מעיון בתובענה ובנספחיה עולה כי התובענה דנן מהווה המשך ישיר להליך שנוהל בין אותם הצדדים בבית המשפט השלום בירושלים ( ת"א 19078-08, בפני כב' הש' אנה שניידר) בו ניתן פסק דין ביום 14.9.10, ובהמשך הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים ( ע"א 54722-10-10) בו ניתן פס"ד ביום 12.4.11. בנסיבות אלו לא ברור מדוע סבר ב"כ התובעים כי הסמכות המקומית לדון בתובענה זו מסורה דווקא לבית משפט זה. בס' 50 לתובענה מסביר ב"כ התובעים את הטעם לכך בעובדה שמקום עסקה של חברת הנאמנויות ( הנתבעת 2) הוא בתל-אביב. דא עקא, גם במועד בו נוהל ההליך הקודם, אשר גם בו כאמור נתבעה חברת הנאמנויות – היה מקום עסקה בתל- אביב, ובכך אין מענה. אמנם, בהליך הקודם הוגדרה חברת הנאמנויות כ"נתבעת פורמלית" ואילו בהליך דנן כנתבעת "רגילה", אלא שעיון מעמיק בתובענה ובנספחיה מגלה כי גם עתה חברת הנאמנויות אינה בעלת אינטרס במניות או בנהנה בהן, ומכאן שמעמדה אינו אמור להיות שונה ממה שהיה בעבר (וראו לעניין זה סעיפים 12-17 למכתב חברת הנאמנויות מיום 2.9.13 שצורף כנספח 11 לתובענה).

בנסיבות אלו, עם כל הכבוד הראוי, דיון בתובענה בין כתלי בית משפט זה משמעותו שיתוף פעולה עם ניסיון לביצוע "פורום שופינג", שאינו ראוי. לכך לא אוכל ליתן יד.

לאור האמור לעיל, אני מורה על העברת ההליך לבית המשפט המחוזי בירושלים וזאת מכוח סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

באשר לבקשה לצו מניעה זמני (במעמד צד אחד) – לא מצאתי מקום להיעתר למבוקש בטרם יידרש לכך המותב המתאים בבית המשפט המחוזי בירושלים. שכן, במכתב חברת הנאמנויות מיום 2.9.13 נאמר כי התמורה בגין מכירת המניות צריכה להיות משוחררת "בשבועות הקרובים, ולאחר קבלת אישור רשויות המס" (ס' 14 למכתב) ולא ננקב מועד מדויק, ואף טענת המבקש בתצהירו כי חברת הנאמנויות מסרה שהיא מתכוונת לחלק את התמורה לבעלי המניות עד ערב חג הסוכות ( החל בעוד שבוע ימים מהיום) לא נתמכה בראייה.

מכל מקום, כשם שבית משפט זה נדרש להליך ונתן החלטה זו תוך כשעה מרגע שנפתח התיק (היום בשעה 12:44 בצהריים) יכול גם בית המשפט הנעבר להידרש לבקשה במהירות הראויה, ולהכריע בה לגופא, כפי שימצא לנכון.

המזכירות תפעל לביצוע החלטתי ולשלוח את ההחלטה לב"כ התובעים ( ולו בלבד).

ניתנה היום, ז' תשרי תשע"ד, 11 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.