המבקש הגיש בקשה לחיוב המשיב במתן תצהירי גילוי מסמכים ומענה לשאלון, על בסיס דרישה בכתב אשר הועברה למשיב ביום 14.2.13.

מתגובתו לבקשה, מסתבר שהמשיב איננו כופר בכך שקבל את הדרישה ואף לא בחובתו להשיב לה, אך סבור שיש בידיו ארכה לעשות כן עד ליום הדיון שנקבע ליום 3.6.13 וכי המענה צריך שיהיה הדדי.

מעיון בתגובתם, ספק אם הפנימו ב"כ המשיב את האזהרה בדבר חיוב בהוצאות בגין ההתעסקות בבקשות מקדמיות (כאמור בהחלטה מיום 20.3.13).

בהתאם לתקנה 120 (א) בתקנות סד"א חייב היה המשיב למסור את תצהירי גילוי המסמכים והמענה לשאלון בתוך 30 יום מיום קבלת דרישה לכך והתעלמותו של המשיב מהוראה זו הביאה להגשת בקשה מיותרת.

ההחלטה לפיה ההליכים המקדמיים יושלמו עד לקדם המשפט הקבוע ליום 3.6.13 אין פירושה היתר להתעלם מבקשות ואין פירושה ארכה למסירת תצהירי מענה לשאלון וגילוי מסמכים עד למועד הדיון, שהרי לשיטת המשיב באפשרותו למסור תצהירים אלו גם בבקר הדיון שנקבע. לא כך נקבע. ההוראה בדבר השלמת ההליכים המקדמיים מתייחסת למצב בו ייעשה הדבר בתיאום ואין בה, לא במפורש ולא במרומז, היתר להתעלמות מהתקנות.

אשר לדרישת ההדדיות, אכן יש טעם והגיון בכך שגילוי המסמכים והמענה לשאלון ייעשה הדדית, אך לשם כך צריך היה המשיב להגיב לבקשה שקבל ולתאם מועד עם המבקש. משלא נעשה כן ובהיעדר בקשה נפרדת, גם בטעם זה אין הצדקה להימנעות מתגובה לדרישת גילוי המסמכים.

לפיכך אני נעתר לבקשה וניתן בזאת צו המורה למשיב (הנתבע) למסור בתוך 14 יום תצהירי גילוי מסמכים ומענה לשאלון, כמבוקש.

המשיב יישא בהוצאות המבקש בגין בקשה זו בסך של 3,600 ש"ח אשר ישולמו בתוך 14 יום בלא קשר לתוצאות ההתדיינות בתיק העיקרי.

ניתנה היום, א' אייר תשע"ג, 11 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.