ב"כ התובעת – עו"ד אייל שני

ב"כ הנתבעים – עו"ד אורי רפאל

א. מבוא

1. התובעת, שחף ליווי פיננסי יבוא יצוא 1990 בע"מ ("שחף"), היא חברה העוסקת בניכיון שיקים. מר טומי שוגר ("טומי") הוא מנהל התובעת.

2. נתבעת 1, א.ש.נ.ב יזמות בע"מ ("אשנב"), היא חברה למתן שירותי מטבע ועסקה, אף היא, בניכיון שיקים. נתבעת 3 ("אביבה") היא הבעלים של אשנב והיא חתמה על כתב ערבות להבטחת תשלום חובות אשנב לשחף. נתבע 2 ("שרון") נתבע מכוח ערבותו לחלק מהשיקים שנמסרו לשחף על ידי אשנב. אביבה ושרון הם בני זוג.

3. במסגרת התקשרות בין שחף לאשנב, ביום 20.5.2010 אשנב חתמה על "כתב התחייבות והסכם מסגרת לניכיון שיקים מסחרי". (נספח א' לתצהיר טומי). עיקרי ההסכם הם כדלקמן:

א. אשנב תמכור לשחף שיקים. מתמורת כל שיק שחף תנכה עמלות וריבית בסכומים ובשיעורים כפי ששחף תודיע לאשנב מעת לעת. (סעיף 3).

ב. במקרה שבו שחף לא תקבל את מלוא התמורה של שיק כלשהו בזמן פירעונו, ושחף תדרוש מאשנב להחזיר את תמורתו של השיק, כולה או חלקה, אשנב תהיה חייבת לשלם לשחף את תמורתו המלאה של אותו שיק, ללא ניכוי כלשהו ובתוספת ריבית ועמלות בהתאם לתעריף שיהיה נהוג אצל שחף מעת לעת. (סעיף 5).

ג. שחף זכאית לנקוט בהליכים משפטיים נגד כל צד לשיקים, כולם או חלקם. (סעיף 6).

ד. כל הריביות, העמלות וההוצאות שאשנב תהיה חייבת לשחף יישאו מע"מ כחוק. (סעיף 7).

ה. היה ושחף תנקוט בהליכים משפטיים לצורך גבייה, יתווספו לכל סכום הוצאות משפטיות ושכ"ט עו"ד בהתאם לטבלאות שכר טרחה הנהוגות בבית משפט ובהוצאה לפועל. (סעיף 9).

4. שיקים שניכתה אשנב אצל שחף הוצגו על ידי שחף לפירעון וחוללו. שחף הגישה שיקים אלה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל נגד מושכי השיקים (לקוחות אשנב) ב- 63 תיקי הוצאה לפועל שונים. בכל תיקי ההוצאה לפועל שחף תבעה, בנוסף לאשנב, את אביבה מכוח ערבותה לחובות אשנב. בחלק מתיקי ההוצאה לפועל שחף תבעה את שרון מכוח ערבותו לשיקים מסוימים.

5. שחף טענה כי נכון למועד פתיחת תיקי ההוצאה לפועל, אשנב נותרה חייבת לשחף סך של 1,337,352.07 ש"ח. (סעיף 6 לתצהיר טומי).

6. הנתבעים הגישו התנגדויות לביצוע השיקים בכל התיקים. בתצהירי ההתנגדות טענו הנתבעים כי החוב לשחף הוא לכאורה 812,879 ש"ח. לנתבעים ניתנה רשות להתגונן. הדיון בכל התיקים, 63 במספר, אוחד בהליך זה.

ב. חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, רואה חשבון אבנר וקסלבאום (4.6.2017)

7. הגם שבין הצדדים היו מחלוקות בעניינים חשבונאיים, שני הצדדים לא הגישו חוות דעת חשבונאיות. לאחר שהצדדים הגישו את תצהירי העדות הראשית מטעמם, בית המשפט מינה מומחה מטעמו, רואה חשבון אבנר וקסלבאום, למתן חוות דעת במחלוקות החשבונאיות. המומחה הגיש חוות דעת מיום 4.6.2017.

8. המומחה ציין בחוות דעתו כי הוא קיבל מב"כ שחף, נוסף לנספחי תצהיר העדות הראשית מטעם שחף, דפי חשבון מלשכת ההוצאה לפועל לגבי התיקים מושא התביעה, דוחות גבייה, קבלות, דוחות על גבי גיליונות אקסל לגבי פירוט התפתחות החובות ורשימת שיקים שחזרו. ביחס לנתבעים, המומחה ציין כי מעבר לנספחים שצורפו לתצהירי העדות הראשית מטעם הנתבעים, בהם היה חסר נספח נ/2, הוא לא קיבל מהנתבעים מסמכים למעט מסמך המתייחס לחובות של בסיוק בצרי ולב רן.

9. המומחה ערך גיליון אקסל מעודכן של חוב הנתבעים וביקש את תגובת ב"כ הצדדים לתוכנו.

10. המומחה ציין בחוות דעתו כי התעוררה מחלוקת לגבי המונח "שיק להשבה" המופיע בדוחות הגבייה של שחף. ב"כ שחף הגדיר זאת כשיק שקוזז על ידי שיקים חלופיים שהובאו לשחף אבל התשלום היה בעירבון מוגבל. רק אם השיקים החלופיים היו נפרעים, השיק היה נחשב כמשולם והיה מועבר להגדרת שיק שהושב ללקוח. מאידך, גרסת ב"כ אשנב הייתה כי יש להחזיר ללקוח (אשנב) את השיק הואיל והשיק שולם. המומחה ציין כי מאחר והוא אינו משפטן, הוא השאיר את המחלוקת בנושא זה להכרעת בית המשפט. בתשובותיו מיום 01.10.2017 לשאלות הבהרה מטעם הנתבעים, המומחה כתב כי "השיק המומלץ להשבה והשיקים החליפיים שניתנו בגינו הם בגין אותו חוב, אך אין כפילות בסכום." (תשובה מספר 7).

11. המומחה השאיר להחלטת בית המשפט שני נושאים נוספים. האחד, מחלוקת לגבי שיק שהחתימה עליו אינה מזוהה. השני, שני תשלומים עודפים שלטענת אשנב שחף קיבלה.

12. לאחר שקיבל את תגובות ב"כ הצדדים, המומחה ערך גיליון אקסל בו פירט את החובות המקוריים כפי שהופיעו בכתבי הטענות של שחף, סכומים שקוזזו מהחובות בהסכמת הצדדים ויתרת החוב לאחר הקיזוז. לגיליון צורפו הערות המומחה והתייחסות ב"כ הצדדים, אם היו, לכל אחת מיתרות החוב.

13. המומחה קבע כי יתרת החוב של אשנב לשחף מסתכמת בסך של 786,049 ש"ח כדלקמן:

יתרת חוב 622,884 ש"ח

יתרת חוב שנתונה להחלטת בית המשפט 163,165 ש"ח

=================================

סך הכול 786,049 ש"ח

14. המומחה הגיש חוות דעת משלימה מיום 18.7.2017 כדלקמן:

א. ביחס לשאלה אם התביעה כוללת תיקי הוצאה לפועל שהחוב בגינם סולק, המומחה השיב כי בחוות דעתו הוא פירט את תיקי ההוצאה לפועל בתביעה המקורית, מתוכם 11 תיקים שבגינם החוב סולק. בחוות הדעת צויין כי בתיקים אלה יתרת החוב היא אפס. המומחה צירף לחוות דעתו המשלימה את רשימת אותם 11 תיקים.

ב. ביחס לתיק הוצאה לפועל מספר 121608121, המומחה ציין כי נפלה בחוות דעתו טעות סופר ויש למחוק בהערותיו את ההערה "נתון להחלטת בית המשפט".

ג. באשר לטענת הנתבעים, לפיה כספים אשר נגבו ממושכי שיקים מסויימים נזקפו על ידי שחף לטובת חובות של מושכי שיקים אחרים, המומחה השיב כי טענה זו אינה ניתנת לבדיקה הואיל וחוות הדעת מבוססת על מסמכים שהומצאו למומחה. לדברי המומחה, באופן היפותטי ניתן לכאורה להוציא קבלות בגין גבייה מחייבים מסוימים וזקיפתה לטובת חובות של חייבים אחרים אך המומחה לא יכל לאמת טענה זו, מה גם שב"כ הנתבעים לא המציא מסמכים כאלה.

ג. המחלוקת

15. הגם שבתצהירי ההתנגדות, הנתבעים טענו כי חוב אשנב לשחף הוא לכאורה 812,879 ש"ח, הם לא הכירו באחריותם אף לא לחלק מהחוב. הנתבעים העלו טענות רבות ושונות, שבגינן, לטענתם, הם אינם חייבים בתשלום. בכלל זה טענו, בין שאר טענות, כי יש לפסול את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט; כי בחוות הדעת נפלו פגמים כאלה ואחרים; כי שחף גבתה מאשנב על חשבון החוב הנתבע אם בדרך של קיזוזים ואם בדרך של תשלומים שביצעה אשנב לשחף; כי תקבולים ממושכי שיקים לא דווחו בתיקי ההוצאה לפועל; כי שחף גבתה ממושכי שיקים ביתר; כי שחף אינה זכאית להחזיק שיקים המכונים "מומלצים להשבה"; כי שחף לא קיימה את דרישות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות תשנ"ג-1993; כי שחף גבתה ריבית לא חוקית; כי שחף אינה חברה פעילה והיא המחתה זכויותיה לחברה אחרת; אי הצגת מסמכים רלבנטיים על ידי שחף; היעדר זכאות לשחף לתבוע את הנתבעים; כי ערבותה של אביבה נעשתה רק לאחר חלוף כשנה מתחילת ההתקשרות; כי שרון חתם על גב השיקים כשליח ולא כערב; כי באחד השיקים החתימה אינה חתימתו של שרון.

16. למעט טענת הנתבעים בעניין השיקים שסווגו כ"מומלצים להשבה" אשר התקבלה, ביתר טענות הנתבעים לא נמצא ממש וכולן נדחו. להלן , יידונו טענות הנתבעים.

ד. דיון

ד(1) טענות בעניין חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט

ד(1)(א) בקשת הנתבעים לפסילת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט

17. הנתבעים טענו כי יש לפסול את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט משום שבין המומחה לבין ב"כ שחף התקיימה שיחה מבלי ליידע את הנתבעים. בנוסף, המומחה היה במשרדו של ב"כ שחף ועיין במחשבי ב"כ שחף מבלי ליידע את ב"כ הנתבעים.

18. המומחה מטעם בית המשפט העיד בחקירה נגדית. מחשב ב"כ שחף מחובר בתקשורת נתונים למחשבי ההוצאה לפועל, כך שניתן לצפות בנתוני תיקי ההוצאה לפועל במחשב ב"כ שחף. המומחה הסביר שמדובר בלמעלה מ- 40 תיקים וכמות גדולה מאוד של דפי נתונים. במקום להדפיס את כל תיקי ההוצאה לפועל, המומחה צפה ובדק את הנתונים במחשב ב"כ שחף במשרד ב"כ שחף. המומחה גם הבהיר כי תדפיסי תיקי ההוצאה לפועל בהם צפה, זהים לתדפיסים המקוריים אשר התקבלו מההוצאה לפועל ונמסרו למומחה על ידי שחף. המומחה הוסיף ואמר כי מעבר למסמכים שהועברו לו על ידי ב"כ שחף, לא היו מסמכים נוספים שנמסרו לו מעבר לעיון שהוא ביצע במחשב ב"כ שחף. (פרוט' עמ' 58 ש' 5-6, 8-9. עמ' 62 ש' 21-עמ' 63 ש' 4).

19. המומחה אישר כי הוא לא יידע את ב"כ הנתבעים כי הוא צופה בתיקי ההוצאה לפועל במחשב ב"כ שחף. לכתחילה, היה מצופה מהמומחה ליידע את ב"כ הנתבעים בכך שהוא מבצע צפייה בנתונים במשרד ב"כ שחף וכך גם הוריתי למומחה בהחלטת המינוי. יחד עם זאת, אינני סבורה כי פגם זה מצדיק את פסילת חוות הדעת. המומחה ביצע עבודה מקצועית, רצינית ומקיפה. הכשל של אי מסירת ההודעה לב"כ הנתבעים היה ונותר טכני בלבד. בין המומחה לבין ב"כ שחף לא התקיים כל קשר או שיח למעט העובדה שב"כ שחף אפשר למומחה צפייה בנתונים במשרדו כאמור. המומחה פעל באובייקטיביות, יושר, הגינות ותום לב. בתהליך עבודתו של המומחה ובתקינותה לא נפל כל רבב ואין אף לא שמץ הצדקה לפסילת חוות הדעת.

20. ב"כ שחף טען בסיכומים כי ב"כ הנתבעים נפגש עם המומחה במשרדו של המומחה ללא ידיעת ב"כ שחף וכי ב"כ שחף גם לא היה שותף להתכתבות שהתנהלה בין ב"כ הנתבעים לבין המומחה. (סעיפים 49-50). מהיעדר תגובת ב"כ הנתבעים לטענות אלה בסיכומי הנתבעים, יש להסיק את אישור הנתבעים לטענות. הדבר אך מחזק כי המומחה פעל ללא פניות ובתום לב.

21. עוד יש לציין כי לאחר שהמומחה ערך עריכה ראשונה של הטבלה הנספחת לחוות דעתו, הוא העביר אותה לעיון שני באי כוח הצדדים. המומחה רצה לקבל את הערות באי כוח הצדדים והוא אכן קיבל הערות ובעקבותיהן ערך שינויים בטבלה ורק לאחר מכן הגיש את חוות דעתו הסופית. גם היבט זה מעיד על המקצועיות, הפתיחות והניטראליות של המומחה.

ד(1)(ב) מוצג במ/1

22. ב"כ הנתבעים טען כי תדפיס תנועות כספיות מתיק הוצאה לפועל מספר 01-21708-12-4, סלוביק רוברט עמית, (עמודים 1-4 למוצג במ/1), שהודפס ממחשב ב"כ שחף ביום 19.10.2017, הוצג על ידי המומחה כמסמך שנמסר לו בזמן אמת, בעוד חוות הדעת נערכה ביוני 2017, ארבעה חודשים קודם לכן. במילים אחרות, טענת ב"כ הנתבעים היא כי המסמך מוצג במ/1 לא היה בפני המומחה בעת עריכת חוות הדעת (חוות הדעת היא מיום 4.6.2017), והוא הופק כארבעה חודשים לאחר מכן.

23. כאמור לעיל בסעיף 18, המומחה פירט בעדותו כי לצורך עריכת חוות דעתו הוא צפה בנתוני תיקי ההוצאה לפועל במחשב ב"כ שחף אשר מחובר למערכת ההוצאה לפועל. המומחה הסביר כי הוא בדק את הנתונים בדרך של צפייה בדוחות בתיקים עצמם במחשב ב"כ שחף כאמור. בעדותו הסביר כי הנתונים, דפי התנועות והשאילתות השונות לא הודפסו משום שמדובר בכמות מסמכים מרובה, למעלה מ- 40 תיקים. באותה דרך המומחה צפה בדף התנועות של תיק סלוביק רוברט עמית, מוצג במ/1. (פרוט' עמ' 63 ש' 1-4). כאמור לעיל, המומחה הבהיר כי בעת עריכת חוות הדעת הוא לא הדפיס דפי תנועות.

24. ב"כ שחף הסביר כי בעקבות פנית ב"כ הנתבעים למומחה לקבל מהמומחה מסמכים עליהם הסתמך בחוות דעתו, המומחה ביקש מב"כ שחף לשלוח לו את התדפיס (4 עמודים ראשונים של מוצג במ/1). כפי שפרט ב"כ שחף, מחשב משרדו מחובר להוצאה לפועל באמצעות תוכנת תקשורת המאפשרת לב"כ שחף גישה לתיקי ההוצאה לפעול והפקת תדפיסים ושאילתות של תיקי ההוצאה לפועל. (פרוט' עמ' 61 ש' 16-20).

25. לטענת הנתבעים, לפיה, התדפיס מתיק סלובניק לא היה מונח בפני המומחה בעת עריכת חוות דעתו, אין, אפוא, יסוד. נתונים אלה היו מונחים בפני המומחה והוא ראה אותם בדרך של צפייה בתיק ולא באמצעות עותק נייר. התאריך 19.10.2017 המופיע על המסמך הוא מועד הדפסתו בפועל על ידי ב"כ שחף. ההדפסה נעשתה לבקשת המומחה לצורך מסירת המסמך לב"כ הנתבעים. זאת בעקבות פניית ב"כ הנתבעים שהייתה מאוחרת למועד חוות הדעת. המסמך עצמו היה, אפוא, בפני המומחה בעת עריכת חוות הדעת.

ד(1)(ג) טענה לתקבולים מחייבים שלא הופיעו בתיקי הוצאה לפועל

26. הנתבעים טענו כי תשלומים (תקבולים) שלשיטת המומחה הופיעו בתיק ההוצאה לפועל, לא הופיעו בדפי תנועות של תיק ההוצאה לפועל. דין הטענה להידחות. הטענה לא פורטה, לא נתמכה במסמכים ולא הוכחה. כל תיקי ההוצאה לפועל על מלוא מסמכיהם, ובכלל זה הדוחות השונים ודפי התנועות על כל נתוניהם, הם מסמכים המצויים בידי הנתבעים בהיותם צד לכל תיקי ההוצאה לפועל. בנסיבות אלה, כלל שהייתה אי התאמה בין חוות הדעת לבין נתוני תיק ההוצאה לפועל, הנתבעים יכלו להצביע עליה בנקל במסמכים. הם לא עשו זאת.

27. ביחס לטענה נוספת של הנתבעים בעניין חוות דעת המומחה ראה דיון להלן בסעיפים 47-51.

ד(2) "שיקים להשבה"

28. במסגרת ההתקשרות בין שחף לבין אשנב, היו מקרים שבהם בגין שיקים שמסרה אשנב לשחף וחוללו, אשנב מסרה לשחף שיקים חלופיים, שנועדו לסילוק החוב מושא השיקים המקוריים שחוללו. שחף הגדירה את השיק המקורי, שבגינו ניתן שיק או שיקים חלופיים כאמור, כשיק "מומלץ להשבה".

29. אין מחלוקת בין הצדדים כי במצב דברים שבו השיקים החלופיים נפרעו, על שחף להחזיר את השיקים המומלצים להשבה לאשנב. המחלוקת בין הצדדים נסבה על מצב הדברים שבו השיקים החלופיים חוללו אף הם. האם במצב דברים זה על שחף להשיב את השיק המקורי לאשנב ולגבות את החוב ממושך השיק החלופי, או שמא שחף רשאית לפעול לגביית החוב הן ממושכי השיקים המקוריים והן ממושכי השיקים החלופיים ובלבד שלא תגבה את החוב פעמיים. הנתבעים טענו כי על שחף להשיב לאשנב את השיקים שהוגדרו כ"מומלצים להשבה" (השיקים המקוריים), משום שהם שולמו על ידי השיקים החלופיים שנמסרו בגינם. שחף טענה כי רק במקרה שבו השיק החלופי נפרע, עליה להשיב לאשנב את השיק ה"מומלץ להשבה".

30. במחלוקת זו אני סבורה כי שחף לא הרימה את הנטל להוכיח את טענתה. טענתה היא, כאמור, שבמצב דברים שבו השיק החלופי חולל, היא רשאית להגיש לביצוע הן את השיק המקורי והן את השיק החלופי ובלבד שלא תגבה את סכומי השיקים פעמיים, שכן מדובר בחובות חופפים. בהסכם שנחתם בין הצדדים אין התייחסות למצב הדברים הנ"ל. בעוד שבתצהירי העדות הראשית מטעם הנתבעים הובאה גרסה לפיה, במערכת היחסים בין הצדדים כנגד מסירת השיק החלופי היה על שחף להשיב לאשנב את השיק מקורי, בתצהיר העדות הראשית של טומי אין כל התייחסות וגרסה בנושא זה. טומי לא פירט בתצהירו מה דובר ומה סוכם בין הצדדים בעניין השיקים "המומלצים להשבה". בנסיבות אלה, כאשר שחף לא נתנה גרסה לא להסכם שנעשה בין הצדדים בעניין זה ולא להתניות שהתנתה, אם התנתה, היא אינה זכאית להחזיק בידיה את השיקים ה"מומלצים להשבה". יש לציין כי לאור הכרעה זו אמנם נגרעים בטחונות מידיה של שחף אך זכותה המהותית לתשלום חובה, אם ממושכי השיקים החלופיים ואם מהנתבעים, אינה נגרעת. מאחר ששחף לא ביצעה כפל גבייה מהשיקים המומלצים להשבה (השיקים המקוריים), והשיקים החלופיים, הרי שאין להכרעה כאמור לעיל כדי להשפיע או לשנות מהסעד האופרטיבי הניתן בפסק דין זה, שהוא סעד כספי. לעניין זה ראו תשובה מספר 7 של המומחה מטעם בית המשפט לשאלות הבהרה מטעם הנתבעים, שם המומחה כתב כי "השיק המומלץ להשבה והשיקים החליפיים שניתנו בגינו הם בגין אותו חוב, אך אין כפילות בסכום."

ד(3) טענת הנתבעים לתשלומים שביצעה אשנב לשחף על חשבון חובה

31. הנתבעים טענו כי מעבר לגבייה ששחף ביצעה ממושכי השיקים, אשנב ביצעה לשחף תשלומים נוספים על חשבון חובה בשתי דרכים. אחת, אשנב העבירה לשחף שיקים חדשים לניכיון. שחף קיזזה מהתמורה שהגיעה לאשנב עבור שיקים אלה על חשבון חוב אשנב לשחף. שנייה, מושכי שיקים של שיקים שנמסרו לשחף, שילמו את חובם לאשנב ואשנב העבירה את תשלומיהם לשחף. כמובא להלן, טענות אלה נטענו בעלמא ולא הוכחו.

32. ככל שהקיזוזים והתשלומים הנטענים נעשו, אשנב יכלה להוכיח אותם בנקל במסמכיה החשבונאיים. אם אשנב העבירה לשחף כספים ששילמו לה חייבים, היה לכך תיעוד בהנהלת החשבונות שלה. זאת הן לקבלת הכספים ממושכי השיקים והן להוצאתם לשחף. אילו קיזזה שחף מתמורה שהגיעה לאשנב, היה לכך ביטוי הן בשיקים מושא הקיזוז הנטען, שהעבירה אשנב לשחף, והן בתקבולים שהתקבלו אצלה בגין אותם שיקים. אך אשנב לא הביאה כל מסמך מהנהלת החשבונות שלה להוכחת טענותיה, לא כרטסת של שחף, לא קבלות, לא דפי בנק ולא כל מסמך חשבונאי אחר בו מתועדות התנועות הכספיות.

33. אביבה טענה בחקירתה הנגדית כי לאשנב הנהלת חשבונות עצמאית שבה מתועדות כל הפעולות החשבונאיות וכי אשנב שילמה מחשבונה לשחף בשיקים של אשנב או בהעברות בנקאיות. לדבריה, אשנב השתמשה בתוכנה ששמה "יישות", אשנב הפיקה קבלות מתוך התוכנה וכל שיק שהתקבל אצל אשנב והועבר לשחף תועד במערכת. עוד לטענתה, חלק מההמחאות מושא התובענה שולמו לשחף על ידי אשנב אחרי שחזרו. (פרוט' עמ' 44 ש' 45 ש' 1-עמ' 46 ש' 25. פרוט' עמ' 48 ש' 4-6. עמ' 49 ש' 9-11. עמ' 49 ש' 29-עמ' 50 ש' 4).

34. כאשר אביבה נשאלה מדוע הנתבעים לא המציאו למומחה מטעם בית המשפט את דוחות אשנב מתוכנת הישות, מהם ניתן היה ללמוד מה השיקים שאשנב ניכתה אצל שחף והתשלומים ששילמה אשנב בגינם לשחף לאחר שחזרו, השיבה: "אני חושבת שצירפנו... צריך לשאול את עוה"ד." בהמשך אמרה שהעבירה את כל מסמכי אשנב לבא כוחה והיא לא יודעת מה הועבר למומחה מטעם בית המשפט. כן אמרה: "את כל המסמכים שהיו בידי הבאתי לעוה"ד." (פרוט' עמ' 47 ש' 1-12). אביבה טענה עוד בחקירתה הנגדית כי ללא קשר לשיקים של לקוחות אשנב, אשנב שילמה לשחף על חשבון חובה אם בשיקים של אשנב ואם בהעברות בנקאיות. (פרוט' עמ' 48 ש' 4-13). כאשר נשאלה מדוע לא צירפה את תדפיסי חשבון הבנק של אשנב, בהם מופיעים תשלומי אשנב לשחף, טענה כי את כל החומר שהיה מצוי בידיה העבירה לבא כוחה, כי היא אינה יודעת אילו מסמכים הועברו למומחה מטעם בית המשפט והיא גם לא יודעת שלא נמסרו למומחה דפי חשבון הבנק של אשנב.

35. לאמור לעיל יש להוסיף כי בתשובותיו לשאלות ההבהרה מטעם הנתבעים, המומחה מטעם בית המשפט כתב במפורש כי התשלומים הנטענים של אשנב לשחף היו אמורים להשתקף בהנהלת החשבונות של אשנב. עוד כתב כי הוא לא קיבל מהנתבעים שום אסמכתא לתשלומים נטענים שביצעה אשנב לשחף. (תשובות מספר 14 ו-17).

36. סיכומה של נקודה זו, מסמכי הנהלת החשבונות לרבות דפי הבנק של אשנב מצויים בידי הנתבעים ובשליטתם. הם לא הציגו את המסמכים. אילו קיזוזים ותשלומים כאמור היו מבוצעים, כל בעל דין סביר היה מציג לבית המשפט את מסמכי הנהלת החשבונות המתעדים זאת. כאמור לעיל, אביבה העידה ואישרה מספר פעמים כי כל המסמכים מצויים בידי הנתבעים. טענותיה, לפיהן היא אינה יודעת אילו מסמכים של אשנב, אם בכלל, הועברו למומחה מטעם בית המשפט, לא מהימנות. מהותה של המחלוקת בין הצדדים בהליך זה וליבת המחלוקת היא חוב אשנב לשחף. אם במסמכי אשנב היו ראיות לתשלום החוב או חלק ממנו לשחף, אלה ראיות מהותיות וחיוניות. המסקנה המתבקשת מהעובדות, לפיהן, מחד, כל מסמכי אשנב מצויים בידי הנתבעים, ומאידך אי הצגת המסמכים, היא שאם היו מובאים המסמכים הם היו פועלים לחובת אשנב. אין יסוד, אפוא, לטענה בדבר תשלום החוב או חלק ממנו על ידי אשנב לשחף.

ד(4) תיק הוצאה לפועל מספר 110689120 ניצה פז

37. כמפורט בטבלה שהכין המומחה מטעם בית המשפט, קרן החוב במועד פתיחת תיק הוצאה לפועל מספר 110689120 הייתה 56,612 ש"ח. שחף גבתה מהחייבת בתיק הוצאה לפועל זה, היא מושכת השיק, גב' ניצה פז, סך של 81,612 ש"ח (עמוד 2 לטבלה). הנתבעים טענו כי שחף גבתה בתיק זה 25,000 ש"ח ביתר.

38. על פי תדפיס תיק ההוצאה לפועל, אשר צורף לתצהיר טומי, מדובר בשני שיקים שסכומיהם 26,000 ש"ח ו- 27,000 ש"ח, סך הכל 53,000 ש"ח. סכום החוב בצירוף הפרשי הצמדה וריבית במועד פתיחת התיק הוא 56,612 ש"ח. על סכום זה נוספה אגרה בסך 649 ש"ח ושכ"ט א' בסך 5,817 ש"ח. סכום החוב בפתיחת התיק עמד, אפוא, על 63,078 ש"ח ולא על 56,612 ש"ח. סכום זה אינו כולל שכ"ט ב'. הנתבעים לא הגישו את דף התנועות של תיק ההוצאה לפועל, כך שלא ניתן היה לראות אם החייבת חויבה באגרות נוספות בגין הליכי עיקולים, את מועדי תשלום החוב והריבית שנצברה עד למועד התשלום.

39. טומי, אשר נשאל בעניין זה בחקירה הנגדית, השיב כי הוא אינו זוכר ספציפית את המקרה בשל חלוף הזמן. לדבריו, ככל שנעשה הסדר לפריסת החוב עם מושכת השיק, ההסדר נשא ריבית ושכר טרחה ריאלי של באי כוחו. (פרוט' עמ' 37 ש' 33-עמ' 38 ש' 24). הנתבעים נמנעו מלדרוש משחף גילוי מסמכים ביחס להסדר, אם נעשה, עם מושכת השיק.

40. בנסיבות אלה, טענת הנתבעים ביחס לחלק מהסכום (כ- 12,300 ש"ח כולל שכ"ט ב') נסתרה. ביחס להפרש (כ- 12,700 ש"ח), הטענה, לפיה מדובר בהפרשי הצמדה, ריבית והוצאות סבירה והיא תלויה במועדי תשלום החוב. הנתבעים לא הציגו כל ראיה לטענת גביית היתר. הם לא הציגו את תדפיס דף התנועות של תיק ההוצאה לפועל, דבר שיכלו לעשות בנקל. הם לא ביקשו משחף את מסמכי ההסדר, עם כזה נעשה עם מושכת השיק, ולא זימנו את מושכת השיק למתן עדות. טענתם, אפוא, לא הוכחה.

ד(5) אי הצגת מסמכים - כרטסת הנהלת חשבונות של שחף וכרטסת פיקדונות של ב"כ שחף

41. לטענת הנתבעים, שחף גבתה כספים ממושכי שיקים ולא דיווחה גבייה זו בתיקי ההוצאה לפועל. הנתבעים טענו כי גם באי כוח שחף גבו ממושכי השיקים ולא דיווחו גבייה זו בתיקי ההוצאה לפועל. הנתבעים טענו כי הם ביקשו משחף את כרטסת הנהלת החשבונות שלה וסורבו. לטענתם, היה על שחף להציג את כרטסת הנהלת החשבונות שלה ואת כרטסת הפיקדונות של באי כוחה.

42. דין הטענה להידחות כבר מהטעם שלא נטענה בהתנגדות לביצוע השיקים. מעבר לאמור, מדובר בטענה חמורה המייחסת לשחף ולבאי כוחה מעשים בלתי חוקיים, שנטענה בעלמא, ללא שמץ ביסוס ראייתי ואף לא ראשית ראיה. בנסיבות אלה, מבחינתה של שחף, היא הייתה רשאית להסתמך על דפי התנועות בתיק ההוצאה לפועל להוכחת הגבייה, התקבולים ויתרות החוב. גם המומחה מטעם בית המשפט לא מצא כל קושי או אי תקינות הנובעת מההסתמכות על מסמכים אלה.

43. אפילו היו הנתבעים מבססים זכות לדרישת המסמכים משחף, ככל שסברו שמסמכים אלה דרושים להם לצורך הוכחת הגנתם, היה עליהם להגיש בקשה כדין לגילוי המסמכים. בקשה כזו הוגשה, כמפורט להלן, בשיהוי כבד ונדחתה עקב כך.

44. ביום 18.10.2015 הנתבעים הגישו את תצהירי העדות הראשית מטעמם ובקשה להורות על סילוק התובענה. סילוק התובענה התבקש בטענה ששחף לא המציאה לנתבעים תצהיר גילוי מסמכים ולא צירפה מסמכים מהותיים לתצהירי העדות הראשית מטעמה. ביום 13.11.2015 ניתנה החלטה בבקשת הנתבעים. ביום 15.12.2015 הוגשה מטעם שחף הודעה על הגשת תצהיר גילוי מסמכים מטעמה. מדובר בכתב טענות עב כרס שהכיל מאות מסמכים. מאז, הנתבעים לא הגישו כל בקשה ולא העלו כל טענה ביחס לאי גילוי או אי המצאת מסמכים על ידי שחף.

45. יש לציין כי מהמועד שבו ניתנה לנתבעים רשות להתגונן (בנובמבר 2013) ועד שניתן צו להגשת העדויות הראשיות בתצהירים (בדצמבר 2014), עמד לרשות הנתבעים פרק זמן של למעלה משנה למיצוי הליך גילוי המסמכים. לאחר מכן, תצהירי העדות הראשית מטעם הצדדים הוגשו באפריל ובאוקטובר 2015. לאחר שהצדדים הגישו את תצהירי העדות הראשית, בית המשפט מינה מומחה מטעמו. חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט הוגשה ביוני 2017. רק לאחר שהתקבלה חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, ביום 30.6.2017 הנתבעים הגישו את בקשתם לגילוי מסמכים בשיהוי כבד של למעלה משלוש וחצי שנים.

46. בהחלטה מיום 13.7.2017 בקשת הנתבעים נדחתה. כאמור בהחלטה, לא נמצאה הצדקה להיעתר לבקשה ולאפשר סחבת בבירור התובענה, שהוגשה לבית המשפט בשנת 2012, ולאחר שהנתבעים לא פעלו תקופה ממושכת.

ד(6) טענת הנתבעים להיעדר בדיקה של תיקי ההוצאה לפועל וכרטסת הפיקדונות של ב"כ שחף על ידי מומחה בית המשפט

47. הנתבעים טענו כי המומחה מטעם בית המשפט לא בדק את תיקי ההוצאה לפועל, לא בדק את הנהלת החשבונות של שחף, לא בדק את הגבייה בכרטסת הפיקדונות של ב"כ שחף, לא ביצע השוואה בין מסמכי הנהלת החשבונות וכרטסת הפיקדונות לתיקי ההוצאה לפועל ולא בדק את שיעורי הריבית. כמפורט להלן, דין הטענות להידחות.

48. באשר לתיקי ההוצאה לפועל, לטענה, לפיה המומחה מטעם בית המשפט לא בדק את תיקי ההוצאה לפועל, אין יסוד. המומחה עיין בכל תיקי ההוצאה לפועל ובדק אותם וזה עיקר עבודתו, אשר באה לידי ביטוי בטבלה שצירף לחוות דעתו.

49. באשר לטענה בדבר אי בדיקת הנהלת החשבונות של שחף וכרטסת הפיקדונות של ב"כ שחף, המומחה מונה על ידי בית המשפט לאחר ששני הצדדים הגישו את תצהירי העדות הראשית ומלוא הראיות מטעמם. במסגרת החלטת מינוי המומחה, הצדדים נדרשו להעביר למומחה את כתבי טענותיהם. עיקר החומר שהועבר למומחה הוא תצהירי העדות הראשית של הצדדים והמסמכים שצורפו להם. המומחה המתבקש לחוות את דעתו על יסוד חומרים אלה. הנתבעים לא צירפו לתצהירי העדות הראשית שלהם את מסמכי הנהלת החשבונות של שחף ואת כרטסת הפיקדונות של ב"כ שחף. כאמור לעיל בסעיפים 43-46, לכתחילה הנתבעים לא ביקשו משחף מסמכים אלה והם גם לא הגישו לבית המשפט בקשה כדין לגילוי המסמכים. (לבקשה המאוחרת של הנתבעים לגילוי מסמכים ראו שם). בצדק נתן המומחה חוות דעתו אך ורק על סמך החומר שהונח בפניו. ייתכנו מצבים שבהם המומחה יבקש מסמך מסוים ביוזמתו. זאת אם הוא רואה מסמך זה או אחר רלבנטי או חשוב לחוות דעתו. במקרה דנן, המומחה לא נדרש לכל מסמך נוסף והוא נתן חוות דעתו בהסתמך על המסמכים שהמציאו לו שני הצדדים. ככל שהנתבעים היו בדעה כי על המומחה לעיין במסמכים נוספים, היה עליהם למצות הליכי גילוי מסמכים בשלב קדם המשפט ולצרף את המסמכים לראיותיהם. הם לא עשו כן.

50. באשר לטענה, לפיה המומחה לא בדק את שיעורי הריבית, המומחה לא נדרש לבדוק ריביות. הנתבעים גם לא הניחו בפני המומחה כל ממצא עובדתי לעניין הריבית. לעניין זה ראו להלן גם סעיף 59.

51. הנתבעים טענו עוד כי המומחה "לא ביצע פילוח שכר טרחה". מעבר לכך שהטענה אינה ברורה ולא פורטה, חיובי שכר הטרחה גלויים והם מופיעים בכל אחד מתיקי ההוצאה לפועל. הנתבעים הם צד לכל אחד מתיקי ההוצאה לפועל, יש להם גישה מלאה לכל נתוני התיקים לרבות רכיב שכר הטרחה. הם לא הצביעו על כל פגם בנתוני שכר הטרחה בתיקים ולא הביאו כל ראיה לאי התאמה כלשהי בנתוני שכר הטרחה.

ד(7) הלוואה חוץ בנקאית

52. הנתבעים טענו כי היה על שחף, שעיסוקה בניכיון שיקים, לערוך הסכם בכתב בהתאם לסעיף 8 לחוק הלוואות חוץ בנקאיות תשנ"ג- 1993. לטענתם, שחף לא צרפה את חוזי ההלוואה שנכרתו עם מושכי השיקים. לכן, בהעדר הסכם הלוואה והפירוט הנדרש בו, יש לדחות את התביעה. כמובא להלן, דין הטענה להידחות.

53. ראשית, בין שחף לבין מושכי השיקים לא נעשתה כל התקשרות. ההתקשרות של שחף היא עם אשנב. הגורם שהתקשר עם מושכי השיקים הוא אשנב ולא שחף. ממילא אין יסוד לטענה, לפיה על שחף היה לערוך הסכמי הלוואה עם מושכי השיקים.

54. הנתבעים הסתמכו על תא"מ (ראשל"צ) 17091-11-14 ח. עלמה יזמות עסקית בע"מ נ' ש. נחמיאס נכסים והשקעות בע"מ ואח' (10.11.2016); תא"מ (ת"א) 21440-09-10 קופרפיש נ' דריה תקשורת בע"מ (21.11.2011) ות"א (כ"ס) 36404-10-11 שלום נ' שטרצר, (30.12.2013). בפסקי דין אלה נדונה תחולת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות במערכת היחסים שבין המלווה לבין צדדים שלישיים, שנגדם המלווה הגיש את תביעתו. מדובר בנסיבות שונות בתכלית. במקרה דנן אין מדובר בתביעה נגד צדדים שלישיים אלא נגד החברה (אשנב) שהתקשרה עם שחף. לכן, פסקי דין אלה אינם ישימים לנסיבות המקרה דנן.

55. שנית, בכל הנוגע לאשנב, אמנם בהתאם לסעיף 2 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, חוזה הלוואה בין מלווה ללווה טעון מסמך בכתב, אך סעיף 1 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, החריג תאגידים מגדר הלווה שעליו חל החוק. בהגדרה נקבע: "'לווה' – למעט תאגיד;". משמע, החוק לא חל כאשר הלווה הוא תאגיד. קביעה זו של המחוקק משקפת אחת מתכליותיו של החוק, הגנה על לווים יחידים ולא על לווים שהם תאגידים. ההנחה היא שלווים שהם תאגידים אינם זקוקים להגנתו של המחוקק, להבדיל מלווים יחידים. (פר"ק (ת"א) 56504-02-16 נ.ב.ע. בע"מ נ' גמלא-הראל נדל"ן למגורים בע"מ (29.6.2017)). במקרה דנן, הן שחף והן אשנב עסקו בפעילות עסקית של ניכיון שיקים שמטרתה השאת רווחים לשני הצדדים. הנתבעים אינם לווים תמימים שנטלו הלוואה צרכנית ומצויים בעמדת נחיתות מול המלווה. מדובר בעסק שנוהל על ידי הנתבעים ומהותו ניכיון שיקים מתוך כוונה להפיק לעצמם רווחים. לשיטת הנתבעים, הם עצמם עסקו במתן הלוואות חוץ בנקאיות. אין עסקינן, אפוא, במקרה שבו אי החלת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות תגרום עוול ללווה.

(תיקון מס' 4) תשע"ז-2017

ד(8) האם שחף היא חברה לא פעילה?

56. הנתבעים טענו כי שחף היא חברה לא פעילה אשר העבירה את פעילותה לחברה אחרת, י. שוגר בע"מ. בדיון התברר כי שחף אמנם לא מנהלת פעילות עסקית של ניכיון שיקים וזו עברה בשנת 2013 לחברת י. שוגר בע"מ. עם זאת, שחף היא חברה קיימת, היא פעילה כנישום, היא בעלת רישיון לעסוק בניכיון שיקים והיא גובה מחייבים כספים המגיעים לה. (ראו עדות טומי פרוט' עמ' 31 ש' 22-23. עמ' 32 ש' 15-19, 26-27). בנסיבות אלה, בכל הנוגע לתביעה נגד הנתבעים, אין בסיס לטענה בדבר היעדר יריבות וגם אין מדובר במצב דברים שבו זכויות שחף כלפי הנתבעים הומחו לחברת י. שוגר בע"מ.

ד(9) האם שחף הייתה רשאית לפתוח בהליכי גבייה נגד הנתבעים?

57. להבטחת חובות אשנב לשחף, שרון שעבד זכויותיו במקרקעין (גוש: 6734 חלקה: 252), לטובת שחף. בגין שעבוד הזכויות נרשם משכון ביום 5.4.2012. הנתבעים טענו כי הוסכם בין הצדדים כי לא תתבצע גבייה מהנתבעים עד לגביית ההמחאות ממושכי השיקים השונים או עד למכירת הנכס המשועבד. לטענת הנתבעים, לנוכח ההסכמה הנ"ל, שחף לא הייתה רשאית להגיש את השיקים לביצוע נגדם. מן העבר השני, טומי שלל את הטענה, לפיה הוסכם כי החוב לשחף ישולם מגביית החובות בהוצאה לפועל ממושכי השיקים או ממכירת הנכס. (פרוט' עמ' 38 ש' 27-30).

58. לא ניתן לקבל את טענת הנתבעים. לגרסת הנתבעים אין תימוכין או ביסוס במסמכי השעבוד והיא גם מעקרת את השעבוד מתוכן ומאיינת אותו. לשיטת הנתבעים, שחף לעולם לא תוכל לתבוע מהנתבעים את תשלום החוב. שחף מנהלת הליכי גבייה נגד מושכי השיקים מזה כשש שנים. לשיטת הנתבעים, הגם ששחף לא גבתה את חובה ולמרות חלוף שנים כאמור, היא אינה רשאית להגיש נגדם את השיקים לביצוע או תובענה כספית. הטענה אינה סבירה.

ד(10) ריבית

59. הנתבעים טענו כי שחף גבתה ריבית לא חוקית בשיעור העולה על 100% לשנה. דין הטענה להידחות כבר מהטעם שלכתחילה לא נטענה בתצהירים אשר צורפו להתנגדויות לביצוע השיקים. ממילא לא ניתנה בגין טענה זו רשות להתגונן. מעבר לצורך יצוין כי הטענה נטענה בעלמא ללא כל פירוט עובדתי. בכלל זה לא פורט מה שיעור הריבית שגבתה שחף, באילו תיקים, באילו תקופות. גם לא פורט הביסוס לטענת אי חוקיות שיעור הריבית. יצוין כי הנתבעים טענו טענה כללית, לפיה שחף גבתה מאשנב ריבית בשיעור 3.5%. בחקירתה הנגדית טענה אביבה כי אשנב גבתה מלקוחותיה ריבית בשיעור 1%-1.5%. (פרוט' עמ' 48 ש' 14-16). הטענה אינה סבירה. אין זה מתקבל על הדעת שאשנב, שמנהלת עסק למטרת רווח, תשלם לשחף ריבית בשיעור העולה על שיעור הריבית שהיא גובה מלקוחותיה, לא כל שכן בפערי הריבית הנטענים.

ד(11) שונות

60. הנתבעים טענו עוד כי טרם קבלת השיקים מלקוחות אשנב, שחף הייתה אמורה לבצע בדיקות בדבר היכולת הכלכלית של מושכי השיקים ובכלל זה אם מושכי שיקים הם חדלי פירעון, חייבים בתיקי הוצאה לפועל, חסרי רכוש ופושטי רגל. לטענתם, הבדיקה שביצעה שחף הייתה לקויה, רשלנית ולא מקצועית, ולכן שיקים רבים חזרו. גם טענה זו דינה להידחות. ראשית, בהסכם שנעשה בין הצדדים אין ביטוי לחובה כאמור שהוטלה על שחף. שנית, הנתבעים לא פירטו ולא הביאו ראיות לנסיבות קונקרטיות של חייבים שהיה בהם להעיד על הרשלנות הנטענת. מעבר לאמור, טומי העיד בחקירה נגדית כי הוא עובד עם BDI ו"דן אנד ברדסטריט", באמצעותם נעשה בירור אודות מושכי השיקים, וכי הוא הסתמך על המידע שבידיהם. טומי גם פירט כי ישנם מקרים שבהם המידע המצוי אצל BDI ו"דן אנד ברדסטריט" אינו מדויק או מספיק. (פרוט' עמ' 33 ש' 29-30). אם הייתה, אפוא, חובה על שחף לבדוק כאמור, בפועל היא ביצעה את הבדיקה באמצעים סבירים בנסיבות.

61. הנתבעים טענו עוד כי שחף סירבה לאפשר להם לגבות את ההמחאות. מדובר בטענה שהיא בניגוד גמור להסכם שנעשה עם אשנב. כאמור בהסכם, השיקים מהווים בטוחה לחוב אשנב לשחף ועל פי ההסכם, שחף רשאית לנקוט בהליכים לביצוע השיקים. ממילא, על פי ההסכם, אשנב אינה זכאית לקבל לידיה את השיקים שמסרה לשחף.

62. עוד טענו הנתבעים כי שחף עיכבה את פתיחת תיקי ההוצאה לפועל ונקיטת ההליכים נגד מושכי השיקים זמן רב. בינתיים מושכי השיקים הפכו חדלי פירעון ונמנעה האפשרות לגבות מהם את חובם. גם טענה זו נטענה בעלמא. הנתבעים לא הביאו כל ראיה לעיכוב בנקיטת הליכים שפגע בסיכויי הגבייה. הדוגמא היחידה לחדלות פירעון הייתה של מר ציון פירקה, אשר היה צד פעיל להליך שבתובענה זו עד יולי 2016, לאחר מכן לא התייצב בהליך משום שניתן נגדו צו כינוס נכסים. הבקשה לביצוע השיק בעניינו הוגשה 4 שנים קודם לכן, כך שמקרה זה דווקא מעיד שחדלות הפירעון של מושך השיק ארעה לאחר חלוף שנים ממועד הגשת השיק לביצוע.

63. הנתבעים טענו עוד כי שחף גבתה כספים ממושכי שיקים שהם "חייבים טובים", ולא זיכתה את חשבונם אלא את חשבונותיהם של מושכי שיקים אחרים ("חייבים רעים"), שכלל לא שילמו. עוד טענו הנתבעים כי שחף לא הגישה תביעת חוב ביחס לאחד ממושכי השיקים. בסיכומיהם טענו הנתבעים לראשונה כי שחף קיבלה על חשבון חוב הנתבעים דיבידנדים מתיקי פשיטת הרגל של מושכי שיקים. טענות אלה נטענו כולן בעלמא, לא כל פירוט והנתבעים לא הביאו כל ראיה להוכחתן.

64. שרון ואביבה טענו בתצהיריהם כי שחף תבעה בכפילות מספר גורמים למרות שקיבלה תשלום בגינם (טענה זו נזנחה בסיכומי הנתבעים). בסעיף 28 לתצהיר אביבה ובסעיף 29 לתצהיר שרון נכתב כי הם מצרפים כנספח נ/2 דוח אקסל שהכינו, בו ניתן לראות את הכפילות הנטענת. דוח או נספח שכזה לא צורף לתצהירים. בקשר לדוח זה שרון נשאל בחקירה הנגדית אם הוא ערך דוח אקסל והוא השיב: "מאיפה אני יודע לערוך דוח אקסל?" (פרוט' עמ' 53 ש' 24-25).

ד(12) ערבות נתבעת 3

65. אביבה חתמה על כתב ערבות להתחייבויות אשנב כלפי שחף. בכתב הערבות אביבה הצהירה כי היא ערבה ללא כל סייג להתחייבויות אשנב על פי כתב ההתחייבות, והיא התחייבה לשלם לשחף, מיד על פי דרישתה הראשונה, כל סכום אשר יגיע לשחף מאשנב. אביבה גם נתנה הסכמתה לצירופה כחייבת נוספת בכל תיק הוצאה לפועל בו יוגשו לביצוע שיקים ששחף ניכתה לאשנב וחזרו בלתי נפרעים.

66. לטענת אביבה, היא הוחתמה על כתב הערבות רק כשנה לאחר תחילת הפעילות של שחף ואשנב.

לגרסתה, בשלב מסוים, כאשר הקשר התהדק, הפעילות גדלה, החלו לחזור המחאות רבות ואשנב הייתה מחוייבת וקשורה בפעילות ענפה - שחף דרשה, כתנאי להמשך הפעילות, ערבות של אביבה, שאם לא כן שחף תעצור את הפעילות. לדברי אביבה, לאחר כשנה של פעילות, פנתה נציגת שחף, עופרה, ואמרה שטומי דורש שאביבה תחתום על ערבות ואם לא הוא מפסיק את הפעילות. לטענת אביבה, הערבות נחתמה מספר חודשים לפני תום הפעילות והיא חלה מאותו מועד ואילך ולא רטרואקטיבית. (סעיף 12 לתצהיר אביבה). בחקירתה הנגדית אביבה טענה כי חתמה על הערבות כשנה לאחר תחילת ההתקשרות. כן טענה: "דחקו אותי לפינה כדי שאחתום על הערבות, הוא [טומי] סוג של איים שהוא יפסיק את הפעילות עם הנתבעת, אם הוא היה מפסיק את הפעילות כמו שהיה ב- 2012 העסק היה נסגר." (פרוט' עמ' 48 ש' 19-21).

67. טומי טען בחקירתו הנגדית כי ככלל הערב חותם על כתב הערבות באותו המועד שבו נחתם ההסכם מושא הערבות וטרם תחילת מתן האשראי לאשנב. טומי גם שלל את הטענה, לפיה תאריך כתב הערבות לא נרשם במועד חתימת הערבות אלא בדיעבד. (פרוט' עמ' 39 ש' 24-36).

68. דין הטענה להידחות. הטענה לא נטענה בתצהירי ההתנגדות ולכן כבר מטעם זה דינה להידחות. מעבר לאמור, לא מצאתי כל סיבה שלא לקבל את עדותו של טומי בעניין זה. הטענה, לפיה כתב הערבות נחתם במעמד חתימת ההסכם היא גם סבירה ונתמכת בהסכם ההתקשרות, שבו ההסכם וכתב הערבות הם במקשה אחת. מן העבר השני, גרסתה של אביבה היא בעלמא ואין לה כל תימוכין במסמך או עדות. גם לא התרשמתי כי עדותה מהימנה.

ד(13) חובו של נתבע 2

69. בטבלה בסעיף 8 לתצהיר טומי פורטו שיקים שעל גבם חתם שרון ומספרי תיקי ההוצאה לפועל מושאי השיקים. לטענת שחף, שרון חייב אישית בגין שיקים אלה מכוח חתימתו על גב השיקים, אם מכוח היסב ואם מכוח ערבות.

70. אביבה ושרון טענו בעדותם בחקירה הנגדית כי חלקו ותפקידו של שרון באשנב התמצה בעבודתו כשליח. (פרוט' עמ' 44 ש' 13-14 עמ' 51 ש' 25). לטענה זו אין יסוד. אביבה אישרה בחקירתה הנגדית כי הקמת אשנב הייתה יוזמה משותפת של טומי ושרון להקמת סניף בנתניה וחלוקת רווחים בין שני הצדדים. לדבריה, ההסכם הראשוני נעשה בין טומי לבין שרון והיא לא נכחה בפגישות שהתקיימו בין טומי לשרון בעניין הקמת השותפות. (פרוט' עמ' 42 ש' 29-36). כאמור לעיל בסעיף 57, להבטחת חובות אשנב לשחף, שרון שעבד לטובת שחף זכויות שלו במקרקעין. עיון בתצהיר ההתנגדות של מר ציון פירקה בתא"מ 53964-05-12 מעלה כי לדבריו, שרון הוא זה אשר פעל מטעם אשנב ("הפעיל בית עסק להמרת מטבעות, ניכיון שיקים והלוואות"). לדברי מר פירקה, הוא נטל מספר הלוואות מאשנב כאשר שרון פעל מטעם אשנב, סיכם עם מר פירקה את תנאי ההלוואה ומר פירקה התנהל מולו. מכלול נסיבות זה מצביע כי שרון היה בפועל שותף בעל עניין באשנב ולא "רק שליח".

71. הנתבעים טענו כי בשלהי הפעילות של שחף ואשנב, שרון התבקש על ידי שחף לחתום על גב השיקים כשליח. לטענתם, שחף דרשה זאת משום שביקשה לערוך מעקב מי מוסר לה את ההמחאות. כאמור לעיל, שרון לא שימש כשליח באשנב אלא היה בעל עניין. הנתבעים גם לא הוכיחו קיומה של פרקטיקה של החתמת שליח על גב שיקים.

72. ביחס לשיק מספר 231417 על סך 23,400 ש"ח, אשר נמשך על ידי מר ציון פירקה (תיק הוצאה לפועל מספר 136300126), המומחה מטעם בית המשפט, העיר בחוות הדעת כי לטענת הנתבעים, החתימה על גב השיק אינה של שרון. מדובר בטענה בעלמא שאף לא נטענה בתצהירו של שרון ולכן היא נדחית.

73. התובעת תגיש, תוך 10 ימים, את פירוט החוב העדכני של נתבע 3 בכל אחד מהתיקים שבהם הוא חייב. לאחר שיוגש הפירוט כאמור, יינתן פסק דין משלים בעניין סכום החוב של נתבע 3.

ד(14) סכום החוב

74. באשר לעובדה, לפיה סכום חוב הנתבעים פחת ממועד פתיחת תיקי ההוצאה לפועל ועד למועד הגשת תצהירי העדות הראשית, ולאחר מכן פחת עוד עד למועד חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, ההסבר לכך נעוץ בכך שבמסגרת הליכי ההוצאה לפועל, אשר ננקטים נגד מושכי השיקים במקביל לניהולו של הליך זה, התבצעה על ידי שחף גבייה וזו הקטינה את חוב הנתבעים. ככל שנעשתה גבייה נוספת ממושכי שיקים לאחר מועד חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, שחף תפחית את הסכומים שנגבו מסכומו של פסק דין זה.

ה. סוף דבר

75. התביעה מתקבלת.

76. נתבעות 1 ו-3 ישלמו לתובעת, ביחד ולחוד, את הסך של 786,049 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 4.6.2017 (מועד חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט), ועד לתשלום המלא בפועל. הפרשי ההצמדה והריבית יהיו כמדווח בתיקי ההוצאה לפועל.

77. בנוסף, הנתבעים ישלמו לתובעת, ביחד ולחוד, את הוצאות המשפט בצירוף שכ"ט עו"ד בסך של 35,000 ש"ח.

78. בעניינו של נתבע 2 ראו לעיל סעיף 73.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ל' סיוון תשע"ח, 13 יוני 2018, בהעדר הצדדים.