23 יוני 2014

לפני:

כב' השופטת אורנית אגסי

החלטה

1. לפני מספר בקשות

א. בקשת התובע למחיקת חלקים מכתב ההגנה, והוצאת נספחים מתיק בית הדין ולמחיקת איזכורם בתשובה לבקשתו.

ב. בקשות הדדיות למתן צוים לגילוי מסמכים ספציפי וזאת לאחר בהמשך לגילוי מסמכים שהצדדים גילו זה לזה.

אדון בהן אחת לאחת.

גילוי מסמכים

2. בהתאם לתקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב -1991 (להלן: "התקנות") רשאי בית הדין להתיר גילוי מסמכים ועיון בהם אם סבר שהמסמכים שגילויים יתבקש יאפשרו דיון יעיל .

"46. (א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.

זה המקום להזכיר כי מטרת גילוי מסמכים היא חשיפת האמת וכן כי צד רשאי לדרוש גילוי מסמכים רלונטיים לתביעתו. כמו כן יש להקפיד על כך שגילוי המסמכים לא יכביד הכבדה לא סבירה על הצד שכנגד. (דב"ע נא/160-3 בנק הפועלים בע"מ - אליהו מרגלית, פד"ע כג 384; דב"ע נב/118-3 עזבון יצחק וייס ז"ל - הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429; דב"ע נד/16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית, פד"ע כז 255). במסגרת זו תעמוד תמיד שאלת הרלוונטיות של המסמכים אותם מבקשים לגלות ושאלת איזון האינטרסים שבין בעלי הדין (דב"ע מג/123-3 וינר - אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פד"ע טו 206).נ

3. התובע מסר תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין לידי התובעת והעביר לעיונה מסמכים ביום 08.01.2014 ושוב ב- 13.01.2014.

הנתבעת שלחה לב"כ התובע מייל ביום 31.12.2013 עם רשימת מסמכים, ב"כ בנתבעת ביקשה במייל לראות ברשימה ששלחה גילוי מסמכים לכל דבר ועניין. למייל נפרד מאותו יום צרפו העתקי עשרות מסמכים.

לא צורף תצהיר לאף אחד מן מיילים הנ"ל, עניין זה תוקן (חלקית) לאור בקשת התובע ותצהיר גילוי מסמכים נשלח במייל ביום 01.01.2014 לאחר שהמסמכים כבר נמסרו לעיונו של התובע.

התכתובת בין הצדדים המשיכה במלוא המרץ, פנייתו האחרונה של התובע לנתבעת היתה ביום 08.01.2014 אך בטרם היתה השהות בידה להשיב לפניתו הוגשה בקשה לבית הדין ב 10.01.2014. יש להניח שהמתנה של ימים ספורים נוספים היתה מייתרת את הפניה לבית הדין.

עיננו הרואות כי הצדדים גילו זה לזה ומסרו לעיון מסמכים רבים אך משום מה בחרו להמשיך ולהתקוטט, להעלות טענות פרוצדורליות זה כנגד זה ולכלות את זמנם ואת זמנו של בית הדין (הבקשות שהוגשו לבית דין וכן נספחים ב'-ו' לבקשת התובע לגילוי מסמכים מיום 2.01.2014).

4. דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה, בתגובה לתגובה בנספחיהם ובכתבי הטענות של הצדדים אני קובעת מבלי להיכנס לנבכי טרוניותיהם ההדיות של הצדדים בעניני פרוצדורה את הדברים הבאים:

5. בקשת התובע לגילוי מסמכים:

א. העתק התיק האישי של התובע בנתבעת – על פי הודעת הנתבעת כבר נשלח לתובע במייל העתק התיק הכולל עשרות מסמכים. (נספח ה' לבקשה, סע' 20.1 לתגובה לבקשה) לפיכך אני קובעת כי המסמכים שהועברו כ"תיק אישי" הם ורק הם יהוו את "התיק האישי". הנתבעת לא תוכל להציג כל מסמך אחר כ"מסמך שנמצא בתיקו האישי של התובע" לאור כך הבקשה נדחית.

ב. טופס טיולים יוצא - לטענת הנתבעת הטופס הועבר לידי התובע במסגרת גילוי ועיון במסמכים ככל שטופס זה קיים בידי הנתבעת וחסר בתיק האישי שהועבר לתובע הרי שעל הנתבעת להעבירו לעיון התובע.

ג. חוזה העסקה - במסגרת גילו המסמכים שבידו התובע גילה כי בידיו פירוט תנאי ההעסקה: הודעה לעובד ומסמך שינוי תנאי העסקה (סע' 5-6 בתצהיר גילוי מסמכים מטעם התובע). היה ונחתם חוזה עבודה בין הצדדים לא ברור מדוע אין העתק ממנו בידי התובע. יחד עם זאת ככל שטופס זה קיים בידי הנתבעת וחסר בתיקו האישי שהועבר לתובע הרי שעל התובעת להעבירו לעיון התובע.

ד. דוחות שעות/נוכחות - הנתבעת כבר העבירה מסמכים אלו במסגרת גילוי מסמכים הבקשה נדחית.

ה. נהלי הנתבעת בנוגע לעישון במקום העבודה. הנתבעת שלחה צילום של מייל עם הנוהל שנשלח אל כלל העובדים והתובע הוא שהגישו לבית הדין כנספח לבקשתו די בכך. ממילא קיים החוק האוסר עישון במקומות ציבוריים ומקומות עבודה בכללם. הבקשה נדחית.

ו. תקנון העבודה אצל הנתבעת – ככל שקיים מסמך כזה על הנתבעת להעבירו לתובע הבקשה מתקבלת.

ז. מסמכים ותכתובת של המשיבה עם התובע בנוגע לכניסתו (הנטענת והמוכחשת) לאתרי פורנו במהלך העבודה – ככל שקיימים מסמכים כתובים בעניין כניסה לאתרי פורנו יש להעבירם לתובע, ככל שאינם קיימים על הנתבעת להצהיר על כך. אין די בהתיחסות הכללית של הנתבעת ל"תכתובת בקשר למבקש" (סע' 21.2 לתגובתה לבקשה).

ח. מסמכים בנוגע לשידול ו/או סחיטה מצד התובע את מנהליו בנוגע לעישון - ככל שקיימים מסמכים כתובים לעניין העישון השידול ו/או הסחטנות יש להעבירם לתובע. ככל שאינם קיימים על הנתבעת להצהיר על כך. אין די בהתיחסות הכללית של הנתבעת ל"תכתובת בקשר למבקש" (סע' 21.2 לתגובתה לבקשה)

ט. מסמכים בקשר להליך הרה-ארגון שנערך בנתבעת לטענתה - לטענת הנתבעת הועברו לתובע דוח עוזבים והודעת מנכ"ל (נספחים חלק 3 ע' 19-29). הנתבעת העבירה דוחות מתפטרים ומפוטרים כשפרטיהם האישיים מושחרים לעניין זה מתקבלת עמדת הנתבעת שאין לחשוף את פרטיהם האישיים של עובדים שפוטרו או התפטרו בשל הצורך להגן על פרטיותם. הבקשה נדחית.

י. מסמכים המעידים שלא בוצע גיוס עובדים - הבקשה כללית ומעורפלת יש לבקש מסמך ספציפי יש לזכור שהליך גילוי מסמכים אינו כולל צו להכנת ו/או הנפקת מסמכים שאינם קיימים בידי המשיבה. הבקשה נדחית.

יא. טבלאות חישוב שכר ביתר – לטענת הנתבעת הועברו לתובע במסגרת גילוי ועיון במסמכים (נספחים חלק 3 עמ' 18) הבקשה נדחית. בשים לב שהנתבעת תידרש להוכיח טענת קיזוז ככל שתעמוד על טענתה זו.

יב. תלונות עמיתים כנגד התובע -

במסגרת הליך גילוי המסמכים שלחה הנתבעת אל התובע (נספח ג1 לבקשת התובע לצו גילוי ועיון במסמכים מיום 12.01.2014) 2 עמודים ועליהם מה שנחזה להיות חמש תלונות בחמישה מיילים. שמות השולחים הושחרו אך לא תפקידיהם, אין תאריכים ואין שמות נמענים ובארבעה מבין חמשת המיילים נרשם בשורת הנושא "אלכסנדר נובוקוביץ" במייל החמישי אין כל נושא.

התובע מבקש לחשוף את שמות המתלוננים, הנתבעת השיבה באריכות מדוע אין לעשות כן (סע' 24-28 לתשובה). על אף טענותיה כי שמות המתלוננים אינם רלוונטיים לתביעה הרי שלא ניתן לקבל עמדתה.

גם הטיעון של הגנה על פרטיותם של צדדים שלישיים אינו מחזיק מים מאחר והנתבעת לא מחקה את תפקידיהם של "המתלוננים" כך שניתן בקלות יחסית לאתרם ולזהותם.

ככל שהתובעת מבקשת לעשות שימוש בתלונות לכאורה שהועלו על ידי עובדים כנגד התובע עליה לחשוף את שמות העובדים שהתלוננו ואת מועד הגשת התלונה. לא ניתן לעשות שימוש באסופת התלונות שהוגשו כפי שהוגשו. התובע רשאי לחקור את מי שנטען שהתלונן כנגדו – איכות תפקודו היא בלב המחלוקת והנתבעת אינה רשאית להעלות טענות בעלמה כנגדו.

ככל שלא תחשוף את שמות המתלוננים אין היא רשאית להעלות טענות בדבר קיומן של התלונות הנ"ל.

6. הנתבעת מבקשת גילוי המסמכים הבאים (סע' 40-44 לתשובה לבקשה)

א. כרטיס יציאתו וחזרתו של המבקש מחופשה בארה"ב ו/או בכל יעד אחר שיצא אליו לאחר סיום העסקתו ומועד הזמנת הכרטיס. - הבקשה נרחבת מידי , אין כל הצדקה למסור לנתבעת מידע על כל נסיעותיו של התובע לחו"ל לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים וממילא הטענה הנחבאת מאחורי בקשה זו ונרמזת בה לא הועלתה בכתב ההגנה ומהווה הרחבת חזית אסורה. הבקשה נדחית.

ב. הכנסותיו של המבקש והתקופות בהן התקשר כעצמאי עם צדדי ג' – הנתבעת אינה זקוקה לנתונים על הכנסתו של התובע על מנת להוכיח כי הנתבע עבד כעצמאי ו/או כי מסר קורות חיים שיקריים כטענתה. לגובה הכנסותיו אין נפקות לשאלה האם קורות החיים הוצגו בצורה מדוייקת או שקרית – הבקשה נדחית. ויודגש לאור כך שטענה זו לא הועלתה כעילה לפיטורי התובע במהלך השימוע שנערך לו.

ג. כל תכתובת על צדדי ג' המתייחסים להעסקתו וסיום העסקתו של המבקש בנתבעת - הבקשה נדחית מדובר בתכתובת אישית שאין כל הצדקה לחשוף אותה. ובוודאי לא בנוסחה הכוללני זה. לתובע עומדת הגנת הפרטיות והנתבעת לא הראתה כל הצדקה לפגיעה בה.

7. מחיקת סעיפים מכתב התביעה והוצאת נספחים שצורפו אליו מתיק בית הדין

הנתבעת בפתח כתב ההגנה מצטטת מתוך מיילים שכתב התובע אל עורכת דינו דאז ואל חברתו וטוענת כי לאור האמור במיילים יש לדחות את התובענה על הסף. לטענתה העתקי המיילים "נמצאו בתיקו האישי של התובע" לאחר שהתובע מסר אותם למחלקת משאבי אנוש יחד עם "טופס טיולים".

התובע מבקש למחוק את הסעיפים בכתב ההגנה המתייחסים למיילים ו/או מתבססים עליהם, להוציא מתיק בית הדין את העתקי המיילים שצורפו כנספחים לכתב ההגנה וכן למחוק את הסעיפים הרלוונטיים מתגובת הנתבעת (המשיבה) לבקשתו למחיקת סעיפים. (עמ' 5 למטה).

לטענתו תוכנם של המיילים חוסה תחת חסיון (סע' 3 10-22 לבקשה), שימוש בהם מהווה פגיעה בפרטיותו בניגוד לחקו הגנת הפרטיות התשמ"א-1981 , המסמכים הגיעו לידי הנתבעת בדרך אסורה (סע' 23-24 לבקשה) והטענות המוכחשות כי התובע מסר אותם למחלקת משאבי אנוש אינה נתמכת בתצהיר של מי שקיבל אותם לידיו לטענת הנתבעת.

המשיבה העלתה טיעונים משפטיים רבים. בין השאר לטענתה, שימוע איננו הליך משפטי, מרגע שצד גילה לצד שכנגד את תוכנם של מסמכים , גם אם עשה כן בשגגה, אין הוא יכול לטעון לחיסיון, חסיון עו"ד-לקוח הוא אישי ולא חפצי וכך אם הגיע מידע לצד שכנגד אין הלקוח יכול לטעון לחסיון ועוד ועוד. אלא מאי? התובעת לא הוכיחה ולא העלתה אף ראשית ראיה לכך שהמסמכים הגיעו אליה בטעות כלשהי, טענותיה העובדתיות לא נתמכות בתצהיר. תצהירה של היועצת המשפטית עו"ד חן רייטר אינו מלמד על האופן המופלא באמצעותו הגיעו העתקי המיילים האישיים לתיקו האישי של התובע בנתבעת באופן אלא לכל היותר כי היועצת המשפטית ראתה את המסמכים לראשונה בתיקו האישי של התובע.

הצגת טענות משפטיות אינה פוטרת בעל דין מהצגת עובדות, בעניננו על הנתבעת מוטל הנטל להסביר כיצד הגיעו לידיה המסמכים האישיים של התובע.

8. על אף שהצדדים הרחיבו בשאלת חסיון המסמכים והעלו טיעונים משפטיים יפים לכאן ולכאן הרי שלצורך קבלת ההחלטה בשלב זה אין צורך להכריע בשאלת חסיונה של תכתובת הדוא"ל בין התובע ועורכת דינו דאז ואף לא בטענת הנתבעת כי המיילים הנ"ל מקעקעים את תביעתו של התובע. כפי שהעלתה הנתבעת עצמה "אין בטענת חסינות כדי לפסול את המסמך וצד רשאי להשתמש במסמך (שהגיע לידיו למרות שמטבעו הוא מסמך חסוי) אם אין הוא פסול מבחינות אחרות". (ההדגשה הוספה).

הנתבעת מצהירה (תצהיר היועמ"ש של הנתבעת נספח לתגובה) כי התכתובת בין התובע ועורכת דינו דאז "נמצאו בתיקו האישי של התובע" ו"נלקחו מתיקו האישי" של התובע, הנתבעת מגדילה לעשות וקובעת כי "אין לו (לתובע א.א) להלין אלא על עצמו". לא בכדי נוקטת הנתבעת לשון מעורפלת, טענת הנתבעת כאילו התובע הוא שמסר את העתקי המכתבים הללו לידיה היא טענה לא סבירה בעליל. הטענה אף לא נתמכה בתצהיר של נציג הנתבעת אשר קיבל לידיו את המסמכים.

חזקה על צד שיש לו ראיה התומכת בעמדתו כי יביאה בפני בית הדין, בעניננו הנתבעת לא הציגה ראיות ואף לא הסבר מתקבל על הדעת לדרך בה הגיעו המסמכים האישיים של התובע אל תוך תיקו האישי. חלף זאת הכחישה הנתבעת כי חדרה לתיבת המייל של התובע תוך שהיא מספקת הסבר פלאי ממש על פיו התובע (שכבר היה מצוי עמה בסכסוך) מסר מרצונו מסמכים חסויים ומזיקים לידיה וזאת בזמן שכבר היה מצוי עמה בסכסוך בנוגע לפיטוריו.

על פי הלכת איסקוב כפי שנקבעה בע"ע ארצי 8/90 טלי איסקוב-ענבר נ' מדינת ישראל- הממונה על חוק עבודת נשים, מיום 08.02.2011. על פיה מעסיק אינו רשאי להיכנס לתיבת המייל הפרטית של עובד ולבלוש אחריו. גם סעיפים 1 ו- 2(5) לחוק הגנת הפרטיות התשמא-1981, קובעים כי אין לחדור לפרטיותו של אדם. טענת הנתבעת על הדרך בה הגיעו המסמכים האשיים של התובע אל תיקו האישי היא לכל הפחות תמוהה.

9. בקשת התובע להוציא מתיק בית הדין את כל הטענות המתבססות על התכתובת האישית מתקבלת. המסמכים אשר צורפו על ידי הנתבעת לכתב ההגנה פסולים.

הנתבעת אינה רשאית להתייחס בכתבי טענותיה לתכתובת (מייל) מיום 26.10.2012, 28.10.2012, 1.11.2012 שהוחלפו בין התובע לצדדים שלישיים לרבות באת כוחו דאז ולכל מייל אחר שנשלח מכתובתו האישית של הנתבע [email protected].

כל טיעון המתבסס על וכל מידע הנובע מן התכתובת הפרטית הנ"ל ימחקו מתיק בית הדין באופן הבא:

א. הנתבעת תגיש כתב הגנה מתוקן ממנו יימחק הפרק שכותרו "ראשית דבר שהיא גם סוף דבר" , סעיף 27 , וכן יימחקו הציטוטים שהופיעו בתגובה לבקשה למחיקה בחלקו התחתון של עמוד 5 (הנתבעת לא מיספרה את הפיסקאות ומקשה לכן על הפניה מדוייקת יותר) . בכתב ההגנה המתוקן לא יהיה כל איזכור של המיילים הנ"ל ו/או תוכנם. ויודגש, אין לראות בהוראתי זו להגיש כתב הגנה מתוקן מתן אישור להעלאת טענות חדשות שלא נטענו בכתב ההגנה המקורי.

ב. נספחים 1,2 לכתב ההגנה יוצאו מתיק בית הדין .

ג. אזכור של המיילים ותוכנם יימחק גם מהתגובה ל"בקשה למחיקת סעיפים" עמ' 5 בתחתית העמוד.

10. ככל שהנתבעת תשכיל להסביר כיצד זה הגיעו לידיה המסמכים, ותגבה את ההסבר בתצהירים של מי שלטענתה קיבלו לידיהם את המסמכים מידי התובע והכניסו אותם לתיקו האישי ,ישקל מחדש השימוש בהם בהליך זה במסגרת הראיות שיוגשו על ידי הנתבעת , גם לאור חסיונה של התכתובת בין לקוח ועורך דינו.

11. סיכומו של דבר

על הנתבעת למסור לתובע את המסמכים כפי החלטתי המפורטת לעיל.

בקשת הנתבעת לגילוי מסמכים נדחית.

הנתבעת תגיש כתב הגנה מתוקן עד ליום 07.08.2014 בהנתן שהתיקונים הנדרשים הם מחיקת סעיפים בלבד לא תינתן דחייה לעניין זה.

לאור קביעותיי דלעיל, לא מצאתי כי יש לפסוק הוצאות כנגד מי מהצדדים כעת ושאלת ההוצאות תיבחן בסיום ההליך.

החלטה בדבר מועד דיון הוכחות והגשת תצהירים תשלח בנפרד.

ניתנה היום, כ"ה סיוון תשע"ד, (23 יוני 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.