<#1#>

פרוטוקול

ב"כ המשיבה מס' 2:

לגבי המשאית אנחנו מבקשים 2/3 ערך המשאית כהפקדה כספית. הרכב משועבד אלינו. ביטוח מקיף שישועבד לשם של המדינה.

ב"כ המבקש:

חברי מדבר על פסיקה ולא מביא אותה. יש פסק דין של אסנת רבי, ברכב שקשור בסחר בסמים מסוכנים שיעבדו את הביטוח. מדובר בעבירת גז שהעונש על צווים של גז פיקוח זה מקסימום שנה מאסר, זה עוון מהדרגה הכי נמוכה, אי אפשר לבוא ולהגיד לשעבד ביטוח.

לגבי ביטוח לרכב יש ביטוח צד ג'. הרכב רשום על שם החברה במשרד הרישוי. המבקש איבן ג'בר הוא הבעלים של החברה ובעל המניות של החברה ומנהל החברה והרכב הוא רכב שנקנה ע"י החברה ורשום במשרד הרישוי על שם החברה.

לרכב יש ביטוח צד ג' בלבד. דיברנו עם הסוכן, הסוכן אומר אי אפשר לעשות ביטוח בלי חוות דעת שמאי, יכול להיות שמה שהשמאי יקבע שאי אפשר לעשות ביטוח מקיף. גם אם השמאי יסכים לעשות ביטוח זה עולה לו 7,000 ₪ בשנה שכל ערך הרכב הוא 50,000 ₪, 60,000 ₪.

יש שעבוד לבנק מרכנתיל דיסקונט, זה מופיע ברישיון הרכב.

אנחנו מסכימים שירשם עיקול לטובת המדינה כי גם אם הוא יפדה את השעבוד עדיין ישאר העיקול לטובת המדינה עד לתום ההליכים.

אני לא חושב שאנחנו יכולים להפקיד כסף, אם אני יכול להפקיד כסף אני יכול ללכת ולקנות משאית אחרת. הופקדו 5,000 ₪ בבית משפט בראשון לציון, הם יהיו מעוקלים גם בתיק זה. המבקש יכול להפקיד עוד 10,000 ₪ במזומן.

המבקש הוא סוכן של גז חורה בע"מ. אם כתוב חברת חורה גז בע"מ היא חברה לאספקת גז, מוכרת ורשומה בחברת התשתיות והוא עובד רק עם החברה הזו. הוא וערב צד ג' יתחייבו שכל מילוי בלוני הגז יהיה בחברת חורה גז לפי הוראות חורה גז.

ב"כ המשיבה 2:

לגבי חברה אין מחלוקת. לפי הבדיקות שלנו המבקשת לא דווחה ע"י חברת חורה גז כסוכן מורשה שלה, שזה תנאי בתנאים של רישיון של חורה גז. צריך להיות תצהיר שיפרש את זה באופן מפורש.

ב"כ המבקש:

אני מוכן להביא אישור מחורה גז שהיא דיווחה עליו. אני לא אחראי על חברת חורה גז, אני לא אחראי שהיא לא דיווחה עליו ואני אומר שזה לא ענייני שחברת חורה גז לא דיווחה עליו.

ב"כ המשיבה 2:

נסתפק בזה שיהיה תצהיר של חברת חורה גז ושיהיה דיווח אלינו שהיא אישרה את זה. אם היא תצהיר בפני בית המשפט שהוא סוכן מורשה, אנחנו נסתפק בזה.

לגבי המשאית הסכמנו לשחרר.

לגבי הבלונים שנתפסו של חורה גז – בשלב הזה אין סמכות בעניין ואין אפשרות לבקש זאת. בעצם התפיסה של המיכלים על אחת כמה וכמה ובוודאי ובוודאי התפיסה כאן לפי חוקי הגז המיוחדים, שאחד מהם זה חוק הפיקוח וסימון גז, זה חוק שמקנה למדינה סמכות מיוחדת בשלב הראשוני להחזיק בתפוסים מבלי להגיש כתב אישום. מדובר בחוק ובצו שנחקקו לפני חוק יסוד כבוד האדם וחרותו. מפנה לספרו של קדמי שאומר שככל שמסכות של התפיסה מוסדרת בחקיקה אחרת אז פסד"פ לא חל. מפנה לסעיף עצמו שמבדיל אותו מחוקים אחרים. למשל סעיף 30 (ב) מותר להחזיק, להבדיל מחוק המע"מ. בנוסף לזה לפי חוק הפיקוח שזה הובלת מיכלים, מפנה לסעיף 7, קיימת סמכות למשרד האנרגיה והמים לתפוס את מיכלי הגז בלי צורך בהגשת כתב אישום.

מה שאנחנו טוענים שלפי סעיף 46 שאומר שהחוק גובר, לפי הספרות של קדמי, שאומר שבד"כ תחול חזקה מסויימת ולפי סעיף 7 לצו אנחנו די מגבילים לצו של תפיסת החלקים לפי תפיסת המכר.

ב"כ המבקש:

לפי התגובה של חברי אבקש למחוק את התגובה כי היא לא נתמכה בתצהיר. מאחר ובית המשפט אמר שאנחנו פה בהליכים פלילים, הסכמתי להתייחס לזה כהליך פלילי. למרות דברי בית המשפט חברי חוזר וטוען שלא חל פה חסד"פ מעצרים, סעיף 34 אלא אומר שחל חוק הפיקוח. אם חל חוק הפיקוח חלות תקנות סדר הדין בעניין הפיקוח שקובעות שחל פה תקנות סדר הדין האזרחי. הגשתי בקשה מגובה בתצהיר ובמסמכים חברי לא עשה כך. אם כך, אני חזור על בקשתי לדחות לו את התגובה על הסף כי היא לא עומדת בחוק. כל זמן שחברי ימשיך לטעון כך זו תגובתי.

אם יחליט בית המשפט שחל פה פסד"פ אנחנו לא חיים במשטר טורטילסטי, אין גוף במדינת ישראל שלא נתון לביקורת בתי המשפט וזה מחוק כבוד יסוד האדם וחירותו. החוק הזה גובר לפי פסק דין של בנק המזרחי. זו התזה שלו שהיא מעוותת לחלוטין. הוא אומר 3 חודשים אם אני לא מסכים להחזיר את המוצגים אין לבית המשפט סמכות להכנס לעניין, לא קיים דבר כזה. לא נשללה שם זכותו של האזרח לפנות, וכפי שהוא הסכים להחזיר את המשאית הוא לא יכול לבוא היום ולחלק את זה, משאית אני מסכים שבית המשפט יכול לדון ובלוני גז אני לא יכול לדון לפני 3 חודשים, זה חוסר היגיון.

ב"כ המשיבה 2:

לגבי החלוקה של משאית ובלוני גז. הסכמנו לשחרר את המשאית.

לגבי תקנות הפיקוח, מפנה את בית המשפט בקשה תוגש לפי תקנות סדר הדין האזרחי ותקנות אלו עניינם לפי סעיף 30 (ב) ו – 33 (2) לחוק זה. תקנות אלו מטפלות בסעיף זה ובסעיף 30 סיפא. כיוון שמדובר בשני סעיפים אלה תקנות סדר הדין האזרחי מתייחסות לשלב השני. הדרישה היא למבקש. מי שרוצה שיוחזר לו התפוס הוא צריך להוכיח בתצהיר שהוא רשאי להחזיק בו ויש לו זכות בו. המדינה לא מבקשת להשיב את התפוס ולכן גם מסיבה זו התקנות האלו חלות על המבקש ולא על המדינה. הטענה שלנו שגם אם יש חוק מיוחד זה לא מבטל את העניין שמדובר בתיק פלילי, אנחנו נמצאים בשלב של החקירה שאין לנאשם זכות לעיין בחומר החקירה איך אפשר לטעון שהתביעה תצטרך להגיש תצהיר עובדתי, שלמעשה יחסוך את חומר החקירה שלפי חסד"פ אין שום זכות לעיין בו. אם יש הפעלת שיקול דעת בלתי סבירה אפשר להגיש עתירה מנהלית. בסעיף 30 (ב) כתוב שבעצם בית המשפט שהוגשה בפניו תביעה פלילית הוא יחליט מה לעשות עם הבלונים. יש כאן מצבור של נסיבות שקבועות בחוק.

כדי להחזיר את הבלונים של חורה צריך להראות זיקה. בנתיים יש לנו חוזה, אין לנו שום תצהיר של חורה גז, לפי הרישומים שלנו חורה גז לא דיווחה על המבקשת כסוכן מורשה. בהנחה שיש אישור של חורה, בנוסף לעבירה של החזקה/הובלה/אחסנה ושימוש במיכלים זרים יש לנו עבירות נוספות של ניהול מחסן לא חוקי של מתקן ושל החזקת המיכלים בצורה מסוכנת ביותר. כל המיכלים כולל של חורה בגז נתפסו במקום וגם במשאית עצמה היו מסודרים כך שמהווה סכנה לציבור. כתוב ברישיון שצריך להכניס את המיכלים קומה אחת ויש התייחסות ממש מפורשת.

ב"כ המבקש:

נחקר מנהל חורה גז ואפשר לשאול מה הוא אמר במשטרה, נראה מה הוא אמר, האם אמר שזה בלונים שלו. אם היה מעוניין בבלונים האלה הוא היה מגיש בקשה, זאת אומרת שמה שאנחנו אמרנו זה נכון. המבקש קנה בלונים, הוא שילם מכספו, יש חשבוניות שהוא שילם עבור הבלונים מה יש להם לבקש את זה. שנית, לגבי מה שהוא אומר אין תצהיר, אין עדות, מה זה שייך לעניין.

אנחנו מסכימים שהבלונים האלה אם הוא אומר שהם יוחזקו במקום לא מורשה, החברה תתחייב שבגמר יום העבודה הבלונים יוחזרו בחברת חורה גז במחסנים שלה. אם זה נכון והעניין פשוט עבר חודש וחצי, למה לא הגישו כתב אישום.

נציג המשיבה 3:

החקירה עדיין לא הסתיימה. רוצה להגיש דוח סודי בשביל להראות לנו את הבלונים שהוחזקו במחסן. חשוב לציין שזו לא הפעם הראשונה שהמבקש נתפס. בכוונתנו להגיש כתב אישום לגבי שני המקרים.

ב"כ המשיבה 2:

לגבי האחסון אנחנו מצהירים שרק אם יומצא לנו שיש מקום, הסכמה של מישהו שמנהל מחסן גז ברישיון של משרד האנרגיה והמים שמוכן להחזיק שם את המיכלים האלה שהם תפוסים ו/או מיכלים אחרים, רק אז אפשר לשקול החזרה של המיכלים. שנית, חוץ מהחוזה אין תצהיר של חורה גז, אין דיווח למשרד האנרגיה והמים ולכן הזיקה הראשונית לא בוססה. העבירה היא שאסור להוביל ולאחסן מיכלים בעל סימון של ספק אחר. אם חורה גז לא מאשרת לנו שזה סוכן מורשה, גם אם קיים הסכם ביניהם, אי אפשר גם להחזיר להם.

<#2#>

החלטה

החלטה תנתן במועד אחר.

הצדדים יקבלו את ההחלטה בדואר.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ה' טבת תשע"ג, 18/12/2012 במעמד הנוכחים.