<#2#>

נוכחים:

התובע

ב"כ התובע עו"ד ירון יטיב

הנתבעת 1

ב"כ הנתבעת 1 עו"ד יגאל מינדל ועו"ד ענבל אלוש לוצאטו

ב"כ הנתבעת 4 עו"ד יואב ניצן

פרוטוקול

ב"כ התובע:

זימנתי להיום את העד אבי עזרן נמסר לו על זימון ואיני רואה אותו פה. אנו נעמוד על התייצבותו.

ב"כ הנתבעת 1 :

כל העדות של עזרן זו הרחבת חזית.

ב"כ התובעת:

התייצב המומחה מטעם בית המשפט אין לי צורך בחקירתו.

ב"כ הנתבעת 4:

מאחר ואשאל את המומחה גם על עניינים שישפעו על עדות בעלי הדין אבקש שיצאו מהאולם.

ב"כ התובע:

ברור שאני מתנגד שהתובע יצא מהאולם. במיוחד שמדובר בחקירת מומחה. אין לי התנגדות שירשם בפרוטוקול שהוא נוכח.

ב"כ הנתבעת:

עדותה של הנתבעת מצויה בבית המשפט בתצהיר היא לא יכולה להשתנות.

<#3#>

החלטה

לא מצאתי כי נסיבות העניין מצדיקות החלטה של הוצאת בעל דין מהאולם בעת חקירת המומחה ונרשם כי התובע והנתבעת 1 נוכחים בעת חקירתו.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ג אדר א' תשע"ו, 22/02/2016 במעמד הנוכחים.

המומחה מטעם בית המשפט מר מרדכי בס

חקירה נגדית לעו"ד ב"כ הנתבעת 4 :

ש: האם בדקת את הבתים השכנים נשוא הנכס

ת: לא

ש: כי בחוו"ד התייחסת אליהם

ת: לא בדקתי אותם מבחינה יסודית רק ראיתי מבחינה פיזית שכל הבתים ברחוב נמוכים מגובה פני הכביש או המדרכה.

ש: שמתם לב לסדקים בבתים אחרים

ת: לא בדקתי

ש: הם היו נמוכים באופן משמעותי כמו הנכס הנדון

ת: לזיכרוני הבתים הסמוכים באותו מפלס

ש: האם אתה יודע להגיד מתי התרחשו הסדקים

ת: אי אפר לענות על כך. התשובה שלילית. אתה בא בשנה מסוימת בתקופה מסוימת ורואה סדקים יכול לשער מה הגיל של הסדקים פחות או יותר לפי גודל הסדק. אם ישן או חדש . סדקים דקים לעיתים הם חדשים גם זה לא ודאי יש מקרים של שקיעה של מבנה , זה ארוע דרמטי שקורה תזוזה של הבניין, שקיעה של יסוד שזחל לאט לאט לא השפיע על יציבות של קורות יסוד, עד שיש כשל פתאומי וזה יכול ליצור מצב של סדק גדול. כמו ברעידות אדמה. זה מקרה טראומתי לבניין נהיים סדקים גדולים וזה לא אומר שזה זחילה של הרבה זמן.

ש: כשל פתאומי זה רעידת אדמה

ת: אחד המקרים

ש: כשאתה אומר כשל איטי שזה לאט לאט קורה , כמה זמן

ת: כל המדע הזה שקוראים לו קרקע הוא מדע אמפירי. זה הקדמה לתשובה לשאלה שלך, אנו המהנדסים מנסים להתאים נוסחאות לתופעות טבע. שנדבר על אורך זמן כל דבר לגופו.

ש: אנו יודעים אין על זה מחלוקת , שהביטוח התחיל ביוני 2011 וב- 10/11 ראה התובע לראשונה סדקים , נניח שמתחילת הביטוח עד ספטמבר לא ירד גשם,

ב"כ התובע:

אתה מטעה את העד. בספטמבר ירד גשם.

ש: ממשיך , אנו יודעים שבחודש ספטמבר ירדו 4 מ"מ של גשם, אתה מסכים איתי שבסבירות גבוהה הנזקים שראית קרו לפני

ת: אחלק את התשובה - אחת – אם מתייחסים לחודשים יוני עד אוגוסט סביר להניח שלא החודשים האלה השפיעו על הקרקע מבחינת גשם ורטיבות, אם כתוצאה מהמשך של השאלה , הסדקים שראיתי הם בטח לא מתקופה זו. אם היו סדקים הם מוקדמים לתקופה זו.

שנית - אני כתבתי בחוו"ד נתתי אופציה נוספת, יש אפשרות שהיתה דליפה של צנרת של מים, מי דלוחין או אספקה או ביוב, על זה אני לא יודע. אני הגעתי לבית כל החצר הצדית סביב הבית היתה עם יציקת בטון.

ש: תאשר לי שהבעיה היא בעיית ניקוז שהיתה כל השנים מאז בניית הבית

ת: כפי שהסברתי את המצב הטופגרפי של הבית ביחס לרחוב, המגרש סביב הבית שקועים ביחס לרחוב כ- 90 סמ', אם יש גשם היתה בעיית ניקוז למים האלה. בטח לא לרחוב הקדמי אולי לצדדי. אם גשם אז זה תופעה קודמת של שנים קודמות.

ש: תאשר לי שמתי שבדקת את הנכס היה אחרי שהתובע יצק שם רצפת בטון

ת: חיובי

ש: רצפת הבטון הפריעה לך לבדוק את המצב שהיה לפני היציקה

ת: נכון

ש: ביקשת להסיר חלק מהיציקה

ת: לא. שלחו לי צילומים של התובע, שלח לי סידי עם צילום הקרקע לפני היציקה.

ש: אם אני הייתי בא ואומר לך אם תסיר את יציקת הבטון תוכל לראות סדקים שמולאו ע"י סילוקן או חומר אחר היית מבקש להסיר חלק מהיציקה כדי לראות

ת: אני מתקן, הטענה הזו שעלתה בחוו"ד של יקי נחמן היא לגבי הקירות העילאיים מעל פני הקרקע ולא לדברים נסתרים מתחת לפני הקרקע. ראיתי את זה גם לפני הדיון. לכן לא היה טעם לחפור, הוא דיבר על סדקים מעל פני הקרקע.

ש: אתה אומר מעל פני הקרקע בעצם הרצפה שלא היתה קיימת אז היתה אחרת במקום זה?

ת: לא, היתה אדמה.

ש: למשל אם זו הרצפה כמו באולם ואין יציקה?

ת: הוא לא דיבר על קורות היסוד, אלא דיבר על קירות מעל קירות מעל קורות היסוד.

ש: תאשר לי שאותה רצפת בטון הביאה לפתרון של בעיית הניקוז?

ת: לא יודע אם הביאה פתרון אך הביאה פתרון להרחיק את מי הגשמים מהמבנה כלפי חוץ.

ש: אז בעצם אם נקבל מה שאתה אומר כעת, זה אומר שכל עוד לא היתה הרצפה בכל פעם שירד גשם בכמות בינונית ומעלה, זה היה צריך לחלחל מתחת לבית ולגרום לשקיעות של המבנה?

ת: כן, נכון. במקרה בזמן האחרון יש לי המון מינויים עם מבנים סדוקים, צריך להתמודד עם תופעה ושאלה זו. אם סתם היינו מחברים בין תיק כאן לאחר, שם מתמצאים התובעים להוכיח כי לא היה פתרון של ניקוז ולכן זה גרם לבעיות של סדיקה. זה ידוע שמים שפוגעים ביסודות כמו שראינו כאן הסדקים, הכיוון שלהם, זה שקיעות דיפרנציאליות.

ש: מצטט מעמ' 17 לחוות דעתך, מפנה, מקריא, בסיפה של העמוד בהערה, מתחיל במילה "ניכר כי...". על מנת שתהיה שקיעה זו, צריכים כמות מים גדולה?

ב"כ התובע:

מתנגד לשאלה מה זה כמות של מים גדולה שיגדיר לו מה הכמות. הוא לא מומחה לכמות מים.

המשך חקירה:

ש: מה זה כמות גדולה, לדעתך?

ת: עוד פעם אחלק התשובה לשניים. לא תמיד ברור שכמויות מים גדולות שזה יכול להגיע לסדרי גדול של 150, 200 מילימיטר ליימה גשם, שזה כמות גדולה מאוד. ככל שכמובן יש כמויות יותר גדולות מעל 100 מילימיטר זה משפיע על הצד השני כי לפעמים ברז דולף באמצע קיץ משפיע על שקיעות דיפרנציאליות של מבנה.

ש: אני שואל לגבי גשם?

ת: קשה להעריך את זה, לא ראיתי בשום מאמר קורלציה בין שקיעות לכמויות גשם. לא מכיר שום מאמר ובאמת מתמחה בתחום זה ויש לי המון מינויים ולומד את זה, שיש קוראלציה בין כמויות מים. לכל מבנה יש את היסודות שלו ואופן הביסוס.

ש: אני התכוונת לכמויות גדולות בערך 100 מילימטר ליום?

ת: לא מומחה למטרולוגיה, אבל עוד פעם אומר, לא יודע להעריך בכמות המים, אמרתי יכול להיות כי זו השפעה של המים, לא רק עניין של המים, המים זוחלים לכיוון מסוים, נכנסים מתחת לבניין, החשוב פה הוא ההפרשים בתכולת רטיבות בקרקע, זה יותר חשוב. אסביר – גם לדוגמא 50 מילימטר ביימה, אם המים מתנקזים בחצר בכיוון יסוד מסוים. מה שמדובר פה על סדקים שנוצרו משקיעות דיפרנציאליות, ז"א אם כל הקרקע היתה רטובה, באותה שיעור רטיבות, מתחת לאותן יסודות, אותו ביסוס, לא היו מופיעים סדקים כי המבנה המבנה היה זז באותה מידה. הבעיה במבנה לא השקיעה הזהה בקרקע של המבנה, אלא שקיעה דיפרנציאלית. במילה אחרת אם ירדה כמות לגשם בכמות של 30,40 מילימטר, והמים האלה היו זוחלים אפילו מתנקזים לצד אחד של המגרש, מתחת לאחד היסודות שיעור הרטיבות היה מאוד גדול ביחס לאיזור מבנה הסמוך אליו, אז היו מופיעים סדקים אלה.

ש: אנו יודעים כי הבית בנוי משנת 74 ולפני.

ת: לא, הבית בנוי בשלושה שלבים, ציינתי בחוות דעתי. זה לא נכון בשנת 74, בשנת 74 עשו את התוספת האחרונה.

ש: נגיד משנות 50, האם עשית בדיקות של כמויות גשם שירדו בשנים אלה?

ת: לא. אסביר גם למה לא היה טעם לעשות בדיקות אלה. כפי שהסברתי ברגע שלא היתה רצפת בטון בחצר, מספיק כי השקיה של מים באזור מסוים שמטפטף יותר מים מאזור שני, זה כבר משפיע על שקיעות דיפרנציאליות, גם אם היתי חוקר כמות המשקעים, עדיין היתי עדיין בשלושים אחוז בכל מכלול הסיבות מכסה.

ש: התובע הגיש דו"ח ממטרולוגי, בהתאם לדוח מפרק בין הימים מתי ירד גשם בחודשים ספטמבר אוקטובר. בהנחה שאלו המספרים, אמרת כמויות גדולות של גשם האם התכוונת לזה?

ת: לא, הרבה יותר פי עשר.

ש: אתה מסכים איתי כי אם הנזק נגרם בשל ירידת גשמים כי זה מחורף שנה לפני, שנתיים לפני, שלוש לפני?

ת: כן.

ש: משנים 2008 ועד 2010?

ת: כן. אסביר – עו"ד יואב ניצן הציג בפניי כי בחודשים ספטמבר, אוקטובר ירדו 4 מ"מ בממוצע. אמרתי כי כמויות ממטרים כאלו מזעריות זה בוודאי לא מה שהשפיע על השקיעה של המבנה. כפי הנראה כי צריך לייחס את זה לגשמים בשנים קודמות.

ש: תאשר לי כי לא ראית תמונות של חצר הבית מוצפת?

ת: נכון.

ש: אם כן היתה הצפה ולא היתה יציקת בטון היית יכול לראות קו ההצפה על הקיר?

ת: באותו מועד של ההצפה?

ש: המים היו מחלחלים באיזה שלב והיית יכול לראות פס על הקיר?

ת: סביר להניח כי זה בוץ והוא משאיר סימנים.

ש: מה היה גובה המים אם היתה הצפה?

ת: לא ראיתי צילומים של ההצפה.

ש: אם ידעת שהיתה הצפה לפי הטענות שהיו, לכאורה רצפת בטון שמסתירה את הקו לא היה נכון לבקש להסיר את הרצפה בשביל לראות עד איפה הגיעו המים?

ת: זה כבר היה נמחק. אם יש יציקה כנגד הקיר היא היתה מסתירה סימנים.

ש: תאשר כי הבחנת ששקיעת קיר יסוד לאורך הקיר המזרחי מעידה על שקיעה של יסוד במרכז הקיר המזרחי?

ת: הניסוח לא מקבל, התשובה חיובית. הניסוח ל א נכון. שקיעה דיפרנציאלית המשמעות שיסוד אחד שקע יותר מהיסודות הסמוכים ויודע בדיוק מי היסוד.

ש: תאשר לי כי מהתמונות שקיבלת מהתובע היסוד ששקע שקע לפני קרות האירוע, שהתובע טוען לו?

ת: אם זה מתבסס על גשמים בוודאי א בחודשים יוני, יולי, אוגוסט.

ש: השקיעה שראית לפי דעתך קרתה לפני יוני?

ת: אם מדובר על גשמים ולא קרה ביוני, יולי אוגוסט 2011.

ש: בעיה בנכס היתה בעיית ניקוז לאורך שנים רבות?

ת: אני חושב שכן.

ש: האם לדעתך מרבית הנזקים בבית נשוא התובענה התרחשו לפני שנת 2011? האם זה קרה בתקופה של שלושה חודשים או שנתיים אחורה?

ת: כן, סדקים ישנים יותר. אסביר – במבנה יש כמה וכמה סוגי סדקים, ניסיתי לפרט בחוות דעתי, יש סדקים עקב חיבורים או מפגש, יש תוספות של בנייה, בין תוספת מאורחת למקודמת, בתפרים יש סדקים, נוצרו עקב שקיעת הרצפה של חלקי המבנה, יש סדקים שנוצרו עקב סדקים טרמיים, השפעות טרמיות בין קיר המבנה, יש סדקים שנוצרו עקב שקיעה דיפרנציאלית של יסוד בחזית מזרחית של המבנה. כל זה לפי דעתי סדקים מוקדמים לפני יוני עד אוגוסט, 2011.

ש: לפי מה שראית בשטח נראה לך הגיוני שמשנת 74 ועד שנת 2011, לא היה שום אירוע הצפה? אפרט – לפי תוואי הבית איפה נמצא שלא היתה יציקת בטון.

ת: לא הגיוני שלא היתה הצפה.

ש: במידה שהנכס היה בנוי בהתאם לתקנים האם הנזקים היו עדיין מתרחשים?

ת: קרוב לוודאי שהיו הרבה יותר מזעריים, הסדקים מבחינת עובי. התשובה כרגע לשאלות הבהרה דומות מאוד, גם בבתים חדשים מופיעים סדקים.

ש: מבחינת סבירות זה כי לא היה צריך להיות נזק?

ת: נכון, יש תקן ישראלי ת"י 940, אשר מגדיר מהו סדק, עד 0.3 מילימטר אלו סדקים שאפשר לחיות איתם גם בבית חדש.

ש: מסכים איתי כי מדובר בנזקים מצטברים במשך השנים והגשם אינו סיבה מכרעת לנזקים שכאן?

ת: זה לא מה שאמרתי.

ש: אתה מסכים איתי כי הגשם אינה סיבה מכרעת?

ת: תמקד את השאלה. השאלה שלך מיוני ועד אוקטובר 2011.

ש: לפי מה שאמרת עד עכשיו הנזקים נזקים מצטברים לפני תקופה זו ולא הגשם שגרם לנזקים בתקופה זו?

ת: נכון.

ש: תסכים כי כל הנזקים נגרמו בשל ליקויי בנייה בתקופה זו?

ת: גם וגם.

ש: אתה מחלק בחוות דעת את הנזק הכללי בגין ליקויי בניה ומים, כאשר מסתכלים על החלוקה, ממה שאני הבנתי, אתה חוזר על אותם סעיפים, וכל פעם נותן סכום אחר, לדוגמא – תיקוני סדקים בקירות פנים, טיח, שטיפת סדקים, אתה פעם אחת אומר 5,100 ₪, וכאשר עוברים לטבלה של ליקויי בנייה, הסכום אחר.

ת: הטעות שלך שאתה מסתכל על מספר אחרון, תסתכל על במחיר יחידה, פה זה 85 ₪, כמות הסדקים שונה ובסוף המספר שונה. מדובר באותן עבודות אך במקומות שונים. לא מדובר על אותן סדקים.

ש: בהתחלה אתה אומר הכנת תוכנית קונסטרוקציה, פעם אחת 10,000 ₪ ופעם אחת 5,000 ₪ מדוע צריך לחלק הסכומים?

ת: אולי העלות תהיה 15,000 ₪. יכול להיות כי העלות של תוכנית קונסטרוקציה נמוכה יותר. בעבודות קטנות של שיפוצים המחירים לא מחריי שוק.

ש: אין צורך בשתי תוכניות שונות?

ת: הכוונה תוכנית אחת אבל חילקתי את זה לאותו קונסטרוקטור.

ש: החלוקה של 10 אלף ₪ ו-5,000 ₪?

ת: כי פתרון הנזק שונה, כאן יש שקיעה דיפרנציאלית.

ש: אותו דבר בתיקוני טיח בקיר סכומים שוני, כאשר מגיע שיפוצניק הוא עושה טיח בכל הבית ונותן על כך סכום?

ת: כן, אך בסופו של דבר אם תחבר הסכום עם טבלה ראשונה ושנייה זה המחיר הכולל שצריך לעלות.

ש: זה היה צריך להיות בשני מקרים אלה סכום אחד ולא צריך לחלק לפעמיים?

ת: בימ"ש ביקש תעשה לי עלויות כספיות למקרה של הצפה בחצר מזרחית שנגרמו, ותחלק לי עלויות של נזקים של שקיעות מבנה עקב מבנה ישן, תזוזות. אז חילקתי את זה.

ש: כאשר מסתכלים על המספרים נראה כי עשית חישוב קבוע, פה זה 10,000 ₪ ואוריד שני שליש, זה לא באמת מדויק?

ת: הכל זה הערכות גסות. בסופו של דבר סיכום של טבלה ראשון ושנייה זה להביא קבלן ולתקן הכול.

ש: טענת לסכום של דיור חלופי לחודש של 6,000 ₪ כפול 2, טענת 12,000 ₪ לחודשיים, דיור חלופי. מאיפה הבאת סכום זה?

ת: הערכה גרסה מתוך התחשבות כי מדובר לדיור לחודשיים בלבד לא לטווח ארוך. ברור כי זה לדיור ארוך אפשר להפחית. אולי גם 6,000 ₪ לא מספיק אם הולכים למלון לתקופה של חודשיים. מדובר על דיור זמני לתקופה קצרה.

ש: בעמוד האחרון לחוות דעתך, אתה מציין בסעיף ב, הסכומים הינם למחירי קבלן מזדמן מטעם התובע, למה הכוונה.

ת: שאנו יודעים שבענף הבנייה אם לדוגמא חברת ביטוח שלוחת במקרה כאן, קבלן, ויש לקבלן מסגרת הוא עובד במחירים יותר זולים. הלקוח פונה לקבלנים והם לפעמים מנצלים את המצוקה שלו והמחירים יותר גבוהים, לכן המחירים שלי בהתאם למחירי קבלן שוק. הכוונה לא לקבלן מסוים מטעם התובע. הכוונה לקבלן מטעם התובע, לא קבלן מסוים.

ש: מה זה מטעם התובע?

ת: קבלן ביצוע, שיפוצים, מזדמן שיתקן השיפוצים.

ש: ז"א מבחינתך זה קבלן אובייקטיבי?

ת: כן, קבלן שיפוצים.

המומחה בעקבות שאלות עו"ד יטיב:

ש: הציגו לך תעודת עובד ציבור ביחס למשקעים, היתה גדולה יותר בתקופה המקבילה ועשו לך טבלה, בטלה כתוב כי סה"כ מילימטרים שירדו בתוקפה זו של 453.1 מילימטר. היית משנה את התשובה שקלך וקובע כי זה יכול לגרום לאירוע טראומתי לקרקע ולגרום לשקיעה כזו?

ת: זה לא מה שנשאלתי, אני נשאלתי לתקופה מאוד ספציפית.

ש: אם אני מראה לך שמיוני ועד אפריל 2011 ירדו כמות של מים של ...

ב"כ נתבעת 4:

מתנגד להרחבת חזית.

המשך החקירה לעו"ד יטיב:

ש: אני אומר שמיוני 2011 ועד אפריל 2012 ירדו כמויות של 453 מילימטרים וזה גשם שלא נראה חמש שנים קודם בכמויות כאלה.

ב"כ נתבעת 4:

מתנגד להרחבת חזית. גם בכתב התביעה וגם בתצהיר טענו על כמות גשמים.

<#5#>

החלטה

המומחה רשאי להשיב.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"ג אדר א' תשע"ו, 22/02/2016 במעמד הנוכחים.

ש: האם בכמות הגשם הזו זה היה אירוע טראומתי לקרקע שיכול לגרום לסדקים?

ת: אני מסתכל על הנתונים ורואה כי בינואר, בפברואר 2012 כמות הגשמים היתה משמעותית, מעל 100 מילימטרים יכול להשפיע, ופה רואה 135.8 ו- 106 נקודה ...

ש: אז זו כמות מסיבית לנזק שנגרם?

ת: אם הדיווח היה אחרי התקופה הזו, אז כן.

השלמת חקירה נגדית לב"כ נתבעת 4:

ש: בהמשך לשאלת חברי, יכולים לראות כי בשנת 2010, 2011, שנת 2009 גם היו כמויות גשם שהיו יכולים לגרום לאירוע קיצוני?

ת: אני רואה עוד אירועים של 100 מילימטר לחודש וגם הם יכולים לגרום, אני רואה גם ב- 2/2009, שגם הם יכולים לגרום לתופעה.

ח.נ לב"כ נתבעת 1:

ש: אתה ראית את סרטי הווידאו שצילם התובע?

ת: כן.

ש: יש הסכמה כללית, שבשעה שהתובע קנה את הבית לא נראו סדקים כלשהם, שזה היה במאי 2011?

ב"כ התובע:

לא מסכים להגדרה זו, לא אובחנו סדקים מטעם התובע במאי 2011, כאשר רכש.

המשך ח.נ לב"כ נתבעת 1:

ש: הראו לך את חוות דעת של שי הרוש שכתב בעקבות חוות דעתך, הציגו בפניך?

ת: זוכר שראיתי רק אחת של משרד יקי נחמן. הגעתי איתה בזמנו לביקור. כנראה אחרי לא קיבלתי. יש לי רק את חוות הדעת מיום 14.6.12.

ש: אתה יודע איזה סוג של יסודות יש בבית, רפסודות, כלונסאות?

ת: לא.

ש: אתה יודע איזה סוג ביסוס היה מקובל בשנות ה- 50 כאשר בנו את הבית לראשונה.

ת: יש מגוון אפשרויות של ביסוס למבנים, במבנה זהל א יודע, זה גם לא נראה לי רלבנטי לחוות הדעת.

ש: כשאתה אומר שיש שגיאה דפרינציאלית של יסודות, מה קורה ליסוד הוא נמס?

ת: לא, הוא שוקע.

ש: שוקע בגלל שהקרקע מתחתיו נספחת?

ת: לא נספחת, בגלל שיעורי רטיבות שונים, אז יסודות שוקעים בצורה שונה, בגלל שיעורי תכולת רטיבות שונה.

ש: אבל למה זה שוקע?

ת: כי כל יסוד באופן כללי שוקע, אם היסודות במבנה לא משנה איזה, שוקעים בצורה אחידה, תכולת הרטיבות אחידה, אין שקיעות דיפרנציאלית ואין סדקים במבנה, במקרה של שקיעות שונות נוצרים סדקים, למה נוצרים שקיעות? כי תכולת רטיבות שונה. המבנה שוקע.

ש: הרטיבות יוצרת תופעה של שוני בצפיפות של האדמה סביבה?

ת: כן, של תכולת הרטיבות. כשאתה עומד למשל בים אתה שוקע ואיפה שאתה עומד בחוף אתה לא שוקע.

ש: אמרת בראשית עדותך, על כשל פתאומי, יכולה להיות התדרדרות ארוכת שנים שלא שמים לב אליה, ופתאום יש אירוע אפילו לא חריג, שגורם לכשל הפתאומי כמו למשל בולען, שיש כרסום בתת הקרקע, ופתאום נפער?

ת: כן, יתכן מצב כזה.

ש: יש לך אינדיקציה האם היה כאן איזה דבר שגרם לשקיעות אלה במועד מסוים?

ת: דבר אחד ברור לי ובטוח, כי יסוד במרכז קיר מזרחי שקע שקיעה גדולה יותר מיסודות סמוכים אליו, רואים את זה בסדקים, מתי קרה ואיך קרה? ברור כי זו תופעה שיכולה לקרות בשתי האפשרויות האחת זחילה איטית, שניים – שהמבנה הצליח להעביר עומסים ליסודות בצדדים ויש פעולות קשת וכו', בהמשך כאשר לא יכול היה לעמוד בהעברת כוחות אלה נהיה כשל פתאומי ביסוד האמצעי המזרחי, הגיע לעומס הקריטי שלו. נניח שהיסוד היה באוויר והצליח להעביר כוחות עד נקודה מסוימת ואז כשל, כשל פתאומי.

ש: יש כאן ניסיון לטפול לנתבעת 1, הסתרה של סדקים ולומר כי נעשו תיקונים קוסמטיים להסתיר אותם, אחד הביטויים זה הסילוקין שאתה שולל אותו באופן חד משמעי.

ת: ראיתי צילומים וראיתי שנעשו תיקונים ולא ראיתי כי זה סיליקון אלא מרק קשיח ולא גמיש.

ש: המרק הקשיח הזה היה מתחת לטיח החיצוני?

ת: נכון.

ש: וגם בביקור שלך ביצענו קילוף של מקומות על המקום שהאיש מטעם ירי נחמן והצביע עליהם ואמר שהיה אמור להיות עליהם סיליקון ולא היה?

ת: נכון, בדקתי טענה זו.

ש: בימ"ש ראה הסרטונים, צילומים ואתה היית בשטח וצירפת תמונות. תאשר לי כי בכל הסדקים הפנימיים שהיו מסומנים על המרווח הגדל, שלא ראינו נסיון עבר לתיקון קוסמטי בצורת גבס, או רשת, לא היו תיקונים קודמים בסדקים הלו באופן חד משמעי?

ת: מאשר לא היו.

ש: המרק הקשיח ה יה מתחת לטיח החיצוני, ז"א אם התובעת קנתה את הבית עם זה המסקנה המתבקשת כי לא היא עשתה?

ת: מאשר, זה תיקון קודם לטיח החיצוני.

המומחה משיב לשאלות עו"ד יטיב:

ש: אתה היית בדירה נכון וראית אותה?

ת: נכון.

ש: אתה הרי לא נכנסת לדירה ופתחת סדקים בתוך הדירה, לא עשית פתיחת סדקים בדירה?

ת: הם היו גלויים.

ש: אבל לא פתחת לראות את הסדק עצמו אם עשו רשת או תיקונים?

ת: רואים שאין בסדקים רשת והם היו פתוחים, פעורים, צילמתי. לא נראה בפנים סימני מרק או כל דבר אחר.

המומחה:

אבקש שכר של 2,000 ₪ בצרוף מע"מ כולל לימוד התיק להיום.

ב"כ נתבעת 4:

אני זימנתי את המומחה, בכוונה לשאול שאלות ושיתר הצדדים אמרו שאין להם רצון בכך.

אחרי שאני סיימתי לשאול שאלות גם התובע וגם נתבעת 1 שאלו אותו שאלות נוספות ולכן גם הם צריכים לשאת בתשלום המומחה.

ב"כ נתבעת 1:

ברגע שהנתבעת 4 עמדה על הזמנת המומחה, היא רצתה אותו ואמרנו שנחקור.

<#7#>

החלטה

בנסיבות העניין, שעה שהיוזמה העיקרית לחקירת המומחה היתה מטעם הנתבעת 4, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, תישא היא בשלב זה בעלות עדותו בסך של 2,000 ₪ בצרוף מע"מ כחלק מהוצאות המשפט.

הסכום ישולם לידי המומחה תוך 30 ימים.

<#8#>

ניתנה והודעה היום י"ג אדר א' תשע"ו, 22/02/2016 במעמד הנוכחים.

דיון מתחדש לאחר הפסקה.

נתבע 1:

ב"כ התובע אמר כי המומחה מטעם התובע לא יעיד. לכן אנו מבקשים למשוך את חוות דעתו מראיות התובע.

<#11#>

החלטה

מאחר והתובע לא יזמן את המומחה מטעמו לעדות, נסמך התובע רק על חוות דעת המומחה מטעם בית מהשפט ולא רשאי לסמוך בסיכומיו על חוות דעת המומחה מטעמו.

<#12#>

ניתנה והודעה היום י"ג אדר א' תשע"ו, 22/02/2016 במעמד הנוכחים.

התובע מעיד לאחר שהוזהר כחוק:

ח. .נ. - לשאלות ב"כ נתבע 1:

ש: בסעיף 55 לכתב התביעה, אתה טוען כי ביצעת תיקונים בעלות של 40,000 ₪ ואז בסעיף 15 לתצהירך טוען כי התיקונים בוצעו אפילו לא בכדי של 35,000 ₪. מה מקור הפער, למה לא צירפת אסמכתא על כל תיקונים אלה?

ת: טיפול מנע זה רק יציקה בסכום של 22,000 ₪ ומשהו וכן פינוי פסולת.

ש: מפנה לסעיף 22, לכתב התביעה, מקריאה. כמו כן מפנה לסעיף 25 לכתב התביעה. הולכים לסעיף 15 בתצהירך. אתה לא מגיע אפילו לסכום של 30,000 ₪.

ת: מה שנכון מה שמופיע בתצהיר שלי וזה לא סותר שום דבר. הוצאה יחידה לטיפול מונע הוא 22,000 ₪ על יציקה, פינוי פסולת ומחפרון.

ש: איפה הקבכלות על כל הוצאות אלה?

ת: אין קבלות.

ש: איך אני יכולה לדעת כי זו ההוצאה שהוצאת?

ת: אין דרך לדעת. החומר בבסיסו אפשר להעריך כמה עולה.

ש: מאז שעברת לגור עשית טיח?

ת: לא.

ש: אז הטיח שנמצא היום בבית הוא כאשר המומחה היה בבית וכאשר רכשת את הבית?

ת: כן.

ש: אני אומרת לך כי הטיח היה קיים גם כאשר הנתבעת רכשה את הבית. בהנחה כי זה אותו טיח ולא שונה, איך אתה מסביר התיקונים שבוצעו מתחת לטיח ואתה מנסה להעיבר אותם לנתבעת?

ת: שני דברים – אחד, אני רואה אותם. נכון שקילפתי אותם, קודם כל יש סדק אחד שרואים בוודאות גם בלי לפתוח, יש לי פה תמונה, ואתו סיליקון שמשתמשים בו. הסיליקין שמדובר עליו זה סיליקון שרואים אותו שאתם משתמשים בו ומוציאים לטיח וזה נמצא בתוך הבית, זה סיליקון שנמצא בתוך החדר.

ש: אני שואלת לא בתוך הבית, אלא על הטיח החיצוני, אם יוצאים מנקודת הנחה שהטיח שיש היום זה אותו טיח שהיה כאשר המומחה ביקר בנכס, זה אותו טיח כשאתה רכשת הנכס. אני אומרת כי זה אותו טיח שהיה כשעליזה רכשה הנכס. איך אפשר לבצע תיקון מתחת לטיח שלא השתנה לפחות ב- 3 שנים אחרונות? עליזה קנתה את הבית עם טיח זה, וגם אתה קנית עם טיח זה, גם המומחה ראה זאת, איך יכול להיות כי התיקונים .

ת: זו שאלה מכווינה שלא נכון לשאול אותה. התביעה שלי כתוצאה משני דברים – אחד נזקים שראיתי שבוצע עליהם תיקון וזה מבלי לפתוח את הקיר ורואים את זה. יש לי תמונה בעניין. עובדתית זה קיים, אני גם ביקשתי גם אחרי שהמהנדס היה אצלנו בבית ביקשתי...

הטיח מחוץ לבית ואני לא מדבר עליו, ברגע שהוא מקלף טיח ורואה דברים זו סוגיה אחת.

ב"כ התובע:

העד מנסה להשיב לחברתי והיא לא נותנת לו להשיב. שחברתי תיתן לתובע להשיב.

ב"כ הנתבעת 1:

אני אשאל את התובע גם בעניין סדקים פנימיים, רוצה תשובה לעניין סדקים חיצוניים.

המשך ח.נ.

ת: אין לי מה לומר על הסדק החיצוני.

ש: בסעיף 8 לתצהירך אתה טוען כי הסדקים הפנימיים הופיעו "לפתע". ומעדות מומחה למדים כי לא נמצא חומר מילוי באותם סדקים, לא רשת, לא בטון וכו', בנתונים אלה אתה מסכים איתי כי אם היה מדובר בסדקים ישנים שתוקנו לשיטתך, אז כל סדק שנפער מחדש היה צריך לראות בו שאריות של מילוי קודם?

ת: רואים חומר למילוי קודם.

ש: אז איך המומחה טוען שאין חומר כזה?

ת: לא יודע הוא טוען דבר כזה, עובדתי רואים חומר מילוי.

ש: אם אתה אומר שיש חומר מילוי, מדבר על חומר על סדקים פנימיים או חיצוניים?

ת: מחוץ לבית קילוף יחידי שבוצע מאז שנכנסתי לבית בכוונה, היה בקיר חיצוני לבית, זה על ידי אותו מהנדס מטעם בימ"ש. בתוך הבית לא בוצעו שום קילופים על ידי אף גורם, החומרים שרואים היום על ידי סדקים שנפערו.

(לאחר הפסקה).

המשך ח.נ. לב"כ נתבע 1:

ש: נכון שהיה ביקור עם המומחה בנכס?

ת: נכון.

ש: זה נכון שחלק מהנוכחים היה עו"ד ?

ת: נכון.

ש: נכון שבמהלך הסיור לא הצבעת אפילו על סדק לתיקון אחד בבית שלכאורה רואים בו מילוי מה שמצביע על מילוי קודם? הפנית המומחה לאותם מילויים?

ת: כן, גם בתמונות שלו יש את זה, אני מדבר על פנימי בלבד, רואים את זה בדוח שלו, בתמונות שלו.

ש: תראה לי.

ת: מפנה לתמונה, צילום מס' 13,14 של המומחה.

ש: איפה המומחה מתייחס פה למילוי?

ת: זה שהוא לא התייחס זה בעיה אחרת. זה מצולם ורואים את זה בתמונה יפה מאוד.

ש: קיבלת את חוות הדעת לידיך של המומחה, מדוע לאע הפנית לו שאלה בעניין. אתה טוען שאמרת לו בביקור הנה סדק עם מילוי קודם, בחוות דעת הוא לא התייחס למילוי. מדוע לא שאלת אותו אחר כך. חוות הדעת שלו בידך מאוקטובר למה?

ת: לא יודע, אין לי תשובה טובה לזה. בטח שאני לא שמתי את החומר הזה. אני לא שולט במה שהמהנדס כותב. אני לא מערער על מה שהוא כותב.

ש: כאשר עברת לגור בבית איזה שיפוצים ביצעת בו?

ת: שפכטל אמריקאי בסלון, זה החלקה, הפיניש, ביטלתי שירותים ו8מקלחת כי היו שניים סמוכים אחד לשני. בחוץ לא ביצעתי שום שיפוץ, לא עשיתי רצפות ולא הזזתי שום נקודות.

ש: עד לרגע תיקוני מנע לא החלפת ולא ביצעת בגינה שום פעולה?

ת: שום פעולה לא ביצעתי.

ש: בסעיף 15 לכתב התביעה, אתה כותב ששברת קיר חוצץ. בתצהיר שלך אתה כותב כי ביטלת מקלחת.

ת: זה בדיוק אותו דבר, ביטול מקלחת זה ביטול קיר חוצץ.

ש: כאשר ביצעת שיפוצים אלה התייעצת עם מהנדס, כי אתה לא שובר קיר תומך?

ת: לא.

ש: איך מבצעים שיפוצים בבית פנימי ללא ליווי מהנדס?

ת: לא לכל דבר צריך מהנדס, לשבור קיר לבנים אין צורך במהנדס. אני יודע כי זה לא קיר יסוד, כי אני פותח. אם היתי נתקל בעמוד או קיר יסוד היתי גם משאיר אותו.

ש: אז אתה לא יכול לדעת אם השיפוץ שביצעת יש חלק בגרימת הנזק שנגרם בבית?

ת: במאה אחוז אין קשר בין הדברים, המקום שבו בוצע השיפוץ ומהנקודות שבהם נראים הנזקים, לא אותם מקומות. זו דעתי האישית.

ש: בדיסק שצירפת עם תמונות יש שני סרטי וידאו, סרטון שנקרא "לפני יציקה חשוב לראות", אתה מתחיל הסרט בשנייה 40 שלו, אתה אומר כי הסדקים מקורם במי גשמים רבים?

ת: זו דעתי. על מה מסתמכת דעתי? הגיע מחברת ביטוח קבלן אינסטלציה מומחה מטעם החברה ועשה בדיקות, נזילות אין. היה אצלי קונסטרוקטור, דני מורנו, וגם זה מה שהוא אמר, לא מכניס את זה לתביעה, אך בנינו את הדבר הזה בצורה כזו. חלק מהנזק קרה מתי שהיו גשמים.

ש: אתה לא אומר חלק מהנזק בסרט?

ת: וודאי שזה חלק מהנזק. כי היה הנזק לפני זה רואים.

ש: הגשמים שגרמו לנזק אותם גשמים שירדו מספטמבר 2011 ועד אפריל 2012? אחרי התקופה שכבר התגוררתם בבית?

ת: כן.

ש: כאשר רכשת הנכס, ידעת שהוא לא חדש?

ת: כן.

ש. בכל זאת רכשת אותו מבלי לקבל חוות דעת הנדסית מבלי לדעת מה מצבו?

ת. כן.

ש. כמה פעמים ביקרת בנכס לפני שרכשת הנכס ?

ת. פעמיים היינו שם לפני הרכישה לפני ההסכם, ואז חתמנו על ההסכם, עליזה בטובה נתנה לנו להכניס ציוד שהיה לנו בבית לחצר שלה, היתה לנו גישה לציוד זה, לא נתנה לי מפתח אך היינו צריכים לתאם איתה.

ש. תסכים איתי כי לפני הרכישה של הנכס. אולי עוד כ-5 פעמים באתי לשים ציוד.

ש: כמה חודשים היה הציוד אצל עליזה?

ת: שלושה חודשים, חוץ מבלאי טבעי לא נגרם נזק לציוד.

ש: מפנה לפרוטוקול מיום 18.12.14, שורות 22-29 לפרוטוקול, אתה אומר נכנסו לבית ולא ראינו שום נזק, למעשה תקופת גשמים מאוד חזקה... לכן חוזרת ושואלת אותך, תאשר לי ממה ששומעים כאן, וממה שאמרת לארוך כל החקירה, הנזקים של הבית נגרמו כתוצאה מגשמים?

ת: חלקם, טוען לאורך כך הדרך כי חלק מהנזקים נגרמו בעבר וכנראה שהוסתרו.

ש: אתה טוען כאלה טענות שחלק נגרם מגשם והחלק הזה לא נגרם מגשם? הסתמכת על מומחים וגם מודיע ואומר כי ברגע שעשית יציקה אין חדירות מים?

ת: חלק מהנזק נגרם כתוצאה מחדירת גשמים וחלק היה מוסתר ורואים את זה.

ח.נ. לב"כ נתבעת 4:

ש: זכור לך כאשר התגוררת בבית היה פיצוץ של צנרת או ביוב?

ת: לא.

ש: אתה מציין בסעיף 5 לתצהיר, שאם הנתבעת היתה מיידעת אותך במידע החסר, מה הכוונה?

ת: המידע החסר זה המידע של סדקים, אני היום יודע להבדיל, קשה להוכיח כי העד לא רוצה לשתף פעולה ולא נמצא כאן היום, מה הוסתר ומה נפתח כחדש.

ש: אתה אומר כי הגב' עליזה הסתירה?

ת: לא יודע אם עליזה ומי הסתיר מה, אני יודע לומר כי היה אצלי בן אדם שבתקופה שעליזה גרה בבית ביצע תיקונים בנקודות שחזרו גם היום, את התיקונים האלה רואים גם היום. שמו הוא אבי עזרן.

ש: יש סדקים שהוסתרו מסכים?

ת: מסכים.

ש: הם יכולים להיות מוסתרים או על ידי נתבעת 1, או מי שהתגורר לפני עליזה בבית זה?

ת: בתקופה של עליזה בוודאות תוקנו סדקים בבית.

ש: יכול להיות כי עליזה התגוררה עם סדקים אלה ולא תיקנה אותם לא ראית כאשר רכשת?

ת: בוודאי שיכול להיות, כי רהיטים לא הזזתי לפני שביצעתי הרכישה. היום איפה שהיו תיקונים היה שם ארון ספרים, בחדר היה דגל שתלוי על הקיר. ש:

ש: אתה מציין כי בסמוך למועד החזקה, סעיף 6 לתצהיר, יודע באיזה חודש זה היה?

ת: לדעתי ממש בסמוך, הדירה היתה כבר ריקה. פינתה אותה. יכול להיות גם בתחילת ספטמבר, לא יודע לומר בדיוק. הדירה היתה ריקה, לא היה ריהוט וכלום.

ש: מהזמן שעזבה את הדירה לבין החזקה ראית סדקים?

ת: הפעם היחידה שהיתי בדירה כשהיא ריקה מה שמצוין בסעיף 6, ראיתי אותו שיפוצניק בדירה, לא אבי עזרן. מישהו אחר. באותו יום שהיתי הוא היה אחרי תיקונים ועשה רק צבע, צבע את החדרים.

ש: ראית שהוא צובע תיקון?

ת: הכל בתמימות ונכנסים ורואים צביעה.

ש: בסעיף 7 לתצהיר אתה מציין כי ביצעת בנכס שיפוצים קטנים, באיזה חודש זה היה?

ת: בספטמבר, ממש כאשר נכנסו לדירה, לא הכנ\סתי ריהוט עד שלא עשיתי שפכטל.

ש: אתה מציין בסעיף 9 לתצהיר, כי בספטמבר, אוקטובר היו אירועי גשם חזקים שנמשכו מס' ימים.

ת: כן מאשר.

ש: ראינו בדוח המטרולוגי שלא כך הדברים, בספטמבר יום אחד של גשם, באוקטובר שני ימי גשם, בכל ימים אלה ירדו רק 4 מילימטר. אתה רוצה לתקן את עצמך? אתה רוצה לתקן את המושג "גשמים חזקים"?

ת: מבחינתי זה גשמים חזקים, באותו רגע לא מדדתי. מה כן גורם לי לכתוב מה שכתבתי? כי בלילה ישן עם קיר חלק, ובבוקר לאחר גשם אתה קם עם קיר עם סדק.

ש: אז יכול להיות כי זה קרה ממשהו אחר ולא מגשם, הגשם חלחל כ"כ מהר?

ת: בוודאי שכן.

ש: בדצמבר היו אירועי הצפה בעיר כאן, שמעת על הצפות בבתים לידך? גם להם היו סדקים בעקבות גשם זה, כי ירדו 41 מילימטר בשעה?

ת: כן.

ש: אז איך אתה אומר כי בגלל 4 מילימטר היו סדקים?

ת: אתה יכול לראות כי שיפועים ואין שום פיתוח איזורי מסביב לבית, כל המים של הגשם יוצאים החוצה היום, ואין שום מים שנכנסים, לא לכל השכנים שלי יש יציקה. השכן שלי נפלה לו חומה והוא במפלס גבוה יותר ממני. יש כמה שנמצאים במפלס יותר נמוך, לא יודע מי.

ש: אמרת קודם כי לדעתך חלק הם נזקים שהיו לפני שעברת לדירה וחלק של מי גשם, שקרו בין יוני 2011 לאפריל 2012.

ת: כן ספטמבר עד אפריל.

ש: אם ירד גשם גם לפני תקופה זו, מסכים איתי כי אותו גשם היה גדול יותר הוא זה שגרם לגשם, לא דווקא גשם זה אלא של שנים עברו?

ת: לא יודע להגיד לך.

ש: אתה טוען שירדה כמות גשם בין ספטמבר לאפריל 2011 שהובילה לנזקים. נכון?

ת: לחלק מהנזקים.

ש: אתה מסכים כי לפני שעברת לבית גם לא היה רצפת בטון?

ת: נכון.

ש: אז הגיוני בשנים לפני שעברת גשם היה יכול לגרום לזה?

ב"כ התובע:

מתנגד. התובע לא יכול להעיד על מה שלא ראה בחושיו. מדובר על עדות סברה. התובע לא היה שם.

המשך ח.נ. לב"כ נתבעת 4:

ש: צירפת דוח מטורולוגי אשר מראה כי ירדו גשמים. אם בשנה זו ירד 400 אותה שנה ירד פחות האם ה- 50 זה ההבדל?

ת: לא יודע.

ש: בסעיף 12 לתצהיר, אתה טוען כי פנית לנתבעת 4 לראשונה בפברואר 2012, איך?

ת: טלפונית, דיברתי עם מזכירה, לא זוכר מי.

ש: בשיחה אמרו לך כי הנזק לא מכוסה?

ת: כן.

ש: שלחו לך מכתב דחייה?

ת: לא יודע אם משיחה זו, אך שלחו לי מתי שהוא, כן.

ש: מה עשית לאחר שאמרו לך שאין כיסוי בפברואר?

ת: לא יודע, לא זוכר, פניתי עוד פעם לחברת הביטוח, או שעשיתי יציקה קודם, לא זוכר מה בא קודם. בחודש אפריל דיברתי עם חברת הביטוח. פניקס שלחו לי אינסטלטור.

ש: חברת הביטוח אומרת שאין לך כיסוי ביטוחי מה עשית אחר כך?

ת: אני מקריא מהתצהיר. אני כתבתי לעצמי סדר כרונולוגי דברים שכתבתי לעצמי. אתה מוזמן לפתוח מסמך עובדות שאני שלחתי אליך וגם לבימ"ש. זה נכתב ביום 10.10.12.

ב"כ התובע:

זה מסמך שנכתב באופן אישי בין עו"ד ללקוח.

ב"כ נתבעת 4:

אבקש כי המסמך יוגש ואוכל לעיין בו.

ב"כ הנתבעת 1:

אבקש לעיין במסמך.

ב"כ התובע:

זהו מסמך אישי בין לקוח לעורך דין. התובע כתב את המכתב אליי.

אני מעיין במסמך בטרם אסכים להגישו. שחבריי יציינו בתור מה רוצים לראות המסמך, אם בתור

ראייה אבקש להגיש. מדובר במסמך שהתובע רשם אליי.

ב"כ נתבעת 1:

אבקש לעיין במסמך.

ב"כ התובע:

אין התנגדות כי יעיינו במסמך, אך בתנאי שיוגש.

המשך ח.נ. לב"כ נתבעת 4:

ש: אחרי שחברת הביטוח דחתה את הכיסוי הביטוחי פנית לקבל חוות דעת עצמאית.

ת: כן.

ש: לאחר מכן פנית שוב וביקשת מחבר שחר.

ת: לא אני ביקשתי בדיקה, הם אמרו שהם מכסים רק מנזילות או משהו כזה. גם המהנדס אמר כי זה תוצאה ממים ואז אמרו כי ישלחו לי חברת אינסטלציה לבדוק.

ש: בסעיף 12 לתצהירך ניסחת זאת אחרת. לא מה שעכשיו אמרת, אמרת הפוך כי חברת הביטוח אמרה כי תשלח לך?

ת: הנציג שביקשתי זה איש מקצוע שיראה את הדברים בעיניים, הם מבחינתם מטפלים בנזילות בגלל ההקשר של חדירת המים לא משנה מה המקור, הם שלחו את חברת שחר והוא מצא שאין נזילות.

ש: אתה מאשר כי נציג של שחר אמר לך שאין נזילה או הצפה?

ת: אין שום נזילה מהביוב או איזה צינור.

ש: ראית באיזה שלב כי חשבונות המים שלך עלו בגלל פיצוץ או משהו כזה?

ת: לא.

ש: ככל הידוע לך היה פיצוץ מאז שעברת לבית?

ת: לא.

ש: תאשר לי בסעיף 15 לתצהיר, כי באוגוסט 2012, יצקת את רצפת הבטון.

ת: כן מאשר.

ש: תאשר לי כי המהנדס שהגיע מטעם נתבעת 4 הגיע לפני יציקה הבטון?

ת: מאשר.

ש: זה אומר מה שהוא ראה כסדקים שמולאו בסיליקון או חומר אחר הוסתרו על ידי יציקה?

ת: הוא ראה רק את הפתח שנגרם מהשקיעה.

ש: הסדקים שמולאו על ידי סיליקון?

ת: הוא ראה את זה בחדר. לא יודע מה הוא לא זכר.

ש: הוא בדק?

ת: לפני היציקה הוא ראה את הסיליקון בסדקים, ראינו את זה ביחד, הוא לא היה צריך להראות לי, אני חי את זה.

ש: הבנתי שיש לך תמונה של הסדק שרואים?

ב"כ נתבעת 1:

מתנגד. התמונה לא גולתה, לא צורפה כקובץ. אולי עכשיו הוא מילא את הסיליקון הזה. מדוע לגלות מסמך שלא גולה?

המשך ח.נ. לב"כ נתבעת 4:

ת: התמונה מצולמת מהחדר. התמונה צולמה עכשיו דקה לפני שנכנסו לבימ"ש, עם הסיליקון, אשתי שלחה לי.

ש: כאשר ראית פעם ראשונה את הסיליקון צילמת מאז?

ת: כן, וודאי נמצא בקובץ במחשב, בתמונות אצלכם גם.

ש: תפנה אותי לתמונה הרלבנטית.

ת: מפנה לתמונה מהקובץ שאתה מציג לי. בתמונה שבה מופיעה מיטה, זה סדק שנפתח ולא אנו נגענו בו. החומר האפור שרואים זה סיליקון.

<#13#>

החלטה

התמונה אליה מתייחס העד מתקבל ומסומנת ת/1.

<#14#>

ניתנה והודעה היום י"ג אדר א' תשע"ו, 22/02/2016 במעמד הנוכחים.

המשך ח.נ. לב"כ נתבעת 4:

ש: בדיון שהתקיים ביום 9.1.14, טענת לפרוטוקול, בעמ' 2, שורה 11, יש בוודאות סדקים בבית שהוסתרו. מתי לראשונה ראית הסדקים שהוסתרו?

ת: ממתי שנפתחו הסדקים, רואים חומר מילוי ורואים כי זה הוסתר, יש סדקים שרואים שלא היה בהם חומר מילוי וזה פשוט נפער. זה היה בתחילת אוקטובר מתי שהופיעו הסדקים לראשונה. הסדק הזה הוא אחד הראשונים שהופיע, בצד השני שלו זה המטבח.

ש: ירדת מסכום של 40,000 ₪ ל- 24,500 ₪.

ת: אני צריך לראות את ה- 40,000 ₪.

ש: מציג לך את כתב התביעה. בתצהיר ציינת הוצאות שהוצאת, ירדת מסכום של 40,000 ₪ ל-24,500 ₪.

ת: מה שאתה רואה פה נטו יציקה ונטו פינוי פסולת ונטו הבובקה.

ש: את ויתרת על ההפרש?

ת: זה כנראה הוצאות אחרות שהיו. זה היה יכול להיות שבירה של הקיר, השיפוץ הנוסף.

ש: שלא קשור לתביעה כי הורדת את זה?

ת: לא יודע לכמת את ה- 40,000 ₪ כרגע לטיפול מונע יודע שהוצאתי את ה- 24,500 ₪.

ש: יש לך קבלות על כך?

ת: אין לי.

ש: אז אתה אמרת שהוצאת את זה?

ת: יש להסתמך על מחיר שוק, אין לי שום הוכחה, עשו לי ברז, הקבלן רצה עוד כסף בשביל להוציא קבלה.

ח.ח.

אין.

ב"כ התובע:

אנו עומדים על חקירתו של אבי עזרן, אבקש כי יוצא צו הבאה כנגדו.

לאחר שקיים שיחה עם מי שקיים הוא מתעלם מאתנו לחלוטין, היה צריך לבוא אליי לתצהיר במשרד.

התובע:

אני יודע כי אבי עזרן יודע על הדיון, אשתו חברה של אשתי, היתה סיטואציה בגלל המקרה, פנו אליי בשלב למה זימנו אותם לדיון, תעזבו אותנו בשקט וזה עושה להם בעיות.

ב"כ נתבעת 4:

מדובר על עד חשוב מאוד.

ב"כ נתבעת 1:

יש לזמן גם עדים מטעמי המצהירים ונציג השמאית מר הראל נעמן.

אני זימנתי אותו ויש החלטה מסודרת. נשוחח אתו עוד פעם על המועד הבא.

ב"כ נתבעת 4:

מטעמנו יעיד ההנדסאי שי הרוש.

ב"כ התובע:

אבקש כי הפרוטוקול לא ימסר לצדדים היום מאחר ויכולים לתאם עדותם לפי החקירות.

ב"כ נתבעת 1:

אני חייב את הפרוטוקול ולסמן עליו דברים ולהכין לסיכומים.

<#15#>

החלטה

התיק קבוע להמשך שמעית הראויות ליום 7.3.16, בשעה 10:00.

ב"כ הנתבעים יוודאו כי העדים מטעמם מודעים לחובתם להתייצב למועד האמור.

לפי עיון בתיק, עולה כי מר אבי עזרן זומן לדיון היום.

בנסיבות אלו, ניתן צו הבאה להבאת מר אבי עזרן, מרחוב אריה בן אליעזר, 21/9, באשקלון.

מר עזרן יוכל להשתחרר מצו ההבאה בכפוף להפקדת 2,000 ₪ להבטחת התייצבותו לדיון.

המשטרה מתבקשת לבצע את צו ההבאה בהקדם האפשרי לאור מועד הדיון הקבוע ליום 7.3.16.

ב"כ התובעת יודיע תוכן החלטה זו למר אבי עזרן, או לבת זוגתו ובמידה ויתייצב מר עזרן במזכירות בית המשפט ויחתום על התחייבות להתייצב לדיון הקבוע ליום 7.3.16, יבוטל צו ההבאה.

הפרוטוקול ימסר לצדדים בדיון הבא, מאחר והתובע הציג חשש מפני תיאום עדויות.

<#16#>

ניתנה והודעה היום י"ג אדר א' תשע"ו, 22/02/2016 במעמד הנוכחים.

ב"כ נתבעת 1:

אבקש רשות לערער על ההחלטה לא למסור הפרוטוקול.

<#17#>

החלטה

מאחר ובית המשפט סבר כי יש בסיס לטענת התובע בדבר חשש מתיאום עדויות של עדים שלא נכחו בדיון היום, לא מצאתי מניעה להורות כי פרוטוקול הדיון ימסר לצדדים לאחר הדיון הקרוב.

הצדדים לא נדרשו לסכם בעל פה בתום הדיון הבא ולכן איני סבור כי תגרע הגנת הנתבעים מכך שהפרוטוקול של הדיון היום לא ימסר לידם.

ככל שמבקשת הנתבעת 1 לערער על החלטה זו, תתכבד ותגיש בקשה לרשות לערער.

<#18#>

ניתנה והודעה היום י"ג אדר א' תשע"ו, 22/02/2016 במעמד הנוכחים.

קלדניות: זהבה, שרה.

הוקלד על ידי זהבה זיידנר