<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד מושקוביץ

ב"כ הנאשם - עו"ד דוד גולן

הנאשם – בעצמו

פרוטוקול

טיעונים לעונש -

ב"כ המאשימה:

בפתח הדברים אומר, כי שוחחתי עם משפ' המנוח באמצעות נציגם מר פריג, הם שקלו לבוא ובחרו שלא לבוא. ביקשו לומר לבימ"ש כי המעמד קשה להם בטח בעיצומו של צום הרמדאן. הם סומכים ידיהם על החלטת ביהמ"ש.

רצו להבהיר, שלא יראה חלילה כאילו יש פה רדיפה אישית או סכסוך, כל עונש שבימ"ש ימצא לנכון, הם סומכים ידיהם.

לפני שבוע ביהמ"ש הרשיע את הנאשם בעבירות של גרם מוות ברשלנות, עבירה של נהגיה ללא היתר במלגזה, ונהיגה ללא פול' ביטוח בת תוקף, הנאשם זוכה בעבירה של נהגיה ללא רישיון.

מגיש גיליון הרשעות תעבורה.

הנאשם נעדר עבר פלילי. מצרף את הרשעתו האחרונה, כשנה ורבע קודם ליום הארוע. הרשעה בעבירת מהירות. מבקש לצרף עותק מכתב האישום ופסה"ד בעבירת מהירות אחרונה לחובת הנאשם.

הכרעת הדין מקיפה מאד לכן לא ארחיב. אבקש להתייחס לרשלנותו של הנאשם ב- 2 רמות. יש פה התנהלות מרושלת קודם לתאונה, וארוע התאונה עצמו הכולל בתוכו רשלנות משמעותית מצד הנאשם.

אפתח בהתנהלות התעבורתית המרושלת עוד קודם ליום הארוע, כעולה מהכרעת הדין, הנאשם החזיק באחריותו מלגזה מבלי שהוא עומד בשום דרישה חוקית להחזקה תקינה ומקצועית שלה, הנאשם החזיק במלגזה מבלי שיש לו את הידע והבקיאות שנרכש כפי שקובע החוק, הדרכה מסודרת. הנאשם החזיק את המלגזה ללא שיש טסט לכשירות המלגזה, כאמור נערך לאחר התאונה, הנאשם מחזיק את המלגזה ללא פול' ביטוח בת תוקף, שגם היא שולמה לאחר התאונה, אנו יודעים מתוך התיק כי בכל הקשור לנהלי עבודה על כלי מעין זה הוא לא עמד בכללי החוק, לא התקיימו נהלי בטיחות, הדרכות של עובדים ואף שלו עצמו מבחינת ידע ומקצועיות ולכן התמונה המצטיירת יום לפני התאונה, היא של התנהלות מרושלת בכל הקשור להחזקת המלגזה, ולצרכים הבטיחותיים הכי בסיסיים. על בסיס הקומה הזו של התנהלות מרושלת, מגיע ארוע התאונה עצמו.

כמו צכוב עם האקדח במערכה ראשונה ויורה בשלישית, שלא מקפידים על נהלי בטיחות, כשהכלי כה מסוכן, בהגיע הארוע עצמו נשברים הכללים הכי בסיסים, הרחקת הולכי רכב מהשטח, לוודא את הסטריליות של השטח, שדה ראיה חסום והנאשם סומך על עצמו ללא בקשת עזרה מאחרים, כל אלה "אמרנו לכם" יום לפני התאונה היה ניתן לומר כי יש התנהלות מרושלת וכל הדברים מתקיימים בתאונה עצמה.

הנאשם זוכה בעבירה של נהיגה ללא רישיון, כשלעצמה נהיגה ללא רישיון היא רגל רשלנית ופה הוא זוכה, אך יש לזכור כי הרציונאל העומד בנהיגה ללא רישיון יש בו דמיון רב ברציונאל שקיים בעבירה של נהיגה ללא הסמכה על מלגזה.

הרציונל יש בו דימיון רב, המחוקק דורש ידע ובקיאות. אין דין נהיגה בפסילה סעיף 67 כדין נהיגה ללא רישיון. כשאדם נוהג בפסילה בתי משפט לא זוקפים לחובתו העדר ידע, אלא רציונל אחר, שהוא שם החלטת ביהמ"ש ללעג. מבחינה זו כשאנו עוסקים ברציונל של ידע ובקיאות המלגזה, יש בהם אותם אלמנטים של נהיגה ללא רישיון ושמענו מפי עדי ההגנה, כולל עד הגנה שכתב את תכנית הלמודים במלגזה על אותם רכיבים של הדרכת בטיחות שעוברים כשלומדים לנהוג על מלגזה.

בטרם אעבור לפסיקה, אנו לא מתעלמים מהאשם התורם שקבע ביהמ"ש בעניינו של המנוח, ויש לזה משקל גם בעתירה שלנו לעונש וכמובן בגזה"ד בסופו של יום. זה אלמנט חשוב.

צריך לזכור כמה מושכלות יסוד שבימש קבע, רשלנות ואשם תורם לא מסירים אחריות מהנאשם, אדרבא כשהאשם והרשלנות של הנאשם משמעותיים גם לכך צריך להיות משקל עונשי.

מגיש לבימ"ש ולחברי אסופת פסיקה.

בפתח האסופה הבאתי פס"ד חדש רעפ מירב מילר, אני מביאו לענין אחד, אותם 3 הכללים שסוכמו כבר בארז אלמוג ובימש חוזר עליהם פעם אחר פעם, הכללים המדברים על כך שבשל קדושת החיים בשיקולי הרתעה ראוי לגזור עונש מאסר בפועל, את העובדה שהנסיבות האישיות והעובדה שבדכ נאשמים בתיק אלו הם נורמטיביים היא לא בעלת משקל גבוה, והכלל השלישי שאמת המידה הקובעת היא דרגת הרשלנות. אני מוסיף פה ואומר, כי בשכלול שלבימ"ש עושה בין רמת הרשלנות במובן שכאן נכנס גם הפרמטר של אשם תורם.

מפנה לפס"ד רע"פ אבנר לוי – שם יש רשלנות תורמת גבוהה מאד של מנוח. אופנוען שנסע במהירות שהוערכה כמעט 190 קמ"ש ונתקע בקיר מוות. הנאשם נדון ל 6 חודשי עבודות שירות וזאת למרות אשם תורם מכביד.

מפנה לערעור חיפה, כרמון, אשם תורם של מנוח מעמיד משאית בולטת בכביש ללא אזהרה, ויש רשלנות רגעית של סבתא לנכדים, עם מיעוט עבירות קודמות שהתיישנו, בימ"ש קובע מתחם של 6 – 12 חודשי מאסר, מקל בעונשה של הנהגת בשל הנסיבות המיוחדות שלה וממיר 11 חודשים בששה חודשי ע"ש עם פסילות ארוכות.

ערעור של מחוזי מרכז, פטר, רשלנות תורמת של המנוחה שלא הסתכלה בעת שירדה למעבר חציה. הנאשם פגע בה המהירות של 40 קמ"ש.

ע"פ מרכז, אל עוברה, תאונת חזית אחור בכביש שש, רכב המנוחה נסע המהירות של 30 קמ"ש בכביש 6 בימש קובע רף רשלנות של הנאשם גבוה, וזאת לצד אותה נסיבה מאד ייחודית של 30 קמ"ש בכביש שש. מחוזי הפחית מ-24 חודשים ל 18 חודשי מאסר.

מפנה לפס"ד של ניסים, וענינו של סויטאת.

בניסים, בבימ"ש המחוזי נחלקו הדעות, כבוד השו' בוסתן לא הגיעה לשאלת הרשלנות התורמת של הנאשם. שם בתקי ניסים שופטי הרוב שהם המירו לע"ש התחשבו ברשלנות תורמת גבוה של המנוח ורשלנות ייחודית לאור עובדת היותו הממונה, הוא היה המכון ונתן את ההוראה ועל כן אלו פרטי רשלנות ייחודים.

מפנה שגם בערעור בעניינו של סויטאת שבימ"ש הפחית בעונש, מפנה לסעיף 5, בימ"ש גם מתייחס לעובדות הקשורות לרשלנותו של המנוח ז"ל וחרף העובדה שיש רשלנות תורמת בימ"ש קובע עונש של שנת מאסר.

ע"פ אחרון שהבאתי גם של מחוזי, של אבו רמילה, שם מדובר בשני נהגים רשלנים כאשר בימ"ש קבע כי הרשלנות לא גבוהה, כל אחד הטיל באופן מלא את כל האחריות על השני.

ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעור המדינה, ויש 2 קביעות חשובות. הראשונה בהתאם להלכת ארז אלמוג. שהימנעות ממאסר היא במקרים נדירים ביותר.

והשני – בימ"ש לא מיצה את מלוא הדין עם אותם נאשמים אך את עבודות השירות הוא המיר ל-6 חודשי מאסר כולם בפועל. לטעמנו, יש פה הכל מהכל, רק ערכאות מחייבות ומנחות.

אנו סבורים כי ברשלנות משמעותית של הנאשם שבנויה על קומה שלמה של התנהלות מרושלת מקדימה, כשאנו לוקחים בחשבון גם את האשם התורם ורשלנות תורמת גבוהה של המנוח, המתחם המתאים הוא כמו של המתחם החיפאי של 6 – 12 חודשי מאסר, לטעמנו העונש הראוי הוא של 10 חודשי מאסר, כשאנו בעתירה שמים ליבנו לכך שהנאשם זוכה מעבירה של נהיגה ללא רישיון.

לצד המאסר אנו עותרים למאסר מותנה, לפסילה ארוכה מכל כלי הרכב, מדובר על פסילה נמוכה ביותר של 6 שנים וכזו שהגיע גם ל 18 שנים, אנו סבורים כי הפסילה של עשר שנים כמו בתיק אבו רמילה היא פסילה שראויה וממוצת במרכז המתחם, לצד הפסילה קנס, כמקובל בתיקי גרם מוות ופיצוי סמלי למשפחת המנוח.

ב"כ הנאשם:

ביום 21.6.15 ניתנה הכרעת הדין. תיק זה מורכב מ-34 עמודים של הכרעת דין.

חברי סבר כי בעקבות קביעת ביהמ"ש ב הכרעת הדין, תרד התביעה ממאסר בפועל בתיק זה.

אך התבדיתי. אנו עדיין תמימים כי התביעה תבקש עונש כזה. מאחר והיום הוא מבקש עונש כזה, אני סבור ולא זכור לי תיק תאונה קטלנית שלא עבר מבחן אצל שירות מבחן כדי שבימ"ש יקבל את כל הנתונים על הנאשם. יהיה זה ראוי וצודק כי בפני בימ"ש יונח תסקיר שירות המבחן.

יש דברים בנבחי נשמתו של הנאשם, שלא סיפר לסנגור, אך יספר בשירות מבחן.

מסתבר שיש קשר משפחתי בין המנוח לבין אביו של הנאשם. יש פה בעיה משפחתית מורכבת.

יש את העניין של הפיצוי שנתן מכיסו למשפחה. הוא יזם את הגישור בהליך אזרחי.

בימ"ש רואה תיק לא שגרתי, זה לא רכב שאנו מכירים בד"כ, אמנם על פי הפקודה בימ"ש ניסח זאת כפי שניסח... זה אדם ללא עבר פלילי, בימ"ש לפני שנותן גז"ד, עם כל הכבוד, בכל פסקי הדין שהזכיר חברי, בכולם היו תסקירים של שירות מבחן, במרביתם.

אני ציפיתי כי חברי כתובע, לא יבקש מאסר.

בשבוע הזה לא הספקתי להביא עדי אופי, אף אחד לא מוכן בהתראה כה קצרה להגיע לפה.

מאידך, לפי הטעונים לעונש של התביעה, הענישה שהוא מבקש רחוקה מהנסיבות.

תאונה קטלנית והשפעה על הנאשם שרואה את גופת המנוח, היא מותירה טראומה.

ב"כ המאשימה:

אני מביע מורת רוח מדבריו של חברי.

לגופו של עניין, הנחת המוצא של ביתי המשפט וגם של התביעה בתיק זה, זה שהנאשם אדם נורמטיבי, עובד, לא מסומם, לא נרקומן, אין לו עבר פלילי, אף לא בדל של עבר ולכן נשאלת השאלה מה ילמד אותנו התסקיר. בימ"ש במהלך הדיונים גם נחשף ליחסו של הנאשם לעבירה, הנאשם ניהל תיק, זוכה מעבירה אחת. ובימ"ש מודע לכך שכאשר מוטח בנאשם הזה, פעם אחר פעם , שאלת אחריותו ובסופו של עניין נקט בגישה שבימ"ש לא קיבל אותה, הטחת האחריות במלואה על המנוח אז בימ"ש אכן קבע שיש אחריות למנוח בתאונה, שיש פה אשם תורם גבוה, אבל לעניין יחסו של הנאשם לעבירה הדברים לא נעלמו מעיניו של בימ"ש , זה שונה מתיק שבא נאשם עומד ומודה, ובימ"ש רוצה לחשוף מה עומד מאחורי ההודאה. פה בימ"ש מכיר לפני ולפנים את מידת האחריות שלקוח הנאשם, ולכן שאנו בוחנים את 2 הפרמטרים : הכרות עם הנאשם ברמה הפורמלית, ואם אנו לוקחים את אותה התייחסות של הנאשם לעבירה והאחריות, גם הדברים פה גלויים.

נותרה השורה האחרונה של תסקיר של שירות מבחן.

שירות מבחן לא אוחז בשיטת בימ"ש העליון וכשיש לפניו נאשמים נורטיביים, הוא בד"כ ממליץ על מאסר בדרך של עבודות שירות, ובערכאות שבים ואומרים כי התסקיר לא הכל ויש כאן הלכה של בימ"ש העליון. גם ביהמ"ש כאן כשהוא בא לפסוק את הדין מתחשב בהלכת בימ"ש העליון ולכן השורה התחתונה של התסקיר, כך או כך, לא משנה.

ב"כ הנאשם:

יש הבדל עצום בין זה שהנאשם ניהל משפט והאמין בחפותו.

הוא הבין שהוא לא אחראי לבין מה שקצינת מבחן תגיד לו , מה קורה לו כתוצאה מהתאונה. קצינת המבחן יורדת לנבחי נפשו של הנאשם, הוא נקלע לטראומה לא קלה.

יחד עם זאת, יש החלטה של בימ"ש מחוזי. מפנה לתיק עפ"ת 52637.03.12 סולימאן נ. מ"י –

"כדרכי בקודם ואין מדובר רק בביטוי אלא אני סבור כי כך צריך לעשות, אדם שטרם ... גם אם אין חובת תסקיר, יש לבחון... " - זה תיק קלאסי לתסקיר.

חברי הגיש היום פסיקות כשבמרבית התיקים הנאשמים הופנו לקבלת תסקיר.

הנאשם: (בוכה)

אני תורם להרבה יתומים לא רק ליתומיו של המנוח.

הנאשם פונה לתובע - יש לי ילדה שמסיימת למודי רפואה ואתה מבקש להטיל מאסר.

ב"כ המאשימה:

שום דבר לא אישי, אבל גם אצל אנשים נורמטיביים לא ראוי שהנאשם פונה לתובע.

החלטה

לבקשת הסנגור שירות מבחן יסקור את נסיבות חייו של הנאשם , והשפעת התאונה על חייו.

מבלי לקבוע כל המלצה ומבלי שהדבר יחייב את בית המשפט, הנני מפנה את הנאשם לשירות מבחן לקבלת תסקיר.

טל' הנאשם – 054-6730265.

קובעת להמשך טעונים לעונש ולקבלת התסקיר ליום 28.10.15 שעה 10.00.

התייצבות הנאשם חובה.

<#2#>

ניתנה והודעה היום י"א תמוז תשע"ה, 28/06/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי סיגל קדוש