך לתת את הכסף לשיקום האתרים זה המשרד לאיכות הסביבה. גוף אחד של המדינה מתעסק עם גוף שני, תוך כדי זה שבאים לבית משפט. אמרתי, או שיהיה גזר דין סופי.. עדיין יש נושא של ביזיון וכל מיני דברים, כי רצינו שהשופט ימשיך להשגיח שבאמת האתר הזה ממשיך להשתקם. לא ייתכן להוציא נדבך אחד מההסכמה. אז אם אין סמכות, אין סמכות לכלום, נחזיר לבית משפט, שייתן פסק דין. או שהטעו אותי, אם השופט היה אומר שאין לו סמכות, לא הייתי מסכים, וכל ההליך הזה לא היה מגיע. אבל כולם היו נוכחים, היו ראשי המועצות, יש הקלטות, הופיעו הדברים בצורה מלאה ומדויקת. לא ייתכן לבוא מצד אחד להגיד, אנחנו מסכימים שהכסף יוחזר לטובת שיקום האתרים, ובאותו יום ללכת לערער על הדבר הזה. אנחנו גם משיגים את התוצאה ההפוכה. ברגע שאומרים שנותנים את זה לקרן, ליישוב הזה אין כסף, הוא חייב עשרות מיליונים. אז נכניס את התיק הזה לתיק איחוד? אני בדעה, שאם אין הסכמה, אז אין הסכמה על הכל. ואם יש הסכמה, אז יש הסכמה על כל. הקרן לא יוצאת ניזוקה, היא מקבלת סכום שלא הופיע, היא לא ציפתה לא, לא חשבה שיגיע אי פעם ואת אותו הסכום היא נותנת בחזרה. לא הקרן מערערת כאן. מי שמערער זה מי שהיה חלק מהדיון הזה באותו זמן. מאחר ואני נכחתי שם אישית, הסכמתי יחד עם ראש המועצה, רק בגלל הנקודה הזאת.

ב"כ המשיבה 1:

אני מצטרף לעמדת חברי. אוסיף, לגופו של עניין, אין בהשבת הכספים לשיקום האתר פגיעה כזו או אחרת במטרתה של קרן עצמה. מדובר באתר פסולת, לכל דבר ועניין. ממילא, היו צריכים לשקם את האתר והקרן הייתה צריכה לתקצב את העניין הזה. נחסך פה הליך מורכב ונמצא פתרון יצירתי, על מנת שהתושבים במקום, יוטב להם. מעבר לכך, אני מצטרף לעמדת חברי לעניין התקציב. הערעור מסתמך על העובדה, שכל שיש תקציב כזה או אחר לקרן, צריך לפנות לקבל בהתאם לאותו תקציב. הסכום הזה לא מתוקצב, הקרן לא ציפתה לא. מכאן אני סבור, שדין הערעור להידחות.

ב"כ המערערת:

הייתה הסכמה, שלא הייתה חלק מהפרוטוקול. אני התניתי את ההסכמה בכך שהכסף מגיע לקרן. את השאר לא ידענו ולא יכולנו לדעת. הייתה הסכמה, שהכספים יועברו לקרן, והשופט אמר אני אמצא פתרון לכסף. זה מה שהיה. אני התניתי שהכסף יעבור לקרן. אני אמרתי לו, שלקרן יש תקנות ויש הוראות, הכל היה ידוע. אם לשופט יש ראיון יצירתי, 100%. אבל פה נעשה ניסיון עקיפה אלגנטי של החוק.

ב"כ המשיבה 1:

רוח הדברים באולם הדיונים הייתה בצורה כזאת. בדיון האחרון נכחתי, וזה מה ששמעתי מבית המשפט ואת אותה הצעה הבאתי לראש המועצה והוא הסכים. גם אמר לי ראש המועצה שאותו דבר עלה בסיור בשטח ובגלל זה הוא הסכים. הודעת הערעור מוזרה ובאה להפוך את החלטת בית משפט קמא, בצורה כזאת, שמי שהסכים לשלם כסף וחזר בו עכשיו, צריך לכאורה לפגוע בעצמו בצורה ניכרת אחרת. אולי היה מתקבל פסק דין, שהמועצה לא צריכה לשלם סכום כזה. האתר הזה פוגע בתושבי המועצה והמטרה הייתה לשקם אותו.

ב"כ המשיבה 2:

אני מציג לבית משפט את הפרוטוקול. אני מרגיש שרימו אותי. השופט אמר שהכסף יועבר לטובת שיקום האתרים, אלמלא זה לא הייתי מסכים וגם ראשי המועצות לא היו מסכימים. היו סיכומים, הוגשו, רק חיכינו לגזר דין. עכשיו לבוא ולטעון.. השופט אמר בצורה מפורשת, אני הולך לעשות את זה. אחרת לא הייתי מסכים.

כשראינו שהאינטרס של המועצה והתושבים הוא לשקם את האתר הזה, אבל צריך כסף. סוף כל סוף יש ראש מועצה, שפועל די להסדיר את העניין. עכשיו רוצים לקחת 50,000 ₪ שאין.

ב"כ המערערת:

לגבי הזמן השיפוטי, התנהל תיק הוכחות מלא, הוגשו סיכומים בתיק. הנתבעות, שכעת הן המשיבות, קיבלו מענקים מאוד גדולים מהמדינה כדי לשקם את האתרים. צריך שצדק ייעשה וייראה. יש קרן, היא צריכה לצאת על סמך בסיס שוויוני, צריך להגיש את הבקשות לקרן ואז יש את ההנהלה, שצריכים לאשר. הכל צריך לעבור ללא העדפה מסוימת. פסק הדין, כמו שהוא היום, נותן העדפה שלא ראויה וחורג מסמכות.

<#3#>

פסק דין

בפנינו ערעור המאשימה/המערערת, המתייחס לרכיב אחד בגזר דינו של בית משפט השלום בחיפה, כב' השופט ד"ר זיאד פלאח, אשר אימץ הסדר טיעון, כפי שפורט בפרוטוקול בית משפט קמא מיום 16/07/14, לפיו חזרו בהם הנאשמים מכפירתם, הורשעו בעבירות שיוחסו להם, שעניינן, בתמצית, עבירות בעניין איכות הסביבה. בהתאם להסדר הטיעון, נגזרו על המשיבים קנסות בסכומים שונים. בית משפט קמא אימץ את ההסדר, גזר את הקנסות כפי שסוכם במסגרת ההסדר ואולם, בגוף גזר דינו קבע, כי הכספים שישולמו לידי הקרן לשמירת הניקיון יועברו לטובת שיקום אתרים בדליית אל כרמל ובעוספיא, בהתאם לחלוקה שפורטה בגזר הדין, עמוד 182, שורות 2-4.

הערעור מופנה אך ורק כנגד קביעתו של בית משפט קמא, לאופן שבו יועברו הקנסות עם קבלתם בקרן לשיקום אותם אתרים ספציפיים, שפורטו בגזר הדין.

שמענו את טענות הצדדים. במהלך הדיון הציג בפנינו עו"ד קולס, ב"כ המועצה המקומית דליית אל כרמל, פרוטוקול של דו"ח ביקור במקום מיום 08/07/14, במסגרתו, במסגרת דברי בית המשפט, מציין בית המשפט כדלקמן: "בסוף הביקור הצעתי לסיים את כל התיק, בהתאם להצעה לסיומו שניתנה על ידי עוד ביום 19/02/13 ... עוד הצעתי, שבמקום קנסות, אחייב את הנאשמים בפיצוי באותם סכומים שהוצעו ופיצוי זה יועבר לטובת שיקום האתרים. באי כוח הצדדים הביעו נכונות להסכים להצעה ..." (ההדגשה הוספה. בית המשפט).

ראשית נעיר, כי פרוטוקול זה, משום מה, אינו מופיע במערכת בית המשפט וגם אינו מופיע בתיק בית משפט קמא, אשר הועבר לעיוננו. ראוי שמזכירות בית משפט קמא תבדוק את הנושא. הפרוטוקול גם לא צורף להודעת הערעור.

לגופו של עניין, מהפרוטוקול עולה, לכאורה, שבית משפט נתן הצעה, לפיה הכספים שישולמו ייועדו בסופו של דבר לשיקום אתרי הפסולת בתחומי הרשויות המקומיות עוספיא ודליית אל כרמל. לכאורה, על בסיס הצעה זו ניתנה הסכמה להסדר שהוצע וניתן גזר דין.

נבהיר מיד, כי לטעמנו, הן ההצעה והן הביטוי לה בגזר הדין, מהווים חריגה מסמכותו של בית משפט קמא. אופן חלוקת כספים על ידי הקרן קבוע בחוק. לא הייתה סמכות להציע הצעה החורגת מהוראות החוק. הקרן פועלת בהתאם להוראות החוק ועליה להפעיל את שיקול דעתה ולשקול את אופן הקצאת הכספים הנאספים על ידי הקרן. בית המשפט אינו מוסמך במסגרת הליך פלילי להתערב באופן הקצאת הכספים על ידי הקרן. כל שבית משפט מוסמך הוא, לגזור את הדין, לחייב בקנסות, כפי שימצא לנכון ובהתאם לחוק, ולכל היותר, להמליץ לקרן כיצד לפעול, ואולם, אין זה מסמכותו לחייב את הקרן לחלק כספים שנאספו בדרך זו או אחרת.

מטעם זה, מוצאים אנו, כי אין מנוס אלא להתערב בגזר הדין ולבטל רכיב זה בגזר הדין.

עם זאת, ומאחר ולכאורה התבססו הצדדים, או לפחות חלק מהם, בהסכמתם להסדר הטיעון על הבנה של הצעת השופט, כפי שבאה לידי ביטוי בפרוטוקול שהוצג כעת לעיוננו, אנו מורים כדלקמן:

בד בבד עם ביטול רכיב זה בגזר הדין, במובן זה שההוראה בגזר הדין לעניין אופן חלוקת הכספים על ידי הקרן מבוטלת, אנו מורים כי עצם ביצוע התשלום לקרן יעוכב למשך 90 ימים מהיום.

בפרק זמן זה יוכלו המשיבים/הנאשמים לפנות בבקשה מתאימה לבית משפט קמא ולבקש לחזור בהם מההודאה, ובית משפט קמא ישקול את בקשתם וייתן את החלטתו לפי מיטב שיקול דעתו.

במקביל, יכולים המשיבים לפנות בבקשה מתאימה לקרן לשמירת הניקיון ולבקש כי הקרן תשקול את הצעתו של בית המשפט, כפי שבאה לידי ביטוי בפרוטוקול שהוצג לעיוננו, ותיתן החלטה במסגרת המוסדות המוסמכים של הקרן, לאופן הקצאת הכספים. חזקה, כי הקרן ומוסדותיה ישקלו את הצעתו של בית המשפט, כפי שבאה לידי ביטוי בפרוטוקול הביקור במקום, ויביאו בחשבון בין מכלול שיקוליהם גם את העובדות שפורטו לעיל.

נעיר עוד, כי המשיבים יוכלו לבחון ולשקול את צעדיהם, ככל שהדבר נוגע להחלטה שתקבל הקרן, במסלול המנהלי של בקרה שיפוטית על החלטות הקרן לשמירת הניקיון.

בכפוף להבהרות דלעיל, אנו מקבלים את הערעור, כפי שפורט.

<#4#>

ניתן והודע היום ו' חשוון תשע"ה, 30/10/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי דיקלה סקנדרני