נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד – ליאור שביט

הנאשמת - בעצמה ובא כוחו עו"ד – פנינה בן יוסף

<#1#>

פרוטוקול

עו"ד בן יוסף

עיינתי בתסקיר המשלים שהוגש, ולצערי, הנאשמת לא ידעה לקבל ההצעה שהיא קיבלה, שאני חושבת שהיתה טובה. יחד עם זאת, אבקש להפנות את תשומת לב בית המשפט על חלוף הזמן, כתב האישום נגד הנאשם הוגש בדצמבר 2012 לגבי עבירות שבוצעו ביוני 2005 עד דצמבר 2007 וספטמבר 2008 עד מאי 2009, דהיינו באיחור של קרוב ל- 4 שנים ממועד העבירה האחרונה, ולמעשה, 9 שנים לאחר תחילת ביצוע העבירה.

המאשימה לא נתנה הסבר לעיכוב בכתב האישום ואין ספק שבכל הרכיבים שבית משפט להתחשב בגוזרו את דינה של הנאשמת, עליו לשים דגש גם לעיכוב משמעותי זה. מפנה לע"פ מחוזי תל-אביב, 32070-05-12, שעבור הזמן הינו שיקול מהותי לקולא מבחינת העונש. כמו כן, מפנה לרע"פ בית משפט עליון 8009/10, פסק דין משנת 2011, שם נקבע כי במישור העונש יש להתחשב בחלוף הזמן והתארכות ההליכים, כל עוד לא צעדיו של הנאשם גרמו לכך.

היקף התחשבות משתנה ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות ושיקולים רלבנטיים.

מפנה לרע"פ בית משפט עליון, 8645/09, שם חזרו על ההלכה שחלוף הזמן מהווה שיקול משמעותי להקלה בעונש.

מדובר בנאשמת שנסיבות חייה קשות ביותר, שגם מתמודדת עם מצוקות קיומיות קשות.

לא אחזור על האמור בתסקירים, לגביה הוגשו 4 תסקירים. אני הבנתי משיחתי עם הנאשמת שהסתבכה כלכלית שעה שהיתה נשואה לבן זוגה עקב עסק פרטי שהיה לבן זוגה, מאז איננה מצליחה להשתחרר מהחובות. לאחר שהתגרשה, היא ילדה את בתה, האב אינו מכיר בבתו, אינו משלם מזונות, היא מגדלת את הילדה בעצמה.

מגישה אסופת מסמכים לגבי הנאשמת, היא נמצאת בהליכי פשיטת רגל, צו כינוס. (מוגש ומסמן נ/ 1 ).

הנאשמת משלמת כל חודש 350 ₪. צירפתי לאסופת המסמכים חוזה שכירות שיש לנאשמת שמוארך מידי פעם על ידי עמיגור לפיו משלמת למעלה מ- 1000 ₪ שכר דירה כל חודש.

הנאשמת

אני משלמת כל חודש 500 ₪. אני שילמתי 1000 ₪ כשעבדתי.

עו"ד בן יוסף

בצו כינוס פורטו בחובותיה, אמנם מדובר ב- 40,000 ₪, עבורה זה סכום מאוד משמעותי ואינה יכולה לעמוד בו.

כמו כן, צירפתי אישור מביטוח לאומי לגבי הבטחת הכנסה לפיו החוב נכון למועד מתן האישור עומד על 39,246 ₪. הנאשמת למעשה לא מקבלת קצבת ילדים שמקוזזת בגלל החוב.

כמו כן, צירפתי תלושי שכר של הנאשמת לפיו ניתן לראות שהשתכרותה בסביבות 4,000 ₪ בממוצע מידי חודש.

מדובר בנאשמת שאיננה עבריין מרמה רגיל, אלא נסיבות חייה הובילוה להצהיר שאינה עובדת על מנת לקבל תשלום נוסף כדי שתוכל לצוף מעל פני המים. מותב נכבד זה קבע בעניינו של טמרקין ת.פ. . 15314-02-11 שבגין עבירה אחת של מרמה והונאה בכרטיס חיוב, בנסיבות שאינן חמורות, עברו נקי, המתחם יכול לנוע בין אי הרשעה להרשעה.

התביעה הציגה בפני בית המשפט פסיקה ישנה משנת 2006 – 2007, שאינה מתיחסת מטבע הדברים למתחם הענישה כי אז בטרם התיקון.

ניסיתי למצוא פסיקה חדשה לאחר התיקון של בית משפט מחוזי או עליון, מצאתי שני פסקי דין בלבד, האחד, ת.פ. 14565-09-11, גזר הדין מאוקטובר 2013 , כאן דנו בעניינן שתי נאשמות 7 ו- 8 הפרשת חפציבה המתחם נקבע בין אי הרשעה ל- 3 חודשי מאסר בעבודות שירות בגין עבירה אחת.

בת.פ. 20658-12-12 בית משפט מחוזי חיפה, שם הורשע הנאשם בסיוע לשוד בשתי עבירות של קבלת דבר מרמה ושלוש עבירות של זיוף זהות, חלק של רכב, קבעו מתחם בין 6 חודשים ושנה בגין זיוף חלק של רכב וקבלת דבר במרמה. אם כי לא ברור מפסק הדין אם סעיף 415 בנסיבות מחמירות , אם לא.

במקרה שבפנינו, מדובר בקבלת דבר במרמה שלא בנסיבות מחמירות.

יחד עם זאת, בפסק דין זה חוזר בית משפט מחוזי כי הענישה אינדיווידואלית ועל בית שמפט לשקול נסיבותיו האישיות, עברו, לקיחת אחריות, חרטה וכן השפעת הענישה על הנאשם ועל משפחתו.

במקרה שבפנינו, אין ספק הטלת מלוא המתחם על הנאשמת תגרום נזק, לא רק לנאשמת, אלא גם לבתה שאותה היא מגדלת לבד, ללא עזרה, אין לה משפחה שתעזור לה ועל כן, אני פונה בתחינה לבית המשפט שיטיל ככל שבית משפט ימצא לנכון להטיל עבודות שירות, שיטיל עבודות של ממש מספר שבועות, לתקופה ממש קצרה.

הנאשמת

אני עשיתי זאת בגלל שהמצב הכלכלי שלי היה קשה. הקצינות מבחן מקשות על הנאשמים.

<#2#>

גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה, במסגרת הסדר טיעון, שכלל תיקון כתב האישום, בכך

שב – 2.5.00 הגישה תביעה להבטחת הכנסה למל"ל, וב- 21.8.09 הגישה טופס מעקב פרטים בהקשר לזכאותה. בתביעה הצהירה כי יש לה הכנסות בסכום נמוך שאינו פוגע בזכאותה לקבלת הגמלה וזאת למרות שידעה שהדבר אינו אמת, שכן בתקופה שבין יוני 2005 לדצמבר 2007 , ובין ספטמבר 2008 למאי 2009 , עבדה כמטפלת סיעודית במטב אופקים , תמורת שכר חודשי שיש בו לשלול זכאותה לגמלה. כמו כן, הצהירה כי פרטים שדיווחה עליהם נכונים וכי תודיע על כל שינוי אך לא עשתה כן. בהסתמך על מצג השווא הנ"ל קיבלה במרמה סכום מצטבר בסך של 41,728 ₪.

התביעה עותרת למאסר שיכול ותישא בעבודות שירות וכן קנס ומאסר מותנה, בעוד הסניגורית עתרה לענישה מרתיעה בלבד, קנס סמלי והתחייבות , בשל מצבה הכלכלי הקשה של הנאשמת אך בשל אי שיתוף פעולה של הנאשמת, מודעת לכך שהעונש הראוי הוא מאסר בעבודות שירות, אך מבקשת כי התקופה תהיה קצרה.

אין לנאשמת הרשעות קודמות ונתקבל בעניינה תסקיר ממנו עולה כי היא בת 42, גרושה, אם לילדה בת 13, ומתגוררת באופקים. הם התרשמו כי יש לה יכולות קוגנטיביות תקינות, אך גדלה במחסור גדול, רגשי וחומרי, שהשפיעו על עיצוב אישיותה ופיתוח מנגנוני הגנה הישרדותיים. אין לה מסגרת משפחתית תומכת ולכן קבעו שקיימת נזקקות טיפולית וביקשו שהדיון ידחה. במהלך הדחיה שיתפה פעולה באופן חלקי בלבד ולכן לא באו בהמלצה טיפולית בעניינה. היא התקשתה להגיע לשיחות והתרשמו כי היא נעדרת פניות וסברו כי העונש הראוי הוא מאסר קצר בעבודות שירות שיהווה גורם מרתיע מציב גבולות.

הנאשמת ביקשה מבית המשפט הזדמנות נוספת ולכן נדחה ושרות המבחן שבו ופגשו בה והיא דיווחה כי ממשיכה לעבוד במט"ב אך נמצאת בקושי כלכלי רב עד כדי כך שהתקשתה לשלם עבור הנסיעות אליהם. היא הביעה חשש כי אם ייגזר דינה למאסר תאלץ להתפטר וכך תפגע הכנסתה באופן משמעותי. שירות המבחן התרשמו מהמצוקה הרבה שבה היא נמצאת ושיקפו לה הנזקקות הטיפולית שלה אך היא טענה כי למרות שהיא נזקקת לטיפול בשלב זה, היא מתקשה להתפנות רגשית להתמודד עם מצוקות העבר. שירות המבחן התרשמו מכנות דבריה וציינו כי תהליך טיפולי דורש מוטיבציה, הכרה בבעיה ונכונות, ובשל אי קיום אלמנטים אלה בחייה אינם יכולים לבוא בהמלצה טיפולית. מאידך גיסא, הואיל ונתנה הסכמתה לבצע עונש של של"צ ולאור העובדה שהיא מפרנסת יחידה לבתה ומאסר יביא לפיטוריה, חזרו בהם מהמלצתם למאסר והמליצו על של"צ כעונש מציב גבולות. הדיון נדחה לגיבוש תכנית של"צ אך מהתסקיר הנוסף עלה כי היא לא התייצבה לפגישות שנקבעו לה ומסרה מידע כוזב למתאמת, וגם אז לא הגיעה למפגש, ולכן מעריכים כי היא בעלת דפוסי התנהגות מניפולטיביים, מתקשה להתגייס לתהליך שיקומי , נעדרת פניות ואחריות ולכן חזרו בהם ושבו והמליצו על מאסר בעבודות שרות כגורם מציב גבולות.

נתקבלה חוות דעת ממונה על פיה כשירה לשאת המאסר בבית ספר אשלים באופקים מיום 28.1.14.

באשר למתחם העונשי הראוי, התביעה מפנה לע"פ 1221/06 מדינת ישראל נ' מאיר אלמקייס. באותו ענין נדון הנאשם לצו של"צ בהיקף של 300 שעות ללא הרשעה בגין הגשת תביעה לדמי אבטלה ומרמה בסכום של כ- 18,000 ₪ . המדינה ערערה על אי ההרשעה ועל העונש, ובית המשפט המחוזי ציין כי מדובר בעבירה חמורה המחייבת הרשעה ואפילו אם עברו נקי, שכן האינטרס הציבורי גובר על שיקולים אישיים ולכן, קיבלו את הערעור והרשיעו את הנאשם. יחד עם זאת, לא מצאו למצות את הדין עמו ובהתחשב בכך שכבר ביצע חלק מעבודות השל"צ ובפועל לא הצליח לקבל הכסף והורשע לכן בעבירה של ניסיון, הותירו עונש השל"צ של 300 שעות אך הוסיפו קנס בסך של 6,000 ₪.

כמו כן הפנתה לע"פ נצרת 1028/06 חביב אנטון נ' מדינת ישראל. המערער נדון בגין קבלת דבר במרמה בהיקף של 15,000 ₪ ושימוש במסמך מזויף וביקש להימנע מהרשעה ובית משפט הסתפק בצו של"צ בהיקף של 300 שעות ופיצוי בסך של 10,000 ₪ ללא הרשעה. בית המשפט המחוזי הרשיע הנאשם וגזר דינו למאסר של 6 חודשים בעבודות שירות, מאסר מותנה ופיצוי כי שנקבע.

כמו כן, הפנתה לע"פ 1145/07 מוכטרם יאסם נ' מדינת ישראל, שם נדון בגין קבלת דבר במרמה ושימוש במסמך מזויף ונגזר דינו לקנס בסך 20,000 ₪, 6 חודשים מאסר בעבודות שירות, ומאסר מותנה. הוא קיבל במרמה דמי אבטלה, לאחר שהציג תלושי שכר ומכתב פיטורין מזויפים, בסכום שמעל 19,000 ₪. בית משפט התחשב בעברו הנקי ובית משפט מחוזי ציין כי מדובר בעבירות מרמה לשם התעשרות על חשבון הציבור, עבירות שהפכו לחזון נפרץ ומעבר לנזק לקופה הציבורית, הן גורמות נזק לזכאי הקצבאות ולכן העונש ראוי, מאוזן ומידתי ולא מצאו מקום להתערב בו.

הסניגורית מפנה לת.פ. חיפה 20658-12-12 בעניין ישראל אלמליח ואושר בן חיון, שם בית משפט מחוזי קבע מתחם לעבירת זיוף וזהות של חלק מרכב ועבירה של קבלת דבר במרמה, הנע בין 6 חודשי מאסר לשנת מאסר לכל אירוע, תוך הדגשה כי ענישה לעולם אינדיווידואלית היא, אל שבאותו ענין היה מדובר בעבירות חמורות נוספות כגון סיוע לשוד ולכן גזרי הדין היו חמורים ממתחם זה.

וכן מפנה לת.פ. 14565-09-11 ירושלים, בענין פרדי אלג'מיל ואח', ספיחי פרשת חפציבה, שם ציינו כי ההסדר משקף מתחם עונשי הולם. מדובר בהסדר שקצב מתחם שבין אי הרשעה ל- 3 חודשי מאסר בעבודות שירות בגין עבירה אחת של מרמה.

כמו כן מפנה לת.פ. 15314-02-11, של מותב זה, שם קבעתי מתחם בגין עבירה אחת של מרמה הונאה בכרטיס חיוב לכשהנסיבות אינן חמורות ועברו של הנאשם נקי, והוא בין הרשעה להרשעה עם מאסר גם בעבודות שירות או מאסר בכלא.

בנסיבות אלה טוענת הסניגורית כי אפילו אם ימצא בית המשפט לנכון לגזור דינה למאסר בעבודות שירות על אותו מתחם כפי שנקבע, מבקשת שהמאסר יהיה לתקופה קצרה כהמלצת שירות המבחן ולא 6 חודשים כעתירת התביעה.

אכן בגין עבירה אחת של מרמה מסוג עוון, בנסיבות שאינן חמורות, על ידי מי שעברו נקי, המתחם יכול לנוע בין אי הרשעה להרשעה ,עם עונש מרתיע וקנס וללא מאסר . אך בגין ריבוי עבירות מרמה, או עבירת מרמה בנסיבות חמורות, הבאות לידי ביטוי בתחכום ובתכנון המוקדם ו/או בפגיעה ממשית בקרבנות ו/או בסכום המרמה, וכיוצ"ב, העונש יהיה מאסר.

ככל שמדובר בעבירות רבות יותר שיש בהן להעיד על התנהגות עבריינית נמשכת וככל שמדובר בסכומי מרמה בעלי היקף גדול , או במי שעברו מכביד, כך יש להעלות הרף , באופן שמשך המאסר יהא ארוך יותר וינוע בין שנה לשנתיים לכל אירוע.

ההפסד הכספי שנגרם למוסד לביטוח לאומי מעבירות המרמה כלפיו , הן בשל קבלת כספים במרמה והן בשל אי תשלום דמי הביטוח, היה 10% מתקציבו, שבשנת 2008 , מועד הבדיקה, היה 50 מיליארד ₪ ,כך עולה מהדוח השנתי של המוסד לביטוח לאומי 59ב . כמו כן עלה כי בחודשים מרץ-ספטמבר 2008 משרד מבקר המדינה בדק את סדרי הטיפול בחשדות לעברות מרמה כלפי המוסד והיערכותו למניעה ולצמצום התופעה ובא בהמלצות. עלה כי מבדיקת תיקי מדגם נמצא כי ב-46% מהם, ממצאי הבדיקה והחקירה מצביעים על חשד לביצוע עבירה פלילית. יצויין כי היחידה הכלכלית הוקמה במשטרה, בין היתר, לטיפול בתופעה חמורה זו.

כזכור, הנאשמת הוציאה מקופת הציבור סכום העולה על 40,000 ₪ ולא השיבה אגורה אחת וגם לא תוכל בעתיד להשיב סכום כלשהו אלא אם יקוזז ,טיפין, טיפין, מהקצבאות להן זכאית.

מדובר בעבירה המבוצעת בעין רואה, קלה לביצוע, שהפכה למגיפה ,עד כדי כך שנעלם מעיני מבצעיה אופייה הפלילי . עבירה שבשל מאפייניה מבוצעת במקרים רבים על ידי נשים קשות יום, אימהות יחידות, או נשים נשואות לגברים שאינם עובדים. חלקן הגדול נתמכות סעד, החיות מקצבאות אך נאלצות לעבוד בעבודות לא מדווחות, כדי להניח פת לחם על שולחנן. הלב נכמר ממצוקתן ועליבותן אולם קופת הציבור המדולדלת ,הולכת ומצטמצמת, ועימה היכולת לסייע לאוכלוסיות חלשות אחרות, כגון: זקנים, חולים, ונכים. והרי יש גבול עד כמה ניתן למתוח השמיכה וליתן מענה לכל הנזקקים. לכן יש להעביר מסר ברור על פיו קופת הציבור אינה הפקר ומי שיתפס מועל בכספי ציבור אין מוותרים לו.

הסניגורית מפנה את בית משפט נ/ 1, צו הכינוס שהוטל על נכסיה של הנאשמת, שהוכרזה פושטת רגל בשל חובות של כ- 40,000 ₪ אותם מסלקת בתשלום חודשי של 350 ₪. לדבריה, משלמת כיום 500 ₪ שכירות לדירת עמיגור.

הנאשמת עצמה חזרה וציינה בבית המשפט כי בשל מצבה הכלכלי אף לא יכלה לשתף פעולה עם שירות המבחן, אך במקום לקחת אחריות החלה לטעון בפני ששירות המבחן לא מתיחסים באופן ראוי לנאשמים.

התובע שב ועותר ל- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, אך הסניגורית מפנה לזמן הרב שעבר מעת ביצוע העבירה ועד מועד מתן גזר הדין , אולם בניגוד לטענתה מתברר כי כתב האישום הראשון הוגש ב- 7.9.11 אלא שהנאשמת לא אותרה ולכן כתב האישום נמחק והוגש מחדש בדצמבר 2012 .

המדיניות העונשית של התביעה, המגישה אישומים אלה לעיתים כעבור זמן, הינה עונש מרתיע וקנס משמעותי ובתנאי שהחוב סולק או הוכח, כי חתמה על הסכם לתשלומים, אולם אם החוב לא סולק ולא גובש הסדר, העונש מאסר ולו בעבודות שרות. במקרה זה כאמור נתתי לה הזדמנות לשתף פעולה עם שרות המבחן אך לא השכילה לנצל זאת, מאידך גיסא, בשל עבור הזמן, מצבה הכלכלי הקשה מנשוא, העובדה שהיא מטופלת בילדה ואין לה מערכת תמיכה משפחתית או אחרת, מצאתי כי יש להטיל עליה מאסר קצר כהמלצת שרות המבחן אותו תישא בעבודות שרות .

לכן מוטלים עליה העונשים כדלקמן:

1. מאסר בפועל לתקופה של 3 חודשים בעבודות שירות ב – בי"ס אשלים אפקים וזאת 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות יומיות, בעבודות אחזקה וסיוע, מנהלה ושירותים בפיקוח ישראלי שרון.

תחילת ריצוי המאסר מיום 28.1.14 ועליה להתייצב בשעה 08:00 במועד זה בפני מפקח על עבודות השירות לצורך קליטה והצבה במפקדת גוש דרום ב"ש, ליד כלא ב"ש, (אוטובוס אגד מתחנה מרכזית בב"ש קו 46).

על הנאשמת לדווח לממונה על עבודות השירות בשב"ס אודות כל שינוי בכתובתה ובפרטיו/ה.

כמו כן, מוסבר לה כי עליה לעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות הפתע וכי כל הפרה תביא להפסקה מנהלית של ריצוי העבודות ולריצוי העונש בין כותלי הכלא.

2. אני מטילה על הנאשמת 10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא תעבור עבירה בה הורשעה.

3. קנס בסך 1000 ₪, או 30 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 5 תשלומים שווים ורצופים החל מה-10.5.14

אם לא תשלם אחד מן התשלומים במועד יעמוד כל הקנס לפירעון מיידי.

4. הנאשמת תחתום על התחייבות בסך 10,000 ₪ להימנע מביצוע העבירה בה הורשעה במשך 3 שנים מהיום.

אם לא תחתום על ההתחייבות, תאסר למשך 90 ימים.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

<#9#>

ניתנה והודעה היום י"ב שבט תשע"ד, 13/01/2014 במעמד הנוכחים.

הסניגורית

אבקש עיכוב ביצוע כדי שנוכל לפנות לסניגוריה כדי לשקול הגשת ערעור.

התובע

משאיר לשיקול דעת בית משפט

<#3#>

החלטה

אני מורה על עיכוב ביצוע המאסר בפועל בלבד בתנאים כדלקמן :

1. הפקדה במזומן בסך של 1000 ₪.

2. ערבות עצמית בסך של 20,000 ₪

3. ערבות צד ג' בסך של 20,000 ₪.

4. עיכוב יציאה מן הארץ. לצורך זאת עליה להפקיד דרכונה במזכירות בית המשפט.

אם אין לה דרכון, עליה להצהיר על כך.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ב שבט תשע"ד, 13/01/2014 במעמד הנוכחים.

הסניגורית

אין לה כסף להפקיד ואין לה דרכון. אין לה משפחה תומכת שיכולה לבקש

<#5#>

החלטה

לא ברור מדוע אם הנאשמת ידעה שכפי הנראה יגזר דינה למאסר, לא טרחה להבטיח שיתיצב ולו ערב צד ג', אולם הואיל ואפשרתי לה לשאת המאסר בעבודות השירות החל מיום 28.1.14, ההפקדה במזומן וערבות צד ג' לא יהוו תנאי לעיכוב ובתנאי שתעמוד בכך עד ליום 27.1.14.

אם תעמוד בכל התנאים, העיכוב יעמוד למשך 45 יום כדי לאפשר לסניגוריה להגיש ערעור, אם סבורה כי יש מקום לכך.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"ב שבט תשע"ד, 13/01/2014 במעמד הנוכחים.

הסניגורית

היא לא יכולה לעמוד בהפקדה במזומן. העבירה נעברה בשל מצוקה כלכלית.

התובע

בהתחשב בכך שנמצאת בצו כינוס, אם בית משפט יאפשר לה ערבים חלף ההפקדה, נסכים.

<#7#>

החלטה

אם תמציא שני ערבים צד ג' עובדים שיחתמו על ערבות צד ג' בסך של 20,000 ₪, לא יהיה צורך בהפקדה כלל.

המזכירות תברר עד 27.1.14 בתנאים, ואם לא , יובא בפני צו מאסר לחתימה.

<#8#>

ניתנה והודעה היום י"ב שבט תשע"ד, 13/01/2014 במעמד הנוכחים.