1. לפניי תביעות הדדיות בקשר להתקשרות הצדדים בהסכם לביצוע עבודה.
2. במסגרת ההתקשרות, הזמינה חברת טל-אד סוללים קבלנות בע"מ (להלן – טל-אד) ביצוע עבודות הסדרי תנועה מחברת אלקיים סימון כבישים בע"מ (להלן – אלקיים), וזאת במסגרת פרויקט להרחבת כביש שביצעה טל-אד.
3. ההתקשרות בין הצדדים הגיעה לסיומה ביום 30.7.12, אז הודיעה טל-אד על ביטול ההסכם ועל הכנסת קבלן חלופי לאתר, כאשר להודעה זו קדם מכתב אלקיים מאותו יום בו היא מבקשת לצאת מהאתר.
4. המחלוקת, בבסיסה, נוגעת לזכאות אלקיים לתשלום עבור עבודות שביצעה בפועל בטרם סיום ההתקשרות, לפי חשבונות שהוגשו על-ידה לטל-אד. מנגד טוענת טל-אד להפרת ההסכם על-ידי אלקיים תוך גרימת נזקים שונים, בגינם העלתה היא טענות קיזוז נגד תביעת אלקיים וכן הגישה היא את תביעתה נגד אלקיים.

רקע:

1. ביום 01.05.2012 התקשרו הצדדים בהסכם, לפיו התחייבה אלקיים לבצע עבור טל-אד עבודות של ביצוע הסדרי תנועה זמניים וקבועים בכביש הגישה ליישוב בית רימון. מדובר בעבודה בפרויקט אותו ביצעה טל-אד כקבלן משנה של חברת מחצבות כפר גלעדי בע"מ (להלן – הקבלן הראשי), אשר זכתה במכרז שפרסמה לעניין זה המועצה האזורית גליל עליון (להלן – המועצה או המזמינה).
2. במסגרת זאת היה על אלקיים לספק ולבצע, בין היתר, תמרורים, אביזרי בטיחות, סימון כבישים ומעקות. הוסכם כי התשלום בגין אביזרי הבטיחות ועבודות הבטיחות יהיה לפי מחירון מע"צ בהנחה של 40%.
3. על-פי תכניות העבודה, העבודות אמורות היו להתחלק לשלושה שלבים: שלב א' – הסדר זמני לתקופה של 60 ימים, הכולל הקמת שילוט מקדים וסימון זמני לכביש הגישה וכן לבצע תחזוקה לאתר. שלב ב' – הסדר זמני לתקופה של 180 ימים, בהם נותר השילוט המקדים, נדרשה מחיקה של הסימון הזמני שבוצע בשלב א' וביצוע של סימון זמני אחר לפי המותאם בתכניות לשלב ב', אספקה והתקנה של מעקות בטיחות זמניים והמשך תחזוקת האתר. שלב ג' – הסדר קבוע – בשלב זה אמורים היו להתבצע ההסדרים הקבועים באתר, ובכלל זה שילוט ותמרור צביעת הכביש, מעקות בטיחות והתקנת עיני חתול.
4. ביום 26.06.12 נחתם בין הצדדים מסמך הבהרות (להלן – מסמך הבהרות), בו הוסכם כי המחיר שישולם לאלקיים עבור פרק 61.4 לכתב הכמויות יהיה תשלום קומפלט חודשי בסך 52,541 ₪ וכי יסופקו 500 מעקות בטיחות בלבד. עוד הוסכם כי עבודות צבע, התקנת עיני חתול מחיקות סימונים וכו' ישולמו בהתאם לביצוע בפועל כמוסכם בכתב הכמויות.
5. לאחר התחלת ביצוע העבודות, התגלעו מחלוקות בין הצדדים, ובהמשך, כפי שצוין, הודיעה טל-אד על ביטול ההסכם וקבלן חדש נכנס לאתר להשלמת העבודה.

תמצית טענות הצדדים:

טענות אלקיים:

1. תביעתה של אלקיים (אשר הוגשה במקור בסדר דין מקוצר וניתנה בה בהסכמה רשות להתגונן), הוגשה על סך של 144,044 ₪ (קרן ליום הגשת התביעה), יתרת התמורה המגיעה לה, לטענתה, עבור עבודות שבוצעו על-ידה בפועל עובר לסיום ההתקשרות.
2. לטענת אלקיים, ההסכם בין הצדדים משתקף בכתב כמויות החתום על-ידי שניהם, המתלווה למסמך שכותרתו "הזמנת עבודה", ובהס"כ – שני עמודים, כשלכך נוסף בהמשך מסמך ההבהרות. לטענתה, הסכם מפורט בכתב שהוצגו על-ידי טל-אד במהלך ההתדיינות, לא נחתם על-ידה מעולם והוא בגדר מסמך מזויף.
3. אלקיים טוענת כי היא ביצעה את העבודות שהיו מוטלות עליה בהתאם להסכמות בין הצדדים. לטענתה, טל-אד העלתה במהלך העבודה דרישות בלתי מוצדקות וטענות בלתי מבוססות לביצוע תיקונים. כמו-כן, העלתה טל-אד טענות בדבר אי-התאמת המעקות שסיפקה אלקיים, טענה שלא היה לה יסוד, שכן המעקות שסופקו עמדו בדרישות. בנוסף טוענת אלקיים לעיכובים ותקלות בעבודה שנגרמו בעטיה של טל-אד, וכן לשינויים ביחס להזמנת העבודה המקורית, שהיה צורך לתמחרם בהתאם.
4. לטענת אלקיים, נוכח עיכובים בביצוע התשלומים על-ידי טל-אד, ולאחר שנוכחה לדעת כי טל-אד נוקטת בתכססנות ומתוך כוונה להתחמק מתשלום, היא הודיעה לה על רצונה לצאת מהאתר, אלא אם תתקיים ישיבה משותפת של כל הגורמים הנוגעים לעניין לקבלת החלטות בנוגע להתנהלות בפרויקט. באותו יום העבירה אליה טל-אד מכתב בו הודיעה על ביטול ההסכם ודרשה את יציאת אלקיים מהאתר, ובהמשך פינתה אלקיים את הציוד מטעמה מהאתר.
5. ביום 13.08.2012 הגישה אלקיים לטל-אד חשבון המסכם את התמורה לעבודתה באתר עד למועד הפסקתה (חשבון מס' 4), לפיו סה"כ החשבון המצטבר עבור עבודתה הוא 188,924 ₪. בגין חשבון חלקי 1 שילמה טל-אד סך 13,636 ₪ ובגין חשבון חלקי 2 שולם סך 52,840 ₪. לפיכך, יתרת החוב לתשלום היא בסך 122,448 ₪ ובתוספת מע"מ סך 142,040 ₪.
6. לפיכך טוענת אלקיים כי טל-אד חבה לה בגין החשבונות שלא שולמו סך 142,040 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.

טענות טל-אד:

1. לטענת טל-אד, אלקיים הפרה את ההסכם ביניהן, באופן שהסב לה נזקים כבדים.
2. לפי הנטען על-ידי טל-אד, בעוד שלפי ההסכם היה על אלקיים להתקין מעקה מסוג T3W3, בפועל הותקן על-ידה מעקה שאינו תואם את התקן ואת הנחיות הפיקוח, היווה סכנה בטיחותית ולא מנע התדרדרות אבנים. בשל אי-קיום הדרישות ביחס למעקות על-ידי אלקיים, הודיע המפקח על הפרויקט, ווליד חכרוש (להלן – חכרוש) ביום 10.07.2012 על הפסקת העבודות באתר בשל ליקויי הבטיחות.
3. בנוסף לאמור לעיל, טוענת טל-אד להפרות נוספות של ההסכם על-ידי אלקיים, בכך שהיא מסרה את העבודה לקבלן משנה, בשם רם גולן בוקריס (להלן – בוקריס), ללא ידיעתה והסכמתה של טל-אד. עוד טוענת היא כי עבדות סימון הכבישים והצבת התמרורים נעשתה באופן לקוי ורשלני.
4. לנוכח התנהלות אלקיים והליקויים בעבודתה, הודיעה טל-אד על סיום ההתקשרות עמה. לטענת טל-אד, היא נאלצה לשכור שירותיו של קבלן משנה אחר (חברת "נתיבי השנהב") וזאת בין היתר לצורך ביצוע התיקונים בעבודות שביצעה אלקיים.
5. לטענת טל-אד, כתוצאה מהתנהלות אלקיים והפסקת העבודה נגרמו לה נזקים כספיים ניכרים, הכוללים: קנסות שהוטלו עליה מטעם המזמין; אובדן הכנסה בגין השבתת כלי העבודה אשר הוערכו על-ידה על סך של 193,842 ₪ (ללא מע"מ); עלות תיקונים ע"י הקבלן החלופי בסך 88,621 ₪.
6. בגין נזקים אלה טענה טל-אד טענת קיזוז בהתגוננותה מפני תביעת אלקיים וכן הגישה את תביעתה שלה נגד אלקיים.
7. יצוין כי טל-אד צירפה הסכם הכולל שלושה עמודים ונספח של כתב כמויות, כאשר לטענתה זהו ההסכם שנחתם בין הצדדים, טענה המוכחשת כאמור על-ידי אלקיים.

דיון והכרעה:

1. המחלוקות העיקריות בענייננו הן: מהו מסמך ההסכם שנחתם בין הצדדים; התשלום המגיע עבור עבודות שביצעה אלקיים עובר לביטול ההסכם; האם הפרה אלקיים את ההסכם; וככל שכך – טענות הקיזוז והנזק שהעלתה טל-אד כנגד התשלומים הנדרשים על-ידי אלקיים עבור עבודות שביצעה.

ההסכם בין הצדדים:

1. כאמור לעיל, הצדדים חלוקים באשר למסמך המהווה את ההסכם ביניהם. יוער כי לטעמי, עניין זה איננו בעל נפקות מהותית לצורך הכרעה בדבר הזכויות הכספיות של הצדדים זה כלפי משנהו בנסיבות סיום ההתקשרות, כאשר עיקר המחלוקות לגופם של דברים בהקשר זה אינן מתמקדות בהוראות חוזיות ספציפיות כאלה או אחרות. אולם לאחר שהנושא עלה בטענות הצדדים, אדרש לכך להלן.
2. כפי שכבר צוין, טל-אד הגישה הסכם מודפס בן שלושה עמודים, שמצורף לו כתב כמויות, כאשר ההסכם הנ"ל נושא את חתימות הצדדים. אלקיים, מאידך, טוענת כי היא מעולם לא חתמה על הסכם זה, וכי המסמך עליו חתמו הצדדים במסגרת ההתקשרות ביניהם הוא כתב הכמויות בלבד (וכן עמוד הנושא כותרת "הזמנת עבודה" הנלווה לו). לטענת אלקיים, חתימותיה על גבי ההסכם שהציגה טל-אד הועתקו (העתקה צילומית) מחתימתה על גבי כתב הכמויות.
3. כידוע, כאשר צד מתכחש לחתימתו על מסמך, נטל השכנוע להוכחת אמיתות החתימה מוטל על כתפי הטוען לכך, ובענייננו על טל-אד. טל-אד לא עמדה בנטל זה. עיון במסמכים שצוינו לעיל מלמד, כי חתימות אלקיים על דפי ההסכם (הכוללת חותמת של החברה וחתימה ידנית עליה), נחזות להיות זהות לחלוטין לחתימתה שעל כתב הכמויות. הזהות היא הן ביחס לזוויות ההטבעה של חותמת החברה והן ביחס לחתימה הידנית עליה. מעבר לרושם המתקבל בעניין זה מצפיה ישירה, הגישה אלקיים חוות דעת של גרופולוג, אמנון בצלאלי, הקובעת כי החותמת והחתימה של אלקיים המופיעה על דפי ההסכם שהציגה טל-אד, הן העתקה צילומית של החותמת והחתימה על כתב הכמויות (שהיא עצמה איננה שנויה במחלוקת). חוות דעת זו לא נסתרה, וכאמור מסקנתה מתיישבת היטב עם הרושם העולה מצפיה במסמכים הנ"ל.
4. על הנסיבות בהן נעשתה ההעתקה הצילומית של החותמת והחתימה מטעם אלקיים על דפי ההסכם שהוצג על-ידי טל-אד, ועל השאלה מי ביצע אותה, לא ניתן ללמוד באופן בהיר מהראיות. לפי עדותו של בנימין אלקיים, מנהל חברת אלקיים (להלן – בנימין), במסגרת פגישה שהתקיימה בינו לבין מנהל טל-אד, איציק עבו (להלן – איציק), הם הגיעו להסכמות בנוגע להזמנת העבודה. מאחר שבאותו מעמד לא היתה בידיו חותמת החברה, הוא ביקש מאיציק כי החוזה ישלח למשרדו בפקס, על מנת שהפקידה תטביע את החותמת ותחתום בשמו, וכך נעשה תוך שהמסמך החתום הוחזר בפקס (עמ' 35, ש' 21-24). מעיון במסמכים שהוצגו עולה, כי העמודים שאין חולק כי נחתמו על-ידי אלקיים (כתב הכמויות ומסמך הזמנת עבודה), נשלחו בנפרד ובשעה אחרת משלושת מסמכי ההסכם הכתוב שבמחלוקת. זהות מבצע ההעתקה הנ"ל נותרה עמומה בראיות ולא ניתן לקבוע בעניין זה ממצא ברור.
5. במכלול אלה, ומשהוכח כי אכן החתימה על גבי ההסכם שהוצג היא בגדר העתקה צילומית ממסמך אחר (כתב הכמויות), ונוכח הכחשת אלקיים את חתימתה על המסמכים האמורים, שלא נסתרה בראיות מספיקות, הרי שלא הורם הנטל להוכיח כי אלקיים היא שחתמה עליהם, נטל בו נושאת כאמור טל-אד.

טענות טל-אד בדבר הפרות מצד אלקיים

העסקת בוקריס:

1. לטענת טל-אד, אלקיים הפרה את ההסכם עת ביצעה את העבודות באמצעות קבלן משנה, בוקריס, אשר ניהל את העבודה בפועל תוך שהציג את עצמו כ"קבוצת אלקיים בצפון". לטענתה, בדיעבד התברר כי אין לו הכשרה כקבלן בטיחות ו/או ראש צוות מטעם מע"צ.
2. אינני רואה לקבל את טענת טל-אד בדבר הפרת ההסכם בעניין זה. ראשית, כלל לא הוכחה התחייבות מצד אלקיים לבצע את העבודות בעצמה בלבד ללא היעזרות בקבלן משנה. שנית, לא הוכחה הטענה כי בוקריס היה קבלן משנה ובגדר גורם מקצועי נפרד מאלקיים. בוקריס העיד אמנם כי שכרו שולם כנגד חשבוניות, אולם לצד זאת העיד כי הוא עבד בכפיפות לבנימין וביצע את העבודה באמצעות כלים וציוד של אלקיים (עמ' 13, ש' 20-24), ואחרת לא הוכח. בנוסף העיד כי הוא עבד באופן צמוד עם ארז אלקיים, עובד של חברת אלקיים, שלו יש את התעודות הנדרשות וההסמכות הנדרשות (עמ' 16, ש' 1-3). טל-אד הפנתה ליומני עבודה שנוהלו על ידי אלקיים אשר נחתמו על ידי ארז, דבר המשתלב עם העדות בנקודה זו (עמ' 20, ש' 11-17). גם בנימין העיד כי בוקריס וארז עבדו יחד וכי שניהם עובדים מן המניין (עמ' 39, ש' 17-23). העובדה כי שכרו של בוקריס שולם באמצעות חשבונית אין די בה כדי להוכיח אחרת.
3. אשר על כן הטענה בעניין זה נדחית.

המעקות הזמניים:

1. לטענת טל-אד, אלקיים הפרה את ההסכם בכך שסיפקה מעקות זמניים מסוג T3W2 כאשר על פי ההסכם היא נדרשה לספק מעקות מדרג T3W3.
2. עיון בכתב הכמויות מעלה כי אין בו התייחסות לסוג המעקות הזמניים. על פי טענת אלקיים, בהזמנת העבודה מיום 19.06.2012 הוזמנו מעקות בטיחות זמניים בדרגת בטיחות T3 עם רוחב פעיל W3 ומעלה (נספח 9 לתצהיר אלקיים). לתצהיר איציק צורפה כנספח ג' תכנית העבודה שנמסרה לאלקיים. בסעיף 51.35.0166 צוין "מעקות בטיחות ניידים מדרגת בטיחות T3 עם רוחב פעיל W3 ומעלה..". לטענת אלקיים, מאחר ובהזמנה צוין מעקה מסוג T3W3 ומעלה הרי שהצבת מעקות מדרג T3W2 מקיימת את הדרישה.
3. לתמיכה בטענתה הגישה אלקיים חוו"ד של מומחה בטיחות מטעמה, אליהו בן עזרא. בחוות הדעת הוסבר כי האות T מייצגת את רמת תפקוד המעקה ואילו האות W מייצגת את דרגת הרוחב הפעיל של המעקה. על פי חוות הדעת, רמת T3 מייצגת רמת בלימה בזווית נמוכה. דרגת הרוחב הפעיל מייצגת את המרחק בין דופן המעקה הפונה לתנועה לפני ההתנגשות לבין הנקודה הקיצונית ביותר של חלקי המערכת (רכב +מעקה) האחוריים בעת ההתנגשות. מבחינת רמת בלימה, הרי T המעקה שסופק תואם את הרמה המבוקשת. לעניין הרוחב הפעיל, נטען בחווה"ד כי רוחב עבודה W3 מסמל רוחב שאינו עולה על 1 מ' ורוחב עבודה פעיל W2 מסמל רוחב שאינו עולה על 0.8 מ'. משמעות הדבר היא כי כאשר נדרש רוחב פעיל W3, הכוונה היא כי על המעקה להיות בעל רוחב פעיל אשר אינו גדול מהרוחב הפעיל המסומן כ- W3. לפיכך ניתן לעשות שימוש ברוחב פעיל W2 שהוא בטווח הנדרש.
4. טל-אד, מנגד, טוענת כי על פי תכניות העבודה והנחיות הפיקוח היה על אלקיים להציב מעקה T3W3 בגובה 0.8 מ' ומעליו רשת בגובה 1.2 מ'. ההזמנה מיום 19.06.2012 להספקת מעקה מסוג T3W3 ומעלה בוטלה עוד באותו היום (נספח ה' לתצהיר איציק). ביום 20.06.2012 ביקשה אלקיים באמצעות בוקריס לספק מעקה חלופי מסוג T3W5, אולם מתכנן הפרויקט קבע כי יש לספק מעקות מסוג T3W3 (נספח ה'1 לתצהיר איציק). יתרה מזו, בסימולציה שבוצעה ביום 25.06.12 בהשתתפות נציגי אלקיים, צין במפורש התקנת מעקה מסוג T3W3 (סיכום הסימולציה צורף כנספח ה'2 לתצהיר איציק). טל-אד הגישה חוות-דעת של מומחה בטיחות מטעמה, קוטרוש אדריאן, לפיה המעקות שסופקו בפועל על ידי התובעת אינן בדרג שנדרש מצד גורמי המקצוע בפרויקט, וכי בעניין זה קיימים מגוון של שיקולים מעבר לסוגית הרוחב הפעיל, אשר הגורם היחיד לקבוע לגביהם הוא מתכנן הפרויקט.
5. מוקד טענתה של אלקיים, הוא, כי מעקות מדרג T3W2 כפי שסופקו על-ידה, מקיימות את הדרישה בהזמנה מיום 19.06.2012 למעקות בטיחות T3 עם רוחב פעיל W3 ומעלה. לעניין זה מפנה היא אף לעדות מומחה טל-אד, שהתייחס לפרשנות המושג "ומעלה" בחקירתו, והשיב כי בתקופה שעבד בנתיבי ישראל (מע"צ), הפרשנות של מעלה מ- W3 משמעה W2 ולא W4 (עמ' 45, ש' 8-13).
6. על יסוד מכלול החומר שהונח לפני, אינני רואה לקבל את טענות אלקיים בעניין זה. ההזמנה מיום 19.06.2012 בוטלה באותו יום, כעולה מנספח ה' לתצהיר איציק, ומכאן שאיננה יכולה לשמש בסיס לקביעת הדרישה מאלקיים. אכן, בתוכנית העבודה (נספח ג' לתצהיר איציק) צוין "מדרגת בטיחות T3 עם רוחב פעיל W3 ומעלה", אולם בפועל הייתה דרישה מפורשת מצד המזמינה למעקות מסוג T3W3 ספציפית. כך נלמד מתכתובת המיילים מיום 20.06.2012 בין המתכנן של הפרויקט, מוען עבד ראזק, לבין המפקח דאז מטעמה של המזמינה, חכרוש (נספח ה' 2 לתצהיר איציק). בסימולציה שבוצעה לפני המעבר לשלב ב', ביום 25.06.2012, בנוכחות נציגי אלקיים, צוין מעקה T3W3, ללא ציון של הביטוי "ומעלה" (נספח ה'3 לתצהיר איציק). הדבר גם עולה מישיבה שקיימו אלקיים וטל-אד ביום 20.06.12 ממנה נלמד כי נדרשים מעקות בדרג T3W3 (נספחים 10 ו- 11 לתצהיר בני). עולה, אפוא, כי הדרישה מצד הגורמים המקצועיים הממונים על הפרויקט היתה ספציפית למעקות מסוג T3W3, וזוהי הדרישה שהועלתה כלפי טל-אד כקבלן משנה של הקבלן הראשי בפרויקט. הדבר היה ידוע לאלקיים, אשר ביצעה עבור טל-אד את העבודות המדוברות, וזאת כעולה מהמפורט לעיל באשר למעמדים בהם היו נוכחים נציגיה.
7. את טענת אלקיים כי המעקות שהותקנו מדרג T3W2 ממלאים, מבחינה מהותית, אחר דרישות הבטיחות במעקות מדרג T3W3, ולפיכך לא היה כל ליקוי בהקשר זה מצידה, אין בידי לקבל, וזאת ממספר טעמים שיפורטו להלן.

ראשית יצוין, כי נוכח הדרישה בהקשר זה מצד גורמי המקצוע מטעם מזמינת העבודה כפי שהוצבה בפני טל-אד, הרי שהדרישה של טל-אד כלפי אלקיים כקבלן ביצוע שלה, היתה לגיטימית ויש לראותה כחלק אינטגרלי מההתקשות בין הצדדים, שבבסיסה התחייבות לביצוע עבודות שמקורן בדרישות המזמין. בין אם עמידתה של המזמינה/מטעמה, על מעקות מסוג T3W3 דווקא, היתה מוצדקת, ובין אם לא, אין בכך לשנות לעניין חבותה של אלקיים לעמוד בדרישות גורמי המקצוע האמונים על דרישות הבטיחות בפרויקט בהקשר זה.

שנית, מחוות-דעתו ועדותו של מומחה טל-אד עולה, כי קיימים שיקולים בטיחותיים/תעבורתיים נוספים בבחירת מעקות בדרג T3W3 מעבר לסוגיית הרוחב הפעיל. מחוות-דעתו עולה כי הרוחב הפעיל אמנם קטן ברמה W2, אולם הסטייה הדינאמית גדלה. כך, משאית במשקל 10 טון במהירות 70 קמ"ש וזווית 8 מעלות הפוגעת במעקה T3W2, תגרום לתזוזה של 50 ס"מ בעוד שמעקה ברמה T3W3 יזוז 31 ס"מ בלבד, שכן משקלו הוא פי 2 ממשקל המעקה שהותקן ותזוזתו קטנה יותר. בנוסף, המעקה ברמה שהותקן נבחן לרמה מירבית T3 בעוד שהמעקה שנדרש נותן מענה גם לרמה H1. עדותו של המומחה בעניין זה היתה סדורה, משכנעת ולא נסתרה, ואני רואה לקבלה.

שלישית, מעדותו של המומחה מטעם טל-אד אף עולים שיקולים רלבנטיים נוספים להעדפת שימוש במעקות מהסוג שנדרש על-ידי המתכנן באתר העבודה. לפי העולה מעדותו, באותה תקופה המעקות מהדרג המדובר היו בגובה 0.8 מ', ואילו המעקות שהותקנו היו בגובה 0.5 מ'. המעקות הונחו באתר בו בוצעו בסמוך לכביש עבודות של חציבה בהר, לגביהן קיים חשש להתדרדרות של סלעים. בתנאי זירת עבודה מעין זו, מדובר בנתון שהוא בעל משמעות. כעולה מחוות דעת מומחה טל-אד, מעקה גבוה יש בו להקטין הסכנה הבטיחותית של גלישת סלעים, הגם שאין זה ייעודו המקורי. בעניין זה העיד גם מר יצחק פרסמן, מהנדס המועצה בזמנים הרלוונטיים לתביעה (להלן – מהנדס המועצה), בציינו: "מה שאני יכול לומר שגובה המעקה נגזר מהגדרה השמית שלו. אם כתוב T3W3 יש לו גובה וחומרים. אני סבור שאם המפקח כתב שהגובה של המעקה הוא 0.8, אז זה כך, מה גם שזה מתאים לי עם תוספת 1.2 גדר וזה מגיע לשני מטר" (עמ' 32, ש' 14-16).

רביעית, שני המומחים תמימי דעים כי הנהגת שינוי ביחס לדרישות הבטיחות בפרויקט, צריך להיעשות באישור המתכנן (עמ' 35, ש' 1-5, עדות המומחה מטעם אלקיים). המפקח חכרוש נשאל בחקירתו הנגדית לעניין המעקות והשיב כי: "הייתה סוגיה של מעקה בפרויקט הזה, בתוכנית כתוב T3W3 לפי מיטב זכרוני. גם יכול להיות שבזה אני טועה. בגדול הקבלן הציג מעקה שהוא לא לפי התוכנית מבחינת ה- T וה- W" (עמ' 15, ש' 27-29). ובהמשך ציין: "אני זוכר שהמעקה שסופק בפועל לא היה תואם את התוכנית" (עמ' 20, ש' 14). גם מהנדס המועצה העיד לעניין היחס בין מדרג W3 לעומת מעקה מדרג W2, וציין כי: "השאלה לדעתי היא לא קורקטית, מתבצעים שם חישובים, יש שם מתכנן בטיחות שתכנן את הסדרי הבטיחות והוא לוקח אחריות על זה, לא מתפקידי ומאחריותי לבדוק את הרוחב הפעיל. התוכנית תוכננה על ידי מומחה. לשאלתך הרוחב הפעיל W3 יותר גדול מ- W2, אבל אף אחד לא יכול לשנות את זה" (עמ' 31, ש' 18-21). אין חולק כי בענייננו לא אושר שינוי כלשהו ביחס לדרישות המתכנן בנוגע לסוג המעקה.

39. עולה מהמקובץ, כי בהתאם לדרישות מאלקיים, שמקורן בדרישות גורמי המקצוע/הפיקוח מטעם הפרויקט, היה עליה לספק מעקות מסוג T3W3, אולם כאלה לא סופקו על-ידה. טענת אלקיים כי המעקות שסופקו על-ידה בפועל היה שווי ערך, כך שלא נפל כל ליקוי בעבודתה, לא הוכחה בצורה משכנעת ואין בידי לקבלה.

טענות טל-אד ביחס לאיכות העבודה:

40. טל-אד טוענת כי עבודות שביצעה אלקיים היו לקויות ובאיכות ירודה. עיקר הדגש הוא לעניין סימון הכבישים. לטענת טל-אד, היה על אלקיים לבצע מחיקה ראשונית בשחור ולאחר מכן הסרה מכאנית באמצעות לחץ מים או כדורי זכוכית, אך היא ביצעה את המחיקה באמצעות מקרצפת ידנית. בנוסף טוענת טל-אד, כי צביעת הכביש בוצעה באמצעות הרלס טרקטורון בעוד שבהתאם לדרישות המפקח והנהלים היה צורך לבצעה באמצעות משאית, וכי הסימונים בוצעו בצורה לקויה.

41. אלקיים כופרת בטענות אלה. לטענתה, בכתב הכמויות נמחק הרכיב של מחיקת סימונים בלחץ מים. לפי עדות בנימין, הוא פנה לאיציק וציין באזניו כי בכתב הכמויות לא מופיע פריט של מחיקת צבע במים וכי נדרשת תוספת עלויות להוספתו (סעיף 40 לתצהיר בנימין). לטענתה, פעולות באמצעות מקרצפת נעשו באופן נקודתי בהתאם למסמכי העבודה ובאישור.

42. אין בידי לקבל טענות טל-אד בנוגע לאופן הסרת הסימונים. ראשית, עיון בכתב הכמויות מלמד כי במקור נכלל בו סעיף ספציפי של הסרה בלחץ מים (סעיף 61.2.040), אולם לצד סעיף זה הוסף בכתב-יד "לא לביצוע". יוצא, אפוא, כי הצדדים הסכימו ביניהם ספציפית על כך שרכיב זה לא נכלל בהזמנת העבודה מאלקיים. שנית, לפי שעולה מהראיות, בהמשך בוצעו עבודות הסרה/מחיקת צבע נקודתיות על-ידי אלקיים, וזאת באמצעות מקרצפת (ראו: טבלת "תרשומת מעקב אתר בית רימון ריכוז" אשר נערכה על ידי בוקריס (נספח 1), בה צוין כי ביום 01.07.12 בוצעה עבודת מחיקה; עדותו בוקריס, עמ' 27, ש' 17-18ׂ). לפי עדותם של בוקריס ובנימין, מדובר בעבודות נקודתיות שבוצעו לפי בקשתו של איציק (עמ' 30, ש' 1-2; עמ' 38, ש' 28-30; עמ' 39, ש' 1-5). לפי האמור בתצהירו של איציק, ניתן אישור של המפקח לבצע מחיקה של צבע באמצעות קרצוף (סעיף 8.7 לתצהיר). עולה מהדברים, כי בהזמנת העבודה כפי שסוכמה מראש בין טל-אד לאלקיים, הושמט הרכיב המדובר, ואילו בהמשך בוצעו עבודות מחיקה מסוימות, וזאת באמצעות מקרצפת דבר שאושר על-ידי הפיקוח. בנסיבות אלה, לא הוכחו ליקויים בפעולות אלקיים בהקשר זה או הפרה של ההסכם על-ידה.

43. אשר לטענות לליקויים בעבודת הסימון; מהראיות עולה, כי למזמינה ולפיקוח היו תלונות בדבר ליקויים בעבודת הסימון/צבע שביצעה אלקיים. אלקיים נדרשה מספר פעמים לתקן את הליקויים בצביעה (ראו נספחים ו' – ח' ו- יד1' לתצהיר איציק). הדבר נתמך בעדותו של מהנדס המועצה, אשר העיד כי עבודות הצבע והסימון היו ברמה ירודה (עמ' 25, ש' 9-10). עם זאת, מהמסמכים שצורפו עולה, כי ביום 17.7.12 בוצעו תיקונים לליקויים אלה על-ידי אלקיים. איציק אישר בכתב אודות ביצוע התיקונים כפי שנדרשו (נספח 27 לתצהיר בנימין). הדבר אף מתיישב עם העולה מדו"ח סיור בטיחות שהוגש במסגרת ראיות טל-אד, המתייחס לתאריכים 18-16/7, במסגרתו ניתן לראות כי הליקויים בצביעה עליהם התריע הפיקוח עובר ליום 17.7.12, אינם מופיעים עוד בדו"ח ביום העוקב, קרי – הם תוקנו. עולה מהמקובץ, כי ליקויים ממשיים שאכן היו תחילה בעבודות הסימון והצבע, תוקנו על-ידי אלקיים, על חשבונה, לפי דרישה.

44. אשר לטענת טל-אד בדבר ביצוע הסימונים באמצעות טרקטורון ולא באמצעות משאית, הרי שמעבר לאמור לעיל לעניין תיקון הסימונים על-ידי אלקיים, לא הוכחה התנהלות לקויה מצד אלקיים בנקודה ספציפית זו, וזאת נוכח עדותו של המפקח חכרוש לפיה אין פסול מקצועי בשימוש באמצעי מעין זה כשלעצמו (עמ' 17, ש' 16-21).

התשלום לאלקיים:

45. כפי שכבר צוין, למעשה שני הצדדים בענייננו ביקשו לסיים את ההתקשרות ביניהם טרם השלמת העבודות; אלקיים במכתבה מיום 30.07.2012 הודיעה על רצונה לעזוב את האתר, וטל-אד במכתב משלה מאותו יום הודיעה על ביטולו. בנסיבות אלה, מוקד המחלוקת הכספית הוא בדרישת אלקיים לקבלת תשלום עבור עבודות שביצעה בפועל עובר לביטול ההסכם ובתקופת הביניים עד לכניסת הקבלן החלופי לאתר, ומנגד טענות טל-אד בדבר נזקים שהוסבו לה עקב התנהלות אלקיים, אותם מבקשת היא לקזז מתביעת אלקיים ואף תובעת עצמאית בגינם.

46. בטרם דיון בחשבונות אלקיים לגופם, ובטענות טל-אד בדבר נזקיה, אציין, כי בסיכומיה טוענת טל-אד שאלקיים לא זכאית כלל לתשלום כלשהו בגין אותן עבודות שביצעה בפועל בתקופת ההסכם ובטרם ביטולו, וזאת נוכח הפרותיה את ההסכם והליקויים בעבודתה (לגביהם דנתי לעיל). אין בידי לקבל טענה זו. בהיבט המשפטי, עם ביטול ההסכם (מכל סיבה שהיא), חלה חובת השבה הדדית על הצדדים. בסיטואציה של ביטול הסכם לביצוע עבודה בשלב שלאחר תחילת העבודה אך בטרם הגיעה היא לכלל סיום, כפי שהדבר הוא בענייננו, ביטויה המעשי של ההשבה הוא באיתור ההפרש, ככל שקיים, בין שווי העבודות שבוצעו בפועל ע"י הקבלן עובר לביטול, לבין התמורה ששולמה לו עד אותו מועד (ובכפוף לטענות קיזוז בגין נזקים). מבחינת הראיות שהוצגו בענייננו, לא הוכחה הטענה המשתמעת מגישת טל-אד, לפיה העבודות שביצעה אלקיים עובר לביטול ההסכם, אינן נושאות ערך כלשהו, וזאת מהטעמים שלהלן.

ראשית, הטענה נטענה באופן כוללני ביותר מבלי שטל -אד בטענותיה הצביעה על רכיבים ספציפיים מתוך חשבונות אלקיים, אשר בוצעו באופן לקוי שאינו מזכה בערך כלשהו. אין חולק כי בטרם בוטל ההסכם, ביצעה אלקיים עבודות רבות שנדרשו לצורך ביצוע עבודות התשתית באתר על-ידי טל-אד. כפי שפורט לעיל, טענות טל-אד בדבר הפרות וליקויים בעבודת אלקיים, התקבלו בחלקן בלבד. בנסיבות אלה, לא ניתן לקבל את טענת טל-אד במתכונת הגורפת בה נטענה, מבלי שהונחה תשתית מספקת ביחס לרכיבים הספציפיים של עבודת אלקיים, אותם ביצעה במסגרת ההתקשרות בין הצדדים.

שנית, ובהמשך לאמור לעיל, אין חולק כי התשלום מצד המזמינה ממנו נגזר התשלום לטל-אד, כלל בין היתר גם רכיב של הסדרי התנועה שבוצעו (ע"י אלקיים), וזאת כעולה מעדות מהנדס המועצה בעניין זה (עמ' 30, ש' 6-23). טל-אד לא הצביעה על הפחתות כלשהן בעניין זה שבוצעו בהתחשבנות כלפיה (למעט טענותיה על קיזוז קנסות, שידונו להלן), דבר המקרין אף על טענותיה אל מול אלקיים בהקשר זה.

47. כעת נפנה לדון ברכיבי תביעת הכספית של אלקיים לגופה, על-פי החשבונות שהגישה לטל-אד.

48. אלקיים הגישה ארבעה חשבונות זמניים; חשבון מס' 1 מיום 31.05.2012 עבור חודש מאי- על סך 17,672 ₪ (צורף כנספח 7 לתצהירי אלקיים); חשבון מס' 2 מיום 05.07.2012 עבור חודש יוני על סך 81,900 ₪ (נספח 18 לתצהירי אלקיים); חשבון מס' 3 מיום 01.08.2012 עבור יולי על סך 111,570 ₪ (נספח 35 לתצהירי אלקיים); וחשבון נוסף (שאף הוא נושא כותרת חשבון מס' 3, אך הצדדים התייחסו אליו כחשבון מס' 4 וכך אתייחס אליו אף אני), מיום 13.08.2012 עבור חודש אוגוסט, על סך 9,869 ₪ (נספח 40 לתצהירי אלקיים).

49. מתוך החשבונות הנ"ל, שילמה טל-אד לאלקיים סך של 15,818 ₪ בגין חשבון מס' 1, וסך של 61,295 ₪ בגין חשבון מס' 2, ובסה"כ - 77,113 ₪.

50. אשר לחשבון מס' 1; כאמור לעיל, חשבון זה הוגש על סך של 17,672 ₪, ומתוכו שילמה טל-אד לאלקיים סך של 15,818 ₪. טל-אד טוענת כי בחשבון שהגישה אלקיים היה רכיב של תשלום בגין עגלות חץ שלא אושר, מאחר והוא נכלל בסכום הגלובלי שעליו הוסכם בהסכם ההבהרות, טענה בה כופרת אלקיים. אינני רואה צורך להעמיק בכך, שכן עיון בחשבון כפי שאושר לאלקיים (נספח 8 לתצהיר אלקיים) מעלה, כי אושר לתשלום סך של 13,455 ₪ (כולל מע"מ). בפועל, כזכור, שולם לה סך של 15,818 ₪. יוצא, אפוא, כי לאלקיים שולם סכום גבוה מזה שאושר, מבלי שניתן כל הסבר לעניין זה, כך "שבשורה התחתונה" אין מקום לתשלום נוסף.

51. אשר לחשבון מס' 2; החשבון הוגש על סך 81,900 ₪ (כולל מע"מ), אולם בפועל שולם סך 61,295 ₪. לטענת טל-אד, בחשבון זה כפי שהוגש, נכלל חיוב כפל בנוגע לרכיב שנכלל כבר בחשבון מס' 1. בעניין זה מקובלת עלי טענת טל-אד. עיון בחשבון חלקי 1 מעלה כי הוא כולל דרישת תשלום בגין צביעת קווי הפרדה עבור 6,250 מ"א (נספח 7 לתצהיר בנימין), וכי טל-אד אישרה לתשלום 5,950 מ"א (נספח 8 לתצהיר בנימין). בחשבון 2 נדרש תשלום בגין 5950 מ"א מחשבון 1, וכן חיוב נוסף בגין 6300 מ"א. עולה, אפוא, כי התשלום עבור 5,950 מ"א נדרש פעמיים. משכך, יש להפחית מחשבון מס' 2 סך של 8,628 ₪ (לא כולל מע"מ) ששולמו במסגרת חשבון מס' 1.

52. טל-אד טוענת בנוסף, כי לפי הרישום ביומן עבודה מיום 05.06.12, אישר הפיקוח צביעת שוליים של 6200 מ"א, בעוד שבחשבון אלקיים נדרש תשלום עבור 6300 מ"א. עיון ביומני עבודה של אלקיים מיום 28.05.2012 ומיום 05.06.2012 אכן מעלה כי בגין סקיצה 2 ביצעה אלקיים צביעה של 6,200 מ"א ולא 6,300 מ"א, ולכן יש להפחית בהתאמה מחשבון 2 145 ₪.

53. סה"כ יש להפחית מחשבון מס' 2 סך של 8,773 ₪, ולהעמידו על סך 61,830 ₪ (ללא מע"מ), בתוספת מע"מ - סך 71,722 ₪. עבור חשבון זה שילמה טל-אד סך 61,295 ₪ (כולל מע"מ), כך שהיתרה לתשלום היא בסך 10,427 ₪ (כולל מע"מ).

54. אשר לחשבונות 3 ו-4; ביחס לחשבונות אלה לא הועלו טענות קונקרטיות בדבר חיובים לקויים, אלא כאמור רק טענה כוללנית מצד טל-אד על כך שאין אלקיים זכאית לתשלום כלשהו בשל כך שעבודתה היתה לקויה, טענה שנדחתה לעיל.

55. סיכומם של דברים עד כה; בגין עבודה שביצעה עובר למועד ביטול ההסכם, זכאית אלקיים לתשלומים הבאים: סך 10,427 ₪ בגין חשבון מס' 2, משוערך להיום (הצמדה וריבית כדין) – 11,392 ₪; סך 111,570₪ בגין חשבון 3, משוערך להיום – 122,145 ₪. סך 9,869 ₪ בגין חשבון 4, משוערך להיום – 10,800 ₪. סה"כ התשלום המגיע לאלקיים לפי החשבונות עבור עבודה שביצעה בטרם בוטל ההסכם – 144,337 ₪.

טענות טל-אד בדבר נזקים שנגרמו לה:

56. מכאן נפנה לבחינת טענות טל-אד בדבר הנזקים שנגרמו לה עקב התנהלות אלקיים, אותם מבקשת היא לקזז מתביעתה של אלקיים כלפיה.

קנסות:

57. בבקשה למתן רשות להתגונן שהוגשה על-ידי טל-אד בתחילת ההליך, טענה היא כי עקב עבודתה הלקויה של אלקיים הוטלו עליה קנסות מטעם המזמינה/הקבלן הראשי, בסך של 557,500 ₪. על טענה זו חזרה היא בכתב התביעה שהגישה, תוך שטענה בנוסף כי נכון למועד הגשת התביעה קוזזו לה בפועל קנסות בסכום של 150,000 ₪. טענות אלה התבררו כבלתי נכונות, לאחר שבשלב מתקדם של ההליך וערב שמיעת ההוכחות, הגישה טל-אד בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך של הפחתת סכום הקנסות לסך של 100,000 ₪ בלבד, מתוכם, לטענתה, 10,000 ₪ קוזזו מהחשבון ע"י המזמינה. לצד זאת, ביקשה היא לתקן את כתב תביעתה באופן שסכום נוסף בגין קנסות, בסך 90,490 ₪, שולם באמצעות ביצוע עבודה על-ידה. בהחלטתי מיום 25.09.2016, לא התרתי תיקון התביעה ביחס לרכיב האחרון, וזאת נוכח השלב המאוחר מאוד בו הועלתה הטענה לראשונה וללא הצדק של ממש, ובשים לב להשפעה הדיוניות אשר צפויה היתה מקבלת התיקון בשלב כה מאוחר של ההליך.

58. נותרנו, אפוא, עם טענת קיזוז בגין קנסות, בסך 10,000 ₪.

59. לעניין זה הוצג מכתב המפקח חכרוש מיום 16.07.2012 (נספח י"א לתצהיר איציק), ובו הודעה לקבלן הראשי, על קיזוז סך 10,000 ₪ מהתשלום מהמזמינה, בגין עבודה תוך חסימת נתיב, ללא תרשים או עגלת חץ. כן הוצג חשבון חלקי מס' 2 מיום 01.07.12 של הקבלן הראשי המופנה למזמינה (נספח י"א 1 לתצהיר איציק), על גבו צוין בכתב יד קיזוז בסך 10,000 ₪ בגין עבודה ללא צוות אבטחה. האמור בחשבון משתלב עם עדותו של מהנדס המועצה, פרסמן, אשר העיד כי פעמים רבות הכוונת התנועה בפרויקט נעשתה ללא מכוונים מוסמכים (עמ' 25, ש' 8-9).

60. לטענת אלקיים, הקיזוז אינו קשור לעבודות שבוצעו על ידה וכי לא הוכח קיזוז בפועל מהתשלום ששולם לטל-אד ע"י קבלן הראשי.

61. טענות אלה של אלקיים אינני רואה לקבל.

62. אשר לזיקה בין הפחתת התשלום לעבודות שביצעה אלקיים, הדברים נלמדים הן מתוך הרישום במסמכים שצוינו לעיל, הכוללים התייחסות לליקויים שבתחום אחריותה של אלקיים, והן מעדותו של המפקח חכרוש. חכרוש ציין בעדותו, כי רישום הקיזוז בכתב-יד על גבי המסמך שצוין לעיל (נספח י"א 1 לתצהיר איציק), נעשה על-ידו (עמ' 16 לפרוטו' מיום 6.10.16, ש' 26-22). כן אישר הוא בעדותו כי הקיזוז הנ"ל נעשה בגין ליקויי בטיחות באתר (שם, ש' 22-26), דהיינו – בתחום אחריותה של אלקיים. התובעת טוענת כי המסמך המדובר אינו קביל ומהווה עדות שמועה מאחר שמדובר בחשבון של הקבלן הראשי שלא העיד בהליך. טענה זו אין לקבל, שכן הרישום לגבי הקיזוז, הוא הרישום העומד במוקד העניין, נעשה כאמור על-ידי חכרוש, שהעיד על כך בעדותו. זאת ועוד, מהנדס המועצה (המזמינה) העיד אף הוא כי הוא מזהה את המסמך האמור וכי הרישום עליו משקף קנס שהוטל מטעם המזמינה (עמ' 25, ש' 26-30).

63. אלקיים טוענת בנוסף, כי אף אם הוטל קנס על הקבלן הראשי מטעם המזמינה, על דרך של הפחתת סך 10,000 ₪ מהתמורה ששולמה לו, אין בכך להוכיח כי אותו סכום קוזז על-ידי הקבלן הראשי מהתשלומים לטל-אד. לעניין זה מציינת אלקיים, כי לא הוגשו מסמכים כלשהם המעידים על ההתחשבנות הכספית בין טל-אד לקבלן הראשי ועל קנסות/הפחתות שבוצעו במסגרתה. אכן, טל-אד לא הציגה מסמכים המעידים על כך שהקנס האמור הופחת מחשבון שהגישה לקבלן הראשי. אולם סבורני כי אין בכך כדי להכריע בענייננו. זאת, נוכח עדותו של איציק בעניין זה, אשר הסביר כי ההתחשבנות בין טל-אד לקבלן הראשי נעשתה על בסיס החשבונות של האחרון שהוגשו למזמינה ואושרו על-ידה, ולאחר הפחתת הרווח לקבלן הראשי (עמ' 53, ש' 20-22).

לנוכח ההסבר הקונקרטי שניתן בעניין זה, וכאשר עולה בבירור מהראיות כי המזמינה אכן קיזזה מהתשלום המאושר לקבלן הראשי, ומשקשה להלום כסבירה את האפשרות כי קיזוז זה לא גולגל לקבלן-המשנה האחראי בפועל לביצוען של אותן עבודות, אני מוצאת את עדות איציק בדבר הפחתת התשלום לטל-אד, כהגיונית ומסתברת ביותר, ורואה לקבלה.

64. אשר על כן, יש מחשבונותיה של אלקיים יש לקזז סך של 10,000 ₪, משוערך להיום – 10,948 ₪.

התקשרות עם קבלן חלופי:

65. בכתב התביעה טענה טל-אד כי היא נאלצה לשכור שירותיו של קבלן חלופי, ח.מ. נתיבי השנהב, אשר ביצע תיקונים לעבודות אלקיים בעלות של 100,000 ₪. בבקשה לתיקון כתב התביעה, ביקשה טל-אד להפחית את הסכום התיקונים שביצע הקבלן החלופי לסך 88,621 ₪, בקשה שהתקבלה.

66. טל-אד צירפה את החשבון שהוגש לה על-ידי הקבלן החלופי (נספח י"ב לתצהיר איציק). בנוסף, צירפה היא שתי חשבוניות שהתקבלו מהקבלן החלופי; האחת מיום 08.08.2012 על סך 50,000 ₪ כולל מע"מ, בגין "עבודה על חשבון עבודות בית רימון", ללא פירוט סוג ומהות העבודות (נספח י"ב 1 לתצהיר איציק). השנייה מיום 11.10.2012 על סך 50,000 ₪ כולל מע"מ, בגין חשבון חלקי מס' 2 +עבודות שונות, מבלי שפורטו אותן עבודות.

67. לטענת טל-אד, חלק מהעבודות שביצע הקבלן החלופי הן בגין תיקונים שנדרשו בעבודות אלקיים. אלה כוללים לטענתה: קו ניתוב ברוחב 15 ס"מ בעלות של 11,952 ₪; קו ניתוב כפול ברוחב 10 ס"מ בעלות של 7,925 ₪; צוות אבטחה לתיקון הליקויים בעלות של 15,500 ₪; שעות עבודה נוספות לצוות אבטחה בעלות של 3,020 ₪; צוות פירוק והתקנת שילוט כולל צוות אבטחה וכל אמצעי הבטיחות הדרושים לצורך עבודת פירוק השלטים של אלקיים, בעלות של 4,500 ₪; עבודת קרצוף (מחיקת סימונים של אלקיים), בעלות של 13,500 ₪; הובלת מעקה לאתר ופינוי מעקה קיים בתוך האתר בעלות של 20,000 ₪. סה"כ עבודות בעלות של 76,397 ₪ ובתוספת מע"מ סך 88,621 ₪.

68. מלכתחילה הוגש מטעמה של טל-אד תצהיר של הקבלן החלופי, אולם הוא לא התייצב לדיון ההוכחות לאחר שנטען לנסיבות רפואיות, ותצהירו הוצא מהתיק. טענות טל-אד בדבר התשלומים ששולמו לקבלן החלופי כנגד עבודות תיקון שביצע לעבודות אלקיים, מתבססות לפיכך בעיקרן על החשבוניות שצורפו. אולם בחשבוניות עצמן אין כל פירוט בנוגע למהות העבודות עבורן שולמו התשלומים, ולא ניתן ללמוד מהן דבר בעניין זה. נזכיר כי גם לשיטת טל-אד עצמה, לא כל התשלום לקבלן החלופי היה בגין תיקון ליקויים, דהיינו – נדרש פילוח בין התשלומים הקשורים לתיקונים לכאלה שלא. מכאן, שאין בידי לקבל באופן גורף את טענות טל-אד בדבר הקשר בין התשלום לקבלן החלופי לבין תיקוני ליקויים, בהיעדר ראיות מספיקות לקבוע זאת. עם זאת, טענות טל-אד נתמכות חלקית, ביחס לחלק מהסכום המדובר, בראיות נוספות שהוצגו, כמפורט להלן.

מעדות מהנדס המועצה עולה, כי הקבלן החלופי אכן נדרש בין היתר לתקן ליקויים שמקורם בעבודת אלקיים. וכך העיד לעניין זה:

"ש. מה עשה קבלן המשנה נתיבי השנהב בשטח?

ת. הוא עשה עבודות הבטיחות, סילקו את המעקות שלא לפי התוכנית, אני לא יכול להיות שהם לא תקניים, אבל לא מתאימים לתוכנית. תוקנו סימני צבע ותמרורים ואז קיבלו אישור להמשיך" (עמ' 27, ש1-4).

התשובה שלעיל תומכת בעדותו של איציק, לפיה התובעת פינתה את המעקות הזמניים שהציבה באופן חלקי בלבד והיתר פונו על ידי הקבלן החלופי (סעיף 10.3).

מתוך עיון בחשבון שהגיש הקבלן החלופי לטל-אד, ניתן ללמוד כי חלק מהחיובים המפורטים בו נוגעים ספציפית לתיקונים הקשורים לעבודתה של אלקיים, באופן המתקשר הגיונית אף לעדויות שצוינו לעיל. כך, סעיף 51.035.281 לחשבון נסב על תשלום בגין "צוות פירוק והתקנת שילוט, כולל צוות אבטחה וכל אמצעי הבטיחות הדרושים לצורך העבודה - פירוק שלטים (אלקיים)", בסך 4,500 ₪. סעיף 51.35.0161 לחשבון עניינו תשלום בגין "הובלת מעקה לאתר ופינוי מעקה קיים בתוך האתר – תשלום חד פעמי", בסך 20,000 ₪. ביחס לחיובים ספציפיים אלה, ניתן לקשור ראייתית במידה מספקת בין התשלום לקבלן הראשי לבין הצורך בתיקון עבודת אלקיים, ולפיכך אני רואה לקבל את טענות טל-אד בדבר קיזוז סכומים אלה. ביחס ליתר רכיבי חשבון הקבלן החלופי, אין ראיות מספיקות לקשור ביניהם לבין עבודת אלקיים.

התוצאה היא שיש לקזז מהתשלום לאלקיים סך של 24,500 ₪ ובצירוף מע"מ – 28,420 ₪, משוערך להיום - 31,107 ש"ח.

נזק בגין השבתת כלים ואובדן ימי עבודה:

69. אין חולק כי ביום 10.07.12 הודיע המפקח חכרוש על הפסקת העבודה באתר, וזאת כתוצאה ממחדלי בטיחות. לטענת טל-אד, הפסקת העבודה נמשכה 22 ימים וכתוצאה ממנה נגרמו לה נזקים בגין אובדן הכנסה ובגין השבתת כלים, המוערכים על-ידה בסך של 193,842 ₪, לפי חוות-דעת של רואה-החשבון שלה, רו"ח יוסי בן דוד.

70. אלקיים טוענת כי לא הוכח שהעבודות הופסקו בשל מחדלים שלה, להבדיל מעקב דרדרת אבנים אשר לפי טענתה לא קשורה אליה אלא נגרמה בעטיה של טל-אד. עוד טוענת אלקיים כי לא הוכחה הטענה לאובדן הכנסה, שכן גם אם העבודה הופסקה למשך 22 ימים היא חודשה לאחר מכן והתקבל תשלום בגין כך. אף לא הוכח לטענתה כי טל-אד הייתה חייבת להשאיר את הכלים באתר ללא מעש חלף שימוש בהם באתר עבודה אחר. בנוסף טוענת אלקיים כי מחירון דקל אינו רלבנטי לטענה בדבר אבדן הכנסה.

71. בנוגע לעילה להפסקת העבודות, סבורני כי הוכח בהטיית מאזן ההסתברויות, כי הדבר היה קשור לפעילותה של אלקיים. ממכתב חכרוש מיום 10.07.2012 עולה, כי השגות המזמינה אשר היוו עילה להפסקת העבודות, נגעו לנושא המעקות (שאין חולק שהיו באחריות אלקיים) וכן לאי-הקמת גדר רשת כפי שנדרש בתוכניות. הדברים אף נתמכים בעדויות הגורמים המקצועיים הקשורים לפרויקט מטעם הקבלן הראשי/המזמינה, כפי שנשמעו לפני. כך, המפקח חכרוש העיד כי: "בפרויקט הזה, לפי זכרוני היו דברים שחוזרים על עצמם כמו הכוונת תנועה ללא צוות אבטחה, דרדור אבנים משטח החציבה לכיוון נתיב הנסיעה, דבר נוסף שעלה בדיון שסוג המעקה שהוצב הוא לא לפי תוכנית ואני מבין שעל זה יש מחלוקת ומבחינתי זו הייתה בעיה" (עמ' 22, ש' 25-28, ההדגשה הוספה). מהנדס המועצה העיד כי הרקע להפסקת העבודות היה - "כי הייתה צריכה להיות מורכבת גדר בגובה 1.20 מ' ואלו הסכנות ובגלל עצרנו את העבודות" (כך במקור) (עמ' 33, ש' 7). לטענת אלקיים, גדר הרשת לא הוקמה מאחר שטל-אד הודיעה כי אין בכך צורך (עדות בוקריס, עמ' 23, ש' 19), תוך שנטען כי מדובר בסיכום בעל-פה (עמ' 23, ש' 17-20). אולם עיון בראיות מעלה כי ביום 9.7.12 פנה איציק בכתב לאלקיים, וביקש הצבת גדר בגובה 1.2 מ' מעל המעקה עפ"י דרישות התוכנית (נספח ח'1 לתצהיר איציק ונספח 19 לתצהיר בנימין). לא הוצג כל מענה מטעמה של אלקיים לדרישה ברורה זו, שהינה כאמור תואמת לתוכנית. הטענה בדבר וויתור על הדרישה הועלתה בעלמא וללא תמיכה ראייתית של ממש, ואין בידי לקבלה. עולה מהאמור, כי העילה להפסקת העבודות באתר מטעם המזמינה, נגעה לליקויי ביצוע בתחומים שהיו באחריותה של אלקיים.

72. טל-אד טוענת כי הפסקת העבודה הייתה למשך 22 ימים החל מיום 10.07.12 ועד לכניסת הקבלן החלופי, טענה שלא הופרכה והיא אף נלמדת מהראיות והעדויות. עם זאת, לא עלה בידי טל-אד להוכיח את טענותיה בדבר הנזקים שנגרמו לה בשל השבתת כלי העבודה שלה לאותה תקופה, לא כל שכן את שיעורם. כידוע, על הטוען לנזק שנגרם לו, הנטל להוכיח את התקיימות הנזק כמו-גם את שיעורו. בהיעדר הוכחה מספקת לנזק ולשיעורו, ואף אם היתה הפרה של התחייבות חוזית, תביעת התובע תיכשל (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800, 808-809 (1981); רע"א 10124/17 אשקר נ' סלימאן (פורסם במאגרים) (2018)). בענייננו, לא עלה בידיה של טל-אד להרים את הנטל בעניין זה.

ראשית, חוות-הדעת מטעם טל-אד בעניין הנזק שנגרם עקב השבתת הכלים מעבודה, מבוססת על מחירון "דקל" לשעת עבודה של הכלים שלטענת טל-אד היו מעורבים בפרויקט. אף אם נניח כי הסתמכות על מחירון "דקל" בהקשר זה היא אפשרית, הרי שאין היא יכולה להוות נתון בלעדי בגדר נקודת מוצא ונקודת סיום כאחד. זאת, משאין בחוות-הדעת התייחסות לחסכון בהוצאות עקב השבתת הכלים, ובכלל זה – עלות מפעיל, עלות דלק, עלות פחת ותיקונים, וכיוצ"ב. בחווה"ד נעשתה הפחתה בלתי ברורה של 10% אולם אין זה ברור על בסיס איזה נתונים ומה היא מגלמת. בהיעדר נתונים בסיסיים בעניין זה בחווה"ד, הרי שהיא חסרה מיסודה ואיננה נותנת תמונת נזק שלמה ומהימנה, שניתן להסתמך עליה לקביעת ממצא של ממש. השוו לעניין זה, לדוגמא, פסק-הדין בת.א. 897/04 (מחוזי-חיפה) ס. נופי ובניו בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים) (2008), בו נדונה טענה דומה בדבר נזק עקב השבתה של כלי עבודה, כדלקמן:

"התובעת טוענת שיש לחשב את בטלת הכלים לפי מחירון דקל המעריך עלות ציוד לשעת עבודה ...

כמובן שפיצוי עבור בטלה של כלים אינו זהה למחיר שעשוי לקבל הקבלן עבור עבודת הכלים במקום אחר. כאשר הכלי עובד, יש לו הוצאות, דלק, שעות מנוע, ומפעיל. הוצאות אלו אינן קיימות כאשר הכלי עומד במקומו ולא פועל, והקבלן אינו נושא בהן. ואכן התובעת נכונה ("לכל היותר") להפחית את מחיר הדלק. היא לא הסבירה מדוע אין להפחית את עלות שעת מנוע ומפעיל" (ההדגשה הוספה)

לאור נקודת מוצא זו, קבע בית המשפט המחוזי כי יש להעמיד את שיעור הנזק בגין השבתת כלים על שיעור נמוך בהרבה ממחירון "דקל", ובאותו מקרה – על 17% בלבד ממנו (על יסוד ראיות שהובאו שם). בענייננו, לא הובאו נתונים כלשהם שיכולים לשמש בסיס מושכל דיו לקביעת שיעור ההפסד, אלא כאמור טל-אד טוענת באופן גורף להפסד לפי מחירון דקל עצמו, דבר שאותו לא ניתן לקבל כפי שהוסבר.

שנית, ובנוסף לאמור לעיל, חוות הדעת שהוגשה מטעם טל-אד הינה כוללנית וחסרה פרטים רלבנטיים. כך, לא הוצגו ראיות באשר לסוגי הכלים שהיו בשטח מבחינת חלוקת זמני עבודה - ימים ושעות. מחקירתו של רוה"ח עולה כי הוא בדק באופן כללי מהם הכלים שהיו קשורים לפרויקט, ולא בדק פרטנית לפי ימים איזה כלים היו, ובלשונו: "...בדקתי את הכלים שהיו באתר ולא בדקתי יום ספציפי אלו כלים היו" (עמ' 51, ש' 28-29). מחקירתו אף נלמד לראשונה, כי לאחר הפסקת העבודה הכלים הוצאו על-ידי טל-אד מהשטח ( עמ' 52, ש' 1-2). בסיכומיה טוענת טל-אד כי הכלים הוצאו מחשש לביזה ולא הופנו לעבודה חלופית, אולם טענה זו הועלתה לראשונה בסיכומים ולא הונח לה בסיס ראייתי מספק.

שלישית, הטענה בדבר אובדן ימי עבודה ועלותם, אף היא לא בוססה בראיות של ממש. הנושא מוזכר בחוות-הדעת באופן לאקוני מבלי לכמת רכיב זה בנזק הכולל הנטען ומבלי להתייחס לתשתית נתונים בסיסית והכרחית לעניין זה (מספר העובדים, שעות עבודה וכו'). אף הטענה לנזק בהקשר זה, לא הוכחה אפוא כלל ועיקר.

סוף דבר:

73. סיכומם של דברים; התשלום בגין עבודת שביצעה אלקיים עומד על סך 144,337 ₪, כאשר מסכום זה יש להפחית סך של 10,948 ₪ (קנס שהוטל מטעם המזמינה) וסך של 31,107 ₪ (עלות תיקונים ע"י קבלן חלופי).

74. סה"כ התשלום לאלקיים, לאחר ההפחתות שלעיל, עומד על סך 102,282 ₪.

75. התביעה מתקבלת, אפוא, חלקית, תוך שאני מחייבת את טל-אד לשלם לאלקיים סך 102,282 ₪. כן תישא טל-אד בהוצאות אלקיים בסך 15,000 ₪. את סכום ההוצאות קבעתי על הצד הנמוך, ביחס להיקף ההתדיינות, וזאת בשים לב להתנהלות הדיוניות והאיחור הניכר בהגשת סיכומי אלקיים.

76. הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים

ניתן היום, י"ט טבת תשע"ט, 27 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.