1. המבקשת עותרת למתן צו שיחייב את המשיב להנפיק לה חשבונית מס כנגד הסכומים ששילמה מכוח פסק הדין שניתן ביום 26.5.16. מדובר בסכסוך עסקי סביב התקנת מערכות מיזוג בעסק המבקשת. בפסק הדין חויבה המבקשת לשלם סך של 59,329 ₪ בגין יתרת התמורה החוזית, על בסיס עבודה שביצע ברובה המשיב. סכום נוסף בסך 9,465 ₪ נפסק בגין עבודות נוספות.

2. לאחר עיון בבקשה ובתגובות, לא מצאתי כי ניתן במסגרת דיונית זו לדון בבקשה. בית המשפט סיים מלאכתו עם מתן פסק הדין ולא רשאי לדון בבקשה לתיקון פסק דין בדרך של הבהרה האם סכום כולל או לא כולל מע"מ קל וחומר שאין סמכות למתן צווי עשה מהסוג המבוקש לאחר מתן פסק הדין.

מעבר לנדרש יובהר כי לגבי הסכומים אין חולק כי כוללים מע"מ אולם הסכום העיקרי כולל גם רכיב של מעין פיצויי אכיפה מאחר וכולל גם תשלום עבור עובדה שלא הושלמה בגין התנהגות המבקשת.

בפסק הדין בסכסוך כספי לא נדרש בית המשפט לשאלות מיסוי וממילא עניינים אלו לא נכללו בגדר הטענות שהוכרעו ואין מקומם לאחר פסק הדין. נדמה כי במידה ומבחינה חשבונאית לא יגיעו הצדדים להסכמה הדרך הדיונית הראויה הינה הליך נפרד.

כך היה בה"פ (מח' ת"א) 19658-09-16 יו. בי. אמ. טרוול בע"מ נ' מעוז נסיעות בע"מ, 18.1.17 שם נקבע:

"הפועל היוצא הוא ששתי ערכאות שיפוטיות, ביניהן בית המשפט העליון, קבעו באופן ברור וחד משמעי כי סכומי הכסף שנפסקו למשיבות כוללים בתוכם את מרכיב המע"מ.

אין מחלוקת כי המשיבות קיבלו את סכומי הכסף שנפסקו להם בתור עמלות על שרותי תיירות הניתנים על ידן כחלק מפעילותן העסקית הקבועה. לכן, המשיבות חייבות בהוצאת חשבונית מס בגין תשלומים אלו והכל בהתאם להוראות חוק מע"מ."

במקרה הנדון יש מחלוקת האם כל התשלומים הינם בגין עבודה בפועל או חלקם בגין פיצויים ובנוסף, שכר הטרחה שנפסק רכיב המע"מ בו הינו במישור היחסים בין הנתבע לבא כוחו ועל פניו אין חובה על הנתבע להפיק לתובעת חשבונית בגינו.

כאמור לעיל, עניינים אלו חורגים מהעניינים שניתן לברר לאחר פסק דין ועל כן הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ומאחר ונראה כי לפחות חלק מהסכומים ששולמו מחייבים הוצאת חשבונית, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט ניסן תשע"ז, 25 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.