נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד – אסי בן הרוש

הנאשם - בעצמו ובא כוחו עו"ד – הרצל סמילה

<#1#>

פרוטוקול

התובע

אני שומע עתה שלא התיצב עד תביעה 2 שלא חשב בטוב. התיצב עד תביעה 4. אני מסכים שהודעתו תוגש, ולכן אין לי התנגדות שימשיך לשהות באולם בזמן שאשתו עדת תביעה 3.

עינת וגר אטיאס

מוזהרת כחוק לומר אמת

אני גרה עם יניב במושב ניר חן, משק 46.

ביום האירוע, הייתי בבית, בחדר האירוע, השעה 11:50, עבדתי על המחשב. פתאום שמעתי רחש של הדלת בו ישבתי, היא היתה חצי פתוחה ומישהו ניסה לפתוח. הסתכלתי וראיתי אדם, ראיתי אותו והוא ראה אותי, ואז שמעתי אותו אומר למישהו היא בבית. הוא התרחק, ואני התקרבתי, יצאתי מהחדר. כשיצאתי מהחדר ראיתי מישהו אחר יוצא מחדר השינה ועוזב את הבית. האדם שעמד בכניסה ואמר היא בבית, נשאר עומד באמצע הסלון, הפרידה בינינו רק ספה, שאלתי אותו מה הוא עושה כאן בבית שלי, הוא אמר גברת מה את רוצה, אמרתי לו שאני רוצה לדעת מה הוא עושה כאן וביקשתי שיצא מהבית. הוא המשיך לעבוד כמה שניות ואמר מה את רוצה, מה את רוצה, אמרתי שוב תצא מהבית שלי עכשיו ואז הוא התחיל ללכת לכיוון הדלת והתחיל לצאת, ואני קראתי אחריו שאני מציעה לו שאם הוא לקח משהו, שיחזיר. הוא אמר שלא לקח כלום והמשיך ללכת לכיוון החצר, תוך שהוא אומר לעצמו, אבל בקול, "טוב, נתקן את החשמל ממקום אחר". בשלב הזה לקחתי את מכשיר הטלפון, הוא התקדם ויש בערך 100 – 150 מ' מהבית שלנו להתחלה המשק, הוא התחיל להתקדם לשם, ובזמן הזה התקשרתי למשטרה, אמרתי שהיתה פריצה לבית, העבירו אותי מיד לניידת מג"ב והמשכתי ללכת. אותו אדם הלך בהתחלה כאילו בהליכה רגילה, אחר כך הוא האיץ טיפה את הליכתו ובחלק האחרון הוא הלך מאוד מאוד מהר, ואני הלכתי אליו וראיתי שמחכה שם בכניסה למשק, רכב סאוונה בצבע זהב ולוחית הרישוי התחילה ב- 12, הייתי עם הטלפון מדברת עם המשטרה, וברגע שהוא נכנס לאוטו, טרקו את הדלת.

לשאלת בית משפט האם היה עוד מישהו שאני מדברת בלשון רבים אני משיבה לא יודעת. הם התחילו לנסוע באופן מהיר מאוד. וזהו. אחרי משהו כ- 20 דקות – חצי שעה, קיבלתי טלפון משוטר מג"ב שעצר את הרכב ושיש בו חשודים ושאגיע לתחנה לתת עדות וזה מה שעשיתי. כאשר הגעתי לתחנה פגשתי שם את שמואל, שהיה שוטר מג"ב ובמסדרון על הספסל ישב האדם שהיה אצלי בבית, ישב החשוד שאיתו דיברתי. את השני לא יכולתי לזהות, כי לא ראיתי את פניו. אותו אחד פנה אלי ואמר לי גברת, סליחה, אנו מצטערים, לא גנבנו כלום, תגידי את האמת.

לשאלת בית משפט לפני כן עברתי בבית ולא נראה ליל שגנבו דבר מה. היתה מגירה אחת בחדר השינה שהיתה פתוחה, לא היה נראה שלקחו ממנה משהו, גם לא היה שם משהו שאפשר לגנוב. זה הכל. אחר כך היה עימות בינינו בתחנת המשטרה ומאז המשכנו בחיינו.

התובע

בהסכמת הסניגור, אבקש להגיש את דוח העימות עליו היא חתמה.

הסניגור

אני מסכים, כי העימות לא עם החשוד, אלא עם האחר שהודה והוא עד תביעה.

<#2#>

החלטה

העימות מוגש ומסומן ת/ 1.

המסמך יסרק.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ב' כסלו תשע"ה, 24/11/2014 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה

לשאלתך מהיכן נכנסו אני משיבה יש דלת אחת להיכנס, מהדלת הראשית. הדלת לא היתה נעלה, אבל היתה סגורה.

לשאלתך איפה היה האדם השני שזיהיתי ביחס לראשון אני משיב חדר עבודה נמצא בצד אחד של הבית, באמצע סלון ומטבח וחדרי שינה בצד השני.

לשאלת בית משפט מה מרחק בין דלת חדר השינה לדלת חדר העבודה אני משיבה 4 - 5 מ'.

ברגע שהתחלתי לדבר, יצא מחדר השינה ולא השתהה, אבל ראיתי שיצא מהחדר השני.

חקירה נגדית

אם אתה אומר שהחסרתי פרט כלשהו ששוחחתי עם אדם אני משיבה שוחחתי אם חלד שהוא פועל שעבד ליד הבית, אני מכירה אותו, היתה קבוצה של עובדים שחלד היה מנהל עבודה שלהם והם שיפצו בית בכניסה למשק. הוא הועסק על ידינו והוא הועסק דרך קבלן אחר.

לשאלתך מה סיפר אותו חלד אני משיבה כאשר יצאתי מהמשק הם היו שם, שאל אותי מה קרה, ראה שאני נסערת, ואני רצה ליציאה מהמשק, ואמרתי שמישהו התפרץ לבית והיו גנבים, ואז הוא שאל בסוואנה, אני אמרתי שכן והוא אמר שהסוואנה היתה לפני יומיים והאיש הזה נכנס והסתובב במשק, זה אותו איש שרדפתי אחריו הסתובב במשק והתנהג כאילו בן משפחה. הכוונה שהוא הסתובב במשק וחאלד חשב שזה בן משפחה.

לשאלתך האם חלד מתיחס לאדם אחד בלבד אני משיבה חלד אמר שהוא ראה את האוטו הזה מגיע וחונה שהיה בתוכו הנהג והנוסע הנוסף ירד והסתובב בתוך המשק.

התובע

אני מתנגד, הסניגור מטעה את העדה.

הסניגור

אם רוצה לומר דבר מה, מבקש שהעדה תצא

העדה יוצאת מן האולם.

התובע

היא מסרה שראתה בלשום רבים אותם נכנסים למשק ולא אדם אחד נכנס למשק, מפנה לשורה 39 להודעה.

הסניגור

אני מדבר על יומיים לפני האירוע. אני מדובר על שורה 98, עמ' 4, מה מספר חאלד יומיים לפני. אני לא מטעה אף אחד.

התובע

הסניגור צודק.

המשך חקירה

בעלי, אחר שחלאד סיפר ואחרי שהיתה פריצה, סיפרתי לבעלי על מה שהיה, והוא אמר שבאותו יום באמת הוא הגיע למשק, הכוונה יומיים לפני התפרצות, רצה להיכנס למשק לאחר שחזר מהעבודה וראה רכב סאוונה בכניסה למשק עומד. לא זכור לי אם ראה אנשים ברכב. מה שזכור לי, שבעלי סיפר לי שחשב שזה פועלים של חאלד שעובדים, כי היו פועלים שבאו והלכו.

הסניגור

כבר אמרתי שאני מסכים שההודעה של הבעל תוגש.

<#4#>

החלטה

ההודעה מוגשת ומסומנת ת/ 2.

המסמך יסרק.<#5#>

ניתנה והודעה היום ב' כסלו תשע"ה, 24/11/2014 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה

זה נכון שאותו אדם שדיבר איתי נשאר שניות ספורות.

אני העדתי בבית משפט כי המרחק מהבית לתחילת המגרש 100 – 150 מ' והסאוונה עמדה בכניסה למגרש.

אתה מפנה להודעתי במשטרה בעמ' 3 שורה 86 אני משיב באיזה מרחק הרכב חנה מהבית והשבתי 200 מ' אני משיבה אני לא יכולה להעריך מרחקים, אבל אני יודעת בדיוק איפה הרכב חנה, זה היה בתחילת המגרש. אולי פחות מ- 200 מ'.

האדם הראשון כלל לא נשאר, מיד יצא, השני יותר נשאר כ- 20 שניות והיו חילופי דברים. מרגע שיצאתי מהחדר, הוא פשוט טס החוצה, הוא הלך מאוד מאוד.

לשאלתך אם יצאתי יחד עם הבחור ששוחח איתי והתקדמתי איתו אני משיבה כמעט יחד, הייתי במרחק של 20 מ' מאחוריו.

לשאלתך לא ראיתי בחור אחר, חוץ מאותו אחד שעלה לרכב סאוונה אני משיבה לא ראיתי.

לשאלתך אם לא ראיתי את הבחור אחרי שיצא מה קורה איתו, האם יכול להיות שפנה ימינה ונעלם אני משיבה אני יכולה להגיד שלא ראיתי.

לשאלתך אם יש ללכת 150 מ', ולא ראיתי את הבחור של 15 השניות נעלם, האם יש אפשרות שאותו בחור נעלם למקום אחר ולא הגיע לרכב אני משיבה לא יכולה לפסול את האפשרות הזאת.

אני ראיתי בוודאות רק בחור אחד עולה לרכב.

ולא אוכל לומר אם ישב במושב הנהג או מושב הנוסע. אני לא יכולה לומר כמה דלתות יש לרכב הזה.

לשאלת בית משפט איך זיהיתי שמדובר בסאוונה אני משיבה אני מכיר את הרכב הזה.

לשאלתך אם אני יכולתי לתת תיאור כללי של הבחור שלא ראיתי את פניו אני משיבה הוא לבש בגדים ספורטיבים, אימונית כזאת, נעלי ספורט ולא לגמרי בטוחה, לדעתי, היה לו גם כובע. הייתי מאוד מבוהלת.

לשאלתך באיזה שעה הגעתי לתחנת המשטרה ומה עשיתי אני משיבה הגעתי בערך שעה וחצי אחרי האירוע, אולי פחות, לא ממש זוכרת. חיכה לי שם אבא של בעלי ושמואל קיבל את פני, שוטר מג"ב ואז כמו שסיפרתי, ראיתי אדם יושב על הספסל במשטרה, אדם שאותו זיהיתי.

ישב לידו בחור נוסף, לא יודעת אם היה קשור או לא. ישבו שני אנשים על הספסל ואחד מהם זיהיתי.

לשאלתך האם נכון לומר כאשר נכנסתי לתחנת המשטרה, יחד עם הבחור ששוחח איתי ישב בחור נוסף אני משיבה שכן.

לשאלת בית משפט, אני לא יודעת אם שניהם הגיעו יחד או בנפרד, הם רק ישבו על הספסל בחוץ.

לשאלת בית משפט, לא ראיתי אם דיברו ביניהם. אז האדם שהיה בבית שלי ודיברתי איתו, פנה אלי וביקש ממני סליחה, אמר שאגיד את האמת שלא גנב שום דבר. שתקתי, נכנסתי פנימה לתחנת המשטרה ואחר כך נתתי עדות.

לשאלתך בהנחה שאותו בחור שהיה לידו, האם הייתי מזהה את הבגדים , אני משיבה לא יכולתי לזהות את הפנים שלו.

לשאלתך האם הבחור השני היה לובש בגדים ספורטיבים האם הייתי אומרת לחוקר אני משיבה שלא, אני לא ראיתי את הפנים של האדם הזה, ויכול להיות אותו זה שישב על הספסל היה עובר אורח או שוטר. אני לא יודעת מי האיש שישב לידו.

לשאלתך אם עשיתי מסדר זיהוי אני משיבה שלא.

עם הראשון דיברתי, דיברתי פעמיים, הוא פנה אלי. אף אחד לא ביקש ממני לעשות מסדר זיהוי.

לשאלתך אם העבירו אותי עוד לפני שמסרתי עדות אני משיבה אני נכנסתי לתחנת המשטרה, עוד לפני שדיברתי עם השוטר, הסתכלתי לצד והוא ישב שם ופנה אלי. אף אחד לא העביר אוי.

לשאלתך אם ראיתי את אותו בחור ששוחחתי איתו היתה לפני שמסרתי עדות או אחרי אני משיבה לפני שמסרתי עדות, הוא פנה אלי.

זה נכון שהבית היה מואר באור יום.

חקירה חוזרת

אין.

הנאשם

אני רוצה שתסתכל עלי ותגיד אם יש אפשרות שזה לא אני.

העדה

אני מסתכלת עליך ואין לי שום דרך לדעת. אני לא יכולה לומר לא מילה לטוב ולא לרע.

<#6#>

החלטה

אני פוסקת שכר בטלת העדה והוצאות נסיעה. הכסף יופקד בחשבון הבנק שלה על פי פרטים שתמציא למזכירות.<#7#>

ניתנה והודעה היום ב' כסלו תשע"ה, 24/11/2014 במעמד הנוכחים.

התובע

אני מגיש את ההודעה של עד תביעה 4.

<#10#>

החלטה

ההודעה מוגשת ומסומנת ת/ 3

המסמך יסרק.

<#11#>

ניתנה והודעה היום ב' כסלו תשע"ה, 24/11/2014 במעמד הנוכחים.

הסניגור

אני ביקשתי המתמחה שתודיע לבית משפט שמסכימה לצרף את העדים, סברתי לכן בטעות שיוזמנו עדי תביעה אבי אמזלג, נתנאל סיני ויגאל ראובני, אני מופתע שלא זומנו ולעומת זאת סברתי שהגישה התנגדות לויתור על עד תביעה 1 דוד אשור. אני מעין בבקשה שהוגשה בשמי ואני אכן רואה שזה לא מופיע. אני סבור שאם בית משפט מודיע לזמן את עד תביעה 1, הם לא יכולים להודיע על ויתור.

מי שחיוני הוא עד תביעה 8, 6. 2

התובע

לשאלת בית משפט כיצד בכוונתינו לזמן את עד תביעה 6 ללא כתובת מפורטת

הסניגור

לשאלת בית משפט עד תביעה 1 הוא הבעלים של הרכב, הוא הודה בהסגת גבול. רכבו נתפס והסתפקו בהסגת גבול ופנחס יוסף, עד תביעה 2, הודה בהתפרצות.

התובע

פנחס יוסף מפליל את הנאשם, וטוען שהיה איתם מהתחלה.

הנאשם מודה שעלה עם פנחס כטרמפיסט, אך לא במושב ניר חן.

דוד אשור הוא הנהג, הוא על כיסא גלגלים.

ב"כ הצדדים

אנו מקבלים את הצעת בית משפט תשמע עדותו של פנחס יוסף, עד תביעה 2.

<#8#>

החלטה

התנהלות באי כח הצדדים לא מקובלת על בית המשפט.

מדובר בנאשם שנתון בתנאי מעצר בית מלא, למעט יציאה לטיפול רפואי.

בתאריך 22.10.14 סוכם כי לאור כפירת הנאשם יוזמנו עדי תביעה 1, 2, 3. התובע ויתר על העדת עד תביעה 4 וטען שלא רלבנטי.

לצערי, לא התקיים הדיון ב- 10.11.14, שכן יום לפני כן, הודיע הסניגור כי קבוע לו תיק הוכחות בבית משפט מחוזי, ולכן נאלצתי לדחות הדיון.

ב- 9.11.14 נתקבלה בקשה לתיקון כתב אישום ובהוספת עדי תביעה וכן התביעה הודיעה כי מוותרת על העדת עד תביעה 1 , דוד אשור. משכך, הועברה בקשת התביעה לתגובת הסניגור. בתגובה של הסניגור מיום 10.11.14, הוצעו מועדים לשמיעת פרשת הראיות במקום ה- 10.11.14 עם הסבר מדוע ביקש את הדחיה ולא נתקבלה תגובה לבקשה של התביעה ולכן הואיל והבקשה הוגשה לאחר מענה, לא ניתן היה להוציא בהחלטה בדבר צירוף עדים.

הואיל ותגובת הסניגור כללה מועדים מוצעים, נעתרתי לבקשת הסניגור והדיון נדחה להיום.

בשל הדחיה הקצרה הוספתי כי בשל קוצר הזמן התביעה תצטרך לזמן עדיה במסירה אישית ותבטיח התיצבותם לדיון.

למרות זאת, היום לא התיצב עד תביעה 2 ודווח היום כי הוא לא חש בטוב ולכן התובע מבקש לזמנו למועד אחר. כמו כן, לא טרחה התביעה לזמן עד אחר במקום עד תביעה 1, עליו ו יתרה כאמור, או במקום עד תביעה 2 שכאמור ידעה שלא יתיצב היום להעיד.

בית משפט שיריין שעתיים לשמיעת שלושת העדים, ובפועל שמע רק אחת מהן.

הסניגור עומד על כך שהגיב לבקשה של התביעה, הסכים לצירוף העדים אך התנגד לוויתור של התביעה על העד וטוען שהם לא יכולים לעשות זאת, שכן מדובר בתיקון כתב אישום. לא אוכל לקבל טענת הסניגור, זכותו של צד לוותר על העדת עדיו ובמקרה שכזה עומדת לסניגור הזכות לזמנו כעד מטעמו ולחקור אותו נגדית . למותר לציין, שיש משקל לכך שהעד צורף כעד תביעה וענין זה יכול ויעלה בסיכומים.

אין לי אלא לשוב ולהביע צער על האופן שבו התביעה מנסחת כתבי האישום תוך צירוף עדים בהם אין צורך ויתור עדים בהם אין צורך.

התופעה של הגשת בקשות לצירוף עדים או ויתור על עדים, חוזרת על עצמה ויש בה להעיד על תקלה כלשהי בעת ניסוח כתבי האישום.

הערתי על כך לא אחת בעבר וגם החלטה זו תשלח לסנ"צ נהון לידיעה.

יתכן ויש צורך לפקח על מקצועיות מנסחי כתבי האישום בצוות המעצרים, אך לא יעלה על הדעת כי כשנאשם משוחרר בתנאים מגבילים, יתקבלו בקשות לצירוף עדים לאחר כפירה, לעיתים יום או יומיים בטרם מועד ההוכחות כשיש לכך השלכות, בעיקר בתיק זה, שכן אמצא בחופשת שבתון במהלך חודש דצמבר.

מאידך גיסא, התנהלות הסניגור גם לא מקובלת ואף היא גרמה לדחיה, שהרי הגיש בקשת דחיה יום לפני מועד ההוכחות, באופן שלא ניתן לקבוע תיק אחר במקום תיק זה, ובזבז שוב מזמנו של בית המשפט.

עם כל הכבוד לטיעון כי קבועים לסניגור תיקים בבית משפט מחוזי וכי יש בכך לפגוע ניהול התיקים בבית משפט שלום, אולם לא ניתן להתעלם מכך שהוא חב גם חובה כלפי נאשמים שתיקיהם מתנהלים בבית משפט שלום ,שלא לדבר על חובתו OFFICER OF THE COURT כלפי בית משפט שלא לבזבז מזמנו ויתכן , ויתכן כי עליו לשקול העסקת עורכי דין נוספים.

בהסכמת הסניגור, אני מורה על צירוף עדי התביעה אבי אמזלג, נתנאל סיני ויגאל ראובני. כתב האישום יתוקן ויסרק.

בלית ברירה, ידחה ליום 27.1.15 שעה 10:00 – 11:00.

אולם, בהסכמת הצדדים ידחה אך ורק שמיעת עדותו של עד תביעה 2, פנחס יוסף, שזומן כדין ולא התיצב היום לדיון וגם לא הגיש בקשת דחיה ולא תמך אותה בתעודה רפואית.

יוצא צו להבאת עד תביעה 2, ישוחרר תמורת הפקדה כספית בסך של 3000 ₪.

הנאשם מוזהר כי עליו להתייצב לדיון, אחרת העדים יישמעו בהעדרו ויוצא צו להבאתו.

<#9#>

ניתנה והודעה היום ב' כסלו תשע"ה, 24/11/2014 במעמד הנוכחים.