08 ספטמבר 2014

לפני:

כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג

החלטה

1. לפניי בקשת התובע 1 להעידו באמצעות כינוס וידאו.

2. הנתבעים מתנגדים לבקשה ולו מהטעם שלא צורף לה תצהיר לאימות העובדות שבעטיין מבוקש להעיד את התובע 1 בדרך האמורה.

לגופו של עניין טוענים הנתבעים כי התובע 1 לא מילא אחר התנאים שנקבעו בפסיקה כמצדיקים מסירת עדות שלא בין כתלי בית הדין. כך ולשיטתם הבקשה הוגשה בחוסר תום לב משהתובע 1 עזב את ישראל מטעמיו בטרם הגיע מועד עדותו בבית הדין. נוסף על כך התובע 1 לא הוכיח שאין באפשרותו להגיע ארצה לשם עדותו. אשר על כן ומשמדובר בעדות רלוונטית להליך הנתבעים סבורים כי דין הבקשה דחייה.

3. אשר לדעתי. בהליך שלפנינו טרם נקבע מועד לישיבת הוכחות שבמהלכה אמור התובע 1 להיחקר על תצהירו. מטעם זה דעתי היא כי מדובר בבקשה שבמידה רבה מקדימה את זמנה וגם לשיטת התובע 1 עצמו אשר בבקשתו (סעיף 2) מציין כי היא מבוקשת רק "ככל שלא יעלה בידי התובע לחזור לישראל לצורך הדיון". הנה כי כן, טרם הוכח כי זה הוא מצב הדברים ולפיכך ובשלב זה דין הבקשה דחייה.

4. מעבר לדרוש אוסיף כי בהתאם להלכה שיצאה מלפני בית המשפט העליון על המבקש להעיד מחוץ לכתלי בית המשפט להניח, בין היתר, תשתית עובדתית המעידה על כך שהוא אינו יכול להתייצב לדיון בבית המשפט (ראו: רע"א 1920/12 לוינגר נ' עו"ד ניצה פוזנר, כונסת הנכסים פורסם באתר הרשות השופטת (3.5.2012)). בענייננו צודקים הנתבעים כי בקשת התובע 1 לא נתמכה בתצהיר המפרט את הטעמים המונעים בעדו להעיד בבית הדין ואת הניסיונות שעשה על מנת להגיע ארצה למטרה זו, ולו מהטעם שטרם נקבע מועד להוכחות. אשר על כן וככל שבבוא העת יעמוד התובע 1 על בקשתו יקפיד לתמוך אותה בתצהיר ובראיות כמקובל.

5. אשר לבקשה לצרוף תצהירו של התובע לתיקי שאר התובעים, איני רואה בשלב זה מניעה לכך. ככל הנדרש אשוב ואדרש לעניין במסגרת הישיבה המקדמית.

6. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ג אלול תשע"ד, (08 ספטמבר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.