16 ספטמבר 2015

לפני:

כב' השופט נוהאד חסן

נציג ציבור (עובדים) - מר חיים דרור

החלטה

1. זוהי תביעה במסגרתה מבקש התובע להכיר בנזק שנגרם לו בברכיים כ"פגיעה בעבודה", כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי, על פי עיקרון ה"מיקרוטראומה".

2. התובע, יליד שנת 1956, עובד כחשמלאי במועצה אזורית מעלה יוסף, הכוללת 22 יישובים.

תביעת התובע הוגשה כנגד החלטת הנתבע, שלא הכיר בפגיעה בברכיו של התובע כפגיעה בעבודה, על בסיס דוקטרינת המיקרוטראומה.

3. על פי תיאורו של התובע בתצהירו (ת/1), במסגרת תפקידו כחשמלאי במועצה אזורית מעלה יוסף, בין השנים 1982- 8/2012, נדרש לבצע את עבודתו כדלהלן:

"...3. הייתי עובד 10 שעות ביום בממוצע, 5 ימים בשבוע ולעיתים עבדתי בימי שישי בין שעתיים ל-4 שעות.

4. במסגרת העבודה שלי הייתי אחראי על כל קווי החשמל של המועצה אזורית, בכל היישובים (22 יישובים), לרבות תאורה בבתי ספר, מקלטים, רחובות, מגרשי כדורסל, מבני ציבור ועוד.

5. לצורך ביצוע העבודה הייתי צריך לעלות לגובה של 7-11 מטר, ונאלצתי לעלות על עמודי חשמל ועל סולמות.

6. ב-20-25 שנים ראשונות לעבודתי עליתי בממוצע על כ-20 עמודים ו/או סולמות ביום, לגובה שצוין לעיל. לאחר מכן הביאו לנו מנוף קטן והתחלתי לעלות על עמודים ו/או סולמות בהיקף קטן יותר, וכ-5-6 עמודים ו/או סולמות ביום.

7. בנוסף, הייתי צריך לעלות ולרדת במספר רב של מדרגות, מבני ציבור, מקלטים, בתי ספר וכו'. עבודה שלא כללה עלייה על עמודים, כללה עליה במדרגות או סולמות.

8. לצורך העלייה והירידה מהעמודים ו/או הסולמות ו/או המדרגות, הייתי מכופף את הברכיים בצורה חוזרת ונשנית. את העליה והירידה כאמור עשיתי עם ציוד כבד על גופי, במשקל של 15-30 ק"ג (פנסים, כלי עבודה וכו').

9. בזמן העליה והירידה כאמור הייתי מאמץ חזק את הברכיים, והרגשתי בברכיים עומס רב ולחץ.

10. יצוין, שבזמן העבודה בגובה, העבודה בוצעה כשאני עומד עם הרגליים ישרות, אך מרגיש עומס רב מאוד בברכיים בזמן העמידה הממושכת.

11. כשלא נדרשתי לעבוד בגובה, עבדתי הרבה על הקרקע, ובשביל לבצע את העבודה הייתי צריך לכופף את הברכיים ולרדת על הברכיים. הייתי קם וחוזר בחזרה לקרקע מספר רב של פעמים, תוך ביצוע תנועות כיפוף חוזרות ונשנות על הברכיים, על מנת להביא כלים וחלקים שונים. הרגשתי עומס רב בברכיים בזמן העבודה.

12. בנוסף הייתי צריך להתהלך בשטחים פתוחים ולא סלולים, בעלי מהמורות ואבנים כשאני נושא ציוד כבד. בזמן הליכה כאמור הרגשתי גם עומס גדול על הברכיים, והכל תוך תנועות חוזרות ונשנות של כיפוף הברכיים." (ראה: ת/1).

התובע חזר על תיאור זה של אופי עבודתו, גם בעדותו אשר לא נסתרה, אלא קיבלה חיזוק בעדותו של העד מטעם הנתבע, מר אליעזר אמסלם - מנהל אגף הביטחון במועצה האזורית מעלה יוסף.

4. לטענת הנתבע, לא אירעו לתובע אירועים תאונתיים חוזרים ונשנים היכולים להוות תשתית עובדתית למיקרוטראומה, לגבי המחלה ממנה סובל התובע בברכיו.

דיון והכרעה

5. הלכה פסוקה היא, כי על מנת להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה, יש להוכיח:

"קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך-כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע."

(עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי נ' אשר יניב, פד"ע ל"ה, 529, בעמ' 533).

6. זאת ועוד, יש לאבחן בין רצף של תנועות זהות או דומות, לבין תנועות שונות ומגוונות, חסרות רצף (ראה לעניין זה: עב"ל 175/03 רחל סויסה נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 26.10.04; עב"ל 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 28.7.02 (להלן - הלכת אלי שבח); עב"ל 1428/04 ליליאן פרץ - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 6.3.06).

7. בית הדין הארצי מצא מקום לאבחן בין סדרה של פעולות זהות או דומות במהותן לבית פעולות שונות ומגוונות. אלה האחרונות לא תקניינה את כרטיס הכניסה לסיווגן כמיקרוטראומה (ראו לעניין זה: עבל 175/03 רחל סויסה - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 26.10.2004; עבל 190/03 יעקב מורון - המוסד לביטוח לאומי, טרם פורסם, ניתן ביום 13.3.2005).

8. מעדותו של התובע בפנינו עולה, כי בעבודתו כ-"חשמלאי", הוא נדרש לעלות ולרדת בסולמות ובמדרגות, במהלך כל שעות היום לשם ביצוע תיקון או החלפת נורות ופנסים בשטחי המועצה אזורית מעלה יוסף, המונה 22 יישובים. עבודתו התבצעה באולמות ומגרשי ספורט, בהם עמודי התאורה גבוהים במיוחד ודורשים עליה על סולם בגובה רב, תוך כדי נשיאת כלי העבודה במשקל המגיע ל- 15-20 ק"ג תלוי בסוג התיקון. כמו כן, היה התובע אחראי על תיקון של עמודי תאורת רחוב בכל היישובים, כאשר זו הייתה רוב העבודה (עמ' 5 שורה 15 לפ'). בטיפוס על עמודי חשמל מעץ, היה התובע נקשר עם חגורה תומכת ועולה עם הרגליים בשני צידי העמוד - רגל בכל צד. בטיפוס על עמודי בטון השתמש בסולם (עמ' 5 שורה 12 לפ').

במסגרת תפקידו, התובע היה אחראי על שלושה בתי ספר תיכון אזורי, שבכל אחד מהם ישנם מספר רב של מדרגות , כמו גם בעבודתו במקלטים של יישובי המועצה אזורית, נדרש לרדת ולעלות במדרגות רבות , תוך כדי נשיאת ציוד, כגון: פנסים, וונטות (מאווררים) להחלפה וכלי עבודה.

9. העד מטעם הנתבע - מר אליעזר אמסלם, שהינו מנהל אגף הביטחון במועצה אזורית מעלה יוסף, תיאר במסגרת עדותו את עבודת התובע כך (עמ' 2 משורה 4 לפ') :

"הוא היה חשמלאי ראשי של הרשות, התעסק בתחום הביטחון ובתחום המוניציפאלי.

בתחום הביטחון הוא התעסק בתאורת ביטחון, מקלטים, מגורי שומרים, ביתן שמירה, מחסני נשק, כל מה שקשור לביטחון.

בתחום המוניציפאלי, התעסק בתאורת רחובות, מבני ציבור, מוסדות חינוך, וברשות עצמה יש כמה אלפים של עמודי חשמל של ביטחון ושל רחובות."

10. אשר להיווצרות פגיעה בברכיים על פי תורת ה"מיקרוטראומה", קבע בית הדין הארצי לעבודה, ב-עב"ל 421/09 המוסד לביטוח לאומי נ' יעקב בן סימון (ניתן ביום 8.3.10) כי: –

"...כאשר מדובר במיקרוטראומה ברכית, על המבוטח להוכיח רצף של תנועות ברכיים חוזרות ונשנות, או חבלות בברכיים חוזרות ונשנות ללא הרף על פני ציר הזמן.

כעולה מעובדות המקרה שלפנינו, עבודת המשיב לא כללה רצף של תנועות ברכיים חוזרות ונשנות וחבלות ברכיים חוזרות ונשנות, כפי שהדבר למשל אצל רצף הגורר עצמו על ברכיו במהלך עבודתו על הרצפה. במקרה שלנו מדובר היה במצב סטטי של כריעת ברכיים בעבודת ריתוך צינור שלא התבצעה בעמידה או בשכיבה".

מתיאור עבודת התובע, מתקבלת תמונה, לפיה התובע ביצע פעולות הדומות במהותן בהפעלת הברכיים, מספר רב של פעמים, במהלך יום העבודה במשך שנים רבות. הטיפוס על הסולמות והירידה מכל שלב ושלב עולה כדי אותה תנועה חוזרת ונשנית לאורך ציר הזמן, במיוחד כאשר הטיפוס על הסולמות נעשה בתדירות גבוהה בכל יום כפי שטוען התובע. לכך יש להוסיף את ההליכה תוך כדי סחיבת הסולם ממקום למקום, בין טיפוס אחד למשנהו, וכן נשיאת הציוד הנדרש תוך כדי הטיפוס בסולם, אשר הפעילו לחץ על הברכיים, בעת ההליכה או הטיפוס.

בנוסף לכל אלה, פעולת העליה והירידה במדרגות תוך כדי נשיאת כלי העבודה במשקל הנע בין 15-20 ק"ג , בבתי ספר ובמקלטים, זוהי אותה תנועה חוזרת ונשנית לאורך ציר הזמן הפועלת על הברכיים.

11. אשר למצב סטטי של רכינה על הברכיים, נקבע בעב"ל 49577-12-10 שלמה ביטון נ' המל"ל (ניתן ביום 23.1.12), כדלקמן:

"אין די בעצם השהייה בעמדת רכינה על הברך למשך פרקי זמן מסויימים לצורך ביצוע פעולות האחזקה, בין אם ברכינה על הברך על הסולם ובין אם ברכינה על הברכיים מתחת לשולחנות, כדי להקים תשתית מיקרוטראומטית, שכן מדובר במצב סטטי, ולא בפעולה חוזרת ונשנית ברציפות כלשהי. מה גם שבין רכינה אחת כזו לאחרת ביצע המערער פעולות שונות אחרות, המנתקות את רצף התנועות לעניין זה".

גם עמידה ממושכת, גם אם בתנוחה שאינה נוחה, אינה מקימה כשלעצמה תשתית להכרה בפגיעה על דרך המיקרוטראומה (ראה: דב"ע לו/0-75 המוסד לביטוח לאומי נ' טואיטו, פד"ע ט 8; עב"ל 63/03 אדרי נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 23.8.05; עב"ל 373/08 אדיבי נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 18.11.08).

נכון הוא, כפי שטוען הנתבע, שעבודת התובע כחשמלאי ראשי, הייתה מגוונת וכללה עבודות חשמל הן בתחום הביטחון, והן בתחום המוניציפאלי ולכן עבודתו כללה תיקונים של החלפת נורות, פנסים, טיפול בשקעים, עבודות על הברכיים בזמן טיפול בלוחות חשמל ועבודה ממושכת על הרגליים, כלומר במצב סטטי שאינו מאפיין את עיקרון המיקרוטראומה. יחד עם זאת, מתוך מגוון הפעולות, ניתן להבחין בקבוצה של פעולות הדומות במהותן הפועלות על אותו אזור בגוף - הברכיים - אותן ביצע התובע מספר רב של פעמים במהלך יום העבודה, פעולות חוזרות ונשנות ,כעליה וירידה מסולמות עם כלי עבודה, הרמת הסולמות לשם העברתם ממקום למקום, הליכה בשטחים פתוחים עם נשיאת ציוד, עליה וירידה במדרגות בתי הספר ומקלטים, וכל זאת מתוקף תפקידו כחשמלאי האחראי על 22 יישובים במועצה אזורית.

המדובר בקבוצת פעולות החוזרות ונשנות אשר כל אחת מהן בוצעה על ידי התובע מספר פעמים רב במהלך יום העבודה, במשך כ-20 שנה.

בשנת 2002, נרכש מנוף אשר סייע לתובע והפחית את מספר הפעמים בהם הוא נדרש לטפס על סולמות, למרות שנותרו מקומות שאינם מאפשרים גישה אליהם עם משאית ומנוף, ולכן התובע נאלץ להמשיך בעבודה הכרוכה בטיפוס על סולמות, אולם בהיקף קטן יותר.

12. בנסיבות אלו הננו קובעים, כי יש בעובדות כפי שהובאו לעיל, כדי להקים תשתית ראייתית על בסיסה ימונה מומחה רפואי, לבחינת הקשר הסיבתי הרפואי בין המחלה ממנה סובל התובע בברכיו, לבין תנאי עבודתו.

משכך, ובטרם ימונה מומחה רפואי, תעביר ב"כ הנתבע תיק זה לעיונו של רופא המוסד, וזאת על מנת לשקול קבלת התביעה ללא צורך במינוי מומחה רפואי, ותגיש הודעה אודות כך, עד ליום 8.10.15.

13. הנתבע רשאי לבקש רשות ערעור על החלטה זו מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15 ימים מיום שהחלטה זו תומצא לו.

14. למעקב הודעת ב"כ הנתבע לעניין עמדתה - ביום 12.10.15.

ניתנה היום, ג' תשרי תשע"ו, (16 ספטמבר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.