לפני:
כב' השופטת עידית איצקוביץ
התובעת: | אורלי דורון ע"י ב"כ עו"ד ארדינסט, בן נתן ושות' |
- | |
הנתבעים: | 1. רשות ניירות ערך ע"י ב"כ עו"ד יונתן פסי 2. מדינת ישראל - משרד המשפטים 3. הממונה על השכר במשרד האוצר ע"י ב"כ עו"ד מגי קריטנשטיין מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) |
החלטה
1. לפניי בקשה מטעם התובעת לצירוף ראיה, שהוגשה לאחר הגשת סיכומי הצדדים וסיכומי התשובה של התובעת.
2. ביום 20.7.2016 הגישה התובעת בקשה להוספת הודעת דואר אלקטרוני ששלחו הגב' מרי יוסף ויהודית זינגר ממשרד המשפטים ביום 19.2.2012 על צרופותיה: טבלה וכן נוסח צו סדר הדין הפלילי (קביעת תארים אחרים של פרקליטים מפרקליטות המדינה), תשע"ב- 2012 (להלן: "הבקשה").
לבקשה צורף תצהיר התובעת.
3. לשיטת התובעת הראיה מפריכה את טענות הסרק שהעלו הנתבעים 2-3 לראשונה בסיכומיהם שלפיהן התובעת אינה משנה לפרקליטת מחוז, וכי דרגת השכר שלה (א6+ 18%) המוענקת למשנים לפרקליטי המחוז ניתנה לה לפנים משורת הדין כפיצוי על הפלייתה. לטענת התובעת בצר לה היא חיפשה אחר מסמך שיתעד את המהלך שנעשה בשנת 2012 ולהפתעתה גילתה את הראיה, שכלל לא זכרה את דבר קיומה, בין מיילים שנשלחו בתפוצה רחבה לפרקליטים בפרקליטות.
לדברי התובעת עוד באותו היום פנתה לנציגי המדינה, צירפה את הראיה וביקשה כי הנתבעים יעדכנו את בית הדין כי אין להם טענה בעניין תוארה כמשנה לפרקליטת המחוז. משחלפו שבועיים והנתבעים לא השיבו לפנייתה הוגשה בקשה זו.
נוכח תוכן הראיה ובנסיבות העניין סבורה התובעת כי זה אחד המקרים החריגים שבהם יש להתיר את הגשת הראיות בשלב זה של הדיון.
4. ביום 31.8.2016 הוגשה תגובה מטעם המדינה (הנתבעים 2-3). המדינה טענה ראשית כי לא ברור מדוע יש בראיה המבוקשת כדי להכריע במחלוקת שבין הצדדים הנוגעת לשאלה: האם זכאית התובעת לשכר כשל פרקליט מחוז, דהיינו, לשכר של שופט מחוזי. גם אם התובעת תוכיח ששימשה ממונה בכירה לפרקליטת המחוז ולאחר ששונה שם התפקיד שימשה משנה לפרקליטת המחוז – לא יהא בכך לשנות את תוצאת התביעה.
עוד נטען כי בקשת התובעת אינה עומדת ולו במקצת התנאים הנדרשים לצורך הבאת ראיות נוספות בשלב זה של המשפט. הסוגיה הנוגעת לראיה אינה נדרשת לצורך ההכרעה, והתובעת עצמה מודה שהודעת הדוא"ל הופצה בתפוצה רחבה ולאחר חיפוש נמצאה על ידה. כך שהראיה יכולה הייתה להיות מוגשת עם יתר ראיותיה.
5. אף שלשיטת המדינה מבחינת הדין אין מקום להתיר לתובעת לצרף כל ראיה בשלב זה, התייחסה בתגובתה לכל מסמך בנפרד:
המדינה הדגישה כי היא מתנגדת לאזכור שם התיק המוזכר בהודעת הדוא"ל האמורה. עוד ציינה המדינה כי הודעות המיילים הכלולות בנספח 2 אינן רלבנטיות ליריעת המחלוקת והן גם מהוות תכתובות פנימיות הנהנות מחיסיון.
6. ביום 8.9.2016 הודיעה הנתבעת 1 – רשות ניירות ערך – כי היא מצטרפת לתגובת המדינה (הנתבעות 2-3) לבקשה.
7. ביום 19.9.2016 השיבה התובעת לתגובת המדינה. בתשובתה ביקשה התובעת לקבל את הראיה הכלולה בנספח 1 לבקשה בהתאם להסכמת הנתבעים, ולדחות את טענות המדינה בהקשר זה. כן טענה התובעת כי תגובת המדינה מהווה שינוי חזית אסור, וכי אין בהסכמת הנתבעים לצירוף הראיה כדי להוות תחליף לחובתם להציג אותה מלכתחילה.
בסיום תשובתה ציינה התובעת כי אינה מתנגדת כי שם התיק ופרטיו המזהים יימחקו מההודעה שבנספח 2 לבקשה.
8. הגשת ראיות בשלב מאוחר – ההלכה בבית הדין לעבודה
בבר"ע 31251-08-14 תאיר סעיד - קיבוץ קליה, 5.1.2015 סיכם בית הדין הארצי את הגישה לעניין הוספת ראיות בשלב מתקדם של ההליך:
בהתאם לסדרי הדין על בעל דין להביא את ראיותיו ב"חבילה אחת". אלא, שהעובדה כי בעל דין לא פעל כאמור וביקש להגיש לבית הדין ראיה שלא בהתאם לעיתוי הנדרש ממנו, אין בה – לכשעצמה – כדי להצדיק את דחיית בקשתו ומוטל על הערכאה הדיונית לבחון כיצד יש ליישב בין שני אינטרסים בסיסיים בהליך השיפוטי – האחד, האינטרס של ניהול ההליך המשפטי כתיקונו, והשני – האינטרס של בירור האמת.
בעניין חגי דוד ובעניין קובלקובסקי שבנו על העקרון בדבר "הגישה הסלחנית" של בית הדין לפיה בהתקיים נסיבות מיוחדות ומסוימות, יעדיף בית המשפט, חרף מחדלי בעל הדין, את השגת מטרתו העיקרית - לעשות משפט וצדק, על פני שמירה על כללי הפרוצדורה . לעניין זה הפננו להוראת תקנה 124 לתקנות לפיה "בית הדין רשאי, בכל עת, לתקן כל פגם או טעות בכל הליך, וליתן הוראות בדבר הוצאות או בעניינים אחרים ככל שייראה לו צודק, וחובה לעשות כל התיקונים הדרושים כדי לפסוק בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, והוא הדין לגבי הרשם בהחלטה שנתן". עם זאת, שבנו והדגשנו כי גישתו הסלחנית של בית הדין לעבודה, בכל הנוגע לסדרי דין, אינה בלתי מוגבלת ואינה מתעלמת מאינטרסים לגיטימיים של צדדים אחרים לדיון ומאינטרס הציבור ביעילות הדיון.
פסקנו כי מקום בו מתנגשים האינטרסים של בירור האמת ושל ניהול ההליך כתיקונו על בית הדין לבחון, בין היתר: מה מידת הרלוונטיות של הראיה לסוגיות המתעוררות, וזאת על רקע יתר הראיות שכבר הוגשו; מה חשיבותה של הראיה על רקע הסוגיה שבמחלוקת; האם הסטיה מהכללים הדיוניים היתה פרי מעשה מכוון - מתוך זלזול בהליך או מתוך כוונה להשיג יתרון דיוני בלתי הוגן, או שמא האם אותו מתדיין אך התרשל. במקרה הראשון הנטיה תהיה שלא להתיר את הגשת הראיה; האם הסטיה מהכללים אינה גורמת לבעל הדין שכנגד לעוול מהותי שאינו בר פיצוי.
9. כאמור, גישתו הסלחנית של בית הדין לעבודה בכל הנוגע לסדרי דין אינה בלתי מוגבלת ואינה מתעלמת מאינטרסים לגיטימיים של בעלי הדין ומאינטרס הציבור ביעילות הדיון.
נוכח הסכמת הצדדים בענייננו אני מקבלת את הבקשה ומורה על צירוף הראיות שבנספח 1 ונספח 3 לבקשה (ככל שנספח 3 כולל הודעת מייל של התובעת שאליה מצורפים כל המסמכים הכלולים בנספח 1).
בנסיבות העניין, נוכח עיתוי הגשת הבקשה בשלב כה מתקדם של ההליך ונוכח העובדה כי מדובר בראיות שהיו מצויות בהישג ידה של התובעת, יש לצרף את הראיות הכלולות בנספח 2 לתיק בית הדין, רק בכפוף להתנגדות המדינה. כלומר, רק הודעת המייל של פרקליטת המחוז מיום 1.5.2013 בשעה 17:24 למעט המשפט המודגש בהודעה וללא אזכור פרטי התיק הנדון בהודעה זו. שם התיק ופרטיו המזהים יימחקו מההודעה שבנספח 2 לבקשה.
10. לסיכום
ההודעות הכלולות בנספח 1 וכן נספח 3 לבקשה – יצורפו לתיק בית הדין לאור הסכמת הצדדים.
ההודעה הכלולה בנספח 2 לבקשה – תצורף בהתאם לאמור לעיל.
הוצאות המשפט יישקלו בפסק הדין.
11. מאחר שהצדדים כבר התייחסו לראיות חדשות במסגרת הבקשה והתשובה, וכבר הוגשו סיכומי כל הצדדים, התיק יועבר למתן פסק דין.
ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ז, (10 אוקטובר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
22/09/2014 | הוראה לבא כוח תובעים להגיש כימות הסעד+תשלום אגרה | עידית איצקוביץ | צפייה |
10/10/2016 | החלטה שניתנה ע"י עידית איצקוביץ | עידית איצקוביץ | צפייה |
27/06/2017 | פסק דין שניתנה ע"י עידית איצקוביץ | עידית איצקוביץ | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | אורלי דורון | גיל לבקוביץ |
נתבע 1 | רשות ניירות ערך | יונתן פסי |
נתבע 2 | משרד המשפטים/פרקליטות המדינה | כוכבית נצח |
נתבע 3 | הממונה על השכר במשרד האוצר | כוכבית נצח |