1. עניינו של פסק דין זה בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ש' ליבוביץ) מ-23.4.14 במסגרת ת.א. 28562-03-13.

2. ההחלטה שביסוד הבר"ע ניתנה בתביעה המבוססת על עילה מכח חוק פלת"ד ועל עילה מכח פוליסת תאונות אישיות בקשר לתאונה מ-6.4.09, שהיא גם תאונת דרכים וגם תאונת עבודה.

3. בהחלטה הנ"ל ניתן למשיבה היתר לסתור קביעת ועדה רפואית של המל"ל ובהמשך לה מונה מומחה מטעם בית המשפט לקביעת נכותו של המבקש בגין התאונה הנ"ל. היה זה לאחר השתלשלות עניינים כדלקמן: ועדה ראשונה במל"ל קבעה כי לא נותרה למבקש נכות בגין התאונה הנדונה וועדת העררים דחתה את ערר המבקש על קביעה זו; מאוחר יותר טען המבקש כי מצבו הוחמר וועדה נוספת קבעה כי נותרה לו נכות צמיתה בשיעור 10%. ההחלטה התירה לסתור קביעה אחרונה זו.

4. בעקבות החלטתי מ-18.9.14 הוגשה ב-6.10.14 הודעה מוסכמת, אשר לפיה הבר"ע דנן מתייחסת רק לתביעה הפלת"דית ולא לתביעה מכח הפוליסה הנ"ל.

5. בעקבות החלטתי מ-1.9.14 הודיעו המבקש והמשיבה כי הם מסכימים שבית משפט זה ידון בבר"ע כבערעור. לבקשת המבקש בהמשך להסכמה האמורה, ניתנה לו (בהחלטה מ-6.10.14) רשות מיוחדת להשיב לתשובה שהגישה המשיבה לבר"ע הנ"ל.

6. לאחר שהמבקש הגיש את התשובה לתשובה, ניתן לדון בבר"ע כבערעור על יסוד מכלול מה שהוגש.

7. בעקבות שקילת המכלול, הגעתי למסקנה כי לגופו של עניין יש לדחות את הערעור.

8. ההחלטה שביסוד הבר"ע ניתנה מנקודת מוצא נוחה למבקש "לפיה מלוא החומר הרפואי של ה[מבקש] בנוגע למצבו הרפואי לפני התאונה עמד לפני הוועדות". זאת למרות שהיה לבית המשפט קמא ספק אם אמנם זה המצב. בהמשך לכך ציין בית המשפט כי "עיקר הטעם לקבלת הבקשה הוא שקביעות הוועדות השונות יוצרות תמונה לא ברורה ולא אחידה בנוגע לקשר הסיבתי בין נכותו של ה[מבקש] לתאונה" (סעיף 8 להחלטה). בהמשך החלטתו מרחיב בית המשפט קמא בעניין זה. על כך הוסיף בית המשפט קמא כי "מצטבר נימוק נוסף המצדיק היעתרות לבקשה". המדובר בכך "שלפני הוועדה הוצגה חוות דעת פרטית מטעמו של ה[מבקש] (הממליצה לקבוע אחוזי נכות)". בית המשפט קמא סיכם כי "השילוב של העדר בהירות בנוגע לקשר הסיבתי בין הנכות לתאונה כמפורט לעיל וחשיפת הפוסק לחוות דעת פרטית שהובאה לפני הוועדה מצדיק היעתרות לבקשה" (סעיף 12 להחלטה).

9. ככלל, "בית המשפט לערעורים יתערב רק במקרים חריגים בהחלטתה של הערכאה הדיונית בבקשה להתיר הבאת ראיות לסתור" (רע"א 2993/14 רוטמן נ' הכשרת הישוב, החלטה מ-11.9.14 והאסמכתאות הנזכרות שם בסעיף 5). כמו אותו מקרה, גם המקרה דנן אינו נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות. כך גם מנקודת מוצא נוחה למבקש, כי הוועדה הרפואית שדנה בעניינו לנוכח טענתו להחמרת מצב הייתה ערה לכך שעליה להתייחס למצב הנגזר מן התאונה הנדונה.

10. בסופו של דבר, לנוכח מכלול השתלשלות העניינים המורכבת במקרה דנן וכל שנאמר בהחלטת בית המשפט קמא, איני סבור כי יש מקום להתערב בשיקול דעתו ולהורות לו להכריע את הדין על יסוד קביעה של ועדה רפואית, אשר יש לו ספק אם אכן משקפת את מצב העניינים לאשורו.

11. די במה שצוין לעיל כדי להצדיק דחיית הערעור.

12. על האמור עד כה אוסיף, כי בית המשפט קמא התייחס כראוי גם למה שקשור בחוות הדעת הפרטית שהציג המבקש לפני ועדת המל"ל ושהוועדה לא אימצה אותה במלואה, אך קיבלה אותה בחלקה. מצב דברים זה אכן עשוי לשמש חיזוק לתוצאה המוצדקת במקרה דנן גם בלעדיו.

13. יש לציין עוד, כי אכן לא אחת מחייבת מצוות המחוקק שבסעיף 6ב לחוק פלת"ד להכריע בתביעות כאלה על יסוד מה שנקבע בוועדות המל"ל. עם זאת, סעיף זה עצמו פותח פתח למהלכים ראויים במקרים מתאימים ויש לפעול על פיו בראיה רחבה ותוך ניצול האפשרויות שהוא מעמיד. כך יש להשקיף על האופן שבו פעל בית המשפט קמא במקרה דנן.

14. משנקבע כי לגופו של עניין אין להתערב בהחלטה שביסוד הבר"ע, יש מקום להוסיף כי ההחלטה שניתנה ושאושרה עשויה גם להקנות יתרונות להמשך ההליכים בבית המשפט קמא.

יתרון אחד הוא בכך שכשמתמנה מומחה מטעם בית המשפט וניתנת חוות דעת שלו, הרי שבמידת הצורך ניתן גם לשלוח אליו שאלות הבהרה ואף לחוקרו בבית המשפט. לעומת זאת, דחיית הבקשה תשאיר אותנו עם דוח "אילם" של הוועדה, אשר לא ניתן אפילו להבהיר וללבן עניינים הקשורים בו באמצעות שאלות הבהרה וחקירה בבית המשפט (ראו לעניין זה למשל רע"א 7474/00 עירית ת"א נ' המל"ל, פס"ד מ-20.11.01; א. ריבלין, תאונת הדרכים (תשע"ב) 769. וראו גם החלטת בית המשפט העליון מ-20.10.13 ברע"א 6858/13 פלוני נ' פלוני, שבה נדחתה בר"ע על החלטתי מ-15.9.13 בת.א. 14825-07-10 וסעיפים 7-6 להחלטתי הנ"ל).

יתרון שני נעוץ בכך שקביעה כנ"ל מרחיבה את התשתית להכרעה במה שעל הפרק. זאת משום שעצם ההיתר להביא ראיות לסתור כשלעצמו אינו מאיין את שנקבע בהליכים שבמל"ל. יש בו להביא לכך שמה שייקבע ע"י המומחה מטעם בית המשפט ומה שנקבע בהליכים שבמל"ל יעמדו זה לצד זה ובית המשפט יפעל כפי שימצא לנכון במצב דברים זה (ראו למשל רע"א 2985/90 שרעבי נ' קובוס, דינים עליון טז 137. בקשר לכך יצוין כי אין זה מן הנמנע אפילו שבסופו של יום תועדף קביעת הוועדה על פני מה שיקבע המומחה. דוגמה לכך ניתן למצוא בת.א. (מח', ת"א) 93/95 צבן נ' ביטוח חקלאי (5.3.02) ובעקבותיו בע"א 3271/02 ביטוח חקלאי נ' צבן, 27.12.04).

15. כאמור, לאחר דיון בבר"ע כבערעור – הערעור נדחה.

16. שאלת ההוצאות בקשר לבר"ע דנן תישקל ע"י בית המשפט קמא בשלב שיימצא מתאים לכך.

17. על המזכירות להחזיר למבקש את הערבון שהפקיד.

ניתן בהעדר הצדדים היום, כ"ח בתשרי תשע"ה, 22 באוקטובר 2014.