<#3#>

החלטה בעניין המשיב 2

1. בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, על רקע כתב האישום המייחס לו לכאורה ביחד עם המשיב 1, ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שוד בנסיבות מחמירות, חבלה במזיד, הסתייעות ברכב לביצוע פשע.

2. כתב האישום בתמצית –

א. נטען, כי במועד שאינו ידוע למאשימה, לפני האירוע נשוא כתב האישום, קשרו המשיבים קשר עם אחר שזהותה אינה ידועה למאשימה (להלן: "האחר", להלן יחדיו: "הקושרים") – לשדוד שקי פדיון כספי השייך לחברת "אייבורי מחשבים בע"מ" (להלן: "החברה"), מתוך משאית (להלן: "המשאית") בה נוהג עובד החברה י.י. (להלן: "המתלונן"), שאוספת את הפדיונות הכספיים מהסניפים השונים, ומעבירה למשרדי החברה.

ב. במסגרת הקשר ולשם קידומו, בתאריך 29/9/13 סמוך לשעה 15:00, לאחר שאסף המתלונן שק פדיון שהכיל 17,000 ₪ (להלן : "השק"). מסניף החברה בקרית גת המשיך בנסיעתו בכביש 35 לכיוון מושב "שדה משה". באותה עת נטען כי, עקבו הקושרים אחרי המשאית, כשהם נוסעים ברכב מסוג שברולט קרוז מ.ר 99-157-72 (להלן :"הרכב"). בשלב מסוים, כיסו הקושרים את מספרי הרישוי של הרכב, באופן שהסתיר חלקית את המספרים, נסעו לפני המשאית, והמשאית והרכב התקרבו אל הרמזור בכביש 35 (להלן :"הרמזור"), שבצומת הכניסה לאזור התעשייה לקריית גת.

ג. נטען, כי בשלב זה, האטו הקושרים את מהירות הרכב, באופן שאילץ את המתלונן להאט את מהירות נסיעת המשאית, ונעצרו ברמזור, על אף שבאותה עת דלק ברמזור אור ירוק. כתוצאה מכך, נאלץ המתלונן לעצור את המשאית, אחרי הרכב. המתלונן צפר לעבר הקושרים, כדי לגרום להם להמשיך בנסיעה אולם לא עשו כן.

ד. במעמד המתואר לעיל, שניים מהקושרים ירדו מהרכב (להלן: "השניים"), כשפניהם מכוסות, ותפסו על מדרגות המשאית כשאחד מהם אוחז בחפץ הנחזה להיות אקדח (להלן: "האקדח"), ומכוון אותו לעבר המתלונן, והאחר אחז במוט ברזל (להלן: "המוט"). מאחר ודלת הנוסע במשאית הייתה נעולה, נפצו השניים את חלון הנוסע במשאית, באמצעות המוט ונטלו משם את השק, נשוא הפדיון הכספי, ומיד לאחר מכן, נכנסו לתוך הרכב ונמלטו מן המקום.

3. באת כוח המבקשת טענה, כי קיימות ראיות לכאורה לחובת המשיב שתמציתן - הודעת המתלונן, הודעת עד ראייה שעמד במקום, סרטוני אבטחה בבאר שבע ובקריית גת המתעדים את רכב השברולט שבחזקתו של המשיב 1, נוסע סמוך למשאית הנשדדת, איכונים של הטלפונים הניידים של המשיבים בקריית גת בעת האירוע וסמוך לאחריו, כאשר הטלפונים אינם מאוכנים בירושלים או בסמכות לכך בשים לב לגרסת המשיבים, כי במועד הנטען שהו בירושלים. עוד הפנתה המבקשת לאמרות המשיבים בתא המעצר, עת ראו כי חברם שהיה עצור במקביל אליהם שוחרר. עוד הפנתה המבקשת לגרסאות המשיבים המכחישים מעורבות באירוע השוד. עוד נטען כי, אין בפיהם של המשיבים הסבר כיצד זה שרכבם נצפה בבאר שבע ובקריית גת וזאת בניגוד לדבריהם שהיו אותה עת בירושלים. עוד עמדה המבקשת על הסתירות בין גרסאות המשיבים כאשר האחד טוען כי עצרו לאכול בסניף ארומה, אולם אינו יודע להצביע על אותו סניף, בעוד האחר, מוסר אחרת.

אשר לעילת המעצר – נטען, שהמשיב, אשר תכנן ביחד עם האחרים את שוד המשאית כמפורט בעובדות כתב האישום, מעיד על תעוזתו ומסוכנתו לציבור. עוד נטען, כי לחובת המשיב 10 הרשעות קודמות ובין היתר, בעבירות רכוש רבות, פקודת הסמים, עבירות מין, הפרעה ותקיפת שוטר, בריחה ממשמורת חוקית, שוד, הפרת הוראה חוקית. עוד נטען כי, המשיב ביצע לכאורה את העבירות שעה שתלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בן 12 חודשים שלא יעבור עבירות רכוש מסוג פשע. מכל האמור לעיל, סבורה המבקשת שאין כל חלופה שיש בה כדי להבטיח את מטרות המעצר ועל כן עתרה להורות על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

4. ב"כ המשיב מנגד, טען להעדר קיומן של ראיות לכאורה לחובת המשיב. נטען כי הרכב החשוד במעורבות בשוד מסוג - (שברולט) שייך למשיב 1, המשיב לא זוהה כמי שהיה ברכב בשעת השוד הנטענת בסמוך לשעה 15:05 בצומת המרומזרת בכניסה לאזור התעשייה בקריית גת. נטען כי, המשיב מסר גרסה עקבית לפיה היה יום קודם לכן בירושלים, ובסמוך לשעה 11:00 בבוקר של יום האירוע התקשר למשיב 1, שיגיע לירושלים לאסוף אותו מאזור קניון מלחה ואכן בסמוך לשעה 15:00, הגיע המשיב 1 ברכב מסוג שברולט וביחד נסעו חזרה לבאר-שבע דרך מחסום מיתר ונעצרו שם בשעה - 17:56. עוד נטען, כי הפלאפון (מסוג סמסונג שנתפס ברכב) ואוכן באזור "הישוב אמציה" הקרוב לזירת השוד, שייך למשיב 1, וזאת בניגוד למה שנטען ע"י המבקשת, ולעניין זה הפנה הסנגור להודעת המשיב 1- מיום 11/10/13 שעה 10:23 עמ' 3 שורה 43,44, וכן להודעת המשיב 1 מיום 7/10/13 שעה 18:00 עמ' 2 שורה 28 עד 43. עוד נטען כי, אלמלא המשיב לא היה מתלווה למשיב 1 בנסיעתו חזרה לבאר שבע מירושלים דרך מחסום מיתר, לא היה כלל נעצר. מה גם תחילה, מי שנעצר זה המשיב 1, בעוד המשיב רק עוכב, ובשלב יותר מאוחר הודע לו על מעצרו. על כן, עתר הסנגור להורות על שחרורו של המשיב בתנאים שיבטיחו את התייצבותו למשפט.

5. לאחר שהקשבתי לטיעוני באי כוח הצדדים, וכן עיינתי בכלל חומר החקירה שהונח בפניי, וכן צפיתי בסרטונים המתעדים (שני סרטונים) את המשאית הנשדדת – בשעה 13:30, רואים את המשאית מהחלק האחורי – ולא רואים את רכב ה שברולט – מדובר במצלמה שלסניף IVORY בבית נועם בבאר שבע. בעוד בשעה 14:08, נראה רכב לבן דומה בצורתו לרכב ה שברולט יוצא ממבואות העיר באר-שבע בכביש 40, לכיוון צפון – זמן קצר לאחר מכן בשעה 14:08 נצפית המשאית יוצאת מהעיר באותו נתיב וכיוון נסיעה. בנוסף קיים סרטון של המוקד בקריית גת, לפיו בשעה 14:45 נצפה רכב מסוג שברולט לבנה מ.ר 49-157-72 נכנסת לעיר קריית גת, ומיד מאחוריה נכנסת המשאית. בהמשך, באותה צומת, שעה 15:04 יוצאת המשאית מהעיר קריית גת ומיד אחריה רכב ה שברולט הלבנה, וכן הקשבתי לשיחה המבוקרת בין המשיב לבין המשיב 1. הגעתי לכלל מסקנה כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורית לחובת המשיב. אם כי, ברמה נמוכה שלא מצדיקה המשך מעצרו.

למען השלמת התמונה, ב"כ המשיב 1 הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, וכן לקיומה של עילת מעצר ועניינו של המשיב 1 נדחה לקבלת תסקיר שיבחן חלופת מעצר.

אין מחלוקת שמערך הראיות נשען על ראיות נסיבתיות שמשקלן גבוה ביחס למשיב 1. בעוד, משקלן ביחס למשיב נמוך. אין מחלוקת שהמתלונן בהודעתו תיאור השוד לא תורם דבר לקשור את המשיב, כך גם הן פני הדברים ביחס לעדי הראייה. הואיל, והשודדים היו עם פנים מכוסות.

גם הראייה שנסמכת עליה המבקשת היינו, איכון מכשיר "הסמסונג" שנתפס בדלת רכב הנהג – מעיון מדוקדק בחומר הראיות, עולה כי, המשיב 1 בשלוש הודעות שנגבו ממנו טען שהמכשיר שייך למשיב, בעוד בהודעותיו המאוחרות מיום 7/10/13 ו 11/10/13, חזר בו ואישר, כי המכשיר שייך לו , וכי המכשיר בשעות הרלוונטיות לאירוע השוד הנטען, היה בחזקתו. יצוין, כי על פי ממצאי התקשורת - מכשיר זה אוכן בשעה 15:35 באזור "הישוב אמציה". היינו, בסמוך לצומת המרומזרת – ביציאה מאזור התעשייה בקריית גת- מקום התרחשות השוד.

אכן, המשיב בדוח ההולכה והשחזור סירב להצביע לחוקרים היכן לן ערב קודם בירושלים, וכמו כן, קיימת סתירה בין גרסתו לבין גרסת המשיב 1, בנוגע לנקודה ממנה אסף את המשיב מירושלים, אם ליד קניון מלחה, או מכתובת אחרת. סתירה נוספת, באם בנסיעתם חזרה מירושלים לכיוון באר-שבע עצרו ללגום קפה- בקפה ארומה, ואם לאו. התנהלותו של המשיב בהודעותיו וגרסתו התמוהה מגבשת חשד כבד לחובתו. אם כי, לא ניתן לומר שחשד זה מגבש ראיות לכאורה בעוצמה הנדרשת.

6. סוג העבירות המיוחסות למשיב מקימה עילת מעצר לחובתו, וביתר שאת, בשים לב לעברו הפלילי המכביד. עם זאת, כבר נפסק, כי עוצמת הראיות משליכה על עוצמת עילת המעצר. לעניינו, משקבעתי, כי עסקינן בראיות לכאורה בעוצמה נמוכה, הנני מורה על שחרורו בתנאי הערובה הבאים:

א. המשיב ישהה במעצר בית מלא בכתובת מגוריו ברחוב אביגדור המאירי 4/15 שכונת נווה זאב באר-שבע.

ב. תיחתם ערבות עצמית על סך 20,000 ₪.

ג. תיחתם ערבות צד ג' על ידי אחיו של המשיב - שלומי קאסוטו, על סך 20,000 ₪, ואין בכך כדי לעכב את השחרור. החתימה תבוצע עד מחר – 12.11.2013 בשעה 12:00.

ד. המשיב יתייצב לדיונים שייקבעו בעניינו בליווי אחיו הערב – שלומי קאסוטו.

תיק החקירה הוחזר לבאת-כוח המבקשת.<#6#>

ניתנה והודעה היום ח' כסלו תשע"ד, 11/11/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המבקשת:

אבקש עיכוב ביצוע.

<#7#>

החלטה

מורה על עיכוב החלטתי ל-48 שעות.

ב"כ המבקשת תעשה מאמץ להודיע דבר החלטתה עוד היום. השעה כעת 10:45.

ניתן להחל בהחתמת הערבויות.

<#8#>

ניתנה והודעה היום ח' כסלו תשע"ד, 11/11/2013 במעמד הנוכחים.