<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת עו"ד רמי אלמכאווי

ב"כ המשיב 1 עו"ד שי ברגר

פרוטוקול בעניין המשיב 1

<#3#>

החלטה בעניין המשיב 1

1. זוהי בקשה למעצר המשיב 1 (להלן: "המשיב") למעצר עד תום ההליכים לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים).

כנגד המשיב וכנגד המשיב 2, הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א(1) לחוק העונשין, שוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, חבלה במזיד, עבירה לפי סעיף 413ה' לחוק העונשין והסתייעות ברכב לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה נוסח חדש.

על פי כתב האישום, בתמצית, הנאשמים, במועד שאינו ידוע למאשימה, קשרו קשר עם אחר לשדוד משאית של חברה העוסקת במכירת מוצרי מחשב, ולגנוב מנהג המשאית את שקי הפדיון אשר אסף מהסניפים השונים בהם ביקר.

על פי כתב האישום, לאחר שאסף המתלונן סחורה ושק פדיון אשר הכיל כ-17,000 ₪, נסע המתלונן במשאית החברה כשהשק מונח בסמוך למושב הנוסע בתא הנהג. הקושרים עקבו אחר המשאית, בשלב מסוים כיסו את מספרי הרישוי של הרכב בו נסעו באופן שהסתיר חלקית את המספרים, נסעו לפני המשאית, התקרבו אל רמזור, האטו את מהירות הרכב, באופן שאילץ את המתלונן להאט את מהירות נסיעת המשאית, ונעצרו ברמזור אף שהיה בו אור ירוק וכתוצאה מכך נאלץ המתלונן לעצור את המשאית אחרי הרכב והוא צפר לעברם.

שניים מהקושרים ירדו מהרכב, כשפניהם מכוסות, ושאחד מהם אוחז בחפץ הנחזה להיות אקדח ומכוון אותו לעבר המתלונן, האחר אחז במוט ברזל, והם ניגשו אל דלת הנוסע במשאית, טפסו אל מדרגת המשאית, כיוונו את האקדח לעבר המתלונן, ניסו לפתוח את דלת המשאית ומאחר והייתה נעולה נפצו את חלון הנוסע במשאית באמצעות המוט, אחד מהם השחיל את פלג גופו העליון לתוך תא הנהג במשאית, ונטל משם את השק. מיד לאחר מכן, רצו השניים במהירות אל הרכב, נכנסו לתוכו יחד עם השק, והקושרים נמלטו מהמקום.

אין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה, כמו גם בדבר קיומה של עילת מעצר.

2. ביחס למשיב 2, ניתנה החלטה לפיה, למרות עברו הפלילי המכביד, בשים לב לעוצמת הראיות הנמוכה ביחס אליו, הוא שוחרר למעצר בית מלא בערבויות ללא הפקדה.

3. המשיב נשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן. הוגש תסקיר ראשון. לאחריו התקיים דיון ובית המשפט קבע, כי אין מקום לשחרר את המשיב לחלופה אשר הוצעה אז, תוך שבית המשפט מציין, כי דרושה חלופה משמעותית אשר תוכל להוות עבור המשיב גבול סמכותי וברור.

המשיב נשלח לקבלת תסקיר משלים, אשר יבחן חלופת מעצר מרוחקת מאזור הדרום, והכוללת פיקוח מלא ומתמיד ומשמעותי לצד אזוק אלקטרוני והפקדה כספית משמעותית.

הוגש תסקיר נוסף. בתסקיר הנוסף בחן שירות המבחן חלופת מעצר בפרדס חנה – כרכור, של שניים אשר הינם חברים של הורי המשיב. שירות המבחן התרשם, כי החלופה המוצעת מודעת לאחריות הגלומה בהיותם ערבים, וכי הינם אנשים בעלי נורמות ומערכת ערכים נורמטיבית.

שירות המבחן מציין, כי בשיחה עימם שיקף את הערכתו, כי בתנאים הפיזיים של המפקחים, יקשה עליהם לשמש כחלופה לאורך זמן, וכי הם בתגובה שיתפו, כי הם רואים את המשיב כבן בית וככזה יקבלו אותו לביתם.

שירות המבחן מציין, כי על רקע הערכתו בתסקיר הקודם, כי קיים סיכון להתנהגות עוברת חוק אשר ניתן לצמצמה באמצעות חלופה מפקחת, הם סבורים, כי מאחר ומדובר בחלופה המרוחקת ממקום מגוריו של המשיב, וכי מדובר בחלופה סמכותית ומצבת גבולות, כי יש מקום לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בביתם של המפקחים האמורים בשילוב עם אזוק אלקטרוני ובתנאי מעצר בית מלאים ובנוסף פיקוח מעצרים.

4. המשיב יליד 1990, ולחובתו עבירה של העדר מהשירות הצבאי, ולצורך הדיון בבקשה זו, יש לראותו למעשה כנעדר עבר פלילי.

ב"כ המשיב עותר לשחרורו של המשיב בהתאם להמלצת שירות המבחן. ב"כ המשיב מפנה להעדר עבר, למרחק של מקום החלופה ומפנה לפסיקה במסגרתה שוחררו נאשמים, בין היתר, בעבירות של שוד בנסיבות חמורות יותר וחמורות פחות.

ב"כ המבקשת מתנגד לשחרור המשיב לחלופה, מפנה לחומרת העבירות ונסיבות הביצוע, ועותר למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

5. כאמור, אין מחלוקת גם בדבר קיומה של עילת מעצר. עילת המעצר בענייננו הינה עילת מעצר העולה ממסוכנות של ממש העולה מהנסיבות החמורות המתוארות לעיל.

בחרתי לתאר בפירוט את הנסיבות האמורות בכתב האישום, הואיל ומדובר בנסיבות המעידות על תכנון, קור רוח ותעוזה רבים. מדובר בביצוע לכאורה של עבירת שוד בנסיבות מחמירות, עבירה אשר בנוסף למסוכנות הרבה העולה מן הנסיבות של ביצועה המתוארות לעיל, הרי שמהנסיבות הללו עולה גם האפשרות, כי יכול היה להתפתח אירוע חמור יותר.

שירות המבחן בתסקירו הראשון מציין, כי הוא מתרשם, כי בעניינו של המשיב קיימת רמת סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק, אם כי, שירות המבחן מתרשם, כי ניתן לצמצמה באמצעות חלופה מפקחת.

שני המפקחים המוצעים התייצבו בבית המשפט ונחקרו ובית המשפט התרשם מהם באופן ישיר.

6. לאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות הקשורות באירוע, את תסקירי שירות המבחן, את ההחלטות הקודמות בתיק זה ואת טענות באי-כוח הצדדים, באתי למסקנה, כי אין בחלופה המוצעת כדי להיות כזו אשר יהיה בה כדי לאיין את המסוכנות הרבה העולה מהמשיב.

אתייחס תחילה לעניינו של המשיב מספר 2 אשר שוחרר. העילה המרכזית לשחרורו של המשיב 2 בתנאים בהם שוחרר, הייתה חולשת הראיות כנגדו. מובן, כי לעוצמת הראיות יש השלכה ביחס לשאלת מעצר, שחרור ותנאים ביחס לכך.

עניינו של המשיב 1 הינו שונה.

מדובר בענייננו בנסיבות חמורות ובמסוכנות גבוהה ביותר, אשר לטעמי, לאורה, יש לנקוט זהירות רבה בכל שחרור לחלופה, וכל שחרור כאמור, צריך להיות לחלופה סמכותית ובטוחה.

המשיב צעיר לימים, וכאמור אין לחובתו עבר פלילי למעט עבירת העדר מהשירות אשר אני מוצא, כי אינה רלוונטית. בכך, יש לתמוך בעמדה של בא-כוח המשיב לשחרורו, ואולם, אני סבור, כי לאור המסוכנות הרבה העולה מהנסיבות האמורות לעיל, וטיבה של החלופה המוצעת כפי שיפורט להלן, אין מקום לשחרור.

7. בבש"פ 6452/05, בעניין אבו הוידי נ' מדינת ישראל (31.07.205), מדובר היה בעורר אשר היה בן כ-19 שנים, אשר הואשם בקשירת קשר לביצוע פשע, ושוד בנסיבות מחמירות, כאשר שם היה גם שינוי זהות רכב והסתייעות ברכב לביצוע פשע.

גם שם הגיעו הקושרים לרכב מסחרי לאחר שתכננו לשדוד אותו על תכולתו, יצאו כשהם רעולי פנים וביצעו שוד.

בית המשפט שם קבע, כי מדובר ב"עבירת שוד חמורה שבוצעה בחבורה, פרי תכנון מוקדם ומדוקדק אשר הביאה לשדידתו של המתלונן, וגניבת רכוש בשווי רב".

העורר שם, למרות גילו הצעיר, נעצר עד תום ההליכים.

גם בענייננו, אני מוצא, כי מדובר באירוע חמור ובעבירות אשר הן פרי תכנון מוקדם ומדוקדק.

מי אשר לאור יום, מתכנן ומבצע עבירת שוד כאמור, תוך איום בחפץ הנחזה להיות אקדח, תוך שבירת חלון במוט ברזל, והכל ברחובה של עיר, מעיד על עצמו, כי מסוכנות רבה מאוד עולה ממנו.

8. לא התרשמתי, כי המפקחים המוצעים אשר הופיעו בפניי יהיו מפקחים סמכותיים. הגם שחלופת מעצר אינה אמורה מטיבה להיות הרמטית, הרי שבענייננו אני מוצא, כי המסוכנות הגבוהה מאוד העולה מהנסיבות האמורות, מחייבת משנה זהירות בכל שחרור לחלופה.

לא התרשמתי, כי מדובר במפקחים אשר יכול ומוראם יהיה על המשיב.

אכן, ניתן לראות נכונות מבחינת המפקחים, ואולם, המפקח האחד הינו בחיפוש אחר עבודה, ומובן, כי לכשיימצא עבודה יהיה קושי בפיקוח שלו בשעות היום, והמפקחת הנוספת, בנוסף לכך שאינני מתרשם, כי מוראה יהיה על המשיב, הרי שמובן, כי איננה יכולה לפקח בכל שעות היממה. בנוסף אעיר, כי על פי התסקיר השני, מפקחת זו "אינה עובדת ומתקיימת מהבטחת הכנסה כדורשת עבודה", בעוד שבדיון נמסר על ידה, כי היא אינה כשירה לעבודה ואינה מחפשת עבודה בעקבות זאת.

9. סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים, קובע את החובה לבדוק האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו של הנאשם תהיה פחותה, זאת הואיל ומטרת המעצר הינה מניעתית ולא עונשית.

הבדיקה אשר נערכה לאפשרות של חלופה למעצר בעניינו של המשיב, לטעמי לא הביאה למסקנה, כי ניתן להשיג את מטרת המעצר כאמור.

אכן, מדובר במעצר ראשון של המשיב, אכן למעצר ראשון לכשעצמו יש משמעות הרתעתית, ואולם, מקום שמדובר בעבירה אשר עולה ממנה תעוזה כה רבה, ותכנון כאמור תוך קשירת קשר עם אחרים, הרי שהאינטרס הציבורי החשוב, של מניעת מסוכנות, הגלום בבקשה, הינו אינטרס אשר בית המשפט צריך לנקוט משנה זהירות בכל חשש לפגיעה בו.

אוסיף, כי בבש"פ 6452/05, הנזכר לעיל, ציין בית המשפט, במסגרת נימוקיו להשארת העורר במעצר עד תום ההליכים, את חוסר שיתוף הפעולה של העורר עם רשויות החקירה ושירות המבחן.

אציין, כי עיון בהודעות המשיב במשטרה מביאות גם הן למסקנה בדבר חוסר שיתוף פעולה, ובכך רואה אני נימוק נוסף אשר יש בו כדי לחזק את המסוכנות.

10. לאור כל האמור, ובהעדר חלופה אשר יכול ויהיה בה כדי לאיין את המסוכנות הגבוהה העוולה מהמשיב 1, אני מורה על מעצרו עד תום ההליכים.

<#4#>

ניתנה והודעה היום א' טבת תשע"ד, 04/12/2013 במעמד הנוכחים.