במהלך הדיון שהתקיים ביום 26.10.17 ביקשה הנתבעת לחקור את המומחה מטעם בית המשפט. על כן נקבעה ישיבת הוכחות, במיוחד לצורך כך, ליום 23.11.17. בהחלטתי הוריתי לנתבעת להפקיד את שכר המומחה בקופת בית המשפט או לשלם למומחה במישרין עד יום 15.11.17, וקבעתי כי אם לא תפקיד הנתבעת את השכר תחשב כמוותרת על החקירה.

הנתבעת לא הפקידה השכר, וביום 16.11.17 ניתנה החלטה שבה הארכתי את המועד לביצוע ההפקדה. בקשה שהגישה הנתבעת להארכת מועד נוספת ולדחיית הישיבה – נדחתה. חרף זאת לא הפקידה הנתבעת את השכר עד עצם היום הזה, ואף לא שילמה אותו למומחה במישרין.

אציין כי בהתאם לתקנה 131(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, בית המשפט מוסמך למחוק את כתבי טענותיו של בעל דין שלא ציית להוראה בדבר הפקדת שכר מומחה. במקרה זה איני נוקטת בצעד דרסטי זה, אלא מסתפקת בקביעה כי הנתבעת ויתרה על חקירת המומחה, כפי שנאמר בהחלטותיי מיום 26.10.17 ו-16.11.17.

לפיכך אני קובעת כי הנתבעת ויתרה על חקירת המומחה.

אני מבטלת את ישיבת ההוכחות הקבועה ליום 23.11.17.

אני מורה על הגשת סיכומים משלימים בכתב, לפי הסדר הבא:

ב"כ התובעת יגיש סיכומיו תוך 15 יום מהיום.

ב"כ הנתבעת יגיש סיכומיו בכתב תוך 15 יום לאחר מכן.

סיכומי כל צד לא יעלו על ארבעה עמודים, בפונט 12, רווח 1.5 שורות.

לתזכורת פנימית לבדיקת הסיכומים ביום 24.12.17.

המזכירות תמציא החלטה זו בדחיפות לצדדים ולמומחה.

ניתנה היום, ד' כסלו תשע"ח, 22 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.