מהות התביעה

1. בפניי תביעה כספית על סך 250,000 ₪ בגין אבדן בקר (11 עגלים, 13 פרות ו- 2 פרים) שנגרם לתובע (להלן: "התובע") כתוצאה מאירוע מחודש 04/12 של נזילת מים ממתקן הנתבעת הממוקם בסמוך לגדר המרעה של התובע. הנתבעת הנה חב' "מקורות בע"מ" (להלן: "מקורות" או "הנתבעת").

טענות התובע

1. התובע טוען בכתב תביעתו כי הוא מגדל בקר זה עשרות שנים, ומתגורר במושב שתולה בסמוך לגבול הצפון. בחודש 04/12 אירע פיצוץ בצינור של מקורות, הממוקם בסמוך לגדר המרעה שלו, וכתוצאה מכך זרמה כמות מים רבה. העדר של התובע פרץ את גדר המרעה לאור העדפתו מים זורמים על פני מים בשוקת (להלן: "האירוע"). מיד כשגילה התובע את דבר האירוע, והימצאות עדרו מחוץ לשטח המרעה הוא הודיע על כך לנתבעת. התובע ניסה במשך חודשיים לרכז שוב את הפרות כדי לגרום להן לשוב למרעה, אולם חלקן חזר למרעה וחלקן נטרף ע"י זאבים כולל העגלים שלהם.
2. נטען כי ספירת העדר במהלך חיסון של הלשכה הווטרינרית לאחר האירוע העלתה כי סה"כ אבדו לתובע 11 עגלים, 13 פרות ו- 2 פרים. בהתאם לחוות דעת מיום 25.7.12 (האגרונום דב סומפולינסקי) שצורפה לכתב התביעה, נזקו של התובע בעקבות האירוע הינו: 257,304 ₪.

הגנת מקורות

1. מקורות דחתה את טענות התובע הן לעניין החבות הנזיקית והן לעניין הנזק הנטען. לגוף התביעה, הודתה מקורות כי בחודש אפריל 2012 נזלו מים מסביבת שסתום אוויר הממוקם על קו "שומרה" ממערב למושב שתולה, ליד הכרם של מושב דלתון, אך הכחישה את אחריותה הנזיקית לבריחת העדר מהמרעה וטענה כי התובע הוא האחראי הבלעדי לדאוג להימצאות עדרו בתוך תחומי שטח המרעה המוקצה לו. מקורות הכחישה כי רובצת עליה אחריות כלשהי לפרק הזמן הארוך שלקח לתובע עד לאיסופו של העדר מחדש. כן הכחישה שהינה אחראית באופן כלשהו לפגיעות (המוכחשות) שנטען כי אירעו לחלק מהפרות ו/או העגלים, ואף הוסיפה וטענה, כי יש להטיל, בנסיבות העניין, על התובע אשם תורם העולה כדי מאה אחוזים מכלל הנזק, כאשר לטענתה, אין המדובר באירוע הראשון בו נמצאו חלקים מעדרו של התובע, כשהם משוטטים מחוץ לגדרות המרעה, בנסיבות דומות.

חוות דעת מומחים

1. כאמור לעיל, התובע צירף לכתב תביעתו חוות דעת מומחה לפיה נזקיו מגיעים לכדי 257,304 ₪. בנוסף הגיש התובע "תוספת" לחוות הדעת מיום 22.7.14 (העתק ממנה צורף כנספח ה' לתצהיר עדות ראשית התובע), וכן חוות דעת נוספת מיום 22.3.16 של מומחה בתחום גידול בקר לבשר, מר יורם גרזון (להלן:"גרזון").

הנתבעת הגישה חוות דעת נגדית מיום 19.6.13 מטעם האגרונומית יהודית בלאושילד (להלן: "בלאושילד"), לפיה אומדן הנזק בגין בני בקר שאבדו בעקבות האירוע (לפי גרסת התובע) מסתכם בסך של 86,000 ₪ ללא מע"מ. כן הגישה הנתבעת חוות דעת מומחה של מר חיים דיין, מנכ"ל ארגון מגדלי בקר לבשר בישראל לשעבר, ויועץ מקצועי להקמת חוות לגידול בקר (להלן: "דיין").

1. בתיק נשמעו ראיות הצדדים עד תום בכל חזית המחלוקת.

מטעם התביעה העידו 3 עדים: התובע בעצמו, המומחה גרזון, והמומחה סומפולינסקי. מטעם ההגנה העידו 3 עדים: המומחית בלאושילד, מר יעקב זריהן, מנהל אזור תפן (האזור הרלבנטי לתביעה) במקורות (להלן: "זריהן"), והמומחה דיין. הוגשו סיכומים בכתב והתיק הובא בפניי לצורך מתן פסק דין.

דיון והכרעה

1. אין חולק כי בתחילת חודש 04/12 התגלה אירוע של נזילת מים מנשם/שסתום אוויר (חלק ממתקן מקורות המופיע בתצלום ת/1), הממוקם בסמוך לשטח המרעה שהוקצה לתובע, ומצוי באחריותה ובשליטתה של מקורות. המים שנזלו משוחת המתקן זרמו במורד הגבעה ויצרו שלולית לאורך כעשרים מטרים במקביל ומחוץ לשטח המרעה, כאשר במקום מסוים לאורך תוואי נזילת המים חדרו המים לתוך שטח המרעה המגודר ויצרו שלולית קטנה (ראו התצלומים שסומנו מוצגים נ/1 -נ/2).

1. אין חולק כי אירוע "פיצוץ" הצינור הנטען ו/או נזילת המים בעקבותיו כשלעצמם לא גרמו כל נזק לגדר המרעה ו/או לרכוש כלשהו של התובע (לא היה "פיצוץ" שמכוחו נפרצה ו/או קרסה הגדר, לא היה זרם מים משמעותי שעקר ו/או סחף חלק מעמודי הגדר ו/או הביא לקריעת חלק מחוטי התיל מהם הגדר בנויה).
2. התובע טוען כי העדר שלו התפתה לשתות מהמים שזרמו בסמוך למתקן מקורות (שכן העדר תמיד יעדיף מים זורמים על פני מים משוקת). על כן, דחף העדר בגופו את גדר המרעה בסמוך למתקן עד שנפלה ארצה, ואז יצא לשתות מהמים מחוץ לתחום המרעה המגודר ובהמשך התפצל והתפזר בחורש הטבעי. בסופו של יום, ולאחר מאמצים שנמשכו כחודשיים ימים, הצליח התובע לרכז חזרה למרעה חלק מהעדר, ואילו חלקו האחר "...כנראה נטרף על ידי טורפים" (ס' 6 לסיכומי התובע).
3. הצדדים חלוקים הן לעניין החבות הנזיקית של מקורות לאירוע בכללותו (התקלה במתקן/דחיפת הגדר ע"י העדר/קריסת הגדר/ובריחת העדר החוצה), והן לעניין הנזק הנטען בעקבותיו (אבדן חלק מהעדר).

ברור כי ככל שלא תיקבע אחריות נזיקית כי אז מתייתר הצורך לדון בשאלת הנזק. אסיר מכשול קטן כבר בשלב זה ואציין כי נטל ההוכחה מוטל במלואו על התובע, ואין מקום, בנסיבות העניין, להעברת נטל הראיה על שכם הנתבעת, כפי שטען התובע בסיכומיו.

שאלת האחריות הנזיקית

1. מקורות טענה בכתב הגנתה ובסיכומיה כי אחריותו של מגדל הבקר לרסן את העדר ולדאוג כי יישאר בתחומי המרעה, הנה כמעט מוחלטת. ודאי על המגדל לצפות מצב בו פיתויים חיצוניים או חשש מפני טורפים שחדרו לשטח המרעה, יהוו 'מוטיבציה' לפרות לצאת מהתחום המגודר. לכן, הגדר צריכה להיות בנויה ומתוחזקת כך שהפרות לא יברחו מהמרעה, ויהוו מטרד וסכנה הן לעצמן והן לסביבה.

איני מקבל טענה זו של מקורות. אכן עפ"י הוראת הדין אליה הפנתה הנתבעת בסיכומיה (פקודת היערות) חלה חובה על מגדל בקר לדאוג להימצאות עדרו בתחומי המרעה המגודר, אולם אין מדובר באחריות מוחלטת או "כמעט מוחלטת" כגרסת הנתבעת. עפ"י הוראת החקיקה (חוק התכנון והבניה) אליה הפנתה הנתבעת, המחוקק הגדיר את המונח "גדר מרעה" כגדר שגובהה עד 150 ס"מ הבנויה מעמודי ותילי מתכת התוחמת שטח המרעה לשם החזקת בעלי החיים בתוך החלקה ומניעת כניסת בעלי חיים זרים.

מחומר הראיות שהוצג בפניי עולה כי עובר לאירוע נשוא התביעה, תחום מרעה התובע היה מגודר ועמד על פניו בדרישת המחוקק כאמור. לא הוכח בפניי כי התובע לא גידר חלק מתחום המרעה שהוקצה לו במועד הרלבנטי לתביעה ו/או גידר בסוג גדר שאינה מקובלת בענף ו/או לא תחזק כראוי את גדר המרעה שלו. הנתון לפיו גדר המרעה של התובע בסמוך למתקן מקורות "הושכב" כשלעצמו אינו מעיד בהכרח על רשלנות מצד התובע בתחזוקת גדר המרעה שלו. מחומר הראיות שהובא בפניי עולה כי פרה בוגרת מסוגלת בקלות יחסית "להשכיב" גדר מרעה מהסוג שתחם את מרעה התובע. חרף האמור, קבע המחוקק כי גדר מסוג זה הינה תקנית למטרה לה יועדה.

1. במהלך חקירתו הנגדית של התובע הוא נחקר לגבי גרסתו כי אירע "פיצוץ" בצינור מקורות בסמוך לגדר המרעה שלו (פ' עמ' 7 ש' 27-29 ועמ' 8 ש' 1- 10):

"ש. בפרוטוקול בית המשפט מיום 11/2/14 אתה מסרת את התיאור הבא: "היה פיצוץ ענק זה צינור 14 צול זה בתוך השטח שלי בערך חצי מטר בעקבות הפיצוץ הפרות דחפו את הגדר ויצאו אל עבר מים נקיים, הפיצוץ עצמו לא גרם לפרצה בגדר עצמה".

מה זריהן שהוא עובד בפרות תיאר את השיחה שלו אתך בטלפון ואת המצב בשטח והוא אמר שלא היה מדובר בפיצוץ ענק של צינור 14 צול אלא נזילה קטנה מחיבור 2 צול שבכלל התרחש בתוך מסתור של שוחה תת קרקעית ועד שהמים הציפו את השוחה ונזלו במורד הדרך בסמוך למרעה. הוא אמר שנזילת המים מחוץ לשטח המרעה ולא כפי שאתה אמרת בפרוטוקול בית המשפט. הוא צודק, נכון?

ת. לא יודע אם זה צינור 12 או 18 צול. הזרימה כן הייתה חזקה. היא יצאה מכל הכיוונים. הפרות תמיד מעדיפים מים נקיים, גם אם שמים להם שוקת לידם. לפרה יש כוח אדיר וכך גם לפר. הן יכולות לסחוב גדר בקלות. רק פרה אחת יכולה לסחוב את כל הגדר.

ש. זה לא פיצוץ ענק. נכון?

ת. לא יודע. הצינור מתחת לאדמה. היה פיצוץ והייתה כמות מים אדירה.

ש. הבנו כי הנזילה לא הייתה בתוך השטח אלא כמטר מחוץ לגדר?

ת. לא נכון.

ש. מאיפה החלה הנזילה?

ת. המתקן של מקורות צמוד אלי מבחוץ חצי מטר".

1. בהמשך חקירתו הנגדית נחקר התובע לגבי האמור בסעיף 7 לתצהירו לפיו הלחץ של העדר על גדר המרעה שגרם להפלתה נוצר בעקבות מאבק בין פרות שרצו לשתות מים נקיים (פ' עמ' 8 ש' 30-32 ועמ' 9 ש' 1-8):

"ש. אני מפנה אותך לתצהירך בסעיף 7 ומקריא לך. כתבת "ניתן להבין". אני מתבונן בנ/1 שהיא התמונה היחידה שבה רואים שלולית קטנה ואני אומר לך שאף אחד לא יכול להבין מהתמונה הזו שהיה מאבק פרות שרצו לשתות מים נקיים. איזה מאבק רואים בתמונה הזו?

ת. המאבק הוא לא רק בנ/1. גם באלה שצמודים לגדר. הפרות הכניסו את הראש ודחפו את כל הגדר.

ש. אני רואה בתמונה נ/1 שהגדר עומדת.

ת. כי אני כבר תיקנתי אחרי שהם הפילו את הגדר. תיקנתי את הגדר 4 פעמים כדי שהפרות האחרות לא יצאו. תיקנתי ושמתי אוכל ותערובת.

ש. אני אומר לך שהתמונות הללו צולמו לפני שתיקנת את הגדר.

ת. מה פתאום? תיקנתי באותו יום. אם פרה אחת יוצאת לכביש ומישהו נכנס בה, יש תאונה אז אצטרך לתת את כל מה שיש לי".

1. גרסת התובע לפיה התנהל מאבק בין הפרות שרצו לשתות מים נקיים ובעקבות אותו מאבק גדר המרעה הופלה ארצה ע"י העדר והוא יצא מחוץ לשטח המרעה לשתות מים מהשלולית ובהמשך התפצל והתפזר באזור מעלה קשיים.

ראשית, עולה מגרסת התובע בתצהירו כי הובא לידיעתו בתחילת 04/12 (במועד שלו צוין) ע"י הצבא ותושבי שתולה כי פרות מהעדר שלו נראו משוטטות מחוץ לשטח המרעה שלו (קרי, לכאורה רק לאחר קרות אירוע הנזילה מהמתקן ובריחת הפרות משטח המרעה המגודר, כך שלתובע אין ולא יכולה להיות כל ידיעה אישית (ממקור ראשון) כיצד ומדוע יצא העדר שלו מתחום המרעה שהוקצה לו). התובע אף אישר במהלך חקירתו הנגדית מיום 1.11.16 כי לא ראה במו עיניו שהעדר שלו פרץ את הגדר כדי לשתות מים (פ' עמ' 20 ש' 6-7).

שנית, טענת התובע לפיה תיקן את הגדר ביום האירוע ו/או תיקן את הגדר 4 פעמים, לא נטענה בכתב תביעתו ואף לא בתצהיר עדות ראשית מטעמו אלא לראשונה במהלך חקירתו הנגדית בביהמ"ש.

שלישית, התובע הגיע למקום האירוע אך לא מצא לנכון לצלם תמונות שיש בהן כדי לתמוך בגרסתו. עולה מגרסתו כי לא ראה פריטים מהעדר שלו שותים משלוליות המים שנוצרו בעקבות התקלה במתקן הנתבעת. גם לפי גרסת זריהן (שאושרה ע"י התובע, פ' עמ' 10 ש' 1-3) והשמאית בלאושילד בעת ביקוריהם בשטח לא נצפה על ידם ולא פריט אחד מעדר התובע שותה מהמים שנקוו בסמוך למתקן.

רביעית, ניתן לראות מצילומים נ/2 – נ/3 שצולמו בעת ביקור זריהן בשטח, ביום שבו הוזעק למקום ע"י התובע (או למחרת. כפי הנראה 18.4.12 או 19.4.12), כי גדר המרעה בסמוך למתקן מקורות לא הופלה ארצה (אלא נטתה לצד) וכי כבלי התיל לא נקרעו או נותקו מעמודי הגדר. בעיקר ניתן לראות כי כיוון נטיית עמודי הגדר הינו הפוך מכיוון תנועת העדר החוצה משטח המרעה המגודר, דבר היוצר קושי עם גרסת התובע.

1. התובע התבקש במהלך חקירתו הנגדית להסביר כיצד כיוון נטיית גדר המרעה מתיישב עם גרסתו לפיה העדר פרץ את הגדר החוצה על מנת לשתות מים נקיים שזרמו בסמוך למתקן הנתבעת, אך הסבריו לא היו משכנעים (פ' עמ' 9 ש' 16-20):

"ש. בתמונות נ/2 ונ/3 רואים שהגדר שוכבת כלפי פנימה.

ת. כשהגדר הופלה, יש גם פרות בחוץ שרוצות להיכנס. הפרות שבפנים הפילו את הגדר החוצה ואלו שבחוץ רוצים להיכנס והם מפילים את הגדר הפוך. 4 פעמים תיקנתי את הגדר.

ש. התמונות הן לפני שהגדר תוקנה.

ת. תשאל את זריהן ממקורות. באותו יום שהודיעו לי שיש פרצה תיקנתי ושמתי תערובת כדי למנוע מהפרות לצאת. הן הפילו אותה. תיקנתי שוב למחרת וכך הלאה והלאה".

1. לתמיכה בגרסתו, הגיש התובע חוות דעת של מומחה לגידול עדרי בקר לבשר, מר גרזון. עולה מחוות דעתו, כי כאשר ישנו מקור מים צמוד לגדר מרעה, הפרות לא עומדות בתור אלא נדחפות ונלחמות בכדי לתפוס מקום לשתיית מים נקיים. עוד ציין כי מאבק של פרות יכול ליצור לחץ על הגדר ולפרוץ אותה. גדר הבקר עדינה ושברירית לעומת גודל וחוזק הפרה.
2. המומחה גרזון נחקר על האמור בחוות דעתו כמפורט לעיל, אך מתשובותיו עולה כי לא ביקר במקום האירוע, הוא אינו מכיר את נסיבות המקרה, לא צורפו על ידו אסמכתאות לתמיכה במסקנות חוות דעתו. אין בידו לקבוע מה הייתה מטרת פריצת גדר המרעה ע"י העדר (אם בכלל) וכי ישנם תרחישים נוספים שיכולים להביא לבריחת העדר מתחומי המרעה ולאו דווקא לשם שתיית מים זורמים (פ' עמ' 20 ש' 15-20 ועמ' 22 ש' 7-18):

"ש. אינני רואה רשימת אסמכתאות מצורפת ומבין שלא היו אסמכתאות עליהן הסתמכת בחווה"ד?

ת. לא הייתי במקום, לא מכיר את המקרה. ביקשו ממני להעיד על התנהלות של עדר, שזה מקצועי אותו אני מכיר כבר 30 שנה.

ש. מה ראית/קראת בנוגע לאירוע?

ת. לא קראתי, לא ראיתי.

.....

ש. אתה כתבת את חוות דעתך לא בהתייחס לאירוע הספציפי ולמעשה אתה לא יודע כעודה שהיה במקרה שלנו מאבק של פרות ?

ת. אני לא יכול לורמ (צ.ל לומר ג'.נ) שלא ידעתי. אחת השאלות שנשאלו פה היא איך קורה שפתאום יש בחלקה מים ואיך הפרות מתנהלות כשהן רוצות לשתות ויכול להיות, ואני לא מכיר את המקרה, לא הייתי שם.

ש. תאשר לי שיכולים להיות תסריטים שונים שעדר בקר פורץ גדר ועובר את גדר המרעה, למשל אם הפרות נבהלו ממשהו או אם הבחינו בטורפים, יתכן שהן פרצו את הגדר ?

ת. בהחלט כן.

ש. תסכים איתי שמהחומר שהוצג בפניך לא היה באפשרותך לקבוע מה הייתה מטרת העדר שפרץ, אם בכלל פרץ את הגדר.

ת. כן".

1. כאמור, לצורך הוכחת הנזק הנטען, צירף התובע לכתב תביעתו את חוות דעת השמאי סומפולינסקי. השמאי סומפולינסקי ערך "תוספת" מיום 22.7.14 לחוות דעתו המקורית שעניינה התייחסותו לנסיבות פריצת הגדר ע"י עדר התובע (העתק מהתוספת צורף כנספח ה' לתצהיר עדות ראשית התובע).
2. המומחה סומפולינסקי נחקר בביהמ"ש על ממצאי "תוספת" חוות הדעת שערך, ועולה כי ממצאיו התבססו בעיקרם על ממצאי חוות דעתו של גרזון ועל נתונים שנמסרו לו מפי התובע בעצמו (פ' עמ' 20-32 ועמ' 21 ש' 1-2, 15-17, 20-31, ועמ' 22 ש' 1-2):

"ש. אני מסתכל בתוספת לחוות דעתך מ- 22/7/14 ומצטט מהמבוא.

ת. נכון.

ש. אתה מומחה לשמאות חקלאית סברת לעניין הנסיבות שהביאו לקרות האירוע נדרש לקבל חוות דעת של מומחה לעדרי בקר ובשר, נכון?

ת. נכון. עדיף.

ש. לכן איני מבין את התוספת לחוות דעתך. אני רואה את התוספת משנת 2014. אתה סוקר את חוות דעתו של מר גרזון ומחווה דעתך כי מר גרזון צדק בחוות דעתו. אני אומר לך שעניין חוות דעתו של מר גרזון איננו בתחום מומחיותך ושבעצם מה שאתה יכול לתרום לתובענה כמומחה זו עמדה בנוגע לשאלה בהנחה שנטרפו פרות מה הנזק שנגרם למגדל, נכון ?

ת. לא. אני בעל ניסיון של עשרות שנים בנזקים חקלאיים וטיפלתי בעשרות רבות של מקרים של עדרים בעלי פוליסה אחריות כלפי צד ג' שפרצו לגדרות ונכנסו למטעים/שדות של אחרים וגרמו נזק. יש לי ניסיון רב בנושא של בריחת עדרים מהמכלאות שלהן, כולל של התובע. טיפלתי בזמן מלחמת שלום הגליל מטעם המדינה בנושא של פריצת גדרות ובריחת פרות. מאחר והמקרה הוא מקרה של פריצה בעקבות מים וכו', העדפתי להסתמך על מומחה מאשר על ניסיוני.

......

ש. אתה כתבת בתוספת לחוות דעתך. אני מראה לך את התמונה שסומנה נ/1, אותה שלולית קטנה שהייתה בתוך שטח המרעה ואת התמונות נ/2 ו-נ/3 שמתארות את גדר המרעה. תסכים איתי שכמומחה בתחום חקלאי אתה לא יכול ללמוד מהתמונות כלום בנוגע למאבק הפרות לשתות מים שיצר לחץ על הגדר והפילה בקלות, נכון?

ת. בתמונות רואים את שלולית המים ואת הגדר השכובה לידה. זה מה שרואים.

....

ש. אני פונה לחוות דעתך משנת 2012, תאשר כי תיאור הדברים שהביאו להיעלמות הבקר לכאורה (חוות דעתך בסעיף 3 מאמצע עמוד 2) אתה קיבלת מפי התובע ולא מכל מקור אובייקטיבי או אסמכתא עצמאית, נכון?

ת. נכון. כמובן תוך כדי בחינת הדברים בשטח.

ש. מה זאת אומרת ? הסבר.

ת. בפסקה רביעית שהמקום נמצא כמה מאות מטרים מהמכלאה של העדר וכו', אלו דברים שראיתי בשטח. ביקרתי וסיירתי בשטח וצילמתי במקום. את העובדה שעובדי מקורות הוזעקו שמעתי מפי התובע. גם לגבי כך שהפרות רצו לשתות מים ונאבקו שמעתי מפיו. גם את העניין שתוך מספר שעות כל העדר היה בחוץ וכי הרחיקו מספר קילומטר והתפצלו לקבוצות קטנות, שמעתי מפי התובע. וגם את העניין שלאחר שבוע ימים הוחזר העדר ותוקנה הגדר שמעתי מפיו.

ש. את החלק הארי שמעת מפיו ?

ת. כן. תוך כדי בחינת הלוגיקה לפי מה שראיתי בשטח. אם הוא אמר לי שיש פריצת מים וזה גורם לנטיה של פרות ללחוץ על הגדר, אני רושם. זה מוכר לי מניסיוני".

1. כאמור, מטעם מקורות העידה השמאית בלאושילד. כעולה מחקירתה הנגדית של בלאושילד בביהמ"ש, היא ביקרה במקום האירוע פעמיים (ביום 22.4.12 וביום 10.8.12, פ' עמ' 30 ש' 19-20). בפעם הראשונה שהגיעה למקום היא הגיעה בלוויית זריהן והתובע (פ' עמ' 30 ש' 23-24). במועד הביקור הראשון כבר תוקנה התקלה במתקן אך נצפו על ידה סימני מים בעיקר בצד החיצוני של המרעה אך גם שלולית קטנה בצד הפנימי של המרעה. היא לא ראתה פרות באזור אך הבחינה בהרבה מאד עקבות של פרות (פ' עמ' 30 ש' 25-28 ועמ' 31 ש' 1-2). עוד העידה שכשהגיעה למקום צילמה מס' תמונות (שתים מהן הוגשו וסומנו ת/1-ת/2). בהמשך העידה בלאושילד שבמועד הגעתה לראשונה למקום האירוע הגדר תוקנה ("מתחו את הגדר", פ' עמ' 31 ש' 29-30). בלאושילד התבקשה להתייחס לתמונה נוספת שצולמה על ידה (הוגשה וסומנה ת/2), ולגרסה לפיה הגדר 'הושכבה לצד', פ' עמ' 31 ש' 31 ועמ' 32 ש' 1- 9):

"ש. מה רואים בתמונה נוספת שיש בידייך?

ת. את השטח מחוץ לשטח המרעה. גם רואים הרבה עקבות של פרות. רואים גם שלולית שהתחילה בנשם, ירדה במורד, המים נקוו בצמוד לגדר והפרות שכפי הנראה יצאו מהגדר עמדו ושתו מים ואלו העקבות שלהן. הוגשה וסומנה ת/2.

ש. הייתה טענה מצד חלק מהאנשים שביקרו בשטח שהגדר למעשה נשכבה לצד.

ת. כשבאתי הגדר כבר הייתה מסודרת, מתחו ויישרו אותה. זו לא גדר עם יסודות עמוקים באדמה.

ש. יכול להיות מצב שהיא התנדנדה מצד לצד?

ת. כן. בהחלט. זו גדר בקר, יש יתדות כל 4 מטר ובאמצעות עמודי הפינה מתוחים את הגדר. זו לא גדר מסיבית".

1. בנוסף, העידו זריהן והמומחה דיין מטעם הנתבעת. כעולה מחקירתו הנגדית של זריהן בעת שהגיע לראשונה למקום האירוע הוא הבחין בנזילה משוחת הבטון שהייתה בסמוך לגדר. הגדר הייתה נטויה לצד. הוא לא הבחין בבקר מסביב, אך ראה את השלולית שהייתה לאורך הגדר (פ' עמ' 36 ש' 1-4). עוד העיד זריהן כי בד"כ הוא נוהג לצלם תמונות וכך גם הפעם הוא צילם תמונות במקום האירוע אותן העביר לממונה (פ' עמ' 36 ש' 6-9). בהמשך חקירתו הנגדית של זריהן הוא העיד כי הנתבעת לא טיפלה בנזילה ביום שהגיע למקום האירוע לראשונה אלא רק למחרת, וזאת מאחר שמהתרשמותו לא היה מדובר בנזילה שמצריכה תיקון מידי וגם מאחר שמדובר בקו מים שמזין מספר ישובים ויש צורך להודיע להם על הפסקה (פ' עמ' 36 ש' 13-18).
2. עפ"י מסקנות המומחה דיין בחוות דעתו: גדר המרעה מיועדת למנוע את יציאת הפרות מהמרעה ולא רק "להרתיע" אותן מלצאת. תצלומי גדר המרעה ממועד גילוי נזילת המים מהמתקן, שוללים אפשרות שהפרות לחצו את הגדר ודחפו אותה כלפי חוץ על מנת ללגום מהמים. גם אם היו הפרות משכיבות את הגדר על מנת ללגום מהשלולית, היה הדבר באחריות המגדל, אשר עליו החובה לתחזק את הגדרות ולשמור על העדר בתוך שטח המרעה. גדר המרעה במועד האירוע אינה חוסמת כניסת טורפים לשטח המרעה. אין אפשרות כי 13 פרות בוגרות, 2 פרים, ו- 11 עגלים, נטרפו תוך זמן קצר לאחר יציאתם מהמרעה. מגדל בקר אמור לקבץ את העדר ולהשיבו לשטח המרעה בכל רגע נתון.
3. במהלך חקירתו הנגדית אישר המומחה דיין כי ביקר בשטח ואף צילם תמונות וכן כי הסתמך בחוות דעתו גם על תמונות שהוצגו בפניו "... הראו לי תמונות של יום האירוע ועל פי זה קבעתי כמה דברים" (פ' עמ' 38 ש' 21-23). בהמשך חקירתו הנגדית, סיפק דיין הסברים משכנעים לגבי קביעתו הנ"ל כי לאחר עיון בתמונות שהוצגו בפניו ולאור כיוון נטית הגדר (נוטה לכיוון גדר המרעה), נשללת, למיטב הבנתו המקצועית, האפשרות/הסבירות, של פריצת גדר המרעה ע"י הפרות על מנת ללגום מים מחוץ לשטח המרעה (פ' עמ' 39 ש' 5-19, 27-31, עמ' 40 ש' 1-7, ש' 27-29):

"ש. כל חוות דעתך מתבססת על תמונות שמישהו אחר נתן לך שצילם אותן 3 שנים לפני שהגעת למקום?

ת. לא כל חוות הדעת. חוות הדעת מתחלקת לתמונה שראיתי בה את זווית הגדר ושם קיבלתי את ההבנה שהזווית של הגדר הפוכה מהזווית שהפרות אמורות לעבור ושאר חוות הדעת היא מתוך מחקרים שעשיתי והרבה דברים אחרים.

ש. אני מציגה לך את נ/1.

ת. בנ/1 לא רואים יותר מידי דברים. בשאר התמונות רואים את זווית הגדר שהיא לצד הפנימי של המרעה ולא יכול להיות שפרות פרצו מפנימה החוצה. זווית הגדר הפוכה.

ש. יש כאן התקהלות של פרות, נכון?

ת. יש הליכה של פרות. לא יודע אם זה התקהלות.

ש. חלק מהפרות עמדו, וחלק זזו.

ת. יכול להיות.

ש. יכו להיות שהן הזיזו את הגדר מצד לצד?

ת. לא. פרה לא תחזיר גדר מזווית כזו לאחרת. איך הפרה תזוז מזווית כזאת כלפי פנימה לזווית אחרת? אין דבר כזה.

.....

ת. כשראיתי את התמונות זה מיד זעק לי לשמיים. אני מגדל לא מעט שנים, כולל אחריות של המון שנים על הבקר בארץ. כשרואים מצב של זווית כזו, ברור לחלוטין שהזווית לא עברה מזווית לזווית. אין דבר כזה. הפרות לא יודעות לעשות דבר כזה. אם הגדר הייתה מושכבת בצד אחד והן היו רוצות לדחוף לצד השני, אז הגדר הייתה נראית אחרת לגמרי, הייתה נהרסת לגמרי.

.....

ת. כן בד"כ. אני עוסק בזה 40 שנה. כמעט כל התנהגות. אני בוקר המון המון שנים. לא סביר שבחורף כשירוק בפנים, פרות ייגשו למים חיצוניים או ינסו לדחוף את הגדר למים חיצוניים. לא סביר. כמות המים בתוך המרעה היא משהו 80% ואולי יותר. לא סביר שהן יהיו צמאות עד כדי כך שידחפו את הגדר. עשו מחקים (צ.ל מחקרים ג'.נ) בשלושה משקים שבמסגרת זיהום מי נחלים, מימון משרד החקלאות והגנת הסביבה, ונמצא כי הפרה מעדיפה את השוקת ולא את הנחלים. עשינו זאת בכמה משקים, כולל אצלי במשק.

...

ש. אתה טוען בחוות דעתך בסעיף 11 שאתה לא מקבל את הסברה של יורם גרזון שבנוכחות נחל זורם הפרות נדחפות לאותו אזור.

ת. נכון. זה לא יקרה בתקופת הירק".

סיכום והכרעה בשאלת האחריות

1. מחומר הראיות שהוצג בפניי עולה כי בחודש 04/12 אירעה תקלה במתקן מקורות בסמוך לגדר המרעה של התובע הממוקם ליד יער שתולה על גבול הצפון. המים שנזלו מהמתקן זרמו במורד ויצרו שלולית גדולה מחוץ ובמקביל לגדר המרעה ושלולית קטנה שחדרה לשטח המרעה. אירוע הנזילה עצמו לא גרם נזק כלשהו לתובע לרבות לגדר המרעה. נציג הנתבעת נפגש במקום האירוע עם התובע על מנת לעמוד על נסיבות התקלה ואופן תיקונה. התקלה תוקנה למחרת הדיווח ע"י עובדי מקורות, או בסמוך לאחר גילויה. בכך, פעלה לטעמי מקורות באופן סביר וכנדרש ממנה כמי שהמתקן המדובר באחריותה ו/או בשליטתה.
2. לא שוכנעתי בגרסת התובע לפיה העדר פרץ בגופו החוצה את גדר המרעה בסמוך למתקן על מנת ללגום מהמים שזרמו מהמתקן, כנטען. מעבר לכך, גם אם טענה זו הייתה מוכחת, הרי לא הוכח ע"י התובע שפריצת הגדר נבעה מרצון הבקר לשתות דווקא מהמים שנקוו במקום, ולא מסיבה אחרת (כגון קרבת טורפים למרעה, בהלה, וכו'), שאינה קשורה לתקלה שאירעה במתקן הנתבעת.
3. לאור זאת, לא שוכנעתי כי מתקיים קשר סיבתי (עובדתי ומשפטי) בין אירוע נזילת המים ממתקן הנתבעת לבין הימצאות עדר התובע מחוץ לשטח המרעה המגודר ו/או להיעלמות/טריפת חלק ממנו, כנטען. פועל יוצא מכך הינו שאין לראות בנתבעת כמי שאחראית בנזיקין להימצאות עדר התובע מחוץ לשטח המרעה המגודר.

סוף דבר

1. אני מחליט לדחות את התביעה.

שקלתי בדעתי, ואני מחליט שלא לעשות צו להוצאות.

ניתן היום, א' תמוז תשע"ז, 25 יוני 2017, בהעדר הצדדים.