25 מרץ 2014

לפני:

כב' השופטת עפרה ורבנר

החלטה

1. לפני בקשה למחיקת התביעה על הסף כנגד הנתבעים 2-4, מחמת העדר עילה, או העדר יריבות.

2. התובע הגיש כתב תביעה נגד ארבעה נתבעים, כאשר הנתבעת 1 הינה, החברה המפעילה את בית האבות בו עבד התובע, לטענתו, בתקופה מ.11.1986 ועד 30.9.2012, כאח ראשי.

הנתבע 2 הינו, בעל מניות בנתבעת 1, וזאת כנטען ע"י התובע בכתב התביעה.

לטענת התובע בכתב התביעה, הנתבע 2 אף שימש כמנהל יחיד של הנתבעת 1 עד למחצית שנת 2012.

התובע טוען, כי החל מאמצע שנת 2012, נטלו הנתבעות 3-ו4 את הפיקוד, כך כלשון התובע, על פעילותה של הנתבעת 1.

בכתב התביעה טוען התובע, כי יש להרים את המסך בין הנתבעים 2 - 4 לבין הנתבעת 1, ולחייב אותם במלוא החבויות של הנתבעת 1 כלפיו.

3. בבקשה למחיקה על הסף מציינים הנתבעים 2-4, כי בעל המניות היחיד בחברה הנתבעת 1, הינו הנתבע 2, כפי שאף עולה מרישומי רשם החברות, שצירף התובע לכתב התביעה.

הוא הדין, באשר להיותו של הנתבע 2 המנהל הרשום של הנתבעת 1 ברישומי רשם החברות.

בנסיבות אלה, טוענים הנתבעים, כי לא ברור על סמך מה מבסס התובע את טענתו על היותן של הנתבעות 3 ו-4 מנהלות של החברה הנתבעת 1.

הנתבעים מדגישים, כי הרמת מסך מבוצעת, אך ורק כלפי בעלי המניות של החברה ולא כלפי מנהליה, ומכל מקום, התובע בכתב התביעה לא הצביע על עילת תביעה אחרת הקיימת בבית הדין לעבודה כלפי הנתבעות 3 ו-4.

לטענת הנתבעים, היותם של הנתבעים 2-4 אורגן של החברה, אין בו, כשלעצמו, כדי להקים עילת תביעה כנגדם.

4. בהחלטתנו מתאריך 30.1.14, איפשרנו לתובע להגיב על הבקשה ולהבהיר, מכח מה הוא טוען כי ניתן לבצע הרמת מסך כנגד מי שאינו בעל מניות.

בהקשר זה נציין, כי סעיף 6 לחוק החברות, עניינו הרמת מסך, אך ורק כנגד בעל מניות בחברה.

לעניין זה, מופנים הצדדים גם לע"א 10582/02 בן אבו נ' דלתות חמדיה בע"מ (16.10.05), פסקה יא(4) לפסק דינו של השופטת רובינשטיין, אשר בה נפסק:

"לשלמות התמונה יצוין עוד, כי בתיקון מספר 3 תוקן גם סעיף 54 לחוק על-ידי ביטול סעיף קטן (ב) שלפיו ניתן היה לייחס את זכויותיה וחובותיה של החברה (להרים מסך) כלפי יחידים כאורגנים של החברה.

משמעות תיקון זה ותיקון בסעיף 7 הוא כי הרמת המסך יוחדה לבעלי מניות בחברה".

בעניין אביר נ' חוסיין, שהוזכר בתגובת התובע, היה המשיב, הן בעל מניות, והן מנהל בחברה, ואין המדובר במי שהיה מנהל בלא להיות בעל מניות.

התובע לא הפנה את בית הדין למקרה, בו לאחר תיקון חוק החברות, בוצעה הרמת מסך, כפי שהוא מבקש, כלפי אדם שנטען כלפיו ששימש כמנהל, ואשר לא היה בעל מניות.

התובע בתגובתו טען, כי הנתבעות 3 ו-4 משמשות כמנהלות בפועל, אולם עילת התביעה כלפיהן, כפי שנטען על-ידו, הינה עילת תביעה של הרמת מסך, ולא עילת תביעה אחרת.

אין באמור לעיל, כדי להביע דעתנו, האם לתובע עשויה להיות עילת תביעה אחרת כנגד הנתבעות 3 ו-4, מעבר להרמת מסך, שכן התובע לא טען זאת בכתב התביעה, ובית הדין דן במסגרת כתבי הטענות כפי שנוסחו ע"י הצדדים.

5. לאחר עיון בבקשה ובתגובת התובע, אין מקום למחיקת התביעה כנגד הנתבע 2, שהינו בעל מניות ומנהל בנתבעת 1, ויש לאפשר לתובע, במסגרת שלב הבאת הראיות להוכיח, כי נתקיימו הנסיבות המצדיקות הרמת מסך בין החברה הנתבעת 1 לבין בעל המניות ו/או חיוב הנתבע 2 בגין היותו מנהל בחברה.

התובע לא ביקש בתגובתו להגיש כתב תביעה מתוקן ובו עילת תביעה אחרת ושונה כלפי הנתבעות 3 ו-4, מעבר לאותה עילה של הרמת מסך, שפורטה בכתב התביעה.

6. בנסיבות אלה, הנני נעתרת לבקשה בכל הקשור למחיקת התביעה, כפי שנוסחה בכתב התביעה בהתייחס לנתבעות 3 ו-4 , והתביעה תנוהל כלפי הנתבעים 1 ו-2 בלבד.

נציין, כי בכל אותם מקרים של תביעות של עובדים נוספים שהתובע צירף לתגובתו, הנתבעת היחידה היתה הנתבעת 1 בלבד.

ניתנה היום, כ"ג אדר ב תשע"ד, (25 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.