<#2#>

נוכחים:

התובע

ב"כ הנתבע עו"ד אתי צור-אסרף

פרוטוקול

<#3#>

החלטה

נציג ציבור עובדים הוזמן כדין ולא התייצב, על כן הוחלט על קיום הדיון בהעדרו.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ד אייר תשע"ג, 24/04/2013 במעמד הנוכחים.

התובע: לשאלת בית הדין אם אני רוצה לחקור את נותנת תעודת עובד הציבור שנמצאת כאן, אני משיב שאני לא יודע כלום, אני לא עורך דין ואני לא מבין כלום. לשאלה אם אני רוצה להעיד, אני משיב שכן.

התובע לאחר שהוזהר כחוק:

חקירה ראשית:

ש.ת. אני באתי לקריית גת לבית משפט ושאלתי אם אני יכול לתבוע בקריית גת ואמרו לי כן, תשלם והכל יהיה בסדר. אחרי שלושה חודשים כשקיבלתי הזמנה אמרו לי שאי אפשר, יש בית משפט בבאר שבע והוא צריך לדון. אמרתי שאין לי אפשרות לקחת עו"ד לא כלום, אמרו לי לא יודעים זה מה יש. שלחו אותי לפה ואין לי כסף לעורך דין. ו-19 שנה אנחנו בפנסיה אין לנו רווח, תוספת עם אשתי ושנינו חולים כרוני ושנתיים אחרי שבית המשפט העביר לחזקתנו את הילדים, לא שילמו לנו כלום שנתיים ואחר כך התחילו לשלם כסף לילד שיש לו בעיה בהתפתחות שכלית ושש שנים שילמו לנו ואחר כך הפסיקו. בזמן הזה העברנו אותו מאשדוד ללוד בפנימייה. הילד היה בן 18 התחילו לתת לנו 400 ₪ בחודש, שלוש שנים לא שילמו כלום ואחרי 8 שנים קיבלנו מכתב שאנחנו צריכים להחזיר כסף שקיבלנו בטעות, כתבו לנו ריבית, הצמדה והכל. לקחתי עו"ד והוא הצליח להוריד את הסכום הזה, אבל אני לא יודע אם יש חוק התיישנות, למה צריכים לקחת ממני. אם אין חוק התיישנות לביטוח לאומי, שנתיים ראשונות לא שילמו לנו, זה היה אלפי שקלים. 18 שנה אנחנו מחזיקים ילדים, אחרי שהפסיקו לשלם שש שנים לילד, הלכתי לבית משפט ואמרתי אתם לקחתם לי אחרי 4 שנים תעשו בית משפט חדש ותיקחו ילדים בחזרה. חיפשו בארכיון ואמרו שהתיק נעלם, אחרי תשע שנים שהילדים עוד אצלנו, אני עוזר לילד, לנכדה, כל שבועיים אני לוקח את הילד אצלנו, אני נוסע לבד לקחת אותו, כי אי אפשר לנסוע לא באוטובוס, לא ברכבת, כי בשבת לא עובדת רכבת. קשה מאוד לנסוע ומשנה לשנה זה יותר גרוע. בנוסף לכל הבעיות האלה גם צריך להחזיר כסף. ביקשתי או שיבטלו לי את החוב, או שישלמו לנו שנתיים ראשונות שלא שילמו לנו.

חקירה נגדית:

ש. מה הייתה הכתובת שלך בסוף שנת 2005?

ת. 16 שנה אנחנו באותה כתובת, משמר הגבול 2 קריית גת. הודיעו לנו שבשנת 2005, שלחו לנו מכתב על החוב, לפני כן לא קיבלנו כלום, אחרי שמונה שנים שקיבלנו באנו לברר, כתבתי מכתבים, לקחתי עורך דין שהיה צריך לעזור לי. חוץ מזה כלום, עברו עשר שנים וממשיכים להוריד כסף מהפנסיה.

ש. במהלך שנת 2005-2006 קיבלת מכתבים לדואר, בכתובת הזאת כרגיל, נכון?

ת. נכון. קשה לנו עם עברית, אבל הלכנו לשכנה שתקריא לנו. אבל לא קיבלנו שום דבר מהביטוח הלאומי, שמונה שנים ביטוח לאומי שתק, לא אמר לנו כלום.

ש. אני מציגה בפניך מכתב מה-25.12.05

ת. בשביל מה אני צריך אותו עכשיו?

ש. אני מראה לך את המכתב, זה מכתב שממוען אליך ברח' משמר הגבול 2 קריית גת.

ת. קיבלתי אותו ביד? לא כתוב שם?

ש. אתה יכול לאשר שקיבלת את המכתב הזה?

ת. בטח שלא קיבלתי. פעם ראשונה אני רואה אותו. לא הודיעו לי על המכתב הזה בכלל. עכשיו בשביל מה אני צריך אותו?

ש. אני מפנה אותך למכתב נוסף, נ/2, זה מכתב שנשלח ב-26.3.06, תוכל לאשר שקיבלת את המכתב הזה?

ת. בטח שלא, אני לא יודע לקרוא ולא קיבלתי שום מכתב. הסברתי ששמונה שנים לא קיבלתי כלום.

ש. אני אומרת לך שכן קיבלת את המכתב הזה.

ת. אין דבר כזה, כשרוצים לתת לי מכתב מביאים לי ביד, אבל בדואר לא קיבלתי.

ש. אני אגיד לך שכן קיבלת את המכתב הזה, המכתב הזה חזר לביטוח לאומי עם חותמת נתקבל יחד עם מסמך שצרפת אליו מעיריית קריית גת. אתה זוכר דבר כזה?

ת. שום דבר לא יודע על קריית גת, לא יודע על המכתב כלום. תראו לי שיש חותמת שלי, איך אני יכול לדעת? אני לא יודע לקרוא.

ש. אני מפנה אותך למכתב נוסף מה-26.4.06 שזה מכתב שנשלח אליך לאותה כתובת, ששם הפקידה שרשמה את המכתב מתייחסת למכתב שהחזרת לביטוחלאומי יחד עם המכתב של עיריית קריית גת.

ת. לא יודע. לא פניתי למשרד, לעירייה, בשום פנים.

ש. מי המציא את המסמכים האלה?

ת. לא יודע. אחרי זה שמונה שנים לא קיבלנו כלום. כשקיבלנו אז התחלתי בירורים.

ש. אני אומרת לך שלא רק המסמכים שהראיתי לך עד עכשיו, יש עוד מסמך שנשלח לאותה הכתובת וגם המסמך הזה נשלח אליך לכתובת הזו.

ת. שום דבר מזה אני לא יודע. לא מהעירייה לא מהמכתבים האלה, שום דבר. למה שמונה שנים לא הודיעו? מה כתוב בעירייה? מה כתוב שם?

ש. אתה פנית לוועדה לביטול חובות?

ת. בטח שלא. מה זה מעירייה. אני לא יודע מה זה. לא פניתי לא היה לי חוב.

ש. בשנת 2011 לא פנית לוועדה לביטוח חוב.

ת. פניתי לביטוח לאומי בקריית גת, שלחו אותי לרחובות, כתבתי שלושה מכתבים ואחר כך לא קיבלתי כלום תשובות לשאלה שביקשתי. למה דורשים ממני ולא שילמו שנתיים.

ש. אני חוזרת על השאלה שלי. בשנת 2011, לפני מספר דקות אמרת שפנית לעורך דין שייצג אותך והוא הצליח להוריד את גובה החוב, נכון?

ת. אחרי כמה חודשים שדפקתי בדלת בביטוח לאומי, בביטוח לאומי לא ענו לי. לקחתי עו"ד לא הייתה לי ברירה, הלכתי לעו"ד שהיה בבית משפט שקבע שהילדים ישארו אצלנו ארבע שנים, מה היה כתוב במכתב שאמא ואבא שפכו על הילדים מים רותחים. לא היה דבר כזה, משפחה נהרסה, 15 שנה הם לא חיים יחד. אפשר לשאול מה זה המכתב מהעירייה? מה כתוב פה?

ש. תאשר שאת התביעה הראשונה לגמלת ילד נכה הגשתם לראשונה רק ביום 18.5.97

ת. לא הגשנו שום דבר שנתיים לא היה ואחר כך התחלנו לקבל. לא הלכתי לבית משפט, לא תבעתי את ביטוח לאומי, לא ביקשתי כלום. אף פעם לא ביקשנו לא מזונות, לא עזרה שום דבר. זה הכסף ששילמו לנו על ילד אחד, זה כן. שש שנים היה.

ש. אתה יכול לאשר שקיבלתם זכאות לקצבת ילד נכה מ-1.6.96

ת. לא. ב-97 התחלנו עד 2003, שש שנים. 95-96 לא קיבלנו גרוש.

ש. ב-97 כשקיבלת שילמו לך רטרואקטיבית מ-1.6.96

ת. זה לא יודע, יכול להיות שאת צודקת.

ש. אני אומרת לך שלכל המאוחר ידעת שמשלמים לך רק משנת 96' ילד נכה, בשנת 97' נכון?

ת. כן. ב-97' הבנתי.

ש. ולא הגשת ערעור על ההחלטה

ת. שום דבר, אני לא יודע כלום, לא מבין בזה כלום. בית משפט נתן לנו ילדים, לא קיבלתי שום ניירות מגיע לנו לא מגיע לנו. 18 שנה שני ילדים להרים זה המון כסף, המון בריאות. אנחנו אנשים חולים כרוני. שילמו לי גם מ-96' יכול להיות, זה אני לא יכול להגיד. אבל מ-95' עד 97' לא קיבלנו כלום, יכול להיות שרטרואקטיבית קיבלנו משהו, לא מתווכח. לא רציתי בכלל להיכנס לבית משפט. אין לי כוח, אין לי כסף לעורך דין. הלכתי לבית משפט קטן, בשביל מה אני צריך בית משפט גדול.

הגב' אורה אברהם לאחר שהוזהרה כחוק:

חקירה ראשית:

ש. את חתומה על תעודת עובד הציבור?

ת. כן.

ש. בתעודת עובד הציבור את כותבת שהתביעה הוגשה לראשונה לגמלת ילד נכה במאי 97' והזכאות אושרה מ-1.6.96.

ת. כן.

ש. מתי הסכומים האלו שולמו ביחס לתקופה הרטרואקטיבית שאושרה?

ת. לא יודעת להגיד בוודאות, אני צריכה לעיין בתיק, אני יודעת ששילמנו שנה רטרו

ש. כלומר התשלומים ביחס לשנת 96' שולמו בתחילת 97'?

ת. צריך לראות מתי הוגשה התביעה ומה היו ההוראות אז לתשלום רטרואקטיבי.

חקירה נגדית:

ש. למה שילמו לנו שנתיים מיותר, מאיפה ידענו שמגיע או לא מגיע? למה ב-95' היה בית משפט ולא נתנו לנו ניירות, לא מזונות, כלום, 18 שנה? למה כל כך מאוחר לוקחים ממני כסף, לא יודע מה החוק אומר התיישנות או לא, אבל אמרתם רטרואקטיבית ל-96' שילמו משהו, אבל שנה וחצי לא שילמו גם זה מגיע.

ת. כשאנחנו מאשרים אנחנו שולחים הודעה ובהודעה כתוב למטה בגדול, על כל שינוי יש להודיע למוסד לביטוח לאומי. שינוי במצב רפואי, מיקום הילד. אם הילד נמצא במוסד או בפנימייה צריך לדווח לנו. אנחנו יודעים יותר מאוחר כי אתם מדווחים על אישור הלימודים וידענו יותר מאוחר.

ש. 95', 96' למה לא שילמו?

ת. התביעה הוגשה ב-97' וזזים אחורה שנה אחת, לשנת 96'. החוק אומר שמשלמים שנה רטרואקטיבית ומאידך החוק אומר אם הילד נמצא בפנימייה והוא מקבל שם שיקום, שירותי רפואה וסיעוד, אז הוא לא זכאי לקבל את מלוא הגמלה. יותר מזה, כאשר ההורים או הסבא טוענים שהם ממנים את כל הוצאות האשפוז והפנימייה אז המוסד כן משלם. אני פניתי אליך וביקשתי ממך שתביא אישורים מהמוסד שבו הילד נמצא על מנת שנדע שאתה זה שנושא באחזקתו ואתה החזרת את המכתב שלי עם מכתב מהעירייה שבו אתה מראה שהעירייה מממנת את שהות הילד במוסד. אז אתה ידעת מזה. החוב בנכות כללית לא נושא ריבית והצמדה, החוב הוא חוב נומינאלי.

התובע: למה שלחו אותי לפה, למה לא סגרו את זה בקריית גת שהבטיחו לי שאשלם, יפתחו תיק ויהיה דיון, אחרי שלושה חודשים אמרו לי לך לבית משפט גדול, אם הייתי יודע הייתי שורף הכל, לא צריך כסף לא צריך כלום, זה עולה הרבה בריאות.

<#5#>

החלטה

פסק הדין ישלח לצדדים בדואר.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"ד אייר תשע"ג, 24/04/2013 במעמד הנוכחים.