1. התובע הגיש תביעה לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין וכן תשלום עבור שעות נוספות.

2. בפנינו העידו התובע ועד מטעמו מר וקסמן.

מטעם הנתבעת העידו מנכ"ל החברה מר סירקיס, מנהל אגף נופשונים מר מנדלבאום, מנהלו הישיר של התובע מר רוקח וחשבת השכר גב' עגיב.

בתום שמיעת העדויות, הוגשו סיכומים בכתב.

3. אלה העובדות העולות מחומר הראיות:

א. התובע החל לעבוד בנתבעת מיום 23/3/11.

ב. התובע התקבל כעובד זמני בשכר 4,500 ₪.

לאחר מכן הועלה השכר ל- 5,000 ₪.

ג. התובע זומן לשימוע ביום 24/10/12, על ידי מר ארז רוקח.

ד. התובע פנה למנהל אגף נופשונים מר אבי מנדלבאום בעניין השימוע ולאחר מכן פנה למנכ"ל החברה מר אורי סירקיס.

ה. ביום 4/11/12 התקיים לתובע שימוע, בפני מנכ"ל החברה מר סירקיס.

ו. ביום 25/11/12 נמסר לתובע מכתב פיטורים.

4. בכתב התביעה טען התובע לפיטורים מחמת גיל, לפיטורים בעקבות תלונות מצידו על עישון במשרדי החברה וכן טען לזכאות לתשלום עבור שעות נוספות.

לאחר הגשת התביעה, הודיע התובע שהוא מוותר על הטענה לפיטורים מחמת גיל.

נדון בכך בהמשך.

5. הליך הפיטורים

ביום 24/10/12 נמסר לתובע מכתב זימון לשימוע בו נאמר:

"1. הינך מוזמן/ת לשימוע לפני פיטורים, שייערך במשרדי ביום ראשון 28.10.2012 בשעה 14:00 במשרדי ברחוב בן יהודה 23.

2. לידיעתך, פיטוריך נשקלים מהסיבות הבאות:

2.1. חוסר מקצועיות – אחת מהמטלות המשמעותיות בתפקיד, לבצע בדיקות ובקרה במהלך יום העבודה במערכות הממוחשבות ולוודא שהחבילות מוצגות כראוי במערכות המקוונות.

על אף שהוסבר כיצד לבצע את המטלה, לא נראה שיפור באופן ואיכות עבודתך.

2.2. חוסר התאמה לתפקיד – בשל הדינאמיות הרבה המאפיינת את סביבת העבודה, אחת מדרישות התפקיד היא יכולת עבודה תחת לחץ ומתן מענה מהיר לבעיות ושאלות. למרות הסברים לא מעטים שקיבלת על נושא חשיבות התגובה המהירה, בתחומים אלו לא הראית שיפור במהלך השנה. יש לציין, לצורך העניין, את חוסר שביעות הרצון מהמענה הטלפוני שמביעים הפקידים בממשק מולך. הועלו טענות של חוסר מיקוד ומענה, מסורבל.

בנוסף חסרה יוזמה, אשר באה לידי ביטוי בביצוע בדיקה מתמדת של מצב המקומות הפנויים ומעקב אחר סטאטוס המחירים שאינה מתבצעת על ידך.

2.3. אי עמידה ביעדים – בא לידי ביטוי באחת המטלות היומיות, ספירת המושבים, על אף שביקשתי שתבוצע המטלה עד לזמנים מוגדרים, הספירה לא התבצעה במסגרת טווחי הזמן שהוגדרו. זמן התגובה האיטי, פוגם בהתנהלות השוטפת ומשפיע באופן ישיר על יעדי המחלקה. דרישות נוספות שלי לביצוע ו/או לבדיקה נעשות לאט ולרוב בצורה לא מספקת ושגויה.

בנוסף, אינך מעלה בפני בעיות או התרחשויות שדורשות את התערבותי כדי לעמוד במשימות והיעדים.

3. החלטה סופית בדבר פיטוריך תתקבל לאחר שימוע טענותיך".

6. ביום 25/10/12, בעקבות קבלת הזימון לשימוע, פנה התובע למר מנדלבאום, מנהל אגף נופשונים בנתבעת, בהודעת מייל:

"לאבי שלום, אתמול, 24.10.12 בשעה 17:30 לפני צאתי מהעבודה, ארז הגיש לי טופס "שימוע לפני הפיטורים". על פניו, ה"זימון" נראה רציני מכיוון שארז דרש את חתימתי על המסמך. אני פונה אליך בשאלה – האם "הזימון" נעשה בידיעתך ובהסכמתך. אני זקוק לתשובתך עד סוף יום העבודה הזה, 25.10.12 מכיוון שארז רוצה שה"שימוע" ייערך ביום ראשון 28.10.12 בשעה 14:00" במידה שאכן ה"שימוע" אכן ייערך לפי הסכמתך במועד הנ"ל, ברצוני להתכונן ולקבל יעוץ חיצוני".

7. לאחר שמר מנדלבאום הודיע לתובע כי השימוע הינו בידיעתו, שלח התובע הודעת מייל נוספת בה טען שמר רוקח אינו מוסמך לערוך לו שימוע וכי הוא עומד על כך שבשימוע יהיה נוכח נציג מחלקת משאבי אנוש.

8. ביום 31/10/12 פנה התובע למנכ"ל הנתבעת מר אורי סירקיס בהודעת מייל, בה טען כי הסיבה האמיתית לפיטוריו היא ההתנהלות המקצועית והאישית של מר ארז רוקח כלפיו והעובדה שחשף זאת בפני מר מנדלבאום.

בתגובה הודיע מנכ"ל הנתבעת לתובע כי השימוע ייערך על ידי המנכ"ל.

9. השימוע התקיים בפני מנכ"ל הנתבעת מר סירקיס ביום 4/11/12.

למחרת, 5/11/12 שלח התובע השלמות ותיקונים לפרוטוקול השימוע והנתבעת הגיבה ביום 18/11/12.

10. ביום 25/11/12 נמסר לתובע מכתב פיטורים בו נאמר:

"בהמשך לשיחת השימוע שהתקיימה איתך ביום 4/11/12, הריני להודיעך, שהוחלט לסיים את עבודתך בחברה.

...

להלן נימוקי ההחלטה בתמצית:

1. פיטוריך מתבצעים כפיטורי צמצום, איחוד מערכות והתייעלות נרחבת שהחברה חייבת לעבור, נוכח הפסדים תפעוליים, כפי שהוסבר לך גם בשימוע.

2. מבחינת אפשרויות הצמצום העומדות בפני החברה, אתה מועסק בחברה מזה כשנה וחצי בלבד, אינך נמנה על העובדים הותיקים, ושביעות הרצון מתפקודך לא היתה גבוהה בתקופת עבודתך הקצרה. שמעתי את תשובתיך ביחס לטענות חוסר שביעות הרצון שהועלו כנגדך, ואולם לא השתכנעתי, שבמסגרת פיטורי הצמצום עלי להעדיף את המשך עבודתך, על פני המשך עבודתם של עובדים אחרים שההערכות כלפיהם היו הרבה יותר טובות.

3. בהתייחס לטענך שפרץ סכסוך בינך לבין המנהל הישיר שלך, ארז רוקח, בגלל תלונתך על עישון של מר רוקח במשרד – יובהר שפיטוריך לא נובעים מסיבה זו. תלונתך כנגד מר רוקח מטופלת מולו בנפרד וללא קשר להחלטה על פיטוריך. עוד נטען, שגם אתה עישנת בעבר במשרדי החברה.

4. לאור האמור לעיל, הוחלט לסיים את עבודתך.

5. אני מאחל לך הצלחה בהמשך דרכך".

11. התובע מלין על כך שהוזמן לשימוע על ידי ארז רוקח, שהיה מקביל שלו בעבודה. בעניין זה הציגה הנתבעת את הסכם העבודה של ארז רוקח מיום 15.8.11, בו נרשם שתפקידו "מנהל מסחר".

כמו כן, העיד מר מנדלבאום כי נשכרו שירותיו של ארז רוקח כמנהל וכי הוא עצמו הודיע על כך לתובע.

בנוסף, הנתבעת הציגה מייל ששלח התובע לאבי מנדלבאום ביום 18.8.11, בו הוא מתייחס ל"בוס חדש" משמע – לארז רוקח.

כשהופנה התובע להודעת המייל מיום 18.8.11 שבה התייחס ל"בוס חדש" אישר שאבי מנדלבאום יצא אתו, לטענתו, להפסקת סיגריה, ואמר לו שבקרוב יהיה בוס חדש.

12. מהראיות עולה באופן ברור שהתובע וארז רוקח לא הסתדרו בכל מה שקשור לענייני עבודה.

עוד עלה ברורות שהתובע התקשה לראות בארז רוקח כמנהלו, ובעיקר הלין על כך שהוא עצמו מגיע לעבודה בשעה 8.00 ואילו ארז רוקח מגיע בשעות מאוחרות הרבה יותר. בעדותו נקב במילים אלה:

"אני לא מכיר את ארז רוקח כמנהל ישיר שלי".

כאמור, די בראיות שהציגה הנתבעת כדי להבהיר שארז רוקח היה מנהלו של התובע ומוסמך היה לזמנו לשימוע.

13. הנתבעת הוכיחה שהתגלו ליקויים בעבודתו של התובע וכי התובע לא הסתדר עם מנהלו הישיר ועם העובדות במחלקה.

התובע אישר זאת במפורש בעדותו:

"ש. מפנה לסעיף 84 לתצהירך – ציינת שארז היה מתערב לך בשיחות והתחושה היתה שאתה לא מקצועי. למה אתה חושב שארז התערב לך בשיחות?

ת. ארז התערב בשיחות מכיוון שלפי הרגשתי באותו זמן ולפי דעתי לא רק שלי אלא גם של אנשים אחרים, ארז אוהב לשלוט וגם בדברים שלא קשורים לעבודה, הוא תמיד רצה לדעת מי מדבר איתי ומה אומרים והיה חייב לדעת כל הזמן מה אומרים.

ש. זה לא מה שהצהרת.

ת. בנוסף לזה הייתה תחושה שארז מתערב בשיחות כדי להתערב ולתת לי הרגשה שאני לא מספיק טוב. אני לא זוכר מתי התחיל לעשות את זה, אני מניח בסביבות מרץ 2012 מתי שהתחלנו לעבוד בצורה יותר אינטנסיבית.

ש. מפנה לסעיף 83 לתצהירך עמ' 11 בסוף – אתה בעצם מציין כמה כולם לא היה מקצועיים. זאת אומרת שאתה מכיר את הטענות שהועלו כלפייך?

ת. לא אני לא קיבלתי את הטענות האלה. כאן אני טוען שלא היו נהלים בעבודה לגבי חלק מהנושאים שהסוכנות היו שואלים אותי ולא היה לי תחום אחראיות לגבי קביעת המחירים מעבר ל-10$ הנחות ולכן, הייתי לקבל אישור. כל פעם שהייתי מעבר ל-10$ הייתי צריך לקבל אישור של אבי מנדלבאום. בנוסף, מישהו שהגיעו לישראייר עם ותק של מספר שנים, בתוכם כולל גם סוכנת נסיעות ופקיד הזמנות, אני יכול להבחין בין סוכן לפקיד הזמנות ששואל אותי שאלות רלוונטיות לנושא בגלל שהמידע לא מוצג כנכון לבין שאלות שנשאלתי על ידי סוכנות שאינם מכירות את המטריה ולא יודעות או מקטינות ראש ולא משתמשות בתוכנות האינטרנט הרלוונטיות. חלק רב מהפקידות היו פקידות שהוותק שלהן כמה חודשים בחברה. הם לא היו מוכנות ולא הכירו את התוכנה שאיתה התמודדנו שהייתה תוכנה חדשה לכולם בחברה.

ש. מפנה לסע' 90. שאתה החלטת לבצע בדיקות שנדרשות לבצע מאוחר יותר אתה מסביר שזה גרם לתרעומת אצל ארז. סימן שאתה מודע לטענות.

ת. לא הבנתי את השאלה.

ש. אתה מודע שיש טענות מקצועיות כלפיך?

ת. מה שעשיתי זה לא מצביע על בעיות אלא מצביע על תרעומת על הפעולה. מהלך העבודה שלי בחברה היה מתחיל בשמונה בבוקר...

ש. על מה היתה התרעומת?

ת. על כך שארז היה מגיע בשעה 12 בצהריים כשהספירה שאני עושה בשמונה בבוקר כבר לא נכונה.

ש. אז החלטת על דעת עצמך לבצע בדיקות בזמן לא נכון שלא אושר לך וזה עורר תרעומת?

ת. ממש לא נכון".

ובהמשך אישר התובע:

"ש. האם היה כעס במהלך תקופת העבודות כלפייך?

ת. היו הרבה ויכוחים והרבה כעסים הדדיים ביני לבין ארז. תמיד על רקע עבודה ולא משהו אישי".

14. התובע אישר כי במהלך השימוע העלה טענות לגבי תפקודו של מנהלו ארז רוקח בעבודה.

כך העיד:

"ש. האם אמרת בשיחה שלארז יש בעיות מקצועיות ואישיות?

ת. נכון.

ש. מה הבעיות המקצועיות שפרטת?

ת. אחד הדברים הבסיסיים שנחשב בעיניי כבעיה מקצועית זה להגיע לעבודה בשעה אחת עשרה או שתים עשרה כשהעבודה מתחילה בשמונה בבוקר וברוב חברות התיירות העבודה מתחילה בתשע ולכן היינו צריכים להכין את כל הדברים האלה לפני השעה תשע כדי שנהיה מוכנים לשעה תשע. דבר שני, אחד מהתפקידים של ארז היה לשלוח ולקדם מוצרים שלנו לתאריכים מסויימים בטיסות מסויימות, הוא היה עושה את זה במייל בתפוצת נאטו. ארז לא היה מכתב אותי בהפצת האימייל הזה וכשהייתי נשאל ע"י סוכנים אחרים את המחירים לא יכולתי בלי לחפש במייל והייתי צריך לשאול את ארז האם הוא שלח ויש עוד בעיות שאני יכול לפרט.

ש. איך אתה מצפה להמשיך לעבוד עם כל כך הרבה בעיות מקצועיות עם המנהל?

ת. אני לא מכיר את ארז רוקח כמנהל ישיר שלי".

15. בנוסף, צרפה הנתבעת לתצהיר ארז רוקח, תלונות של עובדים אחרים בעניין תפקודו של התובע.

אף לתובע היו טענות על תפקודם של העובדים בעבודה.

16. התובע מלין על כך שכאשר הוזמן לשימוע על ידי המנכ"ל, עלתה לראשונה טענה לצמצומים ורה – ארגון.

המנכ"ל אורי סירקיס נחקר על כך באריכות. על פי עדותו, במהלך השנים 2013 ו- 2014 פוטרו בין 30 ל- 40 עובדים, מתוכם 30% בדרגים נמוכים.

באשר לפיטורי התובע העיד:

"ת. אני קראתי לשיחת שימוע לתובע על רקע שני דברים, אחד על רקע חוסר הרמה המקצועית שלו והדבר השני על רקע קיצוצים. ברור שכאשר יש קיצוצים הראשונים שהולכים זה אלה שלא מרוצים מהרמה המקצועית שלהם. יחד עם זאת, מתוך תפיסת עולם שאם מישהו לא מתאים לארגון מסויים זה לא אומר שאינו מתאים לארגון אחר ולכן בשיחות האישיות וגם במיילים כתבתי שהוא יסיים תפקידו על רקע צמצום והתייעלות.

ש. לא היית שבע רצון מהתפקוד שלו?

ת. לא שלא הייתי שבע רצון. לא הכרתי אותו. במסגרת ההתייעלות ביקשתי מהמנהלים שיתנו לי את המידע. את כל מה שקשור בפיטורי התייעלות אני עושה ולא המנהלים. אני מסתכל לאנשים בעיניים. עד היום פיטרתי קרוב ל- 100 איש".

17. התובע מלין על כך שבמכתב הזימון הראשון נטענו טענות לגבי תפקודו בעבודה ואילו המנכ"ל טען טענות לגבי רה- ארגון וצמצומים.

התשובה לכך נמצאת בדברי המנכ"ל שהובאו לעיל, לפיהם החברה נדרשה לבצע צמצומים בכוח אדם וכאשר בחנו כיצד לצמצם, ביקשו ממנהלי המחלוקת להעלות את שמם של אלה שלא מרוצים מתפקודם.

לאחר ששמענו העדים ועיינו במכלול חומר הראיות, אנו קובעים שהנתבעת הוכיחה כי היו לה סיבות מספקות לפיטורי התובע, הן בהיבט המקצועי תפקודי של התובע והן בהיבט המערכתי.

די שהוכח כי בין התובע למנהלו ארז רוקח היו ויכוחים רבים בענייני עבודה, על רקע תפקודו של התובע ועל רקע טענות שהיו לו כלפי התפקוד של ארז רוקח, שעם כל הכבוד, היה מנהלו של התובע וקיבל גיבוי ממנהליו וביניהם מר מנדלבאום.

כפי שהובהר מהעדויות, מדובר בויכוחים בעניינים שהועמדו בבסיס העבודה של המחלקה, וביניהם אי ביצוע בדיקה ובקרה בהתאם לדרישת המנהל (התובע ביצע את הבדיקה בשעה 8.00 בניגוד להוראה מפורשת של המנהל שיבצעה בשעה מאוחרת יותר, כאשר המנהל מתייצב לעבודה), תלונות של לגבי תפקודו של התובע במחלקה, ועוד.

18. ההיבט המערכתי – הצורך בפיטורי עובדים הצמצומים, הוכח אף הוא, בעדות המנכ"ל שלא נסתרה.

19. התובע צרף מסמך "טופס בקשה לגיוס עובד" (נספח ח' לתצהירו).

לטענתו, מצא את הטופס על שולחנו של ארז רוקח, עוד לפני שפוטר.

בטופס מצוין כי מבוקש לגייס עובד למחלקת נופשונים, לתפקיד עוזר מנהל מסחרי.

בטור "שם העובד המחליף" נרשם "מרינה / אלכס" ובטור "סיבת עזיבה" נרשם "פיטורים".

על הטופס חתום מנכ"ל הנתבעת מר אורי סירקיס, מתחת לחתימתו מופיע כתיב לא ברור. אולי מדובר על תאריך "24/5".

20. התובע טען כי טופס זה מוכיח שהתובע לא פוטר עקב צמצומים בחברה, אלא מסיבות אחרות - תלונה שלו בנושא עישון, וכי מסמך זה מעיד על כך שהחברה התכוונה לקלוט עובד אחר במקומו.

21. מר רוקח הצהיר כי המחלקה כללה ארבעה אנשי צוות, בחודש אוקטובר 2012 פיטרה את העובדות ובנובמבר פוטר התובע.

לדבריו, מחודש דצמבר 2012 ועד מרץ 2013 לא גוייסו עובדים נוספים, ואילו בחודש מרץ 2013 גוייסה עובדת אחת בלבד.

כשנשאל לגבי המסמך שהציג התובע, לא נתן תשובה לשאלה כיצד ניתן אישור המנכ"ל לגיוס עובדים למחלקה בסוף שנת 2012 ומדוע כתוב שהתובע פוטר, לפני שפוטר בפועל.

22. המנכ"ל מר סירקיס טען שהמסמך המדובר ניתן על ידו רק באפריל 2013 ואולם כשנשאל כיצד המסמך היה על שולחנו של ארז רוקח כשהוא חתום על ידי המנכ"ל, בסוף שנת 2012, לא נתן לכך תשובה אלא רק חזר על טענתו כי העובדת גוייסה רק בתחילת השנה של שנת 2013.

23. המסמך אינו נושא תאריך.

התובע טען שראה את המסמך על שולחנו של ארז, ביום שבו שלח את המכתב למנכ"ל.

אין כל ראיה שאכן כך היה. לא מן הנמנע שהמסמך צולם על ידי התובע בשלב כלשהו מאוחר יותר.

התובע טען כי הציג את המסמך בפני המנכ"ל בשימוע, ומכיוון שכך, החברה נמנעה מלשכור עובד אחר במקומו, עד לחודש מרץ 2013. ואולם, בפרוטוקול השימוע אין זכר להצגת מסמך כזה בפני המנכ"ל או לדבר קיומו של מסמך כזה בידי התובע.

24. סיכום כל האמור לעיל מעלה כי התובע לא הוכיח שהמסמך נצפה על ידו קודם לפיטוריו.

לכן, אין במסמך זה כדי להוכיח את טענתו כי אין מדובר בפיטורי צמצום.

ממילא, כפי שהובהר, נשכרה עובדת חדשה למחלקה רק בחודש מרץ או אפריל 2013.

25. טענה לפיטורים מחמת תלונה על עישון

התובע טען בכתב התביעה, כי זומן לשימוע שלושה ימים לאחר שהתלונן בפני אבי מנדלבאום על עישון במקום העבודה.

מהראיות עולה כי לא כך פני הדברים, אלא התובע טען לראשונה לעניין עישון, רק לאחר שקיבל את הזימון לשימוע.

נפרט להלן:

ראשית, התובע קיבל זימון לשימוע מאת ארז רוקח ובתגובה שלח לאבי מנדלבאום מכתב מיום 25.10.12.

במכתב אין זכר לתלונות על עישון. כך גם במכתב נוסף למנדלבאום.

גם במכתב למנכ"ל אין אמירה כלשהי לגבי תלונה על עישון.

שנית, התובע לא גילה, במסגרת התביעה, שהוא עצמו נהג לעשן במשרדי החברה, ביחד עם מנהליו, לא פעם ולא פעמיים.

שלישית, התובע הודה שלא התלונן מעולם, לגורם רשמי כשלהו בחברה, על עישון במשרדי החברה.

רביעית, התובע הודה בעדותו שהחברה התמודדה עם נושא העישון במקום העבודה ותלתה שרשרת עם שלט האוסר עישון בחדר המדרגות, זאת אל מול טענתו כי לא נעשתה כל אכיפה בנושא העישון.

26. המסקנה העולה משמיעת הראיות היא כי התלונה על עישון עלתה לראשונה בפני ארז רוקח, וזאת רק לאחר שזימן את התובע לשימוע.

27. מר רוקח טען בעדותו כי התלונה עלתה במסגרת ניסיון סחיטה של התובע את רוקח.

בעדותו של מנדלבאום, העיד כי התובע פנה אליו, לאחר שקיבל את הזימון לשימוע וניסה "לסחוט" אותו כך שהנתבעת תאפשר לו לצאת לחל"ת עם שני כרטיסי טיסה שאם לא כן "ילך עד הסוף" וידווח שארז מעשן במשרד. תרשומת בענין זה צורפה נ/4 לתצהיר של מר מנדלבאום.

גם המנכ"ל מר סירקיס העיד שבשיחה המוקדמת עם התובע, לפני השימוע, העלה התובע לראשונה את נושא העישון.

28. סיכומו של דבר, הנתבעת הוכיחה שהיו לה סיבות מוצדקות לפטר את התובע ובכלל זאת אי הסכמה בינו לבין מנהלו הישיר ארז רוקח, ויכוחים רבים בעבודה, אי עמידה של התובע ביעדים ותלונות על אופן ביצוע העבודה.

כן הוכיחה שהפיטורים נעשו בהליך תקין, בעקבות שימוע בפני מנכ"ל החברה בו נשמעו כל טענות התובע וכן התאפשר לו, לאחר מכן, לתקן ולהעלות טענות נוספות בכתב.

התובע לא הוכיח שפיטוריו באו על רקע תלונות על עישון.

הנתבעת הוכיחה כי לא היה כל קשר בין תלונות על עישון לבין פיטורי התובע, כי התובע בעצמו עישן בחצרי הנתבעת וכי טענותיו לגבי עישון, עלו לראשונה לאחר שזומן לשימוע.

29. נבהיר כי יש לראות בחומרה רבה את העובדה שעובדי החברה מעשנים במקום העבודה ובכך מפרים את הוראות החוק, וכן את העובדה שהחברה אינה מפקחת על יישום הוראות החוק, בהתאם לחובתה כקבוע בחוק.

ואולם, כאמור, טענת התובע לכך שפוטר על רקע תלונות על עישון, לא הוכחה כלל.

30. שעות נוספות

התובע טען שהועסק בשעות נוספות, כאשר על חלקן לא קיבל תשלום.

הנתבעת טענה שחל איסור על העסקה בשעות נוספות. לחילופין טענה כי החישוב שערך התובע אינו נכון וכי למעשה התובע קיבל תשלום ביתר עבור שעות נוספות.

31. מהעדויות עולה כי בחברה פורסם נוהל בשנת 2009 לפיו אין אישור לעבוד בשעות נוספות (נספח 3 לתצהיר טירנה עגיב).

עד הנתבעת אישר כי מאז 2009, לא פורסם נוהל נוסף בנושא.

32. על פי דוחות הנוכחות ועל פי עדות התובע, נהג להגיע לעבודה בשעה 8.00.

מנהלו מר מנדלבאום טען שמסגרת השעות הייתה בין 9.00 ל- 18.00. לטענתו התובע נהג להגיע לעבודה בשעות שלא נדרש ולכן לא אושר לו תשלום עבור שעות נוספות.

עוד הצהיר שלאור אופי העבודה בנתבעת, בחורף אין בכלל צורך לעבוד בשעות נוספות ואילו בקיץ לעיתים נדרשת עבודה בשעות נוספות, אך זאת רק באישור וכי אישור כזה לתובע לא ניתן.

בחקירתו נשאל אם ראה את התובע עובד בימי שישי והשיב "לא זוכר".

33. בתלושי השכר של התובע מופיע תשלום עבור שעות נוספות בחלק מחודשי העבודה. לטענת הנתבעת מדובר בטעות.

הגב' טירנה עגיב העידה, בחקירה נגדית, כי שעות נוספות שולמו רק על עבודה בימי שישי ולא על שעות נוספות במהלך השבוע. טענה זו לא נטענה בכתב ההגנה אלא עלתה לראשונה בעדות גב' עגיב.

34. לעניין הפסקות, אישר התובע כי בזמן ההפסקה היה עצמאי ולא נדרש בהכרח לשהות במקום העבודה.

35. בעניין עצם הזכאות לשעות נוספות, מצאנו כי הנוהל שפורסם בנתבעת, היה משנת 2009, לפני שהתובע התחיל לעבוד, ולאחריו לא פורסם נוהל נוסף. לא הוכח שהתובע ידע על קיומו של הנוהל.

עוד מצאנו שהתובע עבד, בפועל, בשעות נוספות וכן בימי שישי, ואף קיבל תשלום על עבודה בשעות נוספות.

אנו קובעים שהנתבעת ידעה גם ידעה שהתובע עובד בשעות נוספות.

ראשית – גב' עגיב צירפה את דוחות הנוכחות שבהם יש פירוט על עבודה בשעות נוספות. בנוסף, אישרה שהתלוש יוצא רק לאחר שהמנהל מאשר את השעות.

שנית, מר מנדלבאום, טען שאינו יודע אם התובע נכח בעבודה בימי שישי, אך קשה לקבל את עדותו, שכן היה מנהלו הישיר של התובע ונכח בעבודה בימי שישי ולכן לא סביר שלא ידע אם התובע נוכח או לא.

על אף שהנתבעת ידעה שהתובע עובד בפועל בשעות נוספות, איש לא דרש ממנו לחדול מכך. לא הוצגה ולו ראיה כלשהי לכך שהתובע נדרש שלא לעבוד בשעות נוספות או שהודע לו שלא יקבל תשלום על עבודה בשעות נוספות.

ההיפך הוא הנכון – התובע קיבל תשלום על שעות נוספות שעבד, אף כי לא באופן מלא.

36. טענת הנתבעת כי השעות הנוספות שולמו בטעות, נדחית אף היא.

הובהר כי עד להגשת התביעה, הנתבעת לא טענה שמדובר בתשלום בטעות ואף לא דרשה מהתובע החזר של הסכומים ששולמו לו.

37. מנגד, מתקבלת טענת הנתבעת שלפיה התובע לא התחשב, בחישוב השעות הנוספות, בהפסקה יומית של חצי שעה. כאמור, התובע אישר במפורש שהייתה לו הפסקה מדי יום שבה יכול היה לעשות כרצונו.

38. התובע פרט בסיכומים עשרה חודשים שבהם, לטענתו, לא שולמו לו שעות נוספות.

הנתבעת טוענת כי יש להתייחס גם לחודשים הנוספים, שבגינם לא נתבעו שעות נוספות ואשר במהלכם שולמו לתובע תשלומים ביתר עבור שעות נוספות.

אנו סבורים שאין מקום לעשות כן, וזאת מן הטעם שהנתבעת לא טענה בכתב ההגנה טענת קיזוז כלשהי.

39. בהתייחס לסכומים הנתבעים, עיינו בטבלה שצירף התובע לסיכומים (סעיף 42). בחודש 9/11, התובע מפרט את התשלומים ששולמו בתלוש השכר, עבור 195.5 שעות רגילות, 42.38 שעות 125% ו- 6.37 שעות 150%.

התובע מציין את השעות הנוספות על פי דו"ח הנוכחות (44.4 שעות 125% ו- 4.43 שעות 150%) ובסיכומו של דבר נרשם סכום 399 ₪.

התובע לא הסביר ממה מורכב סכום זה וכיצד חושב.

40. בטבלה שערכה הנתבעת (סעיף 175 לסיכומים) ציינה את מספר השעות שבתלוש.

עבור 195.5 שעות שולם שכר בסיס 5,000 ₪, ועבור סה"כ השעות הנוספות שולם 1,684.6 ₪.

לטענת הנתבעת, בחודש זה התובע קיבל 14 ₪ ביתר.

41. גם בשאר החודשים שבטבלה של התובע, אין הסבר כיצד הגיע לסכומים שאותם תבע.

מנגד, הנתונים שהציגה הנתבעת בטבלה וכן בדוגמאות שהציגה בסעיפים 186 ו- 187 לסיכומים, עולה ששולם לתובע תשלום מלא על השעות הנוספות שביצע, לרבות בחודשים שבגינם תבע.

לאור האמור, בהעדר הוכחה מטעם התובע באשר לסכומי התביעה ולאור התשלומים שבתלושי השכר, התביעה לשעות נוספות נדחית.

42. סוף דבר

תביעת התובע על כל רכיביה, נדחית.

43. לעניין הוצאות משפט, נתנו דעתנו לדחיית התביעה כולה, כמו גם לכך שהתובע טען בכתב התביעה לפיטורים מחמת גיל, אשר בגינה נתבע סך 50,000 ₪, ואולם התובע חזר בו מתביעתו לאחר הגשת כתב ההגנה.

44. בשים לב לכך, אנו קובעות שהתובע ישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪, צמודים כחוק מהיום.

ניתן היום, 13/11/16, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.