לפני התנגדות לביצוע שטר ששיעורו 54,400 שקלים וזמן פרעונו 13.2.13, שהמבקש הינו מושכו.

1. בהחלטתי מיום 17.5.13 ביקשתי התיחסותו של המשיב לשאלת קיומן של טענות הגנה מתוך כתב ההתנגדות ולחיוניות קיומו של דיון לשם ברורה.

בסופו של דבר, לאחר מתן תגובה ותשובה מנגד, הודיע המשיב כי הוא עומד על התנגדותו לקבלת ההתנגדות וכי אינו מבקש לקיים דיון לשם ברורה.

משכך, ולאחר שזכות טיעון לצדדים שניהם ניתנה, מצאתי מקום להכריע בהתנגדות.

2. טענת המבקש בתמצית הינה כי שטר זה נמסר למשיב כסכום המע"מ במסגרת עסקה לרכישת שופל הימנו כמצוין בזכרון הדברים מיום 29.1.13. טרם הגיע מועד פרעונו התחוור למבקש כי השופל אינו תקין ומשכך הורה על ביטולו של השטר דנן תוך שהוא ממשיך בברור התקלה.

בהמשך לכך, שלח המבקש ביום 19.2.13 מכתב המודיע למשיב על ביטול עסקת הרכישה תוך שהוא דורש השבת התמורה ומציין כי ככל שלא תכובד דרישתו, יפעל לתיקון השופל לשם צמצום נזקיו ותוך חיוב המשיב בעלויות. עוד ובהמשך נודע למבקש כי המשיב הודיע בשלטונות מע"מ על ביטול העסקה, אולם ועדיין, נמנע מהחזר כאמור.

המבקש טוען לנזקים שנגרמו לו בנסיבות האמורות ובסך כולל של 119,471 שקלים בגין השבתת השופל, עלות תיקונו ושכרו של השמאי שבדקו כמפורט בסעיף 13 להתנגדות.

על רקע האמור טוען המבקש לכשלון תמורה ולקיזוז נזקיו.

3. המשיב מתנגד לקבלת ההתנגדות מן הטעם שאין בטענות המבקש כדי לשמש הגנה טובה כנגד שטר, כך משמטיבן מהוות הן משום כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב.

דיון והכרעה

4. לאחר שבחנתי שוב טענות הצדדים, מצאתי כי דינה של ההתנגדות להתקבל בסייג שיובהר להלן, ואבהיר:

ראשית, משעה שבחר המשיב להמנע מחקירת המבקש, הרי שטענותיו העובדתיות של זה נותרות בחזקת אמת וכל שנותר הינו לבחון באם אלו במתכונתן מעוררות טענת הגנה "אפשרית" "הגנה לכאורה" כלשון הפסיקה. (ראה ע"א 1471/06 עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' יאיר רבינוביץ רו"ח ; ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3) 41; ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (01.05.06)).

שנית, אכן וכטענת המשיב, ככל שבשטר עסקינן, הרי שטענות ההגנה האפשריות מוגבלות הינן ואלו לא כוללות כשלון תמורה חלקי שאינו קצוב. על סוג זה נמנות ככלל טענות עובדתיות הנוגעות לאיכותו וטיבו של המוצר הנרכש כבענייננו.

עם זאת, טענות עובדתיות כאמור יכול ותשמשנה בסיס לטענות הגנה אפשריות כנגד שטר וזאת בשני מישורים:

האחד - כאשר בעקבות אי התאמה – ההפרה החוזית, מודיע הרוכש על ביטול העסקה, הודעה אשר ככל שחוקית הינה, גוררת אחריה למעשה את חובת ההשבה. במקרה כאמור, עסקינן למעשה בכשלון תמורה מלא, אשר כידוע מהווה בהחלט טענה טובה כנגד שטר. (ראה דברי פרופ' ש.לרנר בספרו דיני שטרות תשנ"ט בעמ' 337).

השני – עת הטוען מפרט כראוי נזקיו בהתאם להלכות שנקבעו בפסיקה בענין זה ומבקש קיזוזם של אלה.

ב"הלכת נורדלנד" - רע"א 6250/98 NORDLAND PPAIER AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ, פ"ד נג(2) 274 עמ' 285, התייחס בית המשפט לסוגיית הקיזוז כנגד שטר וכך קבע:

"דיני הקיזוז שבדין הכללי חלים גם בקיזוז חיוב שטרי בין צדדים קרובים. אם החיוב השטרי והחוב הכספי הם מתוך "עיסקה אחת", ניתן לקזז כנגד החיוב השטרי כל חוב כספי, בין קצוב ובין שאינו קצוב. על-כן רשאי מושך או עושה לקזז כנגד הנפרע פיצויים לא קצובים המגיעים לו בגין הפרתה של עיסקת היסוד, ובלבד שהחיוב השטרי ועיסקת היסוד הם "עיסקה אחת". אם החיוב השטרי והחוב הכספי אינם מתוך "עיסקה אחת" הם ניתנים לקיזוז רק אם החוב הכספי הוא קצוב. מסקנה זו מתבקשת מתחולת הדין הכללי בענייני קיזוז על חיוב שטרי. "

5. בענייננו ובניגוד לטענת המשיב בהודעתו האחרונה, המבקש טוען מפורשות כי ביטל את עסקת המכר תוך שהוא אף מפנה למכתב שנשלח ואשר במסגרתו נדרשת השבה. השבה כאמור משמעותה למעשה אף השבת התמורה ששולמה ובכלל זו התמורה שמיועד היה תשלומה ע"פ השטר דנן.

בהקשר זה מצאתי מקום לציין כי מעוררת תהיה התנהגותו הנטענת של המשיב אשר הודיע לכאורה לשלטונות מע"מ על ביטול העסקה, אולם ועדיין הותיר התמורה בידיו.

די בכך כדי לקבוע כי למבקש טענת הגנה טובה כנגד השטר דנן.

6. אשר לטענת הקיזוז שהועלתה, הרי שנוכח "הלכת נורדלנד", אף זו אפשרית הינה וזאת ע"פ החלופה הראשונה מבין אלו המצוטטות לעיל בהיות החיובים ההדדיים נעוצים בעסקה אחת.

עם זאת, יש לשים לב לכך שטענת הקיזוז הינה טענה חלופית בלבד ואינה יכולה לשמש כטענה מצטברת לכשלון התמורה, כך משיש בה כדי לומר, במובחן מקודמתה, כי המשיב זכאי לסכום השטר (במסגרת ביצוע העסקה), אלא שיש מקום לקיזוז נזקי המבקש הימנו.

7. נוכח כל האמור ובהסתייגות הנזכרת בסעיף 6 מתקבלת ההתנגדות ותצהירו של המבקש ישמש לו ככתב הגנתו.

בנסיבות הענין, משנמצא כי המשיב עומד על התנגדותו שלא בצדק וחרף הבהרת בית המשפט בהחלטתו מיום 6.6.13, הנני מורה כי הוצאות ההתנגדות בסך של 1,400 שקלים יחולו על המשיב, אולם זאת אך בכפוף לזכייתו של המבקש בהליך העיקרי.

8. בהינתן טיב ושיעור התביעה, זו תועבר לברור בסדר דין מהיר ועל הצדדים להשלים הנדרש ע"פ הוראות התקנות ובהתאם למועדים הנקובים באלו.

9. ישיבה מקדמית תתקיים ביום 31.12.13 בשעה 11:30 במעמד הצדדים ובאי כוחם.

הצדדים יוזמנו ומצאתי מקום להמליץ כי כבר בשלב זה יבואו בדברים בנסיון לגבש פתרון מוסכם ולו בדבר פניה להליך גישור. הודעתם בהקשר זה תוגש במשותף תוך 30 ימים.

ניתנה היום, י"ז תמוז תשע"ג, 25 יוני 2013, בהעדר הצדדים.