בפניי בקשת הנתבעת 3 וצד ג' לסילוק התביעה והודעת צד ג' כנגדה על הסף, מחמת התיישנות וכן מחמת קיומו של מעשה בית דין (להלן: הבקשה).

בהתאם להחלטה מיום 28.12.2014, בשלב זה תינתן החלטה בבקשה לסילוק התביעה בלבד, ואילו ההחלטה בבקשה לסילוק ההודעה תינתן, במידת הצורך, לאחר הגשת תגובת המשיבים 3 ו- 4 (הנתבעים 1 ו- 2 שולחי ההודעה).

רקע עובדתי

1. התביעה העיקרית עניינה תביעת המשיבים 1 ו- 2 (להלן: התובעים) לקבלת פיצויים בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב חדירת מים מדירת הנתבעים 1 ו- 2 (להלן: הנתבעים) לדירת התובעים.
2. התביעה הוגשה כנגד הבעלים של הדירה בקומה העליונה מעל דירת התובעים.
3. הדירות ממוקמות בבניין שהוקם על ידי הנתבעת 3 (להלן: חברת גב-ים ו/או החברה).
4. בטרם צורפה חברת גב ים כנתבעת בתיק, מונה מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס אסא זהר (להלן: המומחה), אשר התבקש להתייחס לליקויים בדירת התובעים, לאפשרויות תיקון הליקויים, עלויות התיקונים, וכן למקור וסיבת חדירת המים לדירת התובעים ושמא הסיבה נעוצה בליקוי בנייה מקורי/מובנה או בסיבה אחרת התלויה בנתבעים ובמצב תחזוקת דירתם.
5. ביום 28.5.2014 התקבלה חוות דעתו של המומחה ולפיה נקבעו הממצאים לקמן:

פרק א': תקרת חדר השינה הדרומי

• בתקרת חדר הורים / חדר השינה הדרומי (להלן: החדר ו/או חדר השינה) בסמוך לפינה הדרומית מזרחית אותר קטע שניזוק מרטיבות רבה עם נזקים ברורים לטיח ולצבע, כאשר נמדדה רטיבות בשיעור 30%-40%. מדד זה, בהינתן העובדה כי מדידת שיעור הרטיבות נעשתה לאחר תקופה ארוכה ללא גשמים, מלמד על קיומו של מקור רטיבות בנקודה זו.
• מעל הנקודה הנ"ל מצוי פתח הניקוז של המרפסת הפתוחה הדרומית של דירת הנתבעים 1 ו-2 (להלן: הנתבעים).
• מכאן, המומחה הסיק כי קיים כשל איטום באזור פתח הניקוז. הכשל הקיים מקורו במערכת האיטום המצויה מעל יציקת הבטון ומתחת לחול, או בהתחברות אביזרי פתח הניקוז לצינור הדולחין.
• על כן, המומחה הציע לפרק את הריצוף במחצית המזרחית של המרפסת הדרומית ולפנות את האריחים, הטיט וחול הריצוף עד לחשיפת שכבת האיטום, לחדש את שכבת האיטום ולהחליף את כל אביזרי פתח הניקוז באביזרים חדשים אותם יש לחבר בחיבור אטום הרמטית לפתח צינור הניקוז, ואז לבצע בדיקת הצפה ושוב לבדוק את דרגת הרטיבות. אם יתברר כי דיין חודרת רטיבות, סימן שמקור הבעיה בצינור הניקוז עצמו. אז במקרה זה יש לחשוף ולהחליף את צינור הניקוז כולו – הקטע שבתחומי המרפסת עד הברך לכיוון מטה ולחדש איטום ובדיקת הצפה נוספת.
• לאחר קבלת תוצאות תקינות של בדיקת ההצפה, יש למלא בחול תשתית חדש ולרצף בקרמיקה ע"ג שכבבת טיט. לאחר השלמת הריצוף ועבודות הגמר יש לבצע בדיקת הצפה נוספת על הרצפה הגמורה.
• נוכח העובדה כי מדובר בשטח שבבעלות הנתבעים, הרי שעבודות אלו אמורות להתבצע על ידי הנתבעים. אם כי, המומחה הוסיף וציין כי "על פניו מדובר בליקוי שנובע מעבודה לקויה בבניית הבניין המקורי ולא כתוצאה של פעולה או מחדל של הנתבעים".

פרק ב': חדירת הרטיבות והתפרקות תקרת הגבס בשני מוקדים במרפסת התובעים ובחצר:

• בשני המוקדים בוצעה סגירה של פתחים בתקרה ע"י מילוי וריצוף בקרמיקה. בצד התחתון בוצעה סגירה ע"י לוחות שחוברו בהיקף הפתח וצביעה. חיבורים אלה מתפרקים נכון למועד עריכת חוות הדעת.
• בשני המוקדים קיימת חדירת רטיבות באזור הסגירה אשר גורמת לנזקים; התפוררות, החלשת קו התפר ושקיעה והישמטות של הלוחות.
• שיטת הביצוע של המילוי הינה לקויה ואינה משתלבת עם התקרה הקיימת לא בדירת הנתבעים שם קימת בליטה של 20 ס"מ ברצפה באזור המילוי, ולא בדרת התובעים שם הסגירה אינה משתלבת מבחינת החומרים מהם עשויה.
• לתיקון הליקוי המומחה הציע לפרק את המילוי ולבצע בשיטה המקובלת ע"י טפסות, קוצים ויציקת בטון וברזל זיון. לאחר מכן יש לבצע טיח וצבע בצד התחתון (דירת התובעים) ואיטום בצד העליון ולהשלים ריצוף במישור המרפסת של דירת הנתבעים.
• המומחה הוסיף וקבע כי ניתן לבצע את התיקון בשיטה חלופית, ובלבד שלא יישנו הרטיבות ו/או הנזקים עובר לחורף 2016, שאם לא כן תיגרם ירידת ערך כמפורט בחוות הדעת.
• המומחה קבע כי עבודות אלו יבוצעו על ידי הנתבעים, ללא כל הסתייגות.

1. בעקבות ממצאי חוות דעת המומחה, תוקן כתב התביעה וצורפה חברת גב-ים (החברה הקבלנית אשר בנתה את הבניין). חברת גב-ים צורפה כנתבעת בתיק ביום 1.9.2014.
2. לפני תיקון כתב התביעה על ידי צירוף חברת גב-ים כנתבעת נוספת, הנתבעים הגישו הודעת צד ג' כנגד חברת גב-ים, וזאת ביום 30.6.2014.
3. חברת גב-ים טוענת כי דין התביעה להידחות על הסף נוכח קיומו של מעשה בית דין והן מחמת התיישנות התביעה.

דיון והכרעה

1. לית מאן דפליג, כי הסכם רכישת הדירה בין התובעים לבין החברה נחתם בשנת 1996, כאשר החזקה בדירה נמסרה להם ביום 26.5.1998.
2. לית מאן דפליג, כי בשנת 2000 התגלתה רטיבות בדירת התובעים, בתקרת החדר. תחילה התגלה כתם קטן ובהמשך הפך לכתם גדול יותר.
3. אין חולק כי חברת גב ים ביצעה פעולות שונות לתיקון כתם הרטיבות. התובעים אף זוכרים מקרה ספציפי בו נציגי החברה ביקשו לבחון את הליקוי דרך כניסה לדירת הנתבעים, אך אלה סרבו לשתף פעולה (ראו: סעיף 9 לתגובת התובעים לבקשה).

בכתבי בי הדין על נספחיהם, אין פירוט מדויק לגבי מועדי ביצוע התיקונים ולגבי אותו מקרה של הבקשה לביקור בדירת הנתבעים לצורך בחינת הליקוי בדירת התובעים.

1. ביום 24.5.2005 התובעים הגישו תביעה כנגד החברה בגין ליקויי בנייה בדירתם (ת"א 1714/05 שלום קריות), וביום 20.1.2008 ניתן פסק דין שחייב את החברה לפצות את התובעים בגין הליקויים שנקבעו בחוות דעת מומחה בית המשפט ובפסק הדין, וזאת בסך של כ 11,000 ₪ נטו.
2. מעיון בכתב התביעה שהוגש בבימ"ש השלום בקריות (להלן: התביעה הראשונה), ומעיון בכלל חוות הדעת הנדסיות שניתנו במסגרת ההליך שם ובפסק הדין, ניתן לראות כי ליקויי הרטיבות בתקרת חדר השינה לא באו בקהלם של הליקויים, לא אלה שנתבעו ולא אלה שנקבעו במסגרת ההליכים בתביעה הראשונה (ראו: נספחים א' ו- ב' לתגובה לבקשה, ונספח ו' לתשובת החברה לתגובת התובעים).
3. לא נעלמה מעיניי העובדה כי הרטיבות בתקרת החדר הופיעה והייתה ידועה הן לתובעים והן לחברה כבר בשנת 2000, אלא שבמועדים הרלבנטיים לתביעה הראשונה וגם עובר לכך, החברה לכאורה ביצעה מספר פעולות לתיקון כתם הרטיבות שהתגלה. לא זו אף זו, ביום 6.1.2006 החברה הוציאה לתובעים מכתב, לפיו הודיעה לקמן: "נכון להיום לאחר הגשמים, אין סימני רטיבות. במידה ויתגלו בעתיד סימני רטיבות, סולל בונה תטפל ..." (ראו: נספח ג' לתגובה לבקשה).
4. עינינו הרואות, כי מכתב החברה שמיום 6.1.2006 לכאורה נתן מענה לבעייתיות העלולה להתעורר בעתיד סביב שאלת ההתיישנות וההבחנה בין מועד התגבשות מלוא היקף נזקי הרטיבות לבין מועד גילוי הנזק המקים עילת תביעה.
5. התובעים טוענים, כי בשנת 2009 הכתם הפך לכתם משמעותי ונזקי הרטיבות בתקרת חדר השינה הפכו למשמעותיים. מכאן, ולאור המכתב מיום 6.1.2006, תביעתם לא התיישנה לטענתם.
6. בהינתן הוראת סעיף 89 (2) סיפא לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], הרי שלכאורה טרם חלפו עשר שנים מאז גרימת הנזק על ידי מעשי או מחדלי החברה שמשנת 2000. כך, שלכאורה עילת התביעה נולדה בשנת 2009. זאת כמובן ככל שנניח - לטובת החברה - כי עבודות התיקון האחרונות שנעשו על ידי החברה לצורך הטיפול ברטיבות בחדר השינה הסתיימו בשנת 2000.
7. מכתב התביעה לא ברי מתי בשנת 2009 הכתם הקטן הפך לגדול. מכתב התביעה ומהבקשה לסילוק התביעה על הסף אף לא ברי מתי היה המועד האחרון בו בוצעו עבודות על ידי החברה או מטעמה לצורך תיקון בעיית הרטיבות שהתגלתה בשנת 2000. כך, שההכרעה בשאלת התיישנות התביעה מחייבת בירור עובדתי, ומן הראוי כי בירור זה ייעשה במסגרת בירור התובענה לגופה.
8. זאת ועוד, המכתב מיום 6.1.2006 על פניו האריך את המועד לתחילת מניין ההתיישנות לצורך תיקון ליקויי הרטיבות בחדר השינה. מכל מקום, נושא זה טען בירור עובדתי אף הוא.
9. באשר לקיומו של מעשה בית דין, הרי שבהינתן האמור בסעיפים 13 ו- 14 לעיל, ובהעדר כל התייחסות בפסק הדין למכתב החברה שמיום 6.1.2006, ובהעדר כל הסתייגות מהאמור במכתב זה, לא ניתן לקבוע בשלב זה כי התקיים מעשה בית דין.
10. מהמקובץ לעיל, דומה כי דין טענות המבקשת טעונות בירור עובדתי, כאשר לנוכח האמור לעיל, בירור זה מן הראוי כי ייעשה במסגרת בירור התובענה לגופה.
11. אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה לסילוק התביעה על הסף, ומחייבת את המבקשת לשאת בהוצאות המשיבים בסך של 2,000 ₪.
12. המבקשת תגיש כתב הגנתה עד לא יאוחר מיום 1.3.2015.
13. המבקשת תודיע, ועד לא יאוחר מיום 8.2.2015, האם עומדת היא על בקשתה לסילוק הודעת צד ג' כנגדה על הסף. היה וההודעה תהיה בחיוב, אזי יהא על המודיעים להגיש תגובתם לבקשה עד לא יאוחר מיום 1.3.2015.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' שבט תשע"ה, 28 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.