בעניין: פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980

ובעניין: יוסף בראל

החייב

ובעניין: ליאורה בראל

ע"י ב"כ עוה"ד אייל גבע

המבקשת

ובעניין: עו"ד אורי סורוקר

המנהל המיוחד

ובעניין: כונס הנכסים הרשמי

1. לפניי בקשה לעיון מחדש בהחלטתי מיום 12.5.2020 בה נעתרתי לבקשת המנהל המיוחד לנכסי החייב יוסף בראל (בהליכי פש"ר) (להלן בהתאמה: "המנהל המיוחד" ו"החייב"), שהוגשה ביום 19.2.2020, לתפוס את החזקה בדירת המגורים שהיתה שייכת למנוחה נטלה בראל ז"ל, אימם של החייב והמבקשת, ולהורות על פירוק השיתוף בה בדרך של מכירתה כדירה פנוייה.

ההחלטה מיום 12.5.2020 ניתנה לאחר שהמבקשת לא טרחה להשיב עד לאותו מועד לבקשת המנהל המיוחד, שהוגשה כמעט שלושה חודשים קודם לכן.

1. המבקשת היא אחותו של החייב, וירשה עימו בחלקים שווים את הזכויות בדירה מכח צו ירושה.
2. לטענת המבקשת, הגם שההחלטה מיום 20.2.2020, בה נתבקשה תשובתה לבקשת המנהל המיוחד, היתה ידועה לה, הרי שעקב נסיעתה לחו"ל למשך תשעה ימים, ולאחר מכן שהייתה בבידוד ביתי החל מיום 1.3.2020 וכלה ביום 15.3.2020, נמנע בעדה להגיב לבקשה. כאשר חלפה מניעה זו, הוכרז מצב חירום שהוארך עד ליום 10.5.2020 ולכן המבקשת לא הספיקה להגיש את תשובתה.
3. לגופו של ענין טוענת המבקשת כי נתונה לה "זכות ראשונים" לרכוש את הדירה או לפחות לנסות למוכרה "בשוק החופשי" ולחסוך את הוצאות המכירה תחת צו כינוס. דבר זה גם יעשיר את קופת הפש"ר.
4. המנהל המיוחד מתנגד לבקשה וטוען כי מעבר לכך שהמבקשת מנסה בכל דרך למנוע ממנו לממש את הדירה, ושאין הצדקה לאי הגשת התשובה לבקשתו מיום 19.2.2020, הרי שלגופו של ענין אין כל בסיס משפטי לבקשה, מה גם שהמבקשת תוכל להציע הצעה לרכישת הדירה במסגרת ההליך שינהל המנהל המיוחד לשם מכירתה.
5. בתשובה להתנגדותו של המנהל המיוחד, חוזרת המבקשת על טענתה לפיה האיחור בהגשת תשובתה לבקשה היה מוצדק. עוד טוענת המבקשת כי ראוי לנסות ולהוזיל את עלויות המכירה של הדירה ואף יש למנות שמאי שיעריך את שווייה, על מנת שהיא תוכל להציע לרכוש את חלקו של החייב. לחלופין היא מבקשת שעלויות הכינוס יחולו אך ורק על חלקו של החייב בתמורת הדירה.
6. לאחר עיון בטיעוני הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.
7. אין כל הצדקה למחדלה של המבקשת, אשר לא טרחה להשיב לבקשת המנהל המיוחד מיום הגשתה- 19.2.2020- ועד ליום בו ניתנה החלטה בהעדר תשובה מטעמה, ביום 12.5.2020, כמעט שלושה חודשים לאחר מכן. המועד האחרון להגשת תשובה לבקשה עוד לפני תחילתו של מצב החירום, וכניסתו של מצב החירום לתוקף לא ריפאה ולא הכשירה בדיעבד את המחדל שבאי הגשת התשובה עוד קודם לכן. מצב החירום עצר מועדים החל מיום כניסתו לתוקף, ולא האריך רטרואקטיבית מועדים שחלפו עוד קודם לכן.
8. זאת ועוד, המבקשת הכשילה בעבר כל נסיון של המנהל המיוחד לממש את זכויות החייב בדירה המשותפת, בכך שסירבה להגיש בקשה לצו ירושה אחר אימה המנוחה, ואף סירבה להגיש תצהיר בפני הרשם לענייני ירושה כדי שניתן יהיה להוציא צו ירושה, מה שאילץ את המנהל המיוחד להגיש הליך נגדה בבית משפט זה, בה העלתה המבקשת טענות שאין להן כל בסיס משפטי, מתוך נסיון לנכס לעצמה בלבד את מלוא הזכויות בדירת אימה המנוחה. לאחר מכן היא נמנעה מהגשת הליך להצהרה על זכויותיה בדירה, למרות שהובהר לה כי היא רשאית לעשות כן.
9. בנסיבות אלה, לא נותרה בידי המנהל המיוחד כל ברירה אלא לפעול כפי שפעל, אלא שהמבקשת המשיכה לנהוג בסחבת והתעלמה לחלוטין מחובתה להשיב במועד על בקשתו של המנהל המיוחד.
10. גם לגופו של ענין אין בסיס לעיין מחדש בהחלטה. התנהלותה של המבקשת עד כה מעידה כי אין דרך אחרת לממש את זכויותיו של החייב בדירה שבמחלוקת, גם אם הדבר כרוך בעלויות המכירה הכפוייה, שמהן היה ניתן להמנע מלכתחילה לו טרחה המבקשת לשתף פעולה עם המנהל המיוחד ולא היתה מנסה להכשיל את מימוש הדירה לאורך זמן כה ממושך. מובן כי ככל שלדירה יש ערך רגשי עבור המבקשת, כטענתה, היא תוכל לרכוש אותה במסגרת הליך המכר שינהל המנהל המיוחד, אם תציע את המחיר הגבוה ביותר. אין גם מקום לנסות ולמכור למבקשת את חלקו של החייב בדירה שלא בדרך של הליך פומבי, תוך הסתפקות בחוות דעת שמאי בדבר שווי הזכויות, שכן הליך פומבי עשוי מטבע הדברים להניב תמורה גבוהה מזו שתהא נקובה בהערכת השווי של השמאי.
11. משכך, הבקשה לעיון חוזר- נדחית. המנהל המיוחד ישכור שירותיו של שמאי לשם הערכת שווי הדירה, לאחר שיציג שלוש הצעות מחיר, ולאחר מכן יפעל למימושה של הדירה בהליך פומבי, בו תוכל המבקשת ליטול חלק ואף לרכוש את חלקו של החייב בדירה, אם תציע את ההצעה הגבוהה ביותר.
12. המבקשת תישא בהוצאות המנהל המיוחד בסך 2,500 ₪.
13. המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' סיוון תש"פ, 28 מאי 2020, בהעדר הצדדים.