29 נובמבר 2015

לפני:

כב' השופט תומר סילורה

החלטה

1. 1. בפניי בקשת הנתבעים ליתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים ומענה לשאלון.
2. 2. להלן המסמכים שהתבקשו על ידי הנתבעים:
3. א. כל מסמך בקשר עם עובדות המקרה המצביע על המצאות ו/או פיתוח של התובע עבור החברה בשנים 2008-2012, בכלל זה שרטוטים, תוכניות, מפרטים, בקשות לרישום פטנט, סימן מסחרי ו/או דגם, התכתבויות עם יועצים ו/או מומחים, רכישת ציוד, שימוש במעבדות, חוברות עבודה וכן הלאה.
4. ב. כל מסמך בכתב מהחברה המתיר לתובע שלא להגיע לעבוד מתוך משרדי החברה.
5. ג. כל מסמך ממנו ניתן ללמוד כי התובע עשה ועושה לטובת החברה בתחום הפיתוח.
6. ד. כל מסמך המיועד לתובע מטעם החברה לפיו לא היו בנמצא כספים עבור פיתוח מוצרים שונים.
7. ה. כל מסמך, קלטת ו/או תמלול שיחות בקשר לטענות התובע אשר להפעלת לחץ כלפיו.
8. ו. כל מסמך הנוגע לטענות התובע כי השימוע לא שיקף את הנאמר בו, ובכלל זה קלטת השימוע.
9. ז. כל מסמך, תוכנית, שרטוט, תכתובת ו/או חוזה בקשר עם הפיתוח ו/או הרישום של המתקן המכונה "NO KIT" .
10. ההליך העיקרי

עיקרי ה עובדות הרלוונטיות

3. דוידוביץ הינו ממייסדי החברה, ממציא ומפתח מוצריה ומבעלי השליטה בה. מאפריל 2006 ועד יוני 2012 אף כיהן כדירקטור בחברה. כיום מחזיק ב- 14% ממניותיה.

4. יחד עם שותפו, מר ישראל רמות, פעל להנפקת החברה לציבור.

5. בשנת 2008, לאחר משא ומתן שניהלה החברה עם בעלי החוב שהיו נושיה (מחזיקי האג"ח), הושג הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי בתיק 2262/08 (בפני כבוד השופטת קרת-מאיר), ואשר במסגרתו הוסדרו, בין היתר, גם זכויות דוידוביץ ויחסי העבודה בין הצדדים (להלן: "הסדר הנושים המוקדם").

6. בשנת 2011, לאחר משא ומתן נוסף שניהלה החברה עם בעלי החוב שהיו נושיה, הושג הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי בתיק 48579-02-11 (בפני כבוד השופט ארנון), ואשר במסגרתו הוסדרו, פעם נוספת, גם זכויות דוידוביץ ויחסי העבודה בין הצדדים (להלן: "הסדר הנושים המאוחר").

הסדר נושים

7. הסדר נושים הינו למעשה הסכם פשרה בין החברה לבין נושיה, אשר נועד להבריא את החברה ולגרום לה להמשיך לפעול באמצעות השקעת כספים נוספים, עריכת שינויים במבנה החברה, בחלוקת המניות ובאופן ניהולה (ע"ע 735/05 גבי מונדבלט - אי.אס.אי. יעוץ והכוונה בע"מ, 27.10.06).

במקרה שלפנינו מדובר למעשה בהסדר אשר נועד לארגן מחדש - להמיר את אגרות החוב במניות. הסדר כזה יכול להתקיים בחברה איתנה לחלוטין, השואפת לפתור בעיה מסוימת (יחיאל בהט, הבראת חברות, פרק 7.2.1, עמוד 269, 2013).

סיום ההליך ומעמד ההסדר

1. 8. במקרה של הסדר שנועד למען תכנית הבראה (להבדיל מהסדר שנועד לחיסול החברה), קובעת תקנה 36 לתקנות החברות:

"36. פשרה או הסדר שאישר בית המשפט, דינם כדין פסק דין ואולם ניתן לשנותם או לבטלם באישור בית המשפט."

1. מכאן, שמרגע שאושר ההסדר, הוא מהווה "מעשה בית-דין" ביחס לכל אחת מן התביעות שהוסדרו בו. מאחר שהסדר הנושים נחשב להסכם פשרה המקבל תוקף של פסק דין, הרי שחלים עליו דיני החוזים. בהתאם, הפרה מהותית של החוזה מקימה את הזכות לבטלו (אירית חביב סגל, דיני חברות, כרך ב, עמודים 106-107).

כאמור לעיל, עבור החברה אושרו שני הסדרי נושים: הסדר הנושים המוקדם, אשר אושר ביום 2.11.08 (על ידי כבוד השופטת קרת מאיר) והסדר הנושים המאוחר, אשר אושר ביום 17.11.11 (על ידי כבוד השופט ארנון).

1. מאחר וההסדרים מהווים למעשה חוזים בין הצדדים, הרי שהחוזה המאוחר המסדיר את היחסים בין הצדדים גובר על זה המוקדם.

התביעה העיקרית

9. טענות דוידוביץ בקצרה

א. מערכת היחסים בין הצדדים הינה מערכת יחסי עובד ומעביד לכל דבר ועניין וכך הייתה משך 16 שנות עבודתו של דוידוביץ בנתבעת.

ב. הסדר הנושים מעגן את תפקידו של דוידוביץ בחברה כסמנכ"ל פיתוח במשרה מלאה, אשר שכרו החודשי משולם כדמי ניהול בצירוף מע"מ המשולמים כאחוז מהתקבולים סולו של החברה ואשר לא יפחתו מסך של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ, וכאשר תקופת העבודה הוגדרה עד ליום 31.12.15, כלומר 5 שנים מלאות.

ג. לצד עבודתו כמנהל, מאפריל 2006 ועד יוני 2012 כיהן דוידוביץ כדירקטור בחברה והיה זכאי לשכר חודשי בסך של 5,000 ₪.

ד. על פי הסדר הנושים, במקרה של הפסקת עבודתו של דוידוביץ בנתבעת טרם חלפו 5 השנים, על החברה לשלם לתובע את שכרו בגין התקופה שנותרה עד לסיום 5 השנים בתוספת ההטבות להן היה זכאי.

ה. על מנת להימנע מתשלומים גבוהים אלה, ניסתה החברה להביא את דוידוביץ לפרישה מרצון. בהתאם, מיולי 2012 הפסיקו לשלם את שכרו לא כל התראה ונימוק.

ו. ביום 10.1.13 הודיעה החברה לתובע על פיטוריו מהחברה באמצעות מכתב פיטורין, חתום על ידי יועצה המשפטי.

ז. השימוע שנערך לתובע היה שימוע שלא כדין.

ח. לפי אחת ההסכמות המרכזיות בהסדר הנושים, באפשרות דוידוביץ לשלם את מלוא חובו לחברה עד לסוף שנת 2015. ככל שיבחר לא לשלם, יימחק החוב לאחר המועדים הנ"ל כנגד העברת מניותיו לידי החברה, אשר תהא רשאית למוכרן לפי שיקול דעתה.

ט. בהתאם, דוידוביץ תובע זכויותיו בסך כולל של 2.2 מליון ₪ בתוספת פיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

10. טענות החברה בקצרה

1. א. אין יחסי עובד ומעביד בין הצדדים.
2. ב. דוידוביץ הפסיק לעבוד בנתבעת מיוזמתו, על פי רצונו, זמן רב קודם להודעה שקיבל מהחברה, שכן לא עבד בפועל במשך שנתיים.
3. ג. התנהלותו של דוידוביץ הייתה מבססת גם פיטורים תוך שלילית זכאות לפיצויי פיטורים אילו היה צורך בכך, אך דוידוביץ לא היה עובד והפסקת עבודתו בוצעה באופן פורמאלי ותו לא.
4. המסגרת המשפטית
5. 11. התקנה הרלבנטית לענייננו הינה תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן: "התקנות") הקובעת כדלקמן:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

1. 12. הליך הגילוי והעיון מטרתו לאפשר דיון יעיל. בהתייחס למידת הרלבנטיות של המסמך מבוקש לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלבנטי למחלוקת, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. על כן, כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו - רלבנטי הוא (ראו: בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, 14.5.2008 ; ע"י 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ, 22.12.2005 ; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן - ד"ר צמח קיסר, 24.3.2005 ; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י, 21.9.2010).
2. 13. הלכה פסוקה היא, כי כאשר ניתן צו לגילוי מסמכים, שנקבע שהם רלבנטיים למחלוקת שבין הצדדים, יש להימנע ממתן צו גורף ורחב, ויש לפרט את הנתונים הדרושים (דב"ע נא/160-3 בנק הפועלים בע"מ - אליהו מרגלית, פד"ע כג 384; דב"ע נב/118-3 עזבון יצחק וייס ז"ל - הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429; דב"ע נד/16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית, פד"ע כז 255). במסגרת זו תעמוד תמיד שאלת הרלבנטיות של המסמכים אותם מבקשים לגלות ושאלת איזון האינטרסים שבין בעלי הדין (דב"ע מג/123-3 וינר - אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פד"ע טו 206).
3. 14. בבסיס הליך הגילוי והעיון עומדים, אפוא, שני אינטרסים: אינטרס היעילות והאינטרס של גילוי האמת. אולם, הזכות לגילוי מסמכי הצד שכנגד ולעיון בהם אינה מוחלטת. מנגד עומדים אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים.
4. 15. אשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים - אבנצ'יק, 28.3.07 (להלן: "פרשת אבנצ'יק") כדלקמן -

"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקר. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי לקיומו של 'דיון יעיל' כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין תנאי זה מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי".

1. 16. כן נפסק, כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגיות גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (דב"ע נב/3-118 עזבון המנוח יצחק וייס - הוצאות מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429, 433 (1992); דב"ע נד/4-16 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית ואח', פד"ע כז 255, 256 (1994)).
2. 17. לפיכך, השאלה הראשונה אותה יש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים להליך. המבחן שנקבע לצורך כך הוא מבחן כפול: ראשית האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר), ושנית מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של "דיון יעיל" בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב), לרבות מהות הסעד המבוקש בהליך ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו (ראו פרשת אבנצ'יק וגם ע"ע 129/06 טמבור בע"מ - אברהם אלון, 7.5.2006).
3. 18. ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות על שני היבטיו, יש לעבור ולבחון האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו, תוך עריכת איזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. מלאכת האיזון נעשית על פי אמות מידה של מידתיות כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה. היינו, ככל שהמסמך המבוקש רלבנטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת – ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך (ראו רע"א 9322/07 Gerber Products Company - רנדי בע"מ, 15.10.2008). בית הדין אף רשאי לאזן בין האינטרסים השונים באמצעות פתרונות ביניים (פרשת אבנצ'יק).
4. מן הכלל אל הפרט
5. 19. לטענת הנתבעים המסמכים המבוקשים רלבנטיים לבירור התובענה והינם בעלי זיקה ממשית לטענות שהעלה התובע בתביעתו, מסמכים היורדים לשורש המחלוקת ויהיה בגילויים כדי לשפוך אור ולייעל את הדיון. כמו כן, אין בגילוי המסמכים כדי לפגוע באינטרס ציבורי ו/או בצדדים שלישיים.
6. לטענת התובע בקשת הנתבעים לגילוי מסמכים ספציפיים הינה שאלון "בדלת האחורית", שמטרתו דיג מסמכים במסווה של גילוי ספציפי. כך, אין הנתבעים מבקשים מסמך ספציפי מסויים תוך הגדרתו, אלא מסמכים שעשויים לתמוך בטענותיהם: "מסמכים שיצביעו על...", "מסמך שיתמוך בטענת...", "שניתן ללמוד ממנו".
7. ואשר לדעתי -
8. א. כל מסמך בקשר עם עובדות המקרה המצביע על המצאות ו/או פיתוח של התובע עבור החברה בשנים 2008-2012, בכלל זה שרטוטים, תוכניות, מפרטים, בקשות לרישום פטנט, סימן מסחרי ו/או דגם, התכתבויות עם יועצים ו/או מומחים, רכישת ציוד, שימוש במעבדות, חוברות עבודה וכן הלאה - מסמכים אלה רלבנטים להליך המשפטי ויש בכוחם לבסס את טענת התובע לפיה שימש כסמנכ"ל פיתוח במשרה מלאה. על כן, לטעמי, ככל שישנם מסמכים אלה בידי התובע, עליו להעבירם לידי הנתבעים. ככל שאין בידיו מסמכים אלה – יש להצהיר על כך בתצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין.
9. ב. כל מסמך בכתב מהחברה המתיר לתובע שלא להגיע לעבוד מתוך משרדי החברה - לטענת הנתבעים התובע לא התייצב לעבודתו כשנתיים טרם מועד סיום יחסי העבודה בין הצדדים. לטענת התובע, היות שהחברה לא פיטרה אותו, ואף הציעה לו פרישה מוקדמת במהלך תקופה זו, ללא ספק עדיין עבד בחברה. לטעמי, אין רלבנטיות למסמך המבוקש.
10. ג. כל מסמך ממנו ניתן ללמוד כי התובע עשה ועושה לטובת החברה בתחום הפיתוח ; כל מסמך המיועד לתובע מטעם החברה לפיו לא היו בנמצא כספים עבור פיתוח מוצרים שונים ; כל מסמך הנוגע לטענות התובע כי השימוע לא שיקף את הנאמר בו, ובכלל זה קלטת השימוע ; כל מסמך, תוכנית, שרטוט, תכתובת ו/או חוזה בקשר עם הפיתוח ו/או הרישום של המתקן המכונה "NO KIT" - כל אלה הם מסמכים שאם הינם מצויים בידי התובע, בוודאי שהינם מצויים גם בידי החברה, הנתבעת 1. לטעמי, בקשת הנתבעים כי התובע יעביר לידה מסמכים אלה הינה בקשה גורפת וכוללנית שתכביד על התובע יתר על המידה. על כן, אני דוחה בקשת הנתבעים.
11. ד. כל מסמך, קלטת ו/או תמלול שיחות בקשר לטענות התובע אשר להפעלת לחץ כלפיו - ככל שבידי התובע מצוי תיעוד/תמלול להפעלת הלחץ כלפיו, עליו להעביר הוכחה זו לידי הנתבעים. ככל שאין בידיו מסמכים, כאמור, יש להצהיר על כך במסגרת תצהיר גילוי מסמכים.
12. בקשת הנתבעים למתן צו מענה לשאלון

20. התקנה הרלוונטית לעניין שאלון היא תקנה 46(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, הקובעת כדלקמן:

"בית הדין או הרשם רשאי מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן לבקשת בעל דין צו למסירת שאלון לבעל דין אחר, אם היה סבור שיש בכך כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים".

21. בספרו "סדרי הדין בבית הדין לעבודה", התייחס השופט לובוצקי להתרת שאלון כדלקמן:

"לטעמינו, בהתחשב בעובדה כי הפרקטיקה הנוהגת בבית הדין היא הגשת עדויות ראשיות בתצהיר, אזי במרבית המקרים התרת מסירתו של שאלון היא מיותרת ועלולה לסרבל את הדיון שלא לצורך".

הביטוי "טעמים מיוחדים שיירשמו" המוזכר בסעיף, פורש בע"א 577/83 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פ"ד ל"ח(1), 461, 485, ונקבע כך:

"כאשר המחוקק מחייב מתן טעמים להחלטה, יש בכל כשלעצמו ביטוי לרצון למנוע הפעלתו של שיקול דעת בלתי מוגבל… נקטת לשון "טעמים מיוחדים" יש בה ממילא כדי להוסיף ולצמצם את מרווח השיקולים במידה רבה עוד יותר".

ובמקום אחר נפסק:

"נקבע כי שאלון יימסר רק "מטעמים מיוחדים שיירשמו" ובנסיבות שיש בהן קושי לברר את ההליך ואת השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בו, וכאשר ללא מסירת השאלון לא ניתן יהיה לעשות כן… אין להפעיל סמכות זו כעניין שבשגרה אלא רק במקרים חריגים המצדיקים זאת, וכאשר האמצעים הדיוניים האחרים אינם מאפשרים בירור תקים של ההליך" [דב"א 3-398/97 ג'י.טי.אי תקשורת (1981) בע"מ - צביקרוגליאק, פ"ד, ל"א, 269].

1. 22. טוענים הנתבעים כי השאלון נוגע להתנהלות התובע, לטענתו בדבר היותו הממציא והמפתח של מוצרי הנתבעת 1 ועוד, שאלות רלבנטיות למחלוקת העיקרית בין הצדדים ועל כן ייעל ויחדד את בירור התובענה. משכך, מתקיימות הנסיבות המיוחדות המצדיקות מתן צו מענה לשאלון.
2. 23. לטענת התובע, על פי הדין יינתן צו מענה לשאלון רק מטעמים מיוחדים שיירשמו, במשורה ובמקרים נדירים. הנתבעים הגישו בקשה זו בשיהוי ניכר ולאחר שהוחלט כי ההליכים המוקדמים ימוצו לאחר הבקשה לגילוי מסמכים. לטענתו, הנתבעים לא העלו בבקשתם טעמים מיוחדים שירשמו ואף לא טעמים מיוחדים כלשהם אשר יש בהם כדי להצריך דיון בשאלת הזכות לשגר שאלונים. מעבר לצורך, לגישת התובע יש לדחות את הבקשה גם כי מרבית השאלות מקומן בחקירה נגדית, שכן נובעות הן מכתבי הטענות ומהמחלוקות שבין הצדדים.
3. 24. בענייננו, כל השאלות שפורטו בבקשה הינן שאלות שיכולים הנתבעים לשאול את התובע במסגרת חקירתו הנגדית ולפיכך לא מצאתי לנכון לסטות מההלכה הפסוקה ולחייב את התובע להשיב על השאלון.
4. סוף דבר:
5. 25. בקשת הנתבעים לגילוי מסמכים - מתקבלת בחלקה. התובע יעביר לידי הנתבעים את המסמכים הבאים, ככל שאלו מצויים בידיו:
6. א. כל מסמך בקשר עם עובדות המקרה המצביע על המצאות ו/או פיתוח של התובע עבור החברה בשנים 2008-2012, בכלל זה שרטוטים, תוכניות, מפרטים, בקשות לרישום פטנט, סימן מסחרי ו/או דגם, התכתבויות עם יועצים ו/או מומחים, רכישת ציוד, שימוש במעבדות, חוברות עבודה וכן הלאה.
7. ב. כל מסמך, קלטת ו/או תמלול שיחות בקשר לטענות התובע אשר להפעלת לחץ כלפיו.
8. 26. התיק יקבע לדיון הוכחות בפני מותב. החלטה בנוגע למועד דיון ההוכחות תשלח לצדדים בנפרד.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ו, (29 נובמבר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.