בתאריך 23.8.12 נתן ביהמ"ש החלטה בנוגע לצו המניעה, אשר ניתן בזמנו ע"י כב' השופט דאוד מאזן.

ההחלטה אשר ניתנה לאחר הדיון על פני 3 עמודים דיברה בעד עצמה.

בהחלטה זו שהיתה לטעמי החלטה מאוזנת ונכונה, קבע ביהמ"ש כדלקמן:

איסור על הרס הקטע שנותר מהחומה שנהרסה, הימנעות ממתן צו המורה על בניית אותו חלק של החומה שנהרסה, והדבר המשמעותי ביותר מבחינת הצדדים, היה איסור של בנייה משני צידי החומה על פי תוכנית מתאר בין 2 ל- 3 מ'.

כל ניסיון לבוא ולומר שהחלטת בימ"ש לא היתה מובנת וכביכול התייחסה לשטחם של המבקשים בלבד, כי קבעה מסמרות לגבי היות החומה הגבול שבין החלקות או התייחסות לכביש, שלטענת המשיבים המבקשים סיפחו לעצמם, אין לו כל מקום ולא עולה בקנה אחד מתוך ההחלטה עצמה.

בנסיבות אלה, לא ברור לי כלל מדוע טען עו"ד דכואר, ב"כ המשיבים – ראשית, שלא קיבל החלטה זו שנעשתה מייד לאחר ישיבת ביהמ"ש ושנית – כי לא הבין את ההחלטה והיא אינה עולה בקנה אחד עם הטענה של הפרת הצו לפי פקודת ביזיון ביהמ"ש, שכן לטעמו ולטענתו מעולם לא ניתן צו שכזה ע"י ביהמ"ש והוא לא ידע עליו.

אני דוחה טענה זו מכל וכל ומבהיר, כי לצרכי צו המניעה קבע ביהמ"ש הנחה, כי החומה מהווה גבול חרף עמדת המשיבים, וכי אין לבנות 2 או 3 מ' בהתאם לתוכנית המתאר, כל צד ביחס לגדר גבול זו.

כל טענה אחרת תידון במסגרת התיק העיקרי.

לאחר דיון מיום 27.11.12 ולאחר שהמשיבים הגיעו לדיון זה מבלי שהם נותנים תגובה מפורטת בכתב, כפי שהוריתי, ומבלי שהם מגישים תצהיר, אפשרתי לב"כ המשיבים לחקור את ב"כ המבקשים ולא למדתי מתוך חקירה זו דבר וחצי דבר שיש בו כדי לחזק את טענת המשיבים.

עמדתי, לאחר ששמעתי את חקירתו ולאחר שעיינתי בבקשה, כי הצו אכן הופר.

עם זאת, אפשרתי לצדדים להגיש את סיכומיהם ולאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים בכתב, עמדתי התחזקה. עלי לציין, כי טענתו של ב"כ המשיבים להעדר סמכות עניינית אין בה ממש והיא נדחית על ידי.

הטענות כאילו החלטת ביהמ"ש חותרת תחת היתר הבנייה אין בה ממש והיא נדחית.

הצו היה ברור ומפורש והמשיבים הפרו אותו.

אשר על כן, אני קובע, כי המשיבים הפרו את צו ביהמ"ש וכי הבקשה לפי פקודת ביזיון ביהמ"ש דינה להתקבל.

אני מורה בשנית לנתבעים/המשיבים, שלא לבנות 2 מ' מהגדר אל עבר חלקתם או ביתם של המבקשים/התובעים. אם יעשו כן, הם יחוייבו בסנקציה כספית, על כל יום הפרה, בסך של 1,000 ₪.

זאת ועוד, המשיבים ישלמו הוצאות למבקשים בסך של 5,000 ₪. גם בגין הפרת הצו וגם בגין הצורך בכתיבת החלטה זו ובדיון שהתקיים בתאריך 27.11.12, שבמהלכו לא שמעתי שום טיעון אמיתי שמכוחו אוכל לקבל את עמדת המשיבים, לפחות בשלב זה.

סכום זה ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשע"ג, 05 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.