1. המבקשת הגישה בקשה להחזרת תפוסים.

2. בבקשה מבקש ב"כ המבקשת להחזיר למבקשת משאית מ.ר. 97-857-00 (להלן:"המשאית") וכן בלוני גז שעליהם מופיעה הטבעת פרטי ספקית הגז – חברת חורה גז בע"מ ח.פ. 512795292 (להלן:"בלוני הגז של חורה גז בע"מ"/"בלוני הגז").

3. לטענת ב"כ המבקשת המשאית ובלוני הגז נתפסו ביום 31.10.12 ע"י המשיבים.

4. לדברי ב"כ המבקשת מאחר והמבקשת עוסקת בהפצת גז המאוחסן בבלוני גז, התפוסים נחוצים לה בדחיפות.

5. לבקשה צורף תצהיר של מר מוחמד ג'בור (להלן:"מוחמד ג'בור") שמשמש כמנהל ובעל מניות של המבקשת.

6. כמו כן צורפו לבקשה מסמכים נוספים לביסוס טענותיה של המבקשת.

7. המשיבה מס' 1 המציאה תגובה לבקשה להחזרת התפוסים וטענה כי היא מתנגדת להשבתם.

8. לטענת המשיבה 1 בעניינה של המבקשת מתנהלת חקירה משולבת, יחד עם משטרת ישראל. במסגרת החקירה נתפסו ע"י המשיבה ביום 30.10.12 בחצרי המבקשת התפוסים שאותם מבקשת המבקשת להחזיר ובפרט המשאית שעל גבה היו 254 מיכלי גפ"מ (גז פחמימני מעובה). כמו כן לדברי המשיבה 1 נתפסו 137 מיכלי גפ"מ בחצר המבקשת, לרבות בתוך מחסן גפ"מ שמתנהל ללא אישור כנדרש בחוק ובו מתקן מילוי גפ"מ מאולתר ללא אישור כנדרש בחוק. לדבריה, אין מחלוקת שאף אחד ממיכלי הגפ"מ שנתפסו לא נושא סימון של המבקשת אלא מוטבעים עליהם סימונים של ספקי גז אחרים.

9. החוק הרלוונטי, לטענת המבקשת, הינו צו הפיקוח על מצרכים ושירותים [סימון, מילוי מיכלי גז] תשנ"א – 1991 (להלן: "צו הפיקוח והסימון") הקובע "ספק גז לא ימלא, לא יוליך, לא יוביל ולא יאחסן מיכל גז שיש עליו סימון של ספק אחר ולא ימכור או ישווק לצרכן בדרך כלשהי גפ"מ למיכל גז שיש עליו סימון של ספק אחר". עוד לדברי משיבה 1 סעיף 5 לצו הפיקוח והסימון מוסיף ומורה ש "ספק גז לא יכניס למתקן גז שלו ולא יחזיק בו מיכל גז שיש עליו סימון של ספק גז אחר".

10. עוד טוענת המשיבה 1 כי החשד לביצוע עבירה נובע גם מהוראות סעיף 2 (א) לצו הגז (בטיחות ורישוי) (בטיחות האחסנה של מיכלים ומיכלי מחנאות במחסן גפ"מ ובמחסן עזר) תשמ"ב – 1992 (להלן:"צו הגז") שקובע: "לא יאחסן אדם ולא ירשה לאחר להחסין גפ"מ במחסן ובמחסן עזר ולא יחסין ולא יפעיל מחסן גפ"מ ומחסן עזר אלא אם כן המנהל אישר את מחסן הגפ"מ או את מחסן העזר"

11. ב"כ משיבה 2 המציא גם הוא תגובה לבקשה, בה טען, בין היתר, כי החקירה וההליכים בעניין החשד שמיוחס למבקשת התנהלו בבית משפט השלום בראשון לציון, ועל כן יש לקיים את הדיון בבקשה זו בבית משפט השלום בראשון לציון. עוד לדבריו, עיסוק בגז ואחסונו חייב לעמוד בתקנים מחמירים, היות ומדובר בחומר לקיח, טיפול לא ראוי בגז יכול לגרום לאסון ולפגיעה באנשים רבים. בשל חשד לשימוש פחזני באש או בחומר דליק והחזקת רכוש החשוד כגנוב, ע"י המבקשת, בוצעה ביום 30.10.12 פעילות משותפת של היחידה למאבק בפשיעה כלכלית ומשרד התשתיות ובחצרה של המבקשת נתפסו 254 מיכלי גפ"מ על גבי משאית ו – 137 מיכלי גפ"מ בחצר. כמו כן במקום נמצא מתקן מילוי גפ"מ מאולתר. כל אלה נתפסו בתוך שכונת מגורים וללא אישור כחוק.

12. לטענת ב"כ משיבה 2 החקירה עדיין בעיצומה. יחד עם זאת, מוכנה המשיבה 2 לשחרר את המשאית בתנאים שפורטו בתגובה (על כך בהמשך). בכל הנוגע לבלוני הגז בעלי סימון ספקי גז נוספים, למעט חברת חורה גז בע"מ, לטענת המשיבה 2 עברה המבקשת, לכאורה, עבירה לפי סעיף 3 לצו הפיקוח והסימון, שאוסר להחזיק, לאחסן ולשווק בלוני גז זרים. לכן, משלא הצביעה המבקשת על שום זיקה לבלוני הגז הזרים הללו לא קמה לה עילה לבקש את השבתם. עוד לדברי ב"כ המשיבה 2, מחומר החקירה עולה כי למבקשת אין מחסן תקני לאחסן את בלוני הגז והם דרושים כראיה בתיק החקירה.

דיון:

13. שמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים.

14. אשר לטענת ב"כ המשיבה בעניין העדר סמכות בית משפט זה לדון בבקשה – ציינתי בתחילת הדיון כי אכן בעניינה של בקשה זו נפתחו הליכים במסגרת בקשה למעצר ימים, בתיק מס' 54412-10-12 בבית משפט השלום בראשון לציון (להלן: "התיק של בית משפט השלום בראשון לציון"). דא עקא, שטרם הוגש כתב אישום ועל כן, משהוגשה בקשה להחזרת תפוס בבית משפט השלום בבאר-שבע, כאשר הבעלים של המבקשת, מוחמד ג'בור מתגורר ברהט והחברה שאותה הוא מנהל גם היא מתנהלת ברהט, בית משפט זה יכול לדון בבקשה להחזרת תפוס.

15. יחד עם זאת, עיינתי בהחלטה של כב' השופטת שלומית יעקובוביץ בתיק של בית משפט השלום בראשון לציון במסגרת ההליכים של מעצר ימים, שם שוחרר מר מוחמד ג'בור, שהוא בעליה של המבקשת בתנאים, שכללו, בין היתר, "איסור, אחסנה והובלה של גז ללא היתר". תנאי זה תקף עד היום והוא ילקח בחשבון במסגרת החלטתי בהמשך.

16. הצדדים טענו בפני ארוכות ולאחר ששמעתי אותם מצאתי לנכון לקבוע כדלהלן.

17. אשר למשאית – הסכים ב"כ המשיבה 2 להשיב את המשאית בתנאים שלהלן: הפקדה במזומן של 2/3 ממחיר המשאית, הסכים לעריכת ביטוח מקיף למשאית על שם המדינה, התחייבות של מוחמד ג'בור לא לעשום שום פעולת דיספוזיציה במשאית, התחייבות של מוחמד ג'בור כי ישתמש במשאית להובלת גז ויעשה זאת על פי הכללים שנקבעו לכך בדין.

18. לטענת ב"כ המבקשת אין באפשרותו של המשיב להפקיד סכום שהוא בערך של 2/3 מערך המשאית וכן אין בידו לרכוש ביטוח מקיף למשאית בשל הסכום הגבוה הנדרש. למען הסר ספק קיים ביטוח חובה. המשמעות של דרישות אלו הינן אי החזרתה של המשאית לידיה של המבקשת בשל הסכומים הגבוהים שעל המבקשת להפקיד, שאינה יכולה לשאת בהם.

19. לאור האמור לעיל מצאתי לנכון לקבוע תנאים להחזרת המשאית. יצויין כי שיקולי מתבססים על כך שבתיק זה טרם הוגש כתב אישום, החקירה בתחילתה. החזקת המשאית בידי המשיבות בנסיבות אלו עלולה לגרום לה לנזקים ולהוריד מערכה. הויכוח בין הצדדים איננו על עצם השאלה אם יש או אין להחזיר את המשאית, אלא על סכומי ההפקדה. בעניין זה אומרת כב' השופטת עדנה ארבל בבש"פ 5550/08 חי שמעון נ. מדינת ישראל: "התכלית העומדת בבסיס הטלת הערבויות בנסיבות דנן, הינה הבטחת האפשרות לחילוטו העתידי של הרכב. אכן, תכליתן אינה לסכל את השבת הרכב לחזקתו של העורר. על בית המשפט מוטלת איפוא החובה לתור אחר האמצעי אשר פגיעתו היא פחותה, באופן אשר יגשים את התכלית להבטחת אפשרות חילוט עתידי של הרכוש מחד גיסא ואשר יפגע באופן מינימלי בזכותו החוקתית של בעל הרכוש, להנות מקניינו מאידך גיסא. מלאכת החיפוש אחר האמצעי החלופי האמור, הינה איפוא פרי איזון, המעמיד על כפות המאזניים את האינטרס הציבורי אל מול האינטרס הפרטי של בעל הרכוש, באופן שיבטיח כי הפגיעה בזכותו של בעל הרכוש התפוס, לא תהא בלתי מידתית.". ראה בעניין זה גם בש"פ 342/06 חברת לרגו עבודות עפר נ. מדינת ישראל וכן בש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ. סיטבון וכן בש"פ 7715/97 חג'ג' נ. מדינת ישראל.

20. אשר על כן לאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות, מצאתי לקבוע כי המשאית תוחזר למבקש כנגד ביצוע התנאים שלהלן:

א. הפקדה במזומן של 10,000 ₪.

ב. הסך של 5,000 ₪ שהופקד בבית משפט השלום בראשון לציון, יהווה גם ערבות לשמירת התנאים בתיק זה.

ג. הטלת עיקול על המשאית לטובת המדינה במשרד הרישוי.

ד. הטלת שעבוד על המשאית אצל רשם המשכונות.

ה. מחמוד ג'בור מתחייב שלא לעשות כל דיספוזיציה במשאית.

ו. מחמוד ג'בור יחתום על התחייבות עצמית בסך של 20,000 ₪.

ז. תחתם ערבות צד ג' על סך 15,000 ש"ח ע"י ערב, שיציג תלוש משכורת של 8,000 ₪ לפחות.

21. אשר לתנאי, שאותו ציין ב"כ המשיבה 2, בעניין התחייבות המשיב כי השימוש במשאית יעשה לפי הכללים שנקבעו לכך בדין. תנאי זה מתקשר להחלטה שניתנה ע"י בית משפט השלום בראשון לציון, שבה נקבע כי אחד התנאים לשחרור הוא איסור אחסנה והובלה של גז ללא היתר. כמו כן מתקשר תנאי זה לבקשת המבקשת להחזיר לה את בלוני הגז של חברת חורה בע"מ ולאפשר לה להמשיך ולהסיע במשאית בלוני גז, שכן זוהי, בין היתר, פרנסתה.

22. אשר לבקשת המבקשת להחזיר לה את בלוני הגז, שנושאים את התווית של חברת חורה גז בע"מ, אשר נתפסו ע"י המשיבות – לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים בעניין זה אני קובעת כדלהלן:

א. המבקשת תמציא לידי המשיבות, תצהיר בחתימת חברת חורה גז בע"מ, לפיו דיווחה חברת חורה בע"מ גז למשרד התשתיות והמים על המבקשת כסוכן מורשה שלה להובלת בלוני גז.

ב. בנוסף לכך על המבקשת להמציא אישור לגבי מחסן גז שמתנהל ברישיון של משרד האנרגיה והמים, אשר מוכן לאחסן את המיכלים של חורה גז או מיכלים אחרים של חורה גז בע"מ, או מיכלים אחרים שהובלתם ואחסנתם הותרה כדין, ששם ניתן יהיה לאחסן גם את מיכלי חורה גז בע"מ שנתפסו.

23. יובהר כי מילוי ההוראות הנ"ל שבסעיף 21 להחזרת מיכלי הגז של חורה גז בע"מ, שעניינם הן הובלה והן אחסון של המיכלים, הם התנאי שלמעשה נקבע בהחלטת בית משפט השלום בראשון לציון, לפיו נאסר על המבקש לאחסן ולהוביל גז ללא היתר. אם לא ימולאו התנאים הללו, הרי שיהיה בכך משום הפרת התנאי של בית משפט השלום בראשון לציון. יחד עם זאת, יובהר כי במידה ויתמלאו התנאים הללו, יהיה המבקש רשאי, על פי היתר כדין, להוביל במשאיתו את מיכלי הגז שהובלתם מותרת לו כדין.

24. עותק החלטה זו ישלח לצדדים בדואר.

ניתנה היום, ז' טבת תשע"ג, 20 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.