1.     בפני בקשת ב"כ התובע, מיום 14.1.16, להפניית שאלות הבהרה למומחה ד"ר אורי אופנהיים, ביחס לחוות דעתו מיום 17.11.15. 

2. ביום 26.10.15, מונה ד"ר אורי אופנהיים, מומחה בכירורגיה אורטופדית, לשמש מומחה מטעם בית הדין, לצורך מתן חוות דעת בעניינו של התובע, וזאת על סמך העובדות שלהלן:

"א. התובע יליד שנת 1956.

ב. התובע, עובד כחשמלאי במועצה אזורית מעלה יוסף, הכוללת 22 יישובים.

ג. התובע עבד בממוצע 10 שעות ביום, 5 ימים בשבוע ולעיתים בימי שישי בין שעתיים ל-4 שעות.

ד. התובע היה אחראי על כל מערכת החשמל ב-22 היישובים של המועצה אזורית מעלה יוסף, לרבות קווי החשמל תאורה בבתי ספר, מקלטים, רחובות, מגרשי כדורסל, מבני ציבור ועוד.

ה. בין השנים 1982-2002,לצורך ביצוע העבודה נדרש התובע לעלות לגובה, לתיקון פנסי רחוב ועמודי חשמל של תאורת מגרשי ספורט בעזרת סולמות. בממוצע עלה כ-20 פעמים ביום על סולמות ו/או עמודים. התובע עלה וירד מספר רב של מדרגות במבני ציבור, מקלטים ובתי ספר.

עבודתו התבצעה באולמות ומגרשי ספורט, בהם עמודי התאורה גבוהים במיוחד ודורשים עליה על סולם בגובה רב של 7-11 מטר, תוך כדי נשיאת כלי העבודה במשקל המגיע ל- 15-20 ק"ג תלוי בסוג התיקון.

כמו כן, היה התובע אחראי על תיקון של עמודי תאורת רחוב בכל היישובים, כאשר זו הייתה רוב העבודה. בטיפוס על עמודי חשמל מעץ - היה התובע נקשר עם חגורה תומכת ועולה עם הרגליים בשני צידי העמוד-רגל בכל צד. בטיפוס על עמודי בטון השתמש בסולם.

ז. התובע היה אחראי על שלושה בתי ספר תיכון אזורי, שבכל אחד מהם ישנם מספר רב של מדרגות, כמו גם בעבודתו במקלטים של יישובי המועצה אזורית, נדרש לרדת ולעלות במדרגות רבות, תוך כדי נשיאת ציוד, כגון פנסים, מאווררים להחלפה וכלי עבודה.

ח. בשנת 2002 נרכש מנוף אשר סייע לתובע והפחית את מספר הפעמים בהם הוא נדרש לטפס על סולמות ל-5-6 פעמים ביום, למרות שנותרו מקומות שאינם מאפשרים גישה אליהם עם משאית ומנוף, ולכן התובע נאלץ להמשיך בעבודה הכרוכה בטיפוס על סולמות, אולם בהיקף קטן יותר.

ט. התובע טוען כי הרגיש עומס רב ולחץ בברכיים בזמן העבודה.

י. יצוין, כי בין כל העבודות והפעולות שתוארו לעיל, היה התובע מחליף שקעים ומבצע עבודות שלא הצריכו כיפוף ויישור של הברכיים. "

3. המומחה נתבקש להשיב על השאלות שלהלן:

"א. מהי המחלה או המחלות מהן סובל התובע בברכיו?

ב. האם יש קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע כפי שתוארו לעיל בסעיף 3, לבין מחלתו או מחלותיו?

נבקשך להעריך אם קיימת כאן מידת סבירות העולה על 50%, כי בכלל קיים קשר סיבתי בין עבודתו של התובע כפי שפורטה בסעיף 3 לעיל לבין מחלתו או מחלותיו בברכיו?

ג. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית, האם כל מאמץ פיזי שעשה התובע במסגרת עבודתו, גרם לפגיעה כלשהי (להלן: "הפגיעה") בברכיו?

ד. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית - ההיתה אותה פגיעה, פגיעה זעירה ובלתי הפיכה, כך שבהצטרף אליה פגיעות קודמות וחוזרות נוצר המצב הקיים בתובע או שמא, המצב הקיים הוא תוצאה של תהליך תחלואתי ממושך?

ה. אם התשובה לרישא של השאלה הקודמת (פגיעות זעירות נפרדות ובלתי הפיכות הן שגרמו למצב הקיים בתובע) - היא חיובית - האם יש בתובע גורמי סיכון והאם תנאי עבודתו הנ"ל השפיעו על המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (לרבות גורמי הסיכון)?

ו. רק במידה וניתן לקבוע במידת סבירות העולה על 50%, כי בכלל קיים קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין המחלה בברכיו, נבקשך לקבוע את מידת תרומתו של קשר סיבתי זה אל מול יתר הגורמים שגרמו למחלה בברכיו של התובע והאם תנאי עבודתו תרמו להתפתחות ו/או החמרת המחלה בברכיו, בשיעור העולה על 20%? "

4. ביום 17.11.15 נתן ד"ר אופנהיים חוות דעתו, במסגרתה קבע כדלקמן:

"מפרשת המקרה:

יליד 1956, בריא על פי רוב, עבד כחשמלאי במשרה מלאה החל משנת 1982. לפי המפורט בהחלטת בית הדין, עבודתו בשנים 1982-2002 כללה טיפוס על סולמות, טיפוס על עמודי חשמל, וכן עליה וירידה במדרגות (כל אלו תוך נשיאת ציוד וכלי עבודה). דווח על כעשרים טיפוסים ביום בסולמות או עמודים בגבהים של 7-11 מטר. לאחר שנת 2002 כמות הפעמים בהן נדרש לטפס על סולמות פחתה ל-5-6 ליום.

התובע החל לסבול מכאבים בברכו השמאלית (לפי התיק הרפואי משנת 2008) ובשנת ... אובחן נזק ארטרוטי במדור הפנימי של הברך עם היצרות ניכרת של המדור הפנימי.

בשנת 2012 עבר ניתוח ארטרוסקופי שהראה את הנזק הסחוסי בקונדיל הפמורלי המדיאלי וקרע של הקרן האחורית במניסקוס המדיאלי. בהמשך בוצעה החלפה שלמה של המפרק.

דיון ומסקנות

בכתב ההחלטה על המינוי התבקשתי להשיב על שאלות שהופנו מבית הדין. להלן תשובותי על פי סדרן:

א. התובע סבל מנזק סחוסי של המדור המדיאלי בברך שמאל (תואר נזק לקונדיל הפמורלי) עם היצרות המרווח הבין מפרקי המדיאלי. בברך ימין יש תיעוד של כאבים אולם אין תיעוד של שחיקה דומה של המפרק.

ב. להערכתי אף שמדובר בנזק מפרקי במפרק נושא משקל בגיל (יחסית) צעיר, אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע כפי שתוארו לבין הפגיעה בברכו השמאלית מהסיבות הבאות:

1) העומס המתואר אינו חריג. עבודת טיפוס על סולמות/ מדרגות וכד' הינה פעולה שהגוף מסוגל לעמוד בה מבלי ליצור נזק לרבות נזק זעיר. המרחקים בין שלבי הסולם/מדרגות מתוכננים כך שפעולה נמדדת בתיק הטווח הפיסיולוגי של תנועת הברך ועצם פעולת הטיפוס אין בה כדי ליצור נזק לברך.

יתר על כן, העומס בעת פעולת טיפוס היא על המפרק הפטלופמורלי של הברך ובמידה וישנם מצבים בהם קיים עומס יתר חריג על הברך הוא יתבטא בפגיעה במפרק הפטלופמורלי של הברך ולא במפרק הסיביופמורלי.

2) הפגיעה בברכיים אינה סימטרית לחלוטין כאשר הפגיעה בברך שמאל היא קשה ובברך ימין אמנם יש תאור של תלונות כאב אולם המצב האנטומי שונה מכיוון שעבודה הקשורה בטיפוס על סולמות או במדרגות היא פעולה סימטרית לחלוטין, במידה והיה מדובר בגורם הקשור לעבודה במנגנון של מיקרוטראומה מצטברת הנזק לשתי הברכיים היה דומה.

לפיכך, אני מעריך כי הנזק בברך שמאל הוא תוצאה של גורם אחר ושאינו קשור לאופי עבודתו של התובע במנגנון של מיקרוטראומה.

לעניין זה עלי לציין כי קיימות סיבות אפשריות רבות וסבירות לפגיעה מהסוג שתואר כגון חבלה ישנה, קרע מניסקוס בעבר, פגיעה מסוג SONK וסיבות אחרות.

לסיכום, מידת הסבירות שקיים קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין מחלתו היא נמוכה ביותר. "

דיון והכרעה

7. מדיניות בית הדין ביחס למינוי מומחים ולהפניית שאלות הבהרה נקבעה בהנחיות בדבר מומחים יועצים רפואיים, מיום 13.4.10.

8. בית הדין ייעתר לבקשה להפניית שאלות הבהרה, אך בהתקיים שני התנאים המצטברים שלהלן: השאלות חיוניות לצורך הבהרת חוות דעתו של המומחה ו/או למתן הכרעה בתיק; והן נובעות מתשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה המקוריות (סעיף 15 להנחיות בדבר מומחים יועצים רפואיים, מיום 13.4.10).

9.      לאחר שעיינתי בבקשת התובע ובתגובת הנתבע מיום 3.2.16, כמו גם בחוות דעתו של המומחה, להלן הכרעתי ביחס לכל אחת מהשאלות:

ביחס לשאלה מס' 1א' - מקובלים על בית הדין טעמי ההתנגדות שהעלתה ב"כ הנתבע בתגובתה, שכן, המדובר בשאלה לא רלבנטית שמוציאה את קביעת המומחה מהקשרה; המומחה התייחס לפגיעה במנגנון המיקרוטראומה וקבע כי כאשר הפעולה מבוצעת בעבודה היא פעולה סימטרית לחלוטין, כמו במקרה של טיפוס סולמות ומדרגות, והנזק היה אמור להיות דומה, ועל כן אין כל רלבנטיות לשאלה זו, והמתייחסת לגורם תחלואתי.

ביחס לשאלות מס' 1ב' ו-1ד' - אין להתיר שאלות אלו, שהינן בבחינת שאלות פולמוסיות ולא רלבנטיות, ולא חלה על המומחה חובה להוכיח באותות ובמופתים מה הם הגורמים המוכחים למחלת המבוטח, ודי בכך שיחווה דעתו באופן ברור, כי על פי מיטב ידיעותיו, מומחיותו ושיפוטו הרפואיים, אודות קיומו או היעדרו של קשר סיבתי בין המחלה או הליקוי לבין תנאי עבודתו, והוא אינו נדרש לאתר את גורמי הסיכון האחרים שגרמו לנזק אצל התובע.

ביחס לשאלה 1ג' - אין להתיר שאלה זו בהיותה שאלה מיותרת ואינה רלבנטית. המומחה אינו נדרש להתייחס לשאלת הטיפול הרפואי העתידי.

ביחס לשאלות 1ה' ו-1ו' - אין להתיר שאלות אלו, בהיותן שאלות מיותרות, שכן המומחה ענה כבר על שאלות אלו בסעיף ב(2) לחוות דעתו.

ביחס לשאלות 2-5 - התנגדות הנתבע מתקבלת. אכן עסקינן בשאלות פולמוסיות ומיותרות, שהרי המומחה השיב כבר כי העומס המתואר על הברכיים בטיפוס על סולמות/מדרגות תוך נשיאת ציוד עבודה במשקל של
15-20 ק"ג אינו יוצר עומס חריג והנזק היה אמור להיות זהה בשתי הברכיים, לו היה מדובר בנזק על פי מנגנון המיקרוטראומה. יודגש, כי לא חלה על המומחה החובה להוכיח מה גרם לנזק ודי בכך שהוא מחווה דעתו כאמור בשאלת הקשר הסיבתי, בין תנאי העבודה והנזק.

ביחס לשאלה מס' 6 - אין מקום להתיר שאלה זו, בהיותה שאלה מיותרת שאין בה כדי להבהיר את חוות הדעת. המאמר מדבר על העדר מחקרים מבוססים והעדר ביסוס במחקרים לקשר ודאי בין טיפוס מדרגות וסולמות לבין נזק ניווני בברך.

12.   נוכח האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

13.  על ב"כ התובע להגיש הודעה מטעמו לעניין עמדתו באשר לצורך בהמשך ההליכים בתביעה, וזאת יעשה עד ליום 17.3.16.

 14.  לעיוני ביום 20.3.16, כך שבהעדר הודעה כלשהיא מטעם התובע, תידחה התביעה ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, כ"א אדר א' תשע"ו, 01 מרץ 2016, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.