1. התובע רכש מהנתבעת בית ישן צמוד קרקע. לאחר הגשמים הראשונים הבחין בסדקים שנוצרו בבית שהלכו והתרחבו עד לשקיעת יסוד אחד. התובע עותר לפיצויים בגין הנזקים למבנה. כלפי מוכרת הנכס טוען התובע כי הסתירה את מצב הבית טרם הרכישה ועותר לחייבה מכוח הטעייתו. כלפי מבטחת הנכס טוען כי הנזקים התרחשו לאחר תחילת הפוליסה ומקורם בנזקי מים המכוסים בפוליסה.

רקע וטענות הצדדים

2. ביום 7.4.11 נערך הסכם מכר בין התובע לנתבעת 1 (להלן: הנתבעת) במסגרתו רכש התובע בית ישן צמוד קרקע בשכונת גבעת ציון באשקלון. מסירת החזקה נקבעה ליום 10.9.11. ביום 31.5.11, לצורך נטילת הלוואה לרכישת הבית, ביקר שמאי מטעם הבנק לבדיקת הבית. התובע ביקר בבית מספר פעמים וסמוך למועד קבלת החזקה ראה כי מבוצעים תיקוני צבע מקומיים. לאחר קבלת החזקה ביצע התובע עבודות שיפוץ מצומצמות שכללו ביטול מקלחת, שפכטל אמריקאי בסלון ופינת אוכל וצביעת פנים הבית.

את גילוי הנזקים לבית מתאר התובע בתביעתו כך:

"באוקטובר 2011, הופיע סדק בקיר המפריד בין המטבח לחדר הסמוך. ממועד זה ועד אפריל 2012, הופיעו מידי יום בקירות הדירה מבחוץ ומבפנים, סדקים "נימיים" שהתפתחו בקצב מהיר לסדקים קונסטרוקטיביים וכן נוצרו שקיעות ריצוף גדולות"

בהמשך טוען התובע כי פנה לנתבעת 4 (להלן: המבטחת) בפברואר 2012 ונדחה בטענה כי הנזק לא מכוסה בפוליסה. התובע פנה למומחה מטעמו באפריל 2012 ולאחר מכן בדק את הנכס נציג מטעם המבטחת שלא איתר נזילות ולכן נדחתה בשנית דרישתו של התובע להכיר בנזקים כמכוסים בפוליסה. מומחה הנדסי מטעם המבטחת בדק את הבית ביום 13.5.12 ותיאר את הנזקים אולם על בסיס חוות דעתו טענה המבטחת כי הנזק נגרם עקב חדירת מי גשמים מתמשכת מתחת למפלס הבית ולא כלול בסיכונים המבוטחים. עוד טענה כי הנזקים היו קיימים טרם תחילת הפוליסה וכי מוכרת הבית, הנתבעת, ביצעה תיקונים קוסמטיים רבים במטרה להסתיר את הפגמים המהותיים שהיו בדירה.

לאור סירוב המבטחת להכיר בחבות ביצע התובע באוגוסט 2012 עבודות פיתוח ויציקה בחצר הבית למניעת המשך שקיעתו.

3. התובע טוען כי הנתבעת לא גילתה לו טרם חתימת ההסכם כי הבית סובל מסדקים חמורים ובעיית ניקוז. על כן טוען כי הטעתה אותו בחוסר תום לב והפרה את הסכם המכר ועל כן עליה לפצותו בגין נזקיו.

כלפי המבטחת נטען כי שקיעת הבית נגרמה כתוצאה מחדירות מי גשמים בכמויות גדולות מתחת למבנה ועל כן מדובר בנזק המכוסה בפוליסה והנובע מסערה. עוד טען כי גם אם מצב הבית היה לקוי טרם עריכת הפוליסה, הנזק התגלה בתקופת הביטוח ולכן מכוסה.

התובע עותר לפיצויים בגין תיקון הליקויים, כאמור בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, לשיפוי בגין עבודות הפיתוח בחצר הבית, לדיור חלופי ולעגמת נפש.

4. הנתבעת טענה כי רכשה את הבית בשנת 2008 וקיבלה בו חזקה בראשית 2009. בינואר 2010 נפטר בעלה ובחלוף כשנה מכרה את הבית לתובע מבלי שידעה על קיומם של סדקים, מאחר ולא ראתה כל סדקים בתקופה בה הבית היה בחזקתה. מאחר ולא היו סדקים טוענת כי ממילא לא יכלה להסתירם מעיני התובע שביקר בבית מספר רב של פעמים לפני ואחרי חתימה ההסכם. הנתבעת טענה כי כאשר רכשה את הבית ביצעה שיפוצים שכללו הדבקת ריצוף, החלפת דלתות ומשקופים, צביעה והוספת חדר רחצה. נטען כי בחורפים שהבית היה בחזקתה לא הייתה תופעה של סדיקה. כן נטען כי טרם מסירת הבית לתובע, לאחר הוזזת הרהיטים, סיידה התובעת את הדירה כדי למסור אותה נקיה לתובע. על כן טוענת הנתבעת כי אין לחייבה לפצות את התובע בגין נזקיו.

בנוסף העלתה הנתבעת טענת קיזוז בגין הפרת ההסכם מטעם התובע, טענה שנזנחה בסיכומיה ומתייתר הצורך לדון בה.

המבטחת טוענת כי אין כיסוי ביטוחי לליקויים בבית ממספר טעמים. ראשית הוכחש כי התרחש מקרה ביטוח כהגדרתו בפוליסה, אלא נטען שהנזק נגרם כתוצאה מחדירת מי גשמים מתחת לבית בגין ניקוז לקוי ולא התרחש סיכון מבוטח. עוד נטען כי מומחה מטעמה מצא כי קיימים סדקים ישנים שמולאו בסיליקון ולכן עולה כי הנזקים והגורמים להם התרחשו זמן רב טרם תקופת הביטוח שהחלה ביום 15.6.11.

דיון והכרעה

הנזקים בבית ומועד התרחשותם

5. כדי לאמוד את היקף הנזק והסיבות להתרחשותו מונה כמומחה מטעם בית המשפט המהנדס מרדכי בס. בחוות דעתו המפורטת, תשובותיו לשאלות הבהרה וחקירתו הנגדית הבהיר את היקף הנזק והגורמים להתרחשותו. התובע אימץ את מסקנות המומחה מטעת בית המשפט ומחקירתו לא מצאתי כי נסתר האמור בחוות הדעת. אין מקום להעדיף את קביעות ההנדסאי הרוש על פני המומחה מטעם בית המשפט ועל כן יש לאמץ את קביעות המומחה.

המומחה מצא בבית סדקים רבים בכל רחבי הבית וחילק את הגורמים לסדקים אלו על בסיס ניסיונו וניתוח המבנה והקרקע. המומחה מפרט כי למבנה המקורי שנבנה לפני שנות השבעים הוספו שתי תוספות בניה, האחרונה על בסיס היתר משנת 1974. המומחה חילק את הסדקים שמצא לשתי קבוצות, ליקויים הנובעים מבניה לקויה וכאלו שנובעים מנזקי מים. בסעיף יג 1 לחוות דעתו, העוסקת בנזק מבניה לקויה, מפרט סדקים בתפרים בין חלקי הבית השונים, סדקי התפשטות ונזקים שנובעים משקיעות יחסיות של חלקי המבנה השונים.

סעיף יג 2 לחוות הדעת מתאר את שקיעת קורת היסוד לאורך הקיר המזרחי של הבית כתוצאה ממנה נגרמו סדקים ושקיעת ריצוף בבית לאורך הקיר המזרחי. המומחה מצין כי הבית בנוי במפלס הנמוך מהרחוב וחדירת מי גשמים גרמה לשקיעה דיפרנציאלית של היסודות באופן שגרם לסדקים באגף המזרחי של המבנה.

בעדותו הבהיר כי מבדיקת הסדקים לבד לא ניתן לקבוע את מועד היווצרותם ובחר לחלק, לפי שיקול דעתו, את מקור הסדקים לפי החלוקה הנ"ל. למרות שהמומחה מציין בעדותו כי מדובר בהערכה גסה של מקור הנזקים, לא מצאתי פסול עקרוני בחלוקה זו, בכפוף להבהרות שיפורטו להלן. לפי המומחה עלות תיקון הליקויים הנובעים מנזקי מים הינה 186,393 ₪. עלות תיקון הליקויים שנובעים מבניה לקויה עומדת על 66,133 ₪.

6. בחקירתו הבהיר המומחה את הסיבות להיווצרות הסדקים ומועד התרחשותם:

"סדקים דקים לעיתים הם חדשים גם זה לא ודאי יש מקרים של שקיעה של מבנה , זה ארוע דרמטי שקורה תזוזה של הבניין, שקיעה של יסוד שזחל לאט לאט לא השפיע על יציבות של קורות יסוד, עד שיש כשל פתאומי וזה יכול ליצור מצב של סדק גדול". (עמ' 15, ש'1 – 3)

ובהמשך עדותו:

"דבר אחד ברור לי ובטוח, כי יסוד במרכז קיר מזרחי שקע שקיעה גדולה יותר מיסודות סמוכים אליו, רואים את זה בסדקים, מתי קרה ואיך קרה? ברור כי זו תופעה שיכולה לקרות בשתי האפשרויות האחת זחילה איטית, שניים – שהמבנה הצליח להעביר עומסים ליסודות בצדדים ויש פעולות קשת וכו', בהמשך כאשר לא יכול היה לעמוד בהעברת כוחות אלה נהיה כשל פתאומי ביסוד האמצעי המזרחי, הגיע לעומס הקריטי שלו. נניח שהיסוד היה באוויר והצליח להעביר כוחות עד נקודה מסוימת ואז כשל, כשל פתאומי". (עמ' 23, ש' 12 – 17).

חוות דעת המומחה ועדותו, בשילוב עם הראיות בתיק באשר למועד גילוי הסדקים והתרחשותם תומכים במסקנה כי הסדקים נוצרו עקב זחילה איטית של היסוד בקיר המזרחי עד למצב בו לא יכל לעמוד בעומס ולבסוף כשל וגרם לסדקים המשמעותיים והרחבים הקיימים בבית היום.

7. כפי שיפורט להלן, לא מצאתי כי הוכח שהנתבעת הסתירה קיומם של סדקים מהותיים או כי הסדקים הקיימים הינם פתיחה של סדקים ישנים שתוקנו בעבר. העדר ממצא מדויק באשר למועד התרחשות הסדקים מחייב הישענות על גרסת התובע והתנהגותו ביחס לדיווח על קיומם של סדרים בבית. לתובע אין גרסה אחידה למועד היווצרות הסדקים ותיאורו להתפתחות הדרגתי של סדקים תואם לממצאי המומחה לזחילה איטית של נזק עד לקריסת היסוד והרחבת הנזקים. לפי עדות התובע, תיאור הנזק שהעביר לנציגי המבטחת והתיעוד שערך לבית טרם היציקה בחצר, עולה כי לאחר תחילת עונת הגשמים החלו להופיע סדקים שהלכו והתרחבו. אין חיזוק לעדותו כי הסדקים הופיעו לראשונה באוקטובר 2011 ומועד פנייתו לחברת הביטוח, לראשונה בפברואר 2012, מחזקת את המסקנה כי הסדקים המהותיים החלו במועד זה.

סביר כי שקיעתו האיטית של הבית, עד לקריסת היסוד והנזק הפתאומי שהתבטא בסדקים רחבים ושקיעת ריצוף, תרמה להופעת סדקים בכל רחבי הבית, גם באזורים שהמומחה מייחס לבניה לקויה. עם זאת, מצאתי כי ניתן לאמץ את חלוקת המומחה באשר לסיבות היווצרות הליקויים למרות הקשר האפשרי בין השקיעה בגין רטיבות הקרקע לבין הליקויים הנובעים מבניה לקויה.

האם הליקויים היו קיימים טרם מסירת הבית לתובע והאם הסתירה התובעת קיומם

8. במידה והנתבעת ידעה על ליקויים בבית והסתירה אותם מעיני התובע, מהווה הדבר הטעיה ותרמית המאפשרת חיוב המוכר בפיצוי, ללא ייחוס אשם תורם לקונה, גם אם הצהיר כי בדק את הנכס.

עניין זה הובהר בע"א 8068/11 עיני נ' שיפריס, 11.2.14, פסקה 2 לפסק דינו של כב' השופט ח' מלצר:

"בעימות שבין מוכר-מפר שידע (או היה עליו לדעת) בעת גמירת החוזה את דבר קיומן של עובדות מסוימות, אותן לא גילה לקונה – לבין רשלנות הקונה שלא בדק ולא גילה אותן עובדות (ואפילו הצהיר שעשה כן) – יד הקונה על העליונה. הוא זכאי לפיכך למלוא התרופות המוקנות בדין לנפגע עקב הפרה בשל אי-התאמה, ובכללן: ביטול החוזה, בצירוף השבה ופיצויים מוסכמים. במקרה שכזה – אין לייחס אשם תורם לחובת הקונה".

למעשה מייחס התובע לנתבעת מרמה בכך שביצעה פעולות יזומות להסתיר קיומם של פגמים ישנים בבית. טענה מעין זו מחייבת הוכחה בכמות ראיות מוגברת ולמעט חשדות, לא הוכיח התובע כל טענה כלפי הנתבעת. טענה זו נשענת במידה רבה על עמדת המבטחת אשר טענה כי נמצאו סימנים להסתרת פגמים ישנים בבית. באימוץ טענת המבטחת כלפי הנתבעת כורת התובע את הענף עליו הוא יושב בכל הנוגע לטענות כנגד המבטחת. התובע למעשה מעלה טענות עובדתיות סותרות. מחד גיסא טוען כי הפגמים בבית ישנים והוסתרו על ידי הנתבעת ומאידך גיסא טוען כי מדובר בנזקים חדשים שנגרמו בתקופת הביטוח. די בטעם זה כדי לדחות טענותיו כנגד הנתבעת.

9. הטענות להסתרת הליקויים נסמכות על חוות דעתו של ההנדסאי הרוש מטעם המבטח אשר מצא לטענתו בקיר החיצוני, סדק שמולא בחומר גמיש, סיליקון, והמעיד לשיטתו על ניסיון להסתיר פגמים ישנים בבית. טענה מהותית זו שאוזכרה עוד בכתב ההגנה מטעם המבטחת ובראיותיה נזנחה בסיכומים, ולא בכדי.

המומחה מטעם בית המשפט נדרש בחוות דעתו ובחקירתו הנגדית לשאלת קיומם של סימנים המעידים על ניסיון לתקן בעבר את הסדקים שמצא בבית. בחוות דעתו ציין כי בקילוף ציפוי השליכט הצבעוני בקיר החיצוני המזרחי, לא מצא חומר מילוי גמיש כמו סיליקון או כל חומר אחר. המומחה חזר על עמדה זו גם בחקירתו הנגדית ועדותו לא נסתרה. עוד הבהיר כי לא איתר בסדקים בבית כל עדות לתיקונים קודמים (עמ' 24, ש' 7).

גם ההנדסאי הרוש אישר בחקירתו הנגדית כי המקום שתיעד של תיקון סדק מתחת לשליכט הצבעוני החיצוני הינו קודם בזמן לביצוע הטיח החיצוני למבנה. מאחר ולא נסתרה עדות הנתבעת כי רכשה את הבית עם הטיח הצבעוני (שליכט) בחצר, עולה כי ככל שהיו סדקים קודמים במבנה אשר תוקנו בעבר, הוסתרו הם גם מעיניה של הנתבעת על ידי המחזיקים הקודמים של הבית.

10. התובע ניסה להסתמך על עדותו של אבי עזרן שביצע בעבר עבודות שיפוץ בבית ואף ביקר בית התובע לאחר גילוי הסדקים והבהיר לתובע אילו עבודות ביצע בעבר בבית. אולם התובע לא פירט את המידע שמסר לו לכאורה עזרן ולא הסביר כיצד הנזקים הקיימים הוסתרו לכאורה בעבר על ידי עזרן עת ביצע עבודות בבית. בעדות לא מהימנה בעליל ניסה התובע בעדותו לערוך מקצה שיפורים וטען כי רואים סימני תיקונים קודמים בסדקים בבית ואף הוגשה תמונה (ת/1). לא ניתן לראות בתמונה זו סימני תיקון קודמים וממילא אין תיעוד מתי צולמה. שעה שהמומחה מטעם בית המשפט בדק את הטענות כי סדקים קיימים תוקנו בעבר והוסתרו, ולא מצא יסוד לטענה זו, לא הוכח כי בוצע על ידי הנתבעת ניסיון להסתיר קיומם של סדקים בבית. יוער כי גם התובע ביצע תיקוני טיח בבית עם קבלת החזקה ולו היו סדקים קיימים במועד זה היה מגלה אותם במסגרת עבודות השיפוצים שביצע.

11. בהעדר ראיות לפעולות יזומות של הנתבעת להסתיר קיומם של סדקים, ניסה התובע להיתלות בעדויות ביחס לעבודות השיפוץ בבית עם קבלת החזקה על ידי הנתבעת ובטרם מסירת החזקה לתובע.

אכן עלו סתירות בין העדים שהיו מעורבים בעבודות בבית ועדותו של מיקי גבאי (האחיין של בעלה המנוח של הנתבעת) לא הייתה מהימנה. אולם לא מצאתי כי ניתן להסיק מהסתירות שיפורטו להלן כי הנתבעת ובני משפחתה פעלו להסתיר קיומם של סדקים על ידי שיפוץ קוסמטי שנועד להסתיר פגמים אלו.

מעדות הנתבעת עולה כי רכשה את הבית ונכנסה לגור בו בספטמבר 2008 ועזבה בסוף אוגוסט 2011. הנתבעת אישר כי עת רכשו את הבית ביצעו שיפוץ, אולם הבהירה כי בעלה המנוח טיפל בעניינים אלו. בעדותה הבהירה כי בעת שהותה בבית ייתכן והבחינה בסדקים קטנים אולם לא היו סדקים הקיימים בו היום ואשר תועדו על ידי התובע.

גם בנה של הנתבעת, (ששמו גם מיקי גבאי, להלן: הבן), חיזק את עדותה. הבן גר ביחידת דיור בחצר במשך כשנה ולא נסתרה עדותו כי השיפוץ שבוצע בניהולו של אביו המנוח לא נועד לכסות על סדקים בבית.

גם השכל הישר לא תומך בטענת ההסתרה הנשענת על שיפוצים שבוצעו סמוך לפני קבלת חזקה בבית על ידי הנתבעת. לו היו ליקויים מהותיים בבית שהיו ידועים לנתבעת במועד שרכשה את הבית, סביר להניח כי עניין זה היה בא לידי ביטוי בטענות כלפי הבעלים הקודם של הבית. אין זה סביר כי הנתבעת תרכוש בית לקוי ותתקן את הליקויים בו כדי להסתירם מקונה עתידי בחלוף שלוש שנים.

12. גם התנהגות הנתבעת לאחר חוזה המכר ועד למסירת הבית לתובע לא תומכת בכוונה להסתיר ליקויים. הנתבעת אפשרה לתובע לבקר בבית ולבדוק אותו לפני ואחרי חתימת ההסכם ואף לאחסן חפציו בחצר. לפי עדותה ועדות הבן, שלא נסתרה, עד מסירת החזקה ביקר התובע כשש פעמים בבית. התנהגות זו לא תואמת ניסיון להעלים מעיני התובע את מצב הבית לאשורו. על כן לא הוכח כי הנתבעת פעלה להסתיר מעיני התובע קיומם של סדקים בבית.

גם השמאי הראל נעמן שבדק את הבית במאי 2011, כמתמחה במשרד השמאית אביגיל ביטון, לא מצא עדות לסדקים בבית או לתיקונים המעידים על ניסיון להסתיר פגמים. מדובר בגורם מקצועי שבדק את הבית סמוך להסכם המכר ולא מצא כל סימן המעיד כי בבית ליקויים או כי עשו ניסיון להסתירם. עובדה זו מחזקת את המסקנה כי הסדקים החלו להופיע אחרי מסירת החזקה לתובע ולא הוסתרו על ידי הנתבעת.

עבודות השיפוץ בבית

13. מהראיות עולה כי מטעם הנתבעת בוצעו בבית עבודות בשני מועדים. עם קבלת החזקה בבית, בסוף שנת 2008 או ראשית שנת 2009, ובטרם מסירת החזקה לתובע באוגוסט 2011. למרות העדר אחידות בגרסת העדים מטעם הנתבעת באשר למהות העבודות שבוצעו, לא שוכנעתי כי בוצעו במועדים האמורים עבודות מהותיות שנועדו להסתיר קיומם של סדקים בבית.

התובע זימן לעדות את אבי עזרן, אשר נמצא בקשרי משפחה רחוקים דרך אשתו עם אשת התובע. מפי עד זה נודע לתובע באקראי כי העד ביצע עבודות שיפוצים בבית עבור הנתבעת. העד אמנם התחמק ממתן תצהיר ואף נדרש צו הבאה כדי להביאו לעדות, אולם לאחר שהתייצב לא התרשמתי כי מסר עדות לא מהימנה או הונע מרצון לסייע לנתבעת. התובע שטען כי ברשותו הקלטה של שיחה עם העד וכי העד פירט באוזניו היכן ביצע עבודות שהסתירו פגמים ישנים, נמנע מהגשת ראיות אלו.

מעדותו של מר עזרן עולה כי ביצע בבית עבודות צביעה וסתימת סדקים. העד הבהיר כי הכוונה לעבודות הכנה לצבע הכוללת חריטת הסדק, מילוי בחומר קלסימו (חומר מילוי לסדקים על בסיס סיד סינטטי) וצבע. העד טען כי זומן לעבודה על ידי מיקי גבאי (לא הבן) לביצוע עבודה של תיקון סדקים קטנים וצבע באזור הסלון. לטענתו עבד ארבע שעות וקיבל כ- 350 ₪. עוד הבהיר כי בעת שביצע את העבודות בבית לא היו בו הסדקים שהתגלו לאחר מסירת הבית לתובע.

14. בתצהיר הנתבעת ובנה לא פירטו מי הגורם שביצע שיפוצים בבית בטרם נכנסו לגור בו. גם מיקי גבאי לא התייחס לעניין זה אלא טען כי לא עשה עבודת שיפוץ בביתה של הנתבעת יחד עם אבי עזרן ומעולם לא עבדו יחד בבית הנתבעת. מעדות הנתבעת ובנה עולה כי מיקי גבאי היה אחרי מטעם בעלה המנוח לביצוע שיפוצים בבית לאחר רכישתו בשנת 2008.

מעדותו של אבי עזרן, הנתבעת ובנה עולה כי מיקי גבאי העביר ביצוע עבודה מסוימת בבית הנתבעת לאבי עזרן. בעדותו התעקש מיקי גבאי להכחיש טענה זו, אם זאת מחקירתו הנגדית עלה כי לעיתים העביר עבודות לאבי עזרן (עמ' 67, ש' 7). ב"כ התובע חקר את העד בצורה מטעה תוך עירוב בין עבודות השיפוצים בשנת 2008 לעבודות שיפורטו להלן בשנת 2011. למרות החקירה המטעה לא עלה מהעדות כי מיקי גבאי ביצע עבודות שנועדו לכסות על סדקים ישנים בבית. עלה כי ביצע עבודות צבע וקבלנים אחרים ביצעו עבודות נוספות.

למרות שהעד לא אמין מאחר והכחיש כי שלח את אבי עזרן לבצע עבודות בבית, התרשמתי כי הימנעותו מקשירתו לביצוע העבודות בבית לא נבעה מניסיון להסתיר את טיב העבודות שביצע. מיקי גבאי היה שכיר עם אבי עזרן במועד ביצוע העבודות ובמקביל עבד למעשה כקבלן עצמאי שנתן עבודות כקבלן משנה, או פועל יומי, לאבי עזרן. משיקולים אלה וחשש כי מנסים להטיל עליו אחריות לנזקים הנתבעים נמנע מלמסור את הגרסה המלאה. עם זאת, למרות התנהגותו של מיקי גבאי לא הוכח כי עבודות השיפוץ שבוצעו סמוך לרכישת הבית על ידי הנתבעת נועדו להסתיר פגמים.

עבודות השיפוץ סמוך למסירת הבית לתובע

15. התובע נשען גם על עבודות שביצעה הנתבעת בבית סמוך למסירתו לידיו כעדות לכך שפעלה להסתיר את הפגמים בבית. גם בטענה זו לא מצאתי ממש ודי בגרסת התובע בסעיפים 6 – 7, לתצהירו כדי ללמד כי לא מדובר בעבודות שיפוץ נרחבות שנועדו להסתרת פגמים.

לגרסת התובע:

"בסמוך למועד קבלת החזקה בדירה, ביקרתי בדירה לצרכי תכנון. במועד זה, נכח בדירה שיפוצניק שביצע תיקוני צבע מקומיים...מאחר וממילא תכננתי לבצע בדירה "שפכטל אמריקאי" ולצבוע אותה בגוון אחר, ביקשתי מהשיפוצניק להפסיק".

גרסה זו תואמת לעדות התובעת כי ביקשה ממיקי גבאי לצבוע את הדירה לאחר שהוצאו הרהיטים ונותרו סימנים בדירה. גם עדות מיקי גבאי תומכת בגרסת הנתבעת שעה שהבהיר כי לא קיבל תשלום מאחר ומדובר היה: "בהשקעה מינימלית, פח צבע, מברשת רולר וזהו" (עמ' 65, ש' 4). עוד הוסיף כי התובע אכן ביקש ממנו להפסיק את הצבע, אולם בקשתו הגיעה סמוך לסיום העבודה, ולכן העבודה הושלמה למרות בקשתו.

לא מצאתי שנסתרו עדויות הנתבעת כי ביקשה למסור את הבית לתובע צבוע, למרות שלא התחייבה לעשות כן בהסכם. יוער כי הטענה להפרת הסכם נולדה רק לאחר מכתב דרישה מטעם ב"כ התובע ובדין נזנחה. טענה זו לא סותרת את גרסת הנתבעת ולא מצאתי כי עבודות הצבע שבוצעו סמוך למסירת החזקה לתובע נועדו להסתרת פגמים בבית.

אחריות הנתבעת

16. מהממצאים העובדתיים שפורטו לעיל עולה כי גם אם היו סדקים בבית טרם רכישתו על ידי התובע, לא הוסתרו הם על ידי הנתבעת. הנתבעת ביצעה בבית עבודות שיפוצים רגילות וגם אם נתקלה בסדקים נימיים במהלך המגורים בבית או תוקנו סדקים מעין אלו על ידי עובדי הצבע מטעמה, לא מדובר באותם סדקים שנוצרו לאחר מסירת החזקה לתובע.

עולה כי מחמת פגמים בביסוס הבית, ליקויי בניה ונזקי רטיבות קרקע מתמשכים, שקע הבית עד לקריסת היסוד בקיר המזרחי. מדובר בבית שנבנה ככל הנראה בשנות החמישים של המאה הקודמת, הוספו לו במשך השנים תוספות בניה, אשר רק לחלקן אותר היתר בניה, ואין כל מידע ביחס לאופן ביסוסו. הבית נמצא במפלס הנמוך ממפלס הרחוב ולא היה משטח שמנע ממי גשמים לחלחל מתחת לבית. מכלול נסיבות אלו הובילו לשקיעת הבית ושקיעה זו, גם אם החלה בטרם רכישת הבית על ידי התובע, באה לידי ביטוי חיצוני לאחר קבלת החזקה בבית על ידי התובע.

על כן לא הוכח שהנתבעת ידעה על קיומם של סדקים בבית ולא עולה כי פעלה להסתיר קיומם מהתובע. על כן, התביעה כנגד הנתבעת 1 נדחית.

אחריות המבטחת

17. על בסיס הממצאים האמורים יש לבחון האם הנזק ארע כתוצאה ממקרה ביטוח המכוסה בפוליסה. מקביעתי ביחס למועד התרחשות הנזקים עולה כי יש לדחות את טענת המבטחת כי הנזקים נגרמו בטרם תקופת הביטוח. המבטחת למעשה זנחה בסיכומיה את הטענה להסתרת פגמים קודמים על ידי הנתבעת ומצאתי כי הסדקים שאיתר המומחה, גם אם מקורם בנזק מתמשך, באו לידי ביטוי מוחשי במהלך תקופת הביטוח. היקפם של הסדקים הישנים לא הוכח ובוודאי לא הוכח כי המצב של הבית בתקופת הביטוח דומה למצבו בעבר.

יוער כי התובע הפנה, לצורך הגדרת המונח סופה בפוליסה, לת"א (שלום חי') ליפשיץ נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, 26.3.04, אולם פסק דין זה פועל לחובתו בכל הנוגע להגדרת מקרה הביטוח. נקבע שם כי סדקים בבית שהיו תופעה קבועה בו על רקע תפיחה של קרקע לא מהווים מקרה ביטוח. כאשר מצבו הטבעי של הבית, הליקויים הטבועים בו, גורמים משימוש רגיל להתממשות הנזק, לא מדובר בסיכונים המהווים מקרה הביטוח.

כך נקבע בעניין ליפשיץ הנ"ל בפסקה 6:

"ע"א 300/97 חסון נ' שמשון חברה לביטוח בע"מ פ"ד נב (5) 746, שעסק בביטוח חיים והתנאים שונים, גם הוא חל רק כאשר הנזק נגרם רק מפעולתו של הסיכון במהלך תקופת הביטוח. זה אינו מתאים למקרה שבו הנזק נגרם כתוצאה מסיכון שהיה קיים קודם לכן. עובדה היא שבשומת הנזק תובעים התובעים כ- 10% בגין תיקון הסדקים והשקיעות בריצוף, וכ- 90% בגין ביסוס הבית מחדש. זאת ועוד, בע"א 172/89 סלע נ' סולל בונה פ"ד מז (1) 311 נקבע שאין לראות בנזק פרי "תאונה" מקום שגרימתו היא תוצאה של מהלך ענינים טבעי ורגיל, ולכן אין כיסוי ביטוחי לנזק שנגרם כתוצאה מבלאי רגיל של נכס מבוטח או מפגם הטבוע בנכס או הנובע מטבע הברייה. הדוגמאות שהובאו הן חממות שהונחו על חולות נודדים ששבירתם צפויה, או מטען צמר שניזוק בשל הובלתו בים וחשיפתו ללחות. אני מסכים לסיכומו של ירון אליאס בספרו דיני ביטוח כי פגם שבטבע הברייה הוא פגם המוביל באופן בלתי נמנע להתממשות הסיכון המבוטח. כך גם בענין שבפני. על פי חוות הדעת של שני הצדדים, הנזק קרה כל שנה".

על כן, למרות שבמקרה הנדון הסדקים המהותיים נוצרו במהלך תקופת הביטוח עולה כי היו בעבר סדקים מסוימים והנזק נגרם עקב מצבו הבית, הבלאי והפגמים הטבועים בו. על כן פוליסה סטנדרטית לביטוח מבנה לא נועדה להגן כנגד התממשות סיכון מעין זה הטמון בבית והנגרם ממהלך עניינים טבעי ורגיל. התובע תיאר את הסדקים כאירוע מתמשך ולא כמקרה פתאומי תאונתי, ודי בתיאור זה כדי לשלול את האופי התאונתי המקים את מקרה הביטוח.

18. התובע נסמך על שתי חלופות בפוליסה המגדירות מקרה ביטוח הקשור לנזקי מים. תנאי בסיס הוא כי הנזק נגרם בתקופת הביטוח, ולאור הממצאים לעיל עומד התובע בחלק זה של הגדרת מקרה הביטוח (אם כי ניתן להגיע למסקנה אחרת גם ביחס לעניין זה).

בנוסף הנזק צריך להיגרם על ידי אחד הסיכונים המפורטים בפוליסה המגדירה בסעיף 2 לפרק א', את שתי החלופות עליהן נסמך התובע:

"סערה, לרבות גשם, שלג וברד שבאו בשעת סערה..." או " שטפון או הצפה ממקור מים חיצוני".

להוכחת קיומה של סופה הגיש התובע תעודת עובד ציבור של השירות המטאורולוגי ממנה עולים הנתונים הבאים: חורף 2011 – 2012 היה גשום יותר מהתקופה המקבילה בחמש השנים הקודמות. עם זאת, כמות המשקעים הכוללת בחורף זה לא גדולה בשיעור ניכר מהשנים הקודמות. בחודשים ספטמבר – אוקטובר 2011 ירדו רק 4 מ"מ גשם כל חודש ובנובמבר 2011, ינואר 2012, פברואר 2012 היו חודשים של מעל 100 מ"מ גשם לחודש. עם זאת לא מדובר בנתון חריג במיוחד שעה שעיון בשנים קודמות מגלה כי גם בהם היו חודשים של גשם מעל ל- 100 מ"מ לחודש.

לא מצאתי רבותא בהפניית התובע לעוצמת הרוחות וממילא עיון בעוצמת הרוחות לא מלמד על רוחות חריגות בחורף הנדון, למרות כמות המשקעים הגדולה יחסית. על כן לא מצאתי שהתובע הוכיח כי התקיימה סערה שגרמה לנזק. כאמור לעיל, התובע תיאר את הנזק כתופעה שהחלה עם ראשית הגשמים והתגברה על לשקיעת היסוד. על כן ודאי שאין לראות בגשמים של 4 מ"מ לחודש כסערה וגם נתון של 100 מ"מ לחודש אינו עונה על הגדרה זו מאחר ומדובר בנתון שכיח. על כן לא יכול התובע לסמוך על הגדרת מקרה הביטוח הנשען על נזק כתוצאה מסופה.

התובע למעשה לא טוען להצפה ולא תיאר מקרה בו נקוו מים בחצר שגרמו לנזק. על כן אינו זכאי להישען גם על הגדרת מקרה הביטוח של שטפון או הצפה. מקובלת עלי טענת המבטחת כי לצורך כיסוי בגין הצפה או שטפון יש להוכיח כי מי גשמים הצטברו או זרמו על פני הקרקע שלא בדרך הזרימה הרגילה. במקרה הנדון אכן היו ימים גשומים יותר מהרגיל מנובמבר 2011 ואילך, אולם לא גרמו הם להצפות אלא התנקזו לחצר בדרך הזרימה הרגילה.

על כן לא מצאתי כי התובע הוכיח שהתממש סיכון המכוסה בפוליסה ואני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעת 4.

סוף דבר

19. התובע רכש בית ישן צמוד קרקע אשר נוצרו בו סדקים עקב ליקויי בניה ושקיעה מתמשכת של הבית. הסדקים באו לידי ביטוי לאחר שקיבל התובע חזקה בבית ולא הוכח כי מוכרת הבית ידעה על קיומם והסתירה את הסדקים מפני התובע.

התביעה כנגד הנתבעת 1 נדחית. התובע יישא בהוצאות הנתבעת 1 ובשכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ₪.

מאחר והנזק נגרם עקב מצבו הטבעי של הבית וכתוצאה מבניה לקויה והעדר ביסוס מתאים, לא מדובר בסיכון המכוסה בפוליסה. גם אם מדובר בנזק שארע במהלך תקופת הביטוח, לא הוכח כי נגרם עקב התממשות סיכון מבוטח. מדובר בשקיעה מתמשכת של הבית עקב העדר ניקוז וביסוס מתאימים שנגרמה עקב חשיפה מתמשכת לגשמים רגילים. לרוע מזלו של התובע הנזק הגדול התרחש לאחר שרכש את הבית, אולם הנזק לא נגרם עקב סופה או שטפון. על כן התביעה כנגד הנתבעת 4 נדחית.

מאחר והמבטחת ניהלה הגנתה בדרך של הכחשת הופעת הסדקים לראשונה בתקופת הביטוח, תוך הטלת האשמות שלא הוכחו כלפי מוכרת הנכס, לא מצאתי כי יש לפסוק הוצאות לטובתה. על כן אין צו להוצאות בגין דחיית התביעה כנגד הנתבעת 4.

ניתן היום, ו' אב תשע"ו, 10 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.