<#2#>

נוכחים:

המבקש בעצמו

המשיבים וב"כ עו"ד קליר

פרוטוקול

המבקש:

קראתי את התשובה. הוא הניח ביום 30.1 לא מול עיני.

לא פניתי במכתב לפני שהגשתי בקשה לביהמ"ש. הוא תקף אותי בחצר שלי, הוגש נגדו כתב אישום, הוא תקף אותי בחצרי, אני לא יוצר אתו שום קשר.

ב-30.1 הגיעה אלי אחותי לתוך הבית, אמרה שהמשיב חוסם אותה, שבאתי לראות מה הוא מציב, השער כבר לא היה ויש לי גיבוי בצילומים. ראיתי שהוא מניח משהו, לא ראיתי שהוא הניח.

הרמתי את היוטה, אמרתי לו אל תעשה את זה. אל תציב את זה, למה אתה משחק משחקים , ואז הוא הוזיז את העמוד.

ב-2.2 החזיר אותו בחזרה עד למחרת ב-3.2 העמוד היה מחובר למקום ואז הגשתי את הבקשה.

כשאני עובר אני רואה את המשיבה. מאז הפעם האחרונה אחותו מחנה את הרכב שלה.

יש הפרות של פסק הדין. האחים שלו מחנים את הרכב בתחום הדרך.

יש לי תמונה להציג לביהמ"ש. זה היה אחרי שהגשתי את התגובה.

ב"כ המשיבים:

כפי שביהמ"ש ציין ושאל, הסיפור שאנו שומעים אין לו זכר בבקשה לגבי הגירסה של האחות ומן הראוי לצרף תצהיר של האחות המאמת מה שאנו שומעים לראשונה. יש אנו מראים שהמוט היה ב-30.1 גם בתגובה לא צורף תצהיר וספק אם היה ניתן להגיש תצהיר על פי התקנות משלא הוגש תצהיר מלכתחילה. הדיון מיותר. בקשה לביזיון אמורה להטיל סנקציה לענישה הצופה פני עתיד. כל הבקשה הזו לעניות דעתי לוקה בחוסר תום לב, מה שלא צורף לא נמצא בפני ביהמ"ש.

אחד מהמחלוקות בתיק היתה אותם פחי זבל שעומדים במקום הוגש לתיק ביהמ"ש נמצא ליד עמוד החשמל ,נמצא בשטח הציבורי.

לאחר פסק הדין אמרתי למר אושרי לא להעמיד אותם שם, לקח אושרי והעמיד בכביש ממול, השכן מעמיד את הפח שלו במשק 60.

כאשר בעל דין בא לפה צריך לבוא בידיים נקיות, הלך מר טסלר והקים גדר בצידי הדרך המשותפת. הוא שם יוטה או ניילון לא טרח לעגן את זה, שזה מתנפנף ברוח ב-26.2 זה חוסם את הדרך לא הגשנו בקשה .

יתר על כן, יש לו מחסום, המחסום הזה לא מקובע ולפעמים מהרוח הוא זז, לא רצנו להגיש בקשה לביזיון.

המשיב מוזהר כחוק:

באותו היום שהנחתי את המחסום, זה היה בנוכחותו הוא ראה את הכל, אמרתי זה לא מפריע לך כי נוסעות מכוניות, נשים משהו זמני שלי יהיה מפתח וגם לו. הוא לא הביע התנגדות.

גם שאחותו רצתה לעבור, צפרה, חזרה אליו הוא אמר לה ושמעתי באוזניים שלה, אמר לאחותו זה לא נעול את יכולה להוזיז את זה, היא אמרה הוא יפתח לי את זה. הוא לא פנה אלי ולא אמר זה מפריע לי. לא ביקש להוריד, אם היה פונה אלי הייתי מוזיז באותו רגע.

הופתעתי שקיבלתי טלפון מעורך הדין שהגיש לביהמ"ש שאני חוסם אותו. שעורך הדין התקשר אני הוזזתי את המחסום, אני מצטער שלא החתמתי על כל דבר שאני עושה, לא ציפיתי לעמוד היום בפני ביהמ"ש ולהביא את אמא שלי על דבר שהוא משקר לאורך כל התביעה, אני לא יכול עם האדם הזה, הוא כל הזמן מתיימר עלי שהוא עו"ד וירסק לי את החיים ויוזיז אותי ואת אמא שלי.

<#3#>

החלטה

1. המבקש הגיש תביעה כנגד המשיב בסיומה הגיעו הצדדים לידי הסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין.

2. בהתאם להסכמה זו נאסר על הצדדים להפריע לשימוש בדרך העוברת בין המשקים בכל רוחב הדרך . עוד נקבע כי נאסר על הצדדים להציב צמחיה, עמודים גדרות כלי רכב או כל חפץ אחר בתחום הדרך.

3. ביום 3.2.15 הגיש המבקש בקשה על פי פקודת ביזיון ביהמ"ש בה נטען כי ביום 2.2.15 הקים המשיב מחסום קבוע בתחום הדרך תוך ביזוי החלטת בית המשפט.

4. המשיב הגיב לבקשה וטען כי המחסום הוצב ביום 30.1 בנוכחות המבקש, ובמועד זה לא הביע המבקש התנגדותו להצבת המוט.

כך או אחרת, לאחר הגשת הבקשה סולק מוט הברזל מתחום הדרך.

5. בתגובה להודעת המשיב עתר המבקש לחייב את המשיב בהוצאות בגין הגשת הבקשה.

6. בנסיבות בהם סולק מוט הברזל, ובנסיבות בהם לא נסתרה טענת המשיב כי מוט הברזל הוצב בתחילה בידיעת המבקש וזה לא דרש את סילוקו, לא מצאתי מקום לחייב בהוצאות.

7. המשיב מוזהר כי הפרה נוספת של פסק הדין עלולה להביא בחיוב בהוצאות ובקנס לטובת אוצר המדינה.

8. על הצדדים למלא אחר הוראות פסק הדין ככתבה וכלשונה וכל שינוי מפסק הדין יעשה באמצעות הסכמה בכתב אשר תוגש לבית המשפט.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ח אדר תשע"ה, 09/03/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי סופיה עטיה