לפניי תביעה לקבלת פיצויים בגין נזקים שנגרמו לדירת התובעים עקב חדירת מים מדירת הנתבעים אל דירת התובעים.

רקע וטענות הצדדים

1. התביעה הוגשה תחילה כנגד הנתבעים 1 ו- 2, שהינם בעליה של הדירה שבקומה העליונה מעל דירת התובעים.
2. שתי הדירות ממוקמות בבניין שהוקם על ידי הנתבעת 3 (להלן: גב-ים), כשהתובעים רכשו את דירתם בשנת 1996, ומועד האכלוס היה ביום 26.5.1998.
3. בטרם צורפה חברת גב ים כנתבעת בהליכים דנא, מונה מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס אסא זהר (להלן: המומחה), אשר התבקש להתייחס לליקויים בדירת התובעים, לאפשרויות תיקון הליקויים, עלויות התיקונים, וכן למקור וסיבת חדירת המים לדירת התובעים ושמא הסיבה נעוצה בליקוי בנייה מקורי/מובנה או בסיבה אחרת התלויה בנתבעים ובמצב תחזוקת דירתם.
4. להשלמת התמונה אציין, כי בשנת 2005, ובעקבות ליקויי בנייה שנתגלו בדירת התובעים, נתבעה חברת גב ים בתביעה לפיצוי התובעים בגין הליקויים (להלן: התביעה הראשונה), וביום 20.1.2008 ניתן פסק דין, לפיו נתקבלה התביעה הראשונה באופן חלקי.
5. ביום 28.5.2014 נתקבלה חוות דעתו של המומחה, אשר קבע את הממצאים הבאים:

פרק א': תקרת חדר השינה הדרומי

• בתקרת חדר הורים / חדר השינה הדרומי (להלן: החדר ו/או חדר השינה) בסמוך לפינה הדרומית מזרחית אותר קטע שניזוק מרטיבות רבה עם נזקים ברורים לטיח ולצבע, כאשר נמדדה רטיבות בשיעור 30%-40%. מדד זה, בהינתן העובדה כי מדידת שיעור הרטיבות נעשתה לאחר תקופה ארוכה ללא גשמים, מלמד על קיומו של מקור רטיבות בנקודה זו.
• מעל הנקודה הנ"ל מצוי פתח הניקוז של המרפסת הפתוחה הדרומית של דירת הנתבעים 1 ו-2 (להלן: הנתבעים).
• מכאן, המומחה הסיק כי קיים כשל איטום באזור פתח הניקוז. הכשל הקיים מקורו במערכת האיטום המצויה מעל יציקת הבטון ומתחת לחול, או בהתחברות אביזרי פתח הניקוז לצינור הדולחין.
• המומחה הציע לפרק את הריצוף במחצית המזרחית של המרפסת הדרומית ולפנות את האריחים, הטיט וחול הריצוף עד לחשיפת שכבת האיטום, לחדש את שכבת האיטום ולהחליף את כל אביזרי פתח הניקוז באביזרים חדשים אותם יש לחבר בחיבור אטום הרמטית לפתח צינור הניקוז, ואז לבצע בדיקת הצפה ושוב לבדוק את דרגת הרטיבות. אם יתברר כי דיין חודרת רטיבות, סימן שמקור הבעיה בצינור הניקוז עצמו. אז במקרה זה יש לחשוף ולהחליף את צינור הניקוז כולו – הקטע שבתחומי המרפסת עד הברך לכיוון מטה ולחדש איטום ובדיקת הצפה נוספת.
• לאחר קבלת תוצאות תקינות של בדיקת ההצפה, יש למלא בחול תשתית חדש ולרצף בקרמיקה ע"ג שכבבת טיט. לאחר השלמת הריצוף ועבודות הגמר יש לבצע בדיקת הצפה נוספת על הרצפה הגמורה.
• נוכח העובדה כי מדובר בשטח שבבעלות הנתבעים, הרי שעבודות אלו אמורות להתבצע על ידי הנתבעים. אם כי, המומחה הוסיף וציין כי "על פניו מדובר בליקוי שנובע מעבודה לקויה בבניית הבניין המקורי ולא כתוצאה של פעולה או מחדל של הנתבעים".

פרק ב': חדירת הרטיבות והתפרקות תקרת הגבס בשני מוקדים במרפסת התובעים ובחצר:

• בשני המוקדים בוצעה סגירה של פתחים בתקרה ע"י מילוי וריצוף בקרמיקה. בצד התחתון בוצעה סגירה ע"י לוחות שחוברו בהיקף הפתח וצביעה. חיבורים אלה מתפרקים נכון למועד עריכת חוות הדעת.
• בשני המוקדים קיימת חדירת רטיבות באזור הסגירה אשר גורמת לנזקים; התפוררות, החלשת קו התפר ושקיעה והישמטות של הלוחות.
• שיטת הביצוע של המילוי הינה לקויה ואינה משתלבת עם התקרה הקיימת לא בדירת הנתבעים שם קיימת בליטה של 20 ס"מ ברצפה באזור המילוי, ולא בדירת התובעים שם הסגירה אינה משתלבת מבחינת החומרים מהם עשויה.
• לתיקון הליקוי המומחה הציע לפרק את המילוי ולבצע בשיטה המקובלת ע"י טפסות, קוצים ויציקת בטון וברזל זיון. לאחר מכן יש לבצע טיח וצבע בצד התחתון (דירת התובעים) ואיטום בצד העליון ולהשלים ריצוף במישור המרפסת של דירת הנתבעים.
• המומחה הוסיף וקבע כי ניתן לבצע את התיקון בשיטה חלופית, ובלבד שלא יישנו הרטיבות ו/או הנזקים עובר לחורף 2016, שאם לא כן תיגרם ירידת ערך כמפורט בחוות הדעת.
• המומחה קבע כי עבודות אלו יבוצעו על ידי הנתבעים, ללא כל הסתייגות.

1. הנתבעים כפרו בנזקים הנטענים וכפרו באחריותם הנטענת. אך למען הזהירות, ובעקבות ממצאי חוות דעתו של המומחה, שלחו הנתבעים הודעת צד ג' כנגד גב-ים וטענו, כי היה ותיקבע חובתם לפיצוי התובעים, אזי יהא על גב ים לשפותם בגין כל סכום שיחויבו בו כלפי התובעים.
2. בשלב מאוחר יותר, תוקן כתב התביעה על ידי צירופה של גב ים כנתבעת נוספת בתיק. התיקון כאמור נעשה ביום 1.9.2014.
3. גב ים טענה כי דין ההודעה והתביעה כנגדה להידחות על הסף, הן מחמת קיומו של מעשה בית דין והן מחמת התיישנות עילת התביעה. עוד טענה גב ים, כי הליקוי שגרם לרטיבות מקורו ברשלנות הנתבעים שלא דאגו לתחזוקת הנקז במרפסת.
4. התובעים טענו, כי מעיון בתביעה הראשונה ובכלל חוות הדעת ההנדסיות שניתנו במסגרת ההליך שם ובפסק הדין, ניתן לראות כי ליקויי הרטיבות בתקרת חדר השינה לא באו בקהלם של הליקויים, לא אלה שנתבעו ולא אלה שנקבעו במסגרת אותו הליך.
5. יתרה מכך, הגם שהרטיבות בתקרת החדר הופיעה והייתה ידועה, הן לתובעים והן לגב ים, עוד משנת 2000, הרי שבמועדים הרלבנטיים לתביעה הראשונה ואף עובר לכך, גב ים ביצעה מספר פעולות לתיקון כתם הרטיבות שהתגלה, וביום 6.1.2006 גב ים הודיעה לתובעים כי: "נכון להיום לאחר הגשמים, אין סימני רטיבות. במידה ויתגלו בעתיד סימני רטיבות, סולל בונה תטפל ...". לטענת התובעים, מכתב זה נתן מענה לבעייתיות העלולה להתעורר בעתיד סביב שאלת ההתיישנות וההבחנה בין מועד התגבשות מלוא היקף נזקי הרטיבות לבין מועד גילוי הנזק המקים עילת תביעה.
6. עוד טענו התובעים, כי בשנת 2009 הכתם הפך לכתם משמעותי ונזקי הרטיבות בתקרת חדר השינה הפכו למשמעותיים. בנסיבות, ולאור המכתב שמיום 6.1.2006, תביעתם לא התיישנה.
7. באשר לקיומו של מעשה בית דין, התובעים טענו כי בנסיבות המפורטות לעיל, ובהעדר כל התייחסות בפסק הדין למכתב החברה שמיום 6.1.2006, ובהעדר כל הסתייגות מהאמור במכתב זה, לא ייתכן חולק כי לא התקיים מעשה בית דין.
8. במהלך ניהול ההליכים דנן, ולנוכח העדר שיתוף הפעולה מצד הנתבעים, ועל מנת לשים כץ לסבלם של התובעים, הוחלט, כשלב ביניים ועד לסיום בירור שאלת החבות, כי התובעים יבצעו את התיקון בדירת הנתבעים וכי הנתבעים יתקנו את חיבורי המרפסות אשר הוספו מעל מרפסת התובעים ללא היתר ובניגוד לדין.
9. התובעים נאלצו להוציא הוצאות שונות בקשר לניהול ההליכים, לרבות תשלום לקבלן שתיקן את הליקוי בדירתם ע"ס 4,310 ₪, תשלום למהנדס מטעמם בסך 2,223 ₪, אגרות בימ"ש בסך 2,324 ₪, נשיאה במחצית שכ"ט של מומחה ביהמ"ש בסך 3,540 ₪. התובעים הוסיפו וטענו, כי ייאלצו להוציא עוד סך של 1,800 ₪ לצביעת חדר שינה הורים, כמפורט בחוות דעתו של המומחה.
10. עוד נטען, כי התובעים נאלצו להגיש בקשות מבקשות שונות לאור התנהלותה של גב ים, בין היתר, בקשות להגשת כתב הגנה, בקשות לקבלת תצהיר גילוי מסמכים שלא התקבל עד עצם היום הזה.
11. נוכח כל האמור לעיל, התובעים ביקשו לקבל את התביעה, ולחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לפצות אותם בגין הוצאותיהם הישירות כמפורט לעיל, ובתוספת הוצאות משפט.
12. הנתבעים 1 ו- 2 (להלן: הנתבעים) רכשו את הדירה בשנת 2000, ולטענתם, רק במהלך שנת 2000 פנו אליהם התובעים והודיעו להם אודות הנזילה בחדר השינה. התביעה דנן הוגשה בשנת 2013, היינו, שלוש עשרה שנים, לכל הפחות, מאז ידיעת התובעים גבי הליקוי בחדר השינה.
13. לטענת הנתבעים, כתב התביעה מונה שני ליקויים: האחד - אותה רטיבות בתקרת חדר השינה של התובעים, והשני - ליקוי של התפוררות גבס חיצוני לדירת התובעים נמצא בחצר התובעים של חיבור מרפסות שנעשה למעלה, חיבור שנעשה לפני 14 שנים של כל הדיירים בבניין. הליקוי השני טופל, תוקן ונגמר. מאוחר יותר תוקן גם הליקוי הראשון בחדר השינה.
14. הנתבעים טענו כי המכתב היחיד שנשלח להם על ידי התובעים היה בחודש ינואר 2013, הגם שהתובעים ידעו על הליקוי עוד משנת 2000. טענת התובעים כי נושא הרטיבות היה מינורי באותם מועדים נולדה אך ורק על מנת ליצור מגן מפני טענת ההתיישנות ו/או מעשה בית דין.
15. הנתבעים טענו להעדר יריבות וביקשו להפנות את התביעה כנגד גב ים, אלא שהתובעים נמנעו מלעשות כן בתחילת ההליכים דנן, ולא בכדי. שכן, לאור המידע שהתגלה בכתב התביעה המתוקן, שהוגש לאחר למעלה משנה לאחר הגשת התביעה דנן, התבהרה התמונה לנתבעים עת נודע להם כי הוגשה תביעה בעבר על ידי התובעים כנגד גב ים וכי התביעה הסתיימה במתן פסק דין. הנתבעים הביעו את מורת רוחם מהתנהלות התובעים ומניסיונותיהם להסתיר את ההליכים הקודמים.
16. יתרה מכך, הגשת תביעה על סך של כ 188,000 ₪, כשבפועל מדובר בליקוי שעלות תיקונו אינה עולה על אלפים שקלים בודדים, כפי שקבע מומחה בית המשפט, מלמדת אף היא על חוסר תום לבם של התובעים. הנתבעים ביקשו לחייב את התובעים בגין התנהלותם זו בהוצאות לדוגמא.
17. הנתבעים נשאו בעלויות הבאות: מחצית שכרו של המהנדס מטעם ביהמ"ש בסך 3,450 ₪, שכרו של המומחה מטעמם בסך 3,510 ₪ ובשכ"ט עו"ד. בנוסף, הנתבעים נשאו בתשלום אגרה בהודעה לצד ג' ע"ס 1,171 ₪.
18. הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה כנגדם ולחייב את התובעים בתשלום מלוא הוצאותיהם כאמור בתוספת שכ"ט עו"ד. לחילופין, וככל שהתביעה לא תידחה מחמת התיישנותה, הרי שיש לקבוע כי התביעה כנגד הנתבעים מוצתה, משום שהליקוי הנתבע תוקן במהלך ניהול התיק.
19. גב ים הצטרפה לטיעוניהם של הנתבעים בכל הנוגע להתיישנות התביעה, קיומו של מעשה בית דין וקנטרנות ההליכים דנן.
20. עוד נטען על ידי גב ים, כי התביעה הוגשה תוך שיהוי רב. גב ים לא בנתה את הבית בעצמה, אלא באמצעות סולל בונה. סולל בונה הייתה הצד השלישי בהליך הקודם שהחל בשנת 2005. כעת, לגב ים אין את האפשרות לצרף את סולל בונה להליכים כאן.
21. לא זו אף זו, מאז המכתב מיום 6.1.2006, ושאיננו מהווה הודאה, עברו 7 שנים. כך, שהתביעה גם התיישנה וגם הגשה לאחר שיהוי רב.
22. גב ים הוסיפה וטענה, כי משהועלתה טענתה להתיישנות, ומשברי כי לפי סדר הזמנים יש התיישנות, דומה כי על התובעים להוכיח כי היה אירוע שקטע את ההתיישנות. אלא, שנטל זה לא הורם על ידי התובעים.
23. באשר לנזקים הנטענים, גב ים טענה כי הרטיבות מתחלקת לשניים, כפי שקבע המומחה מטעם בית המשפט: האחד - בחדר השינה. והשני - רטיבות אחרת שגב ים אינה אחראית לה. אם נעשה את הפרופורציה בין שתי הרטיבויות, יוצא שהרטיבות שגב ים אחראית לה היא 42.85 והרטיבות האחרת היא היתר. ועוד, ברטיבות שלכאורה גב ים אחראית לה, גם הנתבעים אחראים לה. שכן, הם היו צריכים לתקן את הליקוי בלי להתווכח עם גב ים.
24. לחילופין, גב ים טענה כי אין לפסוק לתובעים הוצאות כלל. מי שמגיש תביעה על סך של 92,220 ₪, כשהמומחה מטעם בית המשפט מעריך את עלויות תיקון הליקויים בסך של 6,110 ₪ כולל מע"מ, הרי בכך הוא הטריד את כל המערכת לשווא, ואין לפסוק לו הוצאות. גב ים אף ביקשה לבטל את החיוב בסך 2,000 ₪ שנפסק לחובתה במהלך ניהול התיק.
25. בתשובה לטיעוני הנתבעים, התובעים הוסיפו וציינו, כי סכום התביעה ננקב על סמך ההנחה שהליקוי לא יתוקן. זה היה הרכיב המרכזי בכתב התביעה (ירידת הערך). כמו כן, יש לדחות את הטענה כי התובעים לא הקטינו את נזקיהם משנמנעו לשלם סכום קטן של 3,500 ₪. שכן, שכן, מקור הליקוי לא היה בדירתם אלא בדירת הנתבעים שלא שיתפו עימם פעולה.

הכרעה

1. הצדדים הסמיכוני לפסוק לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
2. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בחוות הדעת מטעם הצדדים ובחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לשלם לתובעים סכום כולל בסך של 14,000 ₪.
3. הסכום ישולם על ידי הנתבעים 1 ו- 2 מחד, ועל ידי הנתבעת 3 מצד שני, וזאת לפי החלוקה הבאה:

• הנתבעים 1 ו- 2, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעים סך של 7,000 ₪.
• הנתבעת 3 תשלם לתובעים סך של 7,000 ₪.

1. בנסיבות חלוקת האחריות והחיובים הנפרדים כמפורט לעיל, מתייתרת ההודעה כנגד צד ג'.
2. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
3. בנסיבות סיום התיק, אני מורה על השבת המחצית השנייה של האגרה לתובעים, באמצעות בא כוחם. כמו כן, אני מורה על מתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה בהודעה כנגד צד ג'.

מזכירות בית המשפט תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז ניסן תשע"ו, 25 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.