1. תביעת שכר טרחה שהגיש התובע עו"ד גואל שמחי כנגד הנתבעים שעיבי יצחק ורחל בסך של 86,397 ₪ הנוגעת לטיפול משפטי שביצע עבורם אשר תמורתו לא שולמה. לאחר מכן ביקש התובע להגדיל סכום התביעה לסך של 268,800 ₪.

2. הנתבעים בכתב הגנתם טענו ששילמו לתובע כל המגיע לו. כן טענו שלא עשה דבר בעניינם. נתבעת מס' 2 טענה שלא חתמה כלל על הסכמי שכר טרחה.

3. לאחר שהצדדים הגישו תצהיר עדות ראשית מטעמם הוסכם בדיון שיסכמו טענותיהם בהסתמך על כל החומר המצוי בתיק בית המשפט.

4. התובע הגיש סיכומים מאוחדים בתיק זה ובתיק 12210-05-13 ,לבקשתו, שכן בתיק הנוסף הנתבעת הינה בתם של הנתבעים כאן אשר אף היא נתבעת תשלום שכר טרחה בגין עבודתו.

5. דיון משפטי:

התובע מצרף לכתב תביעתו מספר הסכמי שכר טרחה הראשון מיום 30.12.01 , 14.12.04 22.8.05 ו 2.11.05. כפי שפירט יצוג התובע את הנתבעים נשכר לצורך תביעה שהוגשה על ידי בנק לאומי למשכנתאות כנגדם בגין הלוואה שנלקחה על ידם ולא הושבה, בגין תשלום מוצרי קרמיקה שקיבלו ולא שילמו ובגין הליך בבית הדין הרבני.

6. אין מחלוקת שהנתבעת אינה חתומה על הסכמי שכר הטרחה. מנגד היא חתמה על יפוי כח לתובע כפי שהציג ובכך הביעה דעתה שהתובע ייצג אף אותה.

7. בהסכמי שכר הטרחה מיום ומיום 22.8.05 ומיום 2.11.05 נקבע ששכר טרחת התובע יעמוד בגובה 175 דולר ובנוסף בהליך אזרחי לפי 15% מסכום התביעה או מהסכום שייפסק וכן סך של 150 דולר לכל ישיבה החל מהישיבה השלישית. בהסכם שכר הטרחה מיום 14.12.04 נקבע שהסכום בהליך האזרחי יהיה 10% מסכום התביעה. בהסכם שכר הטרחה מיום 22.8.05 צורף כלל הנראה רק העמוד הראשון המפרט שכ"ט בגין טיפול בתביעת נזיקין בלבד.

התובע מצרף רשימת פעולות שערך עבור הנתבעים. כן מצרף פרוטוקול דיון חקירת יכולת מיום 10.11.05 בתביעה שהוגשה ע"י מ.א. שיווק קרמיקה נגד הנתבע, דיון אחד בו נכח – דיון מיום 26.1.09.

8. התובע הוא שניסח את הסכמי שכר הטרחה ויש ללכת לאורם.

9. התובע בסיכומיו טוען שיש לפסוק לו סכומים אף שלא בהתאם להסכם. איני סבורה כך משגמרו הצדדים בדעתם וחתמו על הסכם שכר טרחה אשר נוסח על ידי התובע זוהי הסכמתם ואין כל מקום לחייב הנתבעים בסכומים מעבר לאלה שלגביהם הוסכם בין הצדדים. יתר על כן בכתב תביעתו מסתמך התובע על הסכם שכר הטרחה בלבד. משכך טענה זו הינה בגדר הרחבת חזית אסורה.

10. התובע טוען שיש לחייב הנתבעים בגין 15% משווי ההפטר שהיא ההנאה שהפיקו הנתבעים. איני יכולה לקבל גרסתו זו שכן ההסכם שנוסח על ידו הינו ברור וחד משמעי ממנו למדה אני שרק מסכומים שייפסקו לטובתם ישלמו הנתבעים לתובע.

11. הנתבע בתצהיר עדותו הראשית מצהיר ששילם לתובע עבור עבודתו (ראה תצהירו וכן הקבלות שצורפו לתצהיר). כן מצהיר שהתובע לא פעל בעניינו כלל ועיקר ומשנת 2006 למעשה לא פעל כלל. כן לא עדכן אותו התובע אודות פעולותיו בתיק זה.

12. התובע בכתב תביעתו טוען שהתביעה שהוגשה כנגד הנתבע אשר בעטיה נשכרו שירותיו הינה תביעה בגין הלוואה שהוגשה על ידי בנק לאומי למשכנתאות על סך 450,000 ₪. ואילו התביעה בגין חוב הקרמיקה היתה בסך 34,886 ₪. עם זאת לא טרח התובע לצרף לכתב התביעה את כתבי התביעה ומסמכי בית הדין שיצביעו על גובה התביעות שהוגשו כנגד הנתבעים. לא ברור מדוע לא עשה כן, כאשר כל המסמכים מצויים בידיו וכאשר צירף מסמכים רבים אחרים אשר לטענתו מוכיחים תביעתו.

13. זאת ועוד, התובע צירף רשימת פעולות שערך בעניינים של הנתבעים כאשר עיון בה מעלה שרוב הפעולות בוצעו עד שנת 2006, אומנם קיימות פעולות שבוצעו גם לאחר יום 7.5.06 הכוללות דו"ח מצב חשבון אוטומטי מיום 26.7.06, כתבה מעיתון גלובס מיום 9.6.05 שלא ברור מה ביצע התובע בעניינים אלה . מאחר ורוב הפעולות בוצעו בשבע השנים שקדמו ליום הגשת התביעה סבורני שתביעת התובע באשר לפעולות שביצע עד ליום 9.6.05 התיישן. הנתבעים הגישו בקשה כבר בתחילת ההליך לדחיית התביעה על הסף בטענת התיישנות. לאחר שקבעתי שאכן קיימת התיישנות הגיש התובע ערעור על החלטה זו. בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי הוחלט שאין מקום לדחות התביעה על הסף שכן יש להביא ראיות בשאלה מתי הוסכם בין הצדדים על מועד התשלום. כן קבע בית המשפט שלאחר מכן יכול ובית המשפט אכן יגיע למסקנה שקיימת התיישנות בתביעה.

מאחר והתובע בתצהיר עדותו הראשית כלל לא מפרט מועדי תשלום שהוסכמו בין הצדדים אזי לא הביא כל ראיות לכך למעשה שרוב הפעולות שבוצעו על ידו שבע שנים לאחור התיישנו.

14. אף אם הייתי מגיעה למסקנה שהתביעה טרם התיישנה, אזי השאלה הינה האם יש מקום לחייב הנתבעים ב- 15% מסכום התביעה כמפורט בהסכם שכר הטרחה? איני סבורה כך. התובע מטעמיו בחר שלא להציג פרוטוקולי דיונים בהם נכח. כן לא הציג כתב בית דין אחר שהכין בשמם של הנתבעים במסגרת ניהול תיק התיקים . כל שצירף הינו רשימה של פעולות שעשה בענינינם וכן מספר מצומם של מסמכים שהכין מטעמם אולם עדיין לא הוכיח שניהל הגנת הנתבעים מפני התביעה, הופיע בדיונים בשמם ואף הגיש כתבי בית דין מטעמם.

לא קיבלתי ממנו כל הסבר מספק מדוע לא הוגשו כבר עם התביעה ו/או עם תצהירו פרוטוקולי דיונים המעידים על דיונים בהם נכח ו/או כתבי בית דין שהגיש בשמה.

15. לאור האמור לעיל ומאחר וכלל לא הוכח בפני סכום התביעה שהוגשה כנגד הנתבעים בגינם נחתם הסכם שכר הטרחה וכאשר מנגד הנתבעים צירפו קבלות לכך ששילמו לנתבע סכומים ניכרים, סבורני שהתובע לא הוכיח כלל שביצע עבודה משפטית המצדיקה תשלום שכר טרחה בגובה 15% מסכומי התיק, כאשר לא ברור כלל מהו סכום התביעה וכאשר יכול היה הוא להציג את כתבי התביעה. מאחר וכאמור לעיל שולם לו על ידי הנתבעים סכום שאינו מבוטל, וכאשר ההסכם מדבר על תשלום סך של 175 דולר איני סבורה שיש מקום לחייב הנתבעים בסכום נוסף.

16. התביעה נדחית. בנסיבות הענין אין צו להוצאות.

ניתן היום, ה' שבט תשע"ה, 25 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.