בפני בקשת חברת טל אד סוללים בע"מ (להלן - טל עד), לתקן את כתב התביעה שהגישה נגד חברת אלקיים סימון כבישים בע"מ (להלן אלקיים).

ענייננו בסכסוך בקשר להפסקת התקשרות בין שתי החברות לעיל, התקשרות שבמסגרתה היה על אלקיים לבצע בעבור טל עד עבודות של הסדרי תנועה זמניים וקבועים בפרוייקט שיקום כביש גישה לישוב בית רימון. כל אחד מהצדדים הגיש תביעה נגד משנהו, בה טען כי הצד השני הפר את ההסכם ותבע נזקיו בגין כך. שתי התביעות אוחדו ונדונות בפני.

שמיעת העדויות בתיק החלה ביום 8.9.16. דיון הוכחות נוסף קבוע ליום 6.10.16. בסמוך לפני מועד דיון ההוכחות הראשון, הגישה טל עד בקשה לתיקון כתב תביעתה, על דרך של תיקון חלק מהסעדים שהתבקשו, בקשה לה מתנגדת אלקיים נוכח השלב המאוחר מאוד שהוגשה.

לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים אני רואה לדחות את עיקר הבקשה ולקבלה בעניין אחד בלבד.

סמכותו של בית המשפט להתיר תיקון כתבי טענות מעוגנת בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984, הקובעת כי בית המשפט רשאי בכל עת להתיר את תיקון כתבי הטענות בדרך ובתנאים שנראים לו צודקים, כך ש יוכל להכריע בשאלות שהן באמת במחלוקת בין הצדדים. הפסיקה פירשה ויישמה תקנה זו באופן מרחיב וליברלי והגישה הנקוטה כלפי בקשות תיקון כאמור הינה ככלל רחבה. על כך מסתמכת טל אד בבקשתה. אולם כפי שנקבע בפסיקה, "גם זכות זו אינה נותרת ללא גבול" (רע"א 1808/16 אמסלם ואח' נ' אלון ואח' (פורסם במאגרים) (2016), פסקה 15). נפסק כי על בית המשפט לשקול בהקשר זה את התנהלות מבקש התיקון ומידת השיהוי בבקשתו, את הנזק הדיוני לצד השני ואת הפגיעה שעלולה להיגרם בניהול ראוי ויעיל של ההליך. לפיכך, ככל שהבקשה מוגשת בשלב מתקדם יותר של ההליך וככל שהיא עלולה לגרור השלכות דיוניות ולהקשות ולסרבל את ניהול ההליך, תקטן הנכונות לקבלה (רע"א 4217/16 דלתון עבודות אלומיניום בע"מ נ' התעשיה האווירית לישראל בע"מ (פורסם במאגרים) (2016)).

בענייננו, הבקשה הוגשה בשלב מאוחר מאוד - זמן רב לאחר שהושלמו הליכי קדם המשפט, לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית וערב תחילת שמיעת ההוכחות, שמיעה אשר החלה בינתיים (נוכח המועד בו הוגשה הבקשה בפגרה ועד שניתן היה להשלים לגביה "סבב" התגובות). מדובר בהליך המתנהל מזה זמן רב, וככל שיש בבקשה לגרום לעיכוב וסרבול המתווה הדיוני, הרי שהדבר שוקל משמעותית לעבר דחיית הבקשה בשלב בו הוגשה. בפרט כך כאשר מצד טל אד לא ניתן כל הסבר של ממש לשיהוי הרב בהגשת הבקשה, מעבר לטענה כללית בדבר נתונים שהתבררו לה בעת הכנת תצהיריה, אולם לא עולה מהבקשה כי מדובר בנתונים חדשים או כאלה שלא ניתן היה לבררם כדבעי בשלב הראוי לדבר, קרי – בעת הכנת התביעה או סמוך לאחר מכן.

על רקע העקרונות שצוינו ובשים לב לאמור לעיל בדבר השיהוי הרב בהגשת הבקשה בענייננו, אבחן להלן כל אחד מהתיקונים המבוקשים לגופו. שלושה תיקונים מבקשת התובעת: האחד - תיקון סכום עלות התיקונים שבוצעו על-ידי קבלן חלופי; השני - תיקון סכום הקנסות שהוטלו על המבקשת עקב ההפרה הנטענת; השלישי - הוספת ראש נזק של 110,000 ₪ בהתבסס על סעיף בהסכם בין הצדדים (שכשלעצמו שנוי במחלוקת ביניהם) הקובע כי אלקיים תחויב ב- 5,000 ש"ח בגין כל יום פיגורים בביצוע העבודה.

אשר לתיקון הראשון – הפחתת סכום עלות התיקונים ע"י קבלן חלופי: בכתב התביעה המקורי נטען כי בגין הצורך בהכנסת קבלן לביצוע תיקונים לעבודת אלקיים, שילמה טל אד לאותו קבלן סך 100,000 ₪, סכום בו היא מבקשת לחייב את אלקיים. בבקשת התיקון מבוקש להפחית סכום זה ולהעמידו על סך 88,621 ₪, וזאת לאור הנתון המדויק בהקשר זה שהתברר למבקשת לדבריה במהלך הכנת תצהירי העדות הראשית. נוכח מהותו המוגבלת של התיקון המבוקש אינני רואה כל טעם שלא להתירו, חרף המועד המאוחר בו הוגשה הבקשה. אין מדובר בשינוי של ממש בכתב התביעה כפי שהוגש הכולל את כל העובדות הנדרשות לדון בסעד הנ"ל, אלא בהפחתה בלבד של סכום הנזק. התיקון לא צפוי לעורר קושי מבחינת הצד השני או עיכוב דיוני כלשהו. לפיכך, אני מתירה את תיקון כתב התביעה בנקודה זו.

אשר לתיקון השני – קנסות שהוטלו על המבקשת; בכתב התביעה נטען לקנסות שהוטלו בפועל על המבקשת על דרך של קיזוז חשבונותיה על-ידי המזמינה בפרויקט, בסך 150,000 ₪, בהן ביקשה היא לחייב את אלקיים. כעת מבקשת טל אד לתקן את כתב התביעה, על דרך של הפחתת הסכום לסך 100,000 ₪. זאת, לאחר שהתברר לה, לטענתה, כי מחשבונה קוזז סך של 10,000 ₪ בלבד, ובנוסף היא ביצעה עבור המזמינה עבודות שונות בסך 90,480 ₪ "בתמורה לקנסות". דין הבקשה לתיקון בעניין זה להידחות. הבקשה בעניין זה כרוכה בתשתית עובדתית נטענת חדשה בדבר עבודות כלשהן שביצעה טל אד עבור המזמינה חלף הקנסות, ועלותן. מדובר בטענה העולה כיום לראשונה, כאמור זמן רב לאחר הגשת התביעה וכאשר שמיעת הראיות כבר החלה ומבלי שניתנו טעמים של ממש לאיחור ניכר זה. התיקון המבוקש צפוי לגרור צורך בבירור עובדתי נוסף החורג מהראיות ביחס לתביעה במתכונתה הקיימת, ואף יעמיד לאלקיים זכות לדרוש קיום הליכים מקדמיים ביחס לנקודה חדשה זו, באופן שעלול להשיב ת ההליך לאחור ולעכב את המשך ניהולו כסדרו. נוכח זאת, ובשים לב לשיהוי הניכר והלא מוצדק בהגשת הבקשה, אני רואה לדחות את הבקשה ביחס לתיקון האמור.

אשר לתיקון השלישי – הוספת ראש נזק בסך 100,000 ₪ בגין האיחור בהשלמת העבודות, גם אותו אינני רואה להתיר. כאמור, לא הובא כל נימוק של ממש לאיחור בהעלאת הטענה בעניין זה, מעבר לטענה הסתמית בדבר "טעות טכנית" בהכנת כתב התביעה, שקשה לקבלה כיום בחלוף מספר שנים מאז הוגש כתב התביעה כפי שהוגש. לכך יש להוסיף, כי על פני הדברים הזיקה של ראש נזק זה למחלוקת איננה בעלת עוצמה. הסעיף בהסכם אליו מפנה המבקשת קובע תשלום יומי בגין כל יום פיגור בביצוע העבודה, כאשר תקופת ביצוע העבודה הוגדרה בנקיבת מועד התחלה (20.5.12) וסיום (1.3.13). בענייננו אין חולק כי ההתקשרות עם אלקיים הופסקה ע"י טל אד זמן רב לפני מועד הסיום החוזי, בנסיבות עליהן חלוקים הצדדים. את ראש הנזק שמבקשת טל אד להוסיף לתביעה כעת היא מבססת כאמור על חישוב של 5,000 ₪ עבור 22 ימי עבודה, בהם לטענתה היתה הפסקת עבודה באתר בשל מחדליה של אלקיים, בטרם הופסקה ההתקשרות ביניהם. אולם כאמור לעיל, לפי ההסכם אליו מפנה טל אד, התשלום האמור הינו בגין חריגה מתאריך ביצוע העבודות עפ"י ההסכם, בעוד שבענייננו מדובר לכאורה בסיטואציה שונה בה הופסקה ההתקשרות זמן רב בטרם מועד סיומן החוזי.

סוף דבר – הבקשה מתקבלת חלקית בלבד, ביחס להפחתת עלות ביצוע התיקונים ע"י קבלן אחר, מסך של 100,000 ₪ בכתב התביעה כפי שהוגש, לסך של 88,621 ₪ כפי שהתבקש בבקשת התיקון. הבקשה נדחית ביחס לתיקונים הנוספים שהתבקשו כפי שפורטו לעיל.

טל אד תישא בהוצאות אלקיים בגין הבקשה בסך 2,000 ש"ח שישולמו בתוך 30 ימים.

המזכירות תמציא לצדדים

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ו, 25 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.