19 מאי 2013

לפני:

כב' השופטת איריס רש

החלטה

1. לפני בקשת המבקשת (להלן – הנתבעת) למחיקת התביעה על הסף מהטעם שהמדובר בתביעה טורדנית ובשימוש לרעה בהליכי משפט.

2. לטענת הנתבעת, המשיב (להלן – התובע) עותר לקבלת זכויות שכבר שולמו לו במהלך תקופת העבודה בנתבעת. עבודתו של התובע בנתבעת הסתיימה עקב סיום ההתקשרות של הנתבעת עם קניון כרמיאל, בו הוצב התובע לעבודה. התובע סרב לשני אתרים חלופיים שהוצעו לו על ידי הנתבעת. התובע נהג בנתבעת בחוסר הגינות כשהסתיר ממנה את עבודתו הנוספת בחברת "תבל אבטחה בע"מ" לרבות בתקופה שבה קיבל דמי מחלה מהנתבעת. עוד נטען שהתובע לא צירף תלושים המעידים על היקף משרה נמוך, כתב התביעה אינו מוכח כראוי וחלק מהסכומים הנתבעים אינם נכונם ואינם הגיוניים. עם סיום עבודתו בנתבעת ולמעלה משורת הדין, הנתבעת ביקשה לזמן את התובע לפגישה לבירור טענותיו ואולם התובע סרב לפניותיה. כך גם, הנתבעת הייתה נכונה לשלם לתובע תשלום לצרכי פשרה ואולם התובע מאן לקבל את הצעת הפשרה.

3. לטענת התובע, יש לדחות את הבקשה מהטעם שלא הוגש תצהיר התומך בבקשה, הנתבעת היא זו שעושה שימוש לרעה בהליכי משפט, כאשר היא מגישה בקשה סתמית ולא מפורטת במקום להגיש כתב הגנה ולנהל הליך ענייני לבירור זכויות התובע. הנתבעת נוהגת בדרך זו כדי להתיש ולרמוס את התובע ולהימנע מתשלום הזכויות הקוגנטיות המגיעות לו. לפי ההלכה הפסוקה, סילוק על הסף הינו צעד קיצוני שאינו מתקיים במקרה דנן, כשמדובר בתביעה לזכויות קוגנטיות מכח חוקי המגן. הצעת הפשרה שהוצעה לתובע על ידי התבעת הינה בבחינת לעג לרש.

דיון והכרעה

4. ההלכה בכל ערכאות המשפט ובפרט בבתי הדין לעבודה היא כי דחיית תובענה על הסף או מחיקתה הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה ופתרון המחלוקת לגופה הוא לעולם עדיף. מגמתם של בתי המשפט בכלל ובתי הדין לעבודה בפרט, לברר ולהכריע בתובענה לגופה, על פני סילוקה על הסף (ראו: דב"ע מז/15-3 אפנר יצחק נ' מפעלי הדסה לנוער, עבודה ארצי, כרך כ(2) 242; דב"ע נא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ נ' אברהם רמי כלפון, פד"ע כב 518; דב"ע נא/3-195 תובנה מכונות תרגום נ' עמיחי סגל, פד"ע כג 274). עוד נפסק שסעד של סילוק תובענה על הסף הוא סעד קיצוני ובית הדין אינו נוקט בו אלא במקרים חריגים (ראו: ע"ע 408/07 מדינת ישראל נ' משה כהן, ניתן ביום 13.2.2008).

5. גם במקרים בהם נוכח בית המשפט כי לתביעת התובע סיכוי קלוש, בית המשפט לא יחסום בפני התובע את האפשרות לברר את תביעתו לגופה. (ראו: בג"צ 254/73 צרי חברה פרמצבטית וכימית נ' בית הדין הארצי לעבודה, פד"י כח(1) 372; ע"א 76/86 ד"ר יוסף פיינשטיין נ' ה. ש. מלונות בע"מ, פ"ד מג (3) 124).

6. ואשר לענייננו, לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בכתב התביעה, לא מצאתי הצדקה למחיקת התביעה, בשלב מוקדם זה. כפי שצוין בכתב התביעה, התובע עבד בנתבעת החל מיום 12/8/05 ועד ליום 31/1/13 בתפקידי שמירה ואבטחה בקניון כרמיאל. לטענת התובע, לא שולמו זכויות המגיעות לו בגין תקופת עבודתו בנתבעת ו/או סיומה ובכלל זה: פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, תמורת חופשה שנתית, דמי הבראה, דמי חגים, הפרשי שכר, גמול שעות נוספות, ביטוח פנסיוני, החזר הוצאות נסיעה ותוספת וותק.

אין לקבל את טענת הנתבעת לפיה התובע הינו חסר תום לב ו/או עושה שימוש לרעה בהליכי משפט, בשל העובדה שהוא סירב לקבל את הצעת הפשרה של הנתבעת ו/או לברר עימה את טענותיו לאחר תום יחסי עובד ומעביד. רצונו של התובע לעמוד על מלוא הזכויות המגיעות לו בגין תקופת עבודתו בנתבעת ו/או סיומה אינה מהווה חוסר תום לב, בפרט כשמדובר בזכויות מכח משפט העבודה המגן. למעלה מהצורך נציין כי סכום הפשרה שהוצע לתובע על ידי הנתבעת עומד על כ- 20% מסכום התביעה.

זאת ועוד, טענות הנתבעת בדבר נסיבות סיום העבודה של התובע ומקומות העבודה החלופיים שהוצעו לתובע עומדת בניגוד גמור לטענות התובע בכתב התביעה לפיהן הצעות השיבוץ לא היו הצעות ריאליות ויש צורך בבירור עובדתי לצורך הכרעה בגרסת צד זה או אחר. כך גם, טענות הנתבעת בדבר היקף המשרה של התובע, הסכומים הנתבעים והעבודה הנוספת של התובע טעונות בירור עובדתי ולא ניתן להכריע בהן בשלב מקדמי זה.

7. אשר על כן, הבקשה למחיקת התביעה על הסף- נדחית.

הנתבעת תשלם לתובע הוצאות בסך של 2,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים מהיום, ללא קשר לתוצאות ההליך.

8. כתב הגנה יוגש בתוך 30 ימים מהיום.

9. לעיוני ביום 30/6/13.

ניתנה היום, י' סיון תשע"ג, (19 מאי 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.