בפני כב' השופט דניאל קירס

בענין:

ובענין:

נגד

הנתבעים שכנגד

עזבון המנוח חסן זכי זועבי, באמצעות:

1. עבד אל ראוף חסן זכי זועבי

2. עזבון המנוח מאג'ד חסן זכי זועבי באמצעות סמירה זועבי

3. ג'מאל חסן זכי זועבי

4. ברכאת חסן זכי זועבי

5. אבראהים חסן זכי זועבי

באמצעות ב"כ עוה"ד רנא ח'אלד זועבי

6. ח'אלד מוחמד אבראהים זועבי

7. עזבון המנוח עלי מומחד אברהאים זועבי באמצעות:

א. טרב חוסין סלימאן זועבי

ב. ואיל עלי מוחמד אבראהים זועבי

ג. ג'מאל עלי מומחד אבראהים זועבי

ד. יזיד עלי מומחד אבראהים זועבי

ה. נאיל עלי מוחמד אבראהים זועבי

ו. אסמא עלי מוחמד אבראהים זועבי

ז. נאדיא עלי מוחמד אבראהים זועבי

ח. רולא עלי מוחמד אבראהים זועבי

ט. נורא עלי מוחמד אבראהים זועבי

8. ג'מאל עלי מוחמד אבראהים זועבי

9. נדא עלי מוחמד אבראהים זועבי

10. יזיד עלי מוחמד אבראהים זועבי

11. סוהיר עלי מוחמד אבראהים זועבי

12. פתחי מחמוד אחמד אבראהים זועבי

13. נזמי מחמוד אחמד אבראהים זועבי

14. עזמי מחמוד אחמד אבראהים זועבי

15. עבדאלפתאח מחמוד אחמד אבראהים זועבי

16. אכרם עבדאללה אחמד אבראהים זועבי

17. עומר עבדאללה אחמד אבראהים זועבי

18. האשם עבדאללה אחמד אבראהים זועבי

19. עליא עבדאללה אחמד אבראהים זועבי חורסאני

20. ח'יר עבדאללה אחמד אבראהים זועבי חאמד

21. למיא עבדאללה אחמד אבראהים זועבי

22. מונא עבדאללה אחמד אבראהים זועבי חאמד

23. אלהאם עבדאללה אחמד אבראהים סאלח

24. אמנה עבדאללה אחמד אבראהים זועבי

25. אסיא עבדאללה אחמד אבראהים זועבי

26. מוחמד מוסטפא אחמד אבראהים זועבי

27. פאיזה סלימאן זועבי

28. עאישה עבדאלרחים אחמד אג'באריה (זועבי)

29. פאטמה עבדאלרחים אחמד זועבי

30. אבראהים עבאלרחים אחמד זועבי

31. נאיפה עבדאלרחים אחמד זועבי

32. נאיף עבדאלרחים אחמד זועבי

33. מניפה עבדאלרחים אחמד זועבי

34. תאופיק עבדאלרחים אחמד זועבי

35. רחאב עבדאלרחים אחמד זועבי

36. עזבון המנוח עבדאלקאדר אחמד אברהאים זועבי באמצעות:

א. אחמד עבדאלקאדר זועבי

ב. עבדאלרחמאן עבדאלקאדר זועבי

ג. הישאם עבדאלקאדר זועבי

ד. אדהם עבדאלקאדר זועבי

37. מוחמד אבראהים עבדאלרחים זועבי

38. עזבון המנוח מוסא חסן יוסף אל מוסטפא באמצעות:

א. עזבון המנוח נימר מוסא זועבי באמצעות:

1. עאדל נימר זועבי

2. עדנאן נימר זועבי

3. טארק נימר זועבי

4. ראיף נימר זועבי

5. עמאד נימר זועבי

ב. אסד מוסא זועבי

ג. עזבון המנוח פהד מוסא זועבי באמצעות:

1. נאדר פהד זועבי

2. עאמר פהד זועבי

3. עומר פהד זועבי

4. אבראהים פהד זועבי

5. מחמוד פהד זועבי

6. כמאל פהד זועבי

ד. יוסף מוסא זועבי

ה. אחמד מוסא זועבי

ו. מוחמד מוסא זועבי

ז. עבד אלרחמאן מוסא זועבי

39. עזבון המנוח עבד ארחמאן חסן יוסף אל מוסטפא באמצעות:

א. עזבון המנוח נימר מוסא זועבי באמצעות:

1. עאדל נימר זועבי

2. עדנאן נימר זועבי

3. טארק נימר זועבי

4. ראיף נימר זועבי

5. עמאד נימר זועבי

ב. אסד מוסא זועבי

ג. עזבון המנוח פהד מוסא זועבי באמצעות:

1. נאדר פהד זועבי

2. עאמר פהד זועבי

3. עומר פהד זועבי

4. אבראהים פהד זועבי

5. מחמוד פהד זועבי

6. כמאל פהד זועבי

ד. יוסף מוסא זועבי

40. תמאם זועבי

41. רחמה זועבי

42. נעאמה זועבי

הנתבעים שכנגד 40-42 באמצעות ב"כ עוה"ד אמירה זועבי

43. מוצטפה אחמד אברהים זועבי

44. משח'ס סלמאן זועבי

45. סלמאן אחמד עבדול ע'ני זועבי

46. עלי מוחמד זועבי

47. סעיד מוחמד זועבי

48. עאמר סעיד זועבי

49. סאהר סעיד זועבי

50. עבד אלרחמן בכר זועבי

51. עדנאן בכר זועבי

52. נגדיה בכר זועבי

53. עריפה זועבי

54. רסמיה זועבי

55. פואז זועבי

56. גאדה זועבי

57. יחיא זועבי

58. סמיר זועבי

59. סאמי זועבי

60. חוסין זועבי

61. אחמד זועבי

62. עבדאללה מוחמד זועבי

63. עלי מוחמד זועבי

64. עזבון המנוח איסמאעיל עבד אלכרים זועבי באמצעות:

א. אחמד אסמאעיל זועבי

ב. סלים אסמאעיל זועבי

ג. מוחמד אסמאעיל זועבי

ד. חאזם אסמאעיל זועבי

ה. מחמוד אסמאעיל זועבי

ו. אבראהים אסמאעיל זועבי

65. עיסאם עבד אלכרים זועבי

66. באסם עבד אלכרים זועבי

67. באסם עבד אלכרים זועבי

68. רוסתום עבד אלכרים זועבי

69. אינאס זועבי

70. זכריא זועבי

71. פאטמה זועבי

1. בתביעה העיקרית תובע עזבון חסן זכי זועבי ז"ל פירוק שיתוף בחלקה 3 בגוש 17230 מאדמות כפר דחי (להלן: חלקה 3). אחד מהנתבעים, ראפת ח'אלד יוסף זועבי, הגיש תביעה-שכנגד (להלן: ראפת). בתביעה-שכנגד תובע ראפת פירוק שיתוף בחלקה 3, אך לא רק בחלקה 3, אלא גם בחלקה 10 באותו גוש (להלן: חלקה 10) ובחלקה 5 בגוש 17235 (להלן: חלקה 5). זאת, בטענה ש"בין כלל השותפים חולקו החלקות בדרך של פירוק שיתוף בייחוד נכסים" (פס' 8 לכתב התביעה-שכנגד המתוקן מיום 11.11.2014, להלן: כתב התביעה-שכנגד). יוער כבר כאן, למען הדיוק, כי בניגוד למשתמע מטענה זו, לשיטת התובע-שכנגד עצמו, שלוש החלקות מושא כתב התביעה-שכנגד טרם חולקו בדרך של פירוק שיתוף. אילו שלוש החלקות כבר היו עוברות פירוק ושיתוף, לא היה צורך בתביעה-שכנגד שבפני, שוגש בידו, לשם פירוק השיתוף בהן (ואף לא היה צורך בתביעה העיקרית לשם פירוק השיתוף באחת מהן). דומה כי כוונת התובע-שכנגד היא שהוסכם ששלוש החלקות יחולקו בין השותפים. ביום 20.1.2015 קבע כבוד השופט ע' טאהא, בפניו נדון התיק באותה עת, כי יתקיימו הוכחות בשאלה אם אכן היה הסכם שפירוק השיתוף בחלקות 3, 5 ו-10 יבוצע במאוחד. שאלה זו נושאת חשיבות עבור הצדדים. התביעה-שכנגד היא תביעה לפירוק שיתוף בשלוש חלקות יחד, בדרך של "ייחוד נכסים". קרי – חלוקה של זכויות משותפות במספר נכסים שונים, באופן שבו אחד מהשותפים (או יותר) לא יקבל חלק של כל אחד מהנכסים המשקף את אחוזי זכויותיו הבלתי מסוימות באותו נכס, אלא – זכויותיו בכל הנכסים 'ירוכזו' ויבואו לידי ביטוי בחלק מהנכסים בלבד. בענייננו, אם נכרת הסכם תקף בענין פירוק השיתוף בשלוש החלקות בדרך של "ייחוד נכסים", תעלה השאלה אם ההסכם מחייב את הצדדים לתביעה-שכנגד מבחינה חוזית. ובין אם נכרת הסכם כזה בין אם לאו, נוכח התביעה-שכנגד לפירוק השיתוף בדרך של "ייחוד נכסים", מתעוררת השאלה אם בית המשפט מוסמך להורות על חלוקה בעין במספר חלקות בדרך של "ייחוד נכסים" כאשר אין מדובר בבקשה משותפת ומוסכמת מבית המשפט למתן פסק דין המורה כאמור. ראו לענין זה ת"א (ראשל"צ) 53465-11-11 אליה נ' כהן (22.11.2015), המפנה לדברים אלה של ויסמן:

"נראה לנו כי במקרקעין משותפים שניתן לחלקם בעין אין לבית המשפט סמכות לכוף פירוק שיתוף על ידי ייחוד נכסים. בנכסים שכאלה לבעל המשותף זכות לקבל בפירוק השיתוף חלק פיסי מכל אחד מן הנכסים שבהם יש לו זכויות כשותף. כשם שאין לכוף שותף לקבל כסף במקום מקרקעין (ועל כן אין לבית המשפט סמכות לכוף על מכירה במקום חלוקה בעין), כך אין לכוף אותו לקבל מקרקעין אחרים במקום אלה שבהם יש לו בעלות משותפת (ועל כן אין לבית המשפט סמכות לכוף על פירוק על ידי ייחוד נכסים במקום על ידי חלוקתם)" (יהושע ויסמן דיני קניין – בעלות ושיתוף שער שני: בעלות משותפת 296 (1997).

בית המשפט מוסמך להורות על פירוק שיתוף בדרך של מכירה כאשר המקרקעין אינם ניתנים לחלוקה וכן אם נוכח בית המשפט כי חלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים, כולם או מקצתם, ראו סעיף 40 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, והמחבר כמובן ער לכך, כפי שעולה מהרישא למצוטט וראו שם גם בע' 299).

ב-ת"א (טב') 1980/06 עירית טבריה נ' בן קיקי (11.2.2010), הורתה כבוד השופטת ת' נסים שי על חלוקה בעין של שתי חלקות תוך "ייחוד נכסים" בניגוד לרצון הנתבעת, תוך הפניה לפסק דינו של כבוד השופט ר' סוקול ב-א (שלום חי') 24601/98 בוויראת נ' יונס (19.12.2004)). שם הובאה הדעה לפיה ניתן לבצע חלוקה של מקרקעין תוך התייחסות לשתי חלקות צמודות כיחידה אחת לצרכי החלוקה. דומה כי מדובר היה שם, בכל הנוגע להוראה על חלוקה בעין בדרך של "ייחוד נכסים", בהערת אגב באותו פסק דין, שכן השופט סוקול עמד על כך שלא היתה מחלוקת בין הצדדים שם בענין הצורך בפירוק השיתוף (פס' 6), והתובעים שם לא טענו כי לא ניתן לעשות את הפירוק בחלוקת שתי החלקות (אלא, היו להם השגות לגבי ההצעה של המומחה שם, אשר הציעה לייחד להם זכויות רק באחת משתי החלקות שנדונו שם; ראו פס' 16). השופט סוקול הפנה שם לדברים אלה של דויטש, בענין הקשיים בהתעלמות מהמצב העובדתי בשטח והתבוננות על יחידת הרישום בלבד:

"שאלה מעניינת היא זו אשר התעוררה בר"ע 101/86 קדמאני נ' אבו-אלחאג'; בית מלון אשר היה בבעלות משותפת של מספר אנשים, נבנה על מספר חלקות. שותף ביקש לפרק את השיתוף באחת החלקות בלבד; טענת השותפים האחרים הייתה, שאין מקום לפרק את השיתוף בנפרד רק בחלקה אחת, שכן הדבר יפגע באופן מהותי בערכו של הבניין, אם יהיה פיצול במיהות הבעלים בחלקות אשר עליהן בנוי המבנה; דהיינו, הטענה הייתה, כי יש לראות את כל החלקות כיחידת שיתוף אחת, לאור כך שהמבנה היה בנוי על כל היחידות האלה גם יחד.

בית-המשפט העליון דחה בצורה חד-משמעית טענה זו, וקבע כי אין כל מניעה לפרק את השיתוף בחלקה שעליה התבקש הפירוק, ללא כל התליה בכך שיפורק השיתוף גם ביתר החלקות:

'העובדה שמבנה או עיבוד חקלאי או חזקה, שימוש וכדומה, משתרעים על-פני מספר חלקות הצמודות זו לזו, אינה הופכת את הנושא לבעל משמעות משפטית גלובאלית, המאפשרת התעלמות מן הבעלויות בכל יחידת רישום נפרדת ומן הזכויות – לרבות הזכות לבקש פירוק – הצמודות לה.'

אכן, בנסיבות אלה עלולה להיגרם פגיעה משמעותית לערכו של המבנה. מי שירכוש בעתיד את יתר החלקות לא יכול לשלוט על הזכויות בבנין כולו, וייאלץ לחפש דרך לשיתוף פעולה עם מי שהחלקה שבפירוק תימכר לו. ממילא ערכו של החלק הנותר יירד באופן משמעותי בעקבות הפירוק. אולם מוחלטותה המובהקת של הזכות לפירוק השיתוף באה כאן לידי ביטוי נוסף. שיקולים בדבר נזק שעלול להיגרם לשותף כתוצאה מהפירוק אינם לגיטימיים, ואלה נתפשים כחלק מן הסיכונים שבמצב השיתוף. ייתכן שקיימת דרך דיונית, שבה יוכלו השותפים המתנגדים לפירוק השיתוף לנהוג, על-מנת למנוע נזק. זאת, אם יגישו במקביל בקשה לפירוק שיתוף בחלקות האחרות, ויבקשו לאחד את התיקים. האיחוד של תיקי הפירוק יוכל לאפשר מכירה בו-זמנית (אך בהכרח תוך שכל נכס נמכר כנס לחוד), כך שרוכש אשר נחוש לרכוש את המבנה כולו יוכל להתחרות על רכישת כל החלקות גם יחד...." (מיגל דויטש קניין כרך א' 616-617 (1997)).

יושם אל לב, עם זאת, כי הפתרון המוצע בידי דויטש הוא מכירה בו-זמנית של מספר חלקות, ולא חלוקה בעין על דרך "ייחוד נכסים", והשופט סוקול היה ער לכך (ראו ענין בוויראת, פס' 11). אינני נדרש להכריע בהחלטה זו אם בית המשפט מוסמך או לא מוסמך להורות על חלוקה בעין של מספר חלקות במקרקעין על דרך "ייחוד נכסים" שלא בהסכמה.

2. בענייננו, הגעתי למסקנה שהתובע-שכנגד ראפת לא הטה את מאזן ההסתברויות בניסיונו להוכיח כי הוסכם על חלוקה בעין של שלוש החלקות יחד בדרך של "ייחוד נכסים".

3. התובע-שכנגד ראפת, הצהיר בתצהיר העדות הראשית שלו כי הבעלים המקוריים של 3 החלקות חילקו ביניהם את הקרקע בדרך של ייחוד נכסים, כאשר החלקים "שלנו" יוחדו בחלקה מס' 3; ואילו חלקה 5 ו-10 יוחדו לנתבעים-שכנגד 1-5, כאשר האחרונים קיבלו אף הם חלק מחלקה 3 (פס' 4-5 לתצהיר העדות הראשית של ראפת זועבי). ראפת טוען כי כל צד בנה את ביתו בחלק שיוחד לו כפועל יוצא מההסכם. כן טען ראפת כי בפגישות עם הנתבע-שכנגד מס' 1 (עבד אל ראוף חסן זכי זועבי), תמיד דובר בהצעות לשלוש החלקות יחד (פס' 11).

4. בדיון ההוכחות אישר התובע-שכנגד ראפת כי ההסכם הנטען היה הסכם בין הדודים הראשונים – ביניהם סבו של ראפת, אשר נכרת לפני למעלה מ-60 שנה (פרוטוקול 30.6.2016 ע' 6-10). רפאת העיד כי אינו יודע אם ההסכם היה בכתב או אך בעל פה (שם).

אותם נתבעים-שכנגד אשר מיוצגים בידי עו"ד רנא זועבי טענו כי דרישת הכתב בסעיף 8 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 חלה בענייננו. בענין שאלת תחולת סעיף 8 על הסכם לפירוק שיתוף ראו בע"מ 3224/16 פלוני נ' פלוני, פס' י"ד (13.6.2016). יושם אל לב כי בענייננו ההסכם הנטען אינו אך הסכם ייחוד נכסים בפירוק שיתוף באותו נכס, אלא הסכם לייחוד נכסים במספר חלקות במאוחד, בו כרוך מכר זכויות במקרקעין (ולא רק הפיכתן של זכויות בנכס אחד מזכויות בלתי-מסוימות לזכויות מסוימות). שכן, כאשר ראובן ושמעון שותפים בשתי חלקות מקרקעין והם מסכימים כי זכויותיו של ראובן יהיו בחלקה א' וכי זכויותיו של שמעון יהיו בחלקה ב', שמעון מוכר לראובן את זכויותיו בנכס א' וראובן מוכר לשמעון את זכויותיו בנכס ב'. איני נדרש להכריע בהחלטה זו בשאלה אם להסכם הנטען נדרש כתב, כי התובע-שכנגד ראפת ממילא לא הוכיח את ההסכמה הנטענת (בכתב או שלא בכתב).

5. ראפת לא הביא כל ראיה קבילה להוכחת הסכמה לייחוד נכסים בין החלקות. עו"ד רנא זועבי בשם חלק מהנתבעים-שכנגד התנגדה בתחילת דיון ההוכחות בין היתר לעדות שמועה. עדותו של ראפת בענין הסכמה בין הדודים לחלוקת שלוש החלקות ביניהם לפני כ-60 שנים לא היתה אלא עדות על פי השמועה:

"ש. זה היה בעל פה

ת. את חושבת שלפני 60 שנה אני יכול לדעת איך עשו את זה.

ש. לא נכחת בעת ההסכם

ת. בטח שלא. הייתי ילד קטן.

ש. איך אתה יודע על זה

ת. כולם דיברו על זה וכולם עשו חלוקה וכל אחד לקח את החלק שלו ונתנו לנו את השטח שנשאר להם" (ע' 10 ש' 9-15).

6. עדותו של ראפת מפי השמועה בענין הסכם היתה גם עדות יחידה של בעל דין. בהחלטה הקובעת את ישיבת ההוכחות בשאלת קיום ההסכם נקבע כי יוגשו תצהירי עדות ראשית, כאשר הצדדים יזמינו את עדיהם מבעוד מועד. ראפת הוא הנושא בנטל ההוכחה בשאלת קיום הסכם ייחוד נכסים בין כל החלקות. על כן נקבע כי יגיש תצהיריו ראשון. כך עשה, לפני למעלה משנה (19.3.2015), והוא לא טען בהם מאום בענין קיומם של עדים נוספים מטעמו. רק לאחר שהנתבע-שכנגד הגיש את תצהיריו, וכ-17 ימים לפני דיון ההוכחות בחודש יוני 2016, הגיש ראפת בקשה להעיד עד נוסף. נוכח האמור לעיל ולוחות הזמנים הקצרים שנותרו עד לישיבת ההוכחות בענין הסכם לייחוד נכסים, העד זומן ללא תגובה לבקשה לזמנו, תוך ציון שאין בזימון כדי לקבוע אם העד אמנם יעיד (החלטה מיום 16.6.2016). בישיבת ההוכחות בענין הסכם לייחוד נכסים דחיתי את הבקשה להעיד את הנוסף. קבעתי כי גם אם יש לפרש את החלטתו של כבוד השופט ע' טאהא מיום 20.1.2015 כהחלטה המתירה זימון עדים שלא חתמו על תצהיר עדות ראשית, בבקשתו של ראפת לזמן את העד המבוקש לא הוצהר בתצהיר, ואף לא נטען, בדבר נסיבות ניסיון להחתים את העד על תצהיר וסירובו של העד (פרוטוקול 30.6.2016 ע' 16 ש' 10 ואילך). כל זאת, כאשר ראפת היה כאמור הראשון להגיש את תצהיריו, על היתרון הדיוני הפסול שבהוספת עדים בידי הראשון להגיש את תצהיריו לאחר שיריבו כבר ערך את תצהיריו שלו לפי מה שיש, ומה שאין, בתצהיריו של הראשון. הדבר אינו נדרש אך אוסיף, כי העד הנוסף אינו אחד מבין הצדדים להסכם הנטען, שכן כאשר ראפת נשאל בחקירה נגדית מי חתם על ההסכם והיה נכח בו, העיד ראפת כי נפטרו כולם (ע' 10 ש' 16-18).

7. לא מצאתי בטענותיו של ראפת לפיהן כל המעורבים בנו בתים "כפועל יוצא" מההסכם הנטען הוכחה לקיומו של ההסכם הנטען. מדובר בהנחת המבוקש (begging the question). בניית בתים בחלקים שונים של חלקות שבבעלות משותפת יכולה להיעשות בגין הסכם לחלק את זכויות הבעלות ובהתאם להסכם, והיא יכולה להיעשות בהעדר הסכם לגבי חלוקת זכויות הבעלות. כך, העיד הנתבע-שכנגד מס' 1 כי בניית הבתים בידי הצדדים אמנם היתה בהסכמה, אך מדובר היה ב"הסכמה לגבי שיבנה בית לגור אבל לא יקח את כל האדמה...." (ע' 17 ש' 21-22).

8. גם בכך שהנתבע-שכנגד מס' 1 – אשר אין טענה כי היה בעצמו צד להסכם ההיסטורי הנטען – ניהל משא ומתן להסכם כיום לפיו תהא חלוקה הסכמית של שלוש החלקות במאוחד, אין הוכחה שזו היתה הסכמה בין בעלי הזכויות המקוריות, הסכם שלפי הטענה כבר נכרת לפני עשרות שנים ומכפיף את בעלי הזכויות בשלוש החלקות כיום.

9. סיכום הענין: התובע-שכנגד לא הוכיח הסכם לחלוקת שלוש החלקות במאוחד תוך ייחוד נכסים.

10. התובע-שכנגד ישלם לנתבעים-שכנגד 1-5 יחד ולחוד, שכר טרחת עורכת דין בגין ההוכחות בשאלת קיום הסכם חלוקה, בסך 5000 ₪.

ניתנה היום, י"ח אב תשע"ו, 22 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.