החלטה

1. בקשה לסילוק על הסף של הודעת צד שלישי שהוגשה במסגרת תביעה כספית של מר צבי ויליגר נגד הנתבע אלי רייפמן ו-8 אחרים. בתביעתו טוען התובע כי הלוואה שהעניק למר רייפמן לא הושבה לו, וכי הנתבעים 2-7 ערבים לחובו של מר רייפמן מכוח התחייבויות שעליהן חתמו.

1. הנתבעים 2-4, ו-6-7 (להלן: "הנתבעים") הגישו הודעת צד שלישי (להלן: "ההודעה") כנגד גב' רוית ויליגר ולחברה הזרה "Moriah United Corporation Inc." (להלן: "חברת מוריה"). בהודעה נטען כי חובותיו האמורים של מר רייפמן נפרעו באמצעות גב' ויליגר וחברת מוריה ולכן ככל שהנתבעים יחויבו בתשלום כלשהו למר ויליגר יהיו השתיים חייבות לשפותם, לפצותם ו/או לשאת בנזקיהם.

בהמשך ביקשו הנתבעים לתקן את ההודעה ועתרו לצירופם של חמישה צדדים שלישיים נוספים, ביניהם המבקשות בבקשה דנא. לגבי כל חמשת הצדדים השלישיים הנוספים נטען כי הם פעלו יחד בניסיון לגרום לחברת מוריה להתפרק ולהסתלק מאחריותה הנטענת בהתאם להודעת צד שלישי שהוגשה נגדה ובכך לקפח את שולחי ההודעה.

באופן פרטני ביחס לצדדים השלישיים 6-8 (להלן: "המבקשות"), נטען כי הן שימשו את הצד השלישי 5 בכל הפעילויות העסקיות של הצדדים השלישיים 1, 2, 3, ו-5, תוך ניסיון להסתיר, בין היתר, את בעלותם של הצדדים השלישיים 1 ו-3 בחברות ואת עיסוקיהן ו/או פעילויותיהן של החברות.

1. ביום 11.4.2012 הגישו המבקשות כתב הגנה ובו הכחישו כל מעורבות בקשר לסיכול ההליכים המשפטיים נגד הצדדים השלישיים 1 ו-2. בהגנתן פירטו המבקשות את פעילותן בהקשר לחברת מוריה ובין היתר טענו כי נודע להן על הודעת פירוק החברה ממכתב ששלח עו"ד ארנון גיצלטר אל הצד השלישי 6.

1. ביום 12.7.2012 החליט עמיתי, כב' השופט אברהם יעקב, לבטל היתר המצאה מחוץ לתחום של ההודעה לצד ג' 4, מר מרק ריכטר, אשר נטען לגביו כי הוא זה שהגיש את ההודעה על כך שהוחל בהליך פירוקה של חברת מוריה אצל רשם החברות בדלאוור.

הנתבעים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטה זו וביום 15.1.2013 דחה בית המשפט העליון מפי כב' השופטת חיות את הבקשה וקבע כי הבקשה להמצאת הודעת צד שלישי, ככל שהיא נוגעת למר ריכטר משוללת יסוד וממילא אף לא מתעוררת שאלה רצינית הראויה לדיון המצדיקה היעתרות לבקשה. בהחלטתו הזכיר בית המשפט את החלטת כב' השופט יעקב, שלפיה אין חולק על כך שחברת מוריה לא פורקה בסופו של יום והמבקשים לא הצביעו על נזק שהסב להם ניסיון הפירוק הנטען של מוריה על-ידי מר ריכטר.

אחר הדברים האלה, הוגשה הבקשה דנן.

1. בתמצית טוענות המבקשות כי שולחי ההודעה לא העלו כל נימוק ממשי או תשתית עובדתית מינימאלית כדי לבסס אחריות של הצדדים השלישיים כלפיהם. כך, לטענת המבקשות, שולחי ההודעה לא ציינו אילו פעולות נקטו הצדדים השלישיים 6-8 כדי לסייע בהעלמתה של חברת מוריה ובאילו מועדים עשו כן. לדבריהן, למעט הטענה כי צד ג' 7-8 משמשות כמאגדות של חברת מוריה, לא פורטה כלפי הצדדים השלישיים כל טענה עובדתית קונקרטית שיש בה כדי לבסס אחריות כלשהי. ולפיכך גם ההודעה נגדן משוללת כל יסוד ונעדרת עילה.

עוד מוסיפות וטוענות המבקשות כי משקבע בית המשפט העליון שאין חולק על כך שחברת מוריה לא פורקה וכי שולחי ההודעה לא הצביעו על נזק כלשהו שהסב להם הפירוק הנטען של מוריה, אין כל מקום להותיר על כנה את ההודעה כנגד הצדדים השלישיים 6-8. לטענתן, התביעה נגדן הוגשה אך ורק כדי לברר נתונים עובדתיים, דבר שעלה אף מדברי ב"כ שולחי ההודעה בדיון שנערך ביום 16.1.13, והיא מהווה מסע דייג אסור.

1. מנגד טוענים המשיבים, שולחי ההודעה, כי מידת האחריות של המבקשות ומידת מעורבותן בפעילותה של חברת מוריה בהליך נשוא הדיון שונה מאלו של ריכטר. על-כן, לטענתם, ניסיונן של המבקשות להיתלות בהחלטת בית המשפט למחוק את ההודעה למר ריכטר, אין לו על מה שיסמוך. לדברי המשיבים, מעמדן ותפקידיהן של המבקשות במסגרת ההליך מהותיים וחשובים ביותר לבירור הפלוגתאות הנטענות בתביעה ולאימות הגנתם ובין היתר טענת "פרעתי".

בנוסף טוענים המשיבים כי הבקשה למחיקה על הסף נגועה בשיהוי ניכר והיא נעדרת תצהיר לאימות עובדותיה. כמו כן טוענים הם כי מדובר למעשה בבקשה לביטול היתר המצאה אשר ניתן בנובמבר 2011 ואין זו העת להעלותה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים דעתי היא כי דין הבקשה להתקבל.

1. תקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: "תקסד"א") מסמיכה את בית-המשפט לצוות על מחיקת כתב-התביעה, בין היתר, כאשר זה אינו מראה עילת תביעה, שהיא כידוע מכלול העובדות שמולידות את זכות התובע לקבל את הסעד שביקש בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו. (רע"א 1383/07 חברת שמעון צרפתי בע"מ נ' שתולים (14.4.2010)).
2. כידוע, בבסיס ההלכות שנתגבשו בעניין סילוק על הסף עומדת התפיסה, שככלל יש ליתן לתובע יומו בבית המשפט, אלא אם כן סבור בית המשפט שעל יסוד העובדות שטען להן התובע לא יוכל הוא לזכות בסעד שביקש ובמקרה זה, בהעדר עילת תביעה, התוצאה היא דחיית התובענה.
3. כאמור, בענייננו עותרים המשיבים לסעד הצהרתי באשר להיותה של חברת מוריה ישות משפטית הזהה לתובע ולאשתו, גב' רוית ויליגר, לפיצוי באם יחוייבו במסגרת תיק זה בתשלום כלשהו לתובע. המשיבים מבססים את תביעתם כלפי הצדדים השלישיים על אחריותם למעשי מרמה של החברה ו/או בגין ניסיונם לסכל הליכים משפטיים ו/או בגין ניסיונם לנשל נושים של החברה מנשייתם. לטענתם, הצדדים השלישיים הנוספים, חייבים ואחראים בגין כל מחדליה ומעשיה של חברת מוריה כנטען בהודעה.
4. המשיבים לא העלו ולא פירטו כדבעי כל טענה שבגינה יש להטיל אחריות אישית על פעולות המבקשות ולא נתבאר בהודעתם כל מסד עובדתי שיהיה בכוחו (אם יוכח) כדי להצדיק עילת תביעה נגדן.

כפי שציינו המבקשות, בהתאם לתקנה 87 לתקסד"א, צריכה כידוע טענת מירמה להיטען בצורה מפורשת ובצירוף הפרטים והתאריכים הנדרשים.

בענייננו נראה, כי הטענות המתיימרות לבסס טענות של תרמית מצד הצדדים השלישיים 6-8 לא רק שלוקות בהיעדר פירוט, אלא שאינן מקיימות אף את דרישת היסוד לגבי טיעון עילה כללי בכתב התביעה כנדרש בתקסד"א.

המשיבים לא צירפו ראיה כלשהי כדי לתמוך בטענת המרמה שאותה הם מייחסים למבקשות, והם טוענים טענות אלה באופן סתמי ולאקוני ללא כל פירוט שהוא. הטענה היחידה שעלתה לגבי התנהגות המבקשות היא הטענה שלפיה הן עושות דבריהם של התובע ושל צד ג' 5, עו"ד נתי חלפין, וכי הן שימשו את צד ג' ברישומי ובפעילויות עסקיות של הצדדים השלישיים תוך ניסיון להסתיר, בין היתר, את בעלותם של הצדדים השלישיים 1 ו-3 בחברות.

אין די בטענות אלו כדי להצביע על כך שהמבקשות רקמו מזימה יחד עם צדדי ג' הנוספים כדי להעלים את חברת מוריה, וברור שטענות אלה, אף אם יוכחו, לא יוכלו לסייע למשיבים לקבל את הסעד המבוקש על ידם.

1. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח החלטת בית המשפט העליון, שלפיה חברת מוריה לא פורקה ולפיכך לא נגרם למשיבים כל נזק שיקים להם עילת תביעה.
2. אשר לטענת השיהוי שהעלו המשיבים אציין, כי אכן יש יסוד לטיעון זה, ואולם ברור שאין לפסול בקשה לסילוק על הסף מחמת שיהוי בהגשתה, שכן האיחור אינו עשוי לרפא ליקוי, אם קיים כזה, או להקנות לתובע זכות שלא הייתה לו קודם לכך. כתב תביעה שלא מגלה עילה לא "מצמיח" זכות תביעה גם בחלוף הזמן, ועל כן, אין מקום להיעתר לטענת השיהוי.
3. אשר על כן הבקשה מתקבלת. נוכח השיהוי בהגשת הבקשה אין צו להוצאות.

14. המזכירות מתבקשת להמציא עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ה סיון תשע"ג, 03 יוני 2013, בהעדר הצדדים.