לאחר עיון במכלול הבקשות והתגובות, ובהשתלשלות התיק:

1. עסקינן בבקשה של הנאמן למתן הוראות להורות על בטלות הסכמי רכוש ולמנות מומחה לביצוע איזון בין נכסי בני הזוג.

2. בקשה זו היא גלגול נוסף של בקשת הנאמן המקורית משנת 2013, לביטול הענקה של נכס בפ"ת, במסגרת הסכם גירושין בין החייב לבין המשיבה 2.

3. לאחר מספר בקשות ומספר דיונים, הורה בית משפט זה לנאמן להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה. לא ברור האם התביעה שהוגשה הייתה התביעה הנכונה, אך בכל אופן, אין עוררין שתביעה זו נמחקה, לאור המלצת בית המשפט לענייני משפחה.

4. מכאן בקשתו של הנאמן למנות מומחה כאמור.

הבקשה הועברה לתגובת כנ"ר, שטרם ניתנה.

כעת המשיבה עצמה מבקשת לקבוע דיון בבקשת הנאמן ועל פי התגובות שהוגשו.

5. אין מנוס מלקבוע כי בקשת הנאמן מוקדמת, ואינה הבקשה הנכונה.

6. בענייננו, בקשת הנאמן נסבה סביב נכס מקרקעין בפ"ת, גוש 6325 חלקה 245/1.

אין מחלוקת כי נכס זה היה רשום על שם המשיבה בלבד. את הקרקע עליו נבנה הבית המשיבה ירשה מהוריה. עוד לטענתה, מימון בניית הבית נעשה באמצעות מכירת שני נכסים אישיים שלה, ר' סעיפים 18 – 19 לתגובה הראשונה מטעמה של המשיבה.

החייב והמשיבה נישאו בשנת 1973, כך שהדין החל עליהם הוא הלכת השיתוף בנכסים.

בפסיקה נקבע, כי ביחס לנכסים "חיצוניים" (קרי: נכסים שבן הזוג הביא עמו לפני הנישואין, כפי שהוא המצב ביחס לנכס מושא הבקשה), ההכרעה בשאלה האם חלה חזקת השיתוף תלויה בנסיבות כל עניין ועניין.

7. כך למשל, לא ברור מכתבי הטענות מה הייתה מערכת היחסים בין הצדדים. לא ברור האם קיימים מקורות מימון משותפים לבניית הבית. מנגד, לכאורה במהלך חיי הנישואין נרכשו שתי דירות אחרות על ידי החייב ונרשמו על שמו בלבד (כך לכאורה מכתבי הטענות). בני הזוג נטלו משכנתה על הבית, אמנם, לפי הנטען כדי לאפשר לחייב הלוואה להסדרת חובותיו – אך אין פרטים באשר לכך. אבהיר: כל אלו נסיבות רלבנטיות, ואין בעצם ההסכמה בהסכם הגירושין לתת לחייב סך של 50,000 דולר בגין הנכס כדי ליצור יש מאין חזקת שיתוף. הדברים צריכים להיבדק על סמך כלל הנסיבות בהתאם לדינים החלים על חזקת השיתוף, להבדיל מאיזון משאבים, הענקה או כל נושא אחר.

8. רק לאחר שבית המשפט יקבע, אם יקבע, שחזקת השיתוף חלה על הנכס, יקום (אם בכלל) הצורך לבחון את איזון המשאבים שנעשה בהסכם הגירושין.

9. בקשתו של הנאמן, אם כן, היא בקשה מוקדמת, שמבצעת "קפיצה" לבירור השלב השני, טרם בורר השלב הראשון. רק אם ייקבע בשלב הראשון שהנכס היה גם של החייב, מכוח חזקת השיתוף, תקום הזכות לנאמן לבחון האם האיזון ביחס לנכס זה היה איזון ראוי.

10. דומה שזו הייתה גם עמדת הכונס הרשמי עוד בתחילת ההליך. אני מפנה לדיון שהתקיים ביום 19.4.16, שם כנ"ר ציין כי הבקשה לביטול ההענקה מוקדמת, משום שלא ברור האם הנכס היה שייך לחייב.

11. נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כך:

א. ניתנת לנאמן הזדמנות להגיש בקשה להחלת חזקת השיתוף על הנכס מושא בקשתו. להדגיש: אין להתייחס בבקשה זו להסכם הגירושין כלל וכלל, ואף לא לחלוקה בהסכם הגירושין. הנסיבות שעל הנאמן להתייחס אליהן הן אותן נסיבות המקנות, לטענתו, את האפשרות להחיל את חזקת השיתוף על הנכס, שהוא נכס "חיצוני" לנישואין.

בקשה כאמור תוגש בתוך 45 ימים מהיום.

ב. לחייב ולמשיבה זכות תשובה לבקשה כאמור, בתוך 30 ימים לאחר מכן.

ג. עמדת כונס הנכסים הרשמי תוגש בתוך 20 ימים לאחר מכן.

12. בית המשפט ער להתמשכות ההליך, ועם זאת, אין מנוס מללכת לפי הדרך המותווית בדין.

ככל שהנאמן ימצא כי אין מקום להגיש בקשה כאמור, או שבקשה לא תוגש במועד, יהיה מקום לקבוע תיק זה לדיון בסיומו.

13. הצדדים יפעלו לפי החלטה זו.

ניתנה היום, ד' שבט תשע"ט, 10 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.