18 יוני 2014

לפני:

כב' השופטת רוית צדיק

החלטה

1. לפני בקשת הנתבעים 2-4 (להלן- המבקשים) לסילוק התביעה כנגדם על הסף, מחמת היעדר יריבות ו/או העדר עילת תביעה ו/או מחמת היות התביעה קנטרנית וטורדנית או מחמת צירופם שלא כהלכה.

2. התובע (להלן – המשיב ) התנגד לבקשה.

התביעה-

3. המשיב עבד בנתבעת 1 (להלן- תע"א) החל משנת 1988 ועד לסיום העסקתו בהתאם להחלטה מיום 3.6.13.

4. תע"א הינה חברה שהתאגדה לפי פקודת החברות והיא חברה ממשלתית כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה- 1975.

5. המבקש 1 מר שי שלם, הינו ראש מנהלת פרויקטים בתע"א אשר שימש כממונה הישיר של המשיב.

6. המבקשת 2 – הגב' איקה עמית פרי, שימשה באותה תקופה כראש תחום כח אדם ופרט בתע"א.

7. המבקשת 3- הגב' סיון שחר , הינה פקידת כח אדם בתע"א.

תמצית טענות המבקשים -

8. אף אם יוכחו כל עובדות התביעה כנכונות אין חולק כי המבקשים לא היו המעבידים של המשיב. תע"א בלבד היתה מעסיקתו על כן וככזו , היא הנושאת באחריות לפעולות או למחדלים שנעשו על ידה כמעבידה באמצעות נושאי משרה ובעלי תפקידים שונים הפועלים כאורגנים שלה , ככל שנעשו. בית הדין חזר ופסק כי בהעדר יחסי עבודה בין הצדדים לא יהא הוא מוסמך לדון בתביעה.

9. חרף העדר יחסי עבודה בין המבקשים למשיב , טוען המשיב כי יש לחייבם ביחד ולחוד בגין העסקתו הפוגענית ובין פיטורים שלא כדין,דבר המוכחש.

10. תע"א הינה אישיות משפטית כתאגיד הפועל בנפרד ממנהליו ועובדיו לכל דבר ועניין והמבקשים הינם נושאי משרה ובעל תפקידים בתע"א שפעלו, ככל שפעלו , במסגרת תפקידם בתע"א וככאלה פעולותיהם הן פעולות תע"א.

11. ככל שיוכיח התובע את נכונות כל העובדות המפורטות בכתב התביעה, לא יהיה בכך כדי לחייב את המבקשים באופן אישי וזאת בשל העדר יריבות ביניהם ומשכתב התביעה איננו מגלה כל קשר משפטי בין המבקשים למשיב. אשר על כן ,יש להורות על סילוק על הסף מטעמים של העדר יריבות מכח תקנה 45(3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב- 1991 (להלן- התקנות).

12. בנוסף נטען לסילוק על הסף מחמת העדר עילה כלפי המבקשים בעוולה של גרם הפרת חוזה והפרת חובה חקוקה. הפסיקה לא ראתה בעין יפה הגשת תביעה אישית כנגד אורגן של תאגיד והכלל הוא כי פעולתו של אורגן בתאגיד הינה כפעולת התאגיד. גם מטעם זה מוצדק לסלק התביעה על הסף בהתאם להוראות תקנה 44(1) לתקנות.

13. הגשת התובענה כנגד המבקשים כוונתה להטריד , ולהטריח במטרה להפעיל לחץ פסול וזאת ללא כל בסיס עובדתי ענייני ומשפטי . טעם זה מצדיק את סילוק התביעה כנגד המבקשים בהתאם לתקנה 44(2) לתקנות.

14. צירוף המבקשים אינו דרוש להליך ויגרום להטרדתם ולבזבוז זמנם שלא לצורך, ויש להורות על מחיקתם מכתב התביעה בהתאם לתקנה 18 לתקנות.

15. הבקשה הינה מידתית ולא תפגע בזכות המשיב לברר את עניינו בבית הדין כיוון שבעל הדין הנכון יוותר כצד בתיק .היענות לבקשה תיעל ההליך ותמנע את סרבולו.

בתשובה לתגובת המשיב טענו המבקשים:

16. סילוק התביעה לא יפגע ביכולת המשיב לברר את עניינו מאחר ולא מבוקש לסלק על הסף את התביעה כלפי תע"א אשר תיוותר כצד בתיק.

17. אין בסילוק התביעה כנגד המבקשים כדי לאיין את הבירור העובדתי בתביעת המשיב.

18. במרכז התביעה עומדים פגמים שנפלו בהתנהלות תע"א שלטענת המשיב פיטרה אותו שלא כדין. מכאן, אף אם תוכחנה כל העובדות הנטענות בכתב התביעה כנכונות לא תקום למשיב זכות לסעד כלשהו מהמבקשים.

20. המבקשים פעלו כזרוע של תע"א, כתב התביעה מנסה לגלגל על המבקשים אחריות ביחד ולחוד .

21. בשורה של פסקי דין נקבע כי אין לקבל את הדעה שכל אימת שחברה מפרה חוזה יש לראות את המנהל כגורם להפרתו. כל עוד פעל המנהל כאורגן של החברה במסגרת סמכותו, פעולתו היא פעולת החברה ולא ניתן לנתק בין המנהל לחברה גם אם המנהל גרם לכך שהחברה תגרום להפרת חוזה.

22. כדי להכיר באחריות של נושאי משרה בעוולה של גרם הפרת חוזה דרושה הוכחה כי נושאי המשרה חרגו מסמכותם או פעלו בניגוד לטובת החברה או ממניע זר כלשהו. המבקשים לא חרגו מסמכותם ולא פעלו בניגוד לטובת תע"א או פעלו ממניעים זרים ואין כל הצדקה לחריגה מעקרון האישיות המשפטית הנפרדת. מעורבות המבקשים באירועים נשוא כתב התביעה הינה רק מתוקף תפקידם בחברה ובמסגרת תפקידם.

בכל מקרה לא יהיה ניתן להפריד בין המבקשים לבין החברה ולהטיל עליהם חבות אישית.

23. סעיפים 11 ו-12 לפקודת הנזיקין המקימים לשיטת המשיב עילת תביעה בתיק דנן, אינם מצויים בגדר סמכות השיפוט העניינית של בית הדין לעבודה.

24. המשיב לא העלה כל טעם בגינו יש להתעלם מאישיותה המשפטית הנפרדת של תע"א ולאפשר לתבוע את המבקשים באופן אישי.

25. יש לדחות את הניסיון ליצור רושם מוטעה בדבר ביצוע עבירות פליליות והפרה כביכול של הוראות חוק העונשין, ללא כל בסיס . מדובר בטענות שלא נטענו במסגרת כתב התביעה ומהווה הרחבת חזית אסורה שאין מקום לדון בה.

26. בניגוד לנטען, אף אם יוכחו כל עובדות התביעה כנכונות , לא יכולה לקום עילה כנגד המבקשים שכן בכתב התביעה אין כל זכר לטענה כי חרגו מסמכותם או פעלו שלא כדין.

תגובת המשיב לבקשה-

27. סעיף 24א(1ב) לחוק בית הדין לעבודה מעניק סמכות לבית הדין לדון בתביעה שעילתה גרם הפרת חוזה בסעיף 62 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה. בכתב התביעה נטען כי המבקשים גרמו והביאו באמצעות תע"א לפיטורי המשיב שלא כדין, קרי גרמו להפרת חוזה בין המשיב לתע"א.

28. מכתב התביעה עולה כי לא זו בלבד שהמבקשים גרמו להפרת חוזה העבודה בין המשיב לתע"א ובכך גרמו עוולה של גרם הפרת חוזה, אלא הם שידלו וייעצו לאחרים לגרום הפרת חוזה .שידול וייעוץ לעוולה אף הוא מהווה גרם הפרת חוזה מכח סעיף 12 לפקודה.

29. בהתאם לסעיף 24(א)(1ב) לחוק, ולאור העובדה כ י המבקשים פעלו ביודעין בזדון ובכוונה להביא לידי פיטורי המשיב קמה לבית הדין סמכות עניינית לדון בתביעתה כנגד המבקשים, בעוולה של גרם הפרת חוזה ו/או הפרת חובה חקוקה. אשר להעדר היריבות הנטענת, עובד ומעביד חבים יחד ולחוד בגין עוולה בנזיקין.

30. מעשיהם של המבקשים מפרים את סעיפים 424, 424א' ו 426 לחוק העונשין שכן פגעו ביכולת תע"א לקיים את התחייבויותיה כלפי המשיב ופרסמו מידע מוטעה באשר לביצועי והישגי המשיב וזאת במטרה להטעות מפעלים אחרים שביקשו להעסיקו אצלם. כמו כן המבקשים העלימו במרמה מסמכים חיוביים מתיקו האישי של התובע באשר לטיב עבודתו, על מנת לסכל את סיכוייו להתברג במקום עבודה אחר בתע"א. בנסיבות אלה מעשי המבקשים מהווים הפרת חובה חקוקה או גרם הפרת חוזה . עבירות נזיקיות שבגינן ההלכה הפסוקה קובעת כי ניתן לתבוע באופן אישי מנהל או אדם הגורם לפיטורי עובד שלא כדין.

31. לא מדובר באורגן או בבעלי תפקידים סטטוטוריים אלא לכל היותר במנהלים בכירים . מידת אחריותם בשל עוולה נמדדת לפי הכללים הרגילים לחלוקה בין מעוולים אך בין זה לבין סילוק על הסף המרחק גדול. היה ויקבע כי מדובר באורגנים אין בכך לאיין את היריבות או להצדיק את מחיקת התובענה. על פי ההלכה הפסוקה מנהל חברה אינו נושא באחריות אישית מתוקף היותו מנהל, למעשי נזיקין שנעשו על ידי עובדי החברה. הוא אחראי למעשים כאלה אם שיתף עצמו או לקח חלק בהם, או הרשה או הורה על עשייתם או אישרם לאחר מעשה.

32. מטרת התנהלות המבקש 2 היתה להכשיל את עבודת המשיב . למניעת מעשה בלתי חוקי של צד שלישי נועדו העוולות הנזיקיות של גרם הפרת חוזה והפרת חובה חקוקה וכבר נפסק כי במקרים אלה רצוי להטיל חבות אישית על המנהלים.

33. אשר לטענה בדבר העדר עילה- זכות הגישה לערכאות זכתה למעמד חוקתי על כן חייב בית הדין לנהוג משנה זהירות בבואו לשקול מחיקת תביעה מחמת העדר עילה, היות ומחיקה תשלול מהמשיב את זכותו להביא את עניינו בפני בית הדין. כאשר ישנה אפשרות אפילו קלושה כי המשיב יזכה בסעד שתבע, אין לנעול את שערי בית הדין.

34. אין בית הדין דן בשלב מקדמי זה בטענות הדורשות בירור עובדתי. המבחן לעניין בקשה למחיקת תביעה על הסף בשל העדר עילה הינו כאשר העדר העילה מתגלה על פני כתב התביעה עצמו מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות .

35. לכל הפחות מתעורר במקרה זה צורך לבחון את מסכת העובדות ואת מארג המעורבים הרלבנטיים בתביעה שבכותרת.

36. הטענה כי מדובר בתביעה קנטרנית וטורדנית הינה חסרת בסיס. בכתב התביעה פירט המשיב בהרחבה את האופן בו התנכלו לו המבקשים. טענות מסוג זה יש לברר וודאי שאין מקומן להתברר במסגרת בקשה לסילוק על הסף.

דיון והכרעה-

37. נקודת המוצא לדיון בבקשה לסילוק על הסף היא כתב התביעה שהוגש על ידי התובע, כאשר על בית הדין לבחון האם בהנחה שהתובע יוכיח את טענותיו יוכל לזכות בתביעתו. במסגרת בקשה למחיקת תביעה על הסף מחמת העדר עילה, נדרש בית הדין ל"בחינה טכנית-פורמאלית של כתב התביעה" בלבד, במסגרתה די בכך שהתובע יראה כי על פני כתב התביעה בידו עילה בת תביעה. (ראו:ע"א 296/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה, פ"ד נא(2) 312).

38. בענייננו עולה השאלה האם, בהנחה שיוכיח המשיב את טענותיו, יהא זכאי לסעדים הנתבעים על ידו מהמבקשים , נושאי משרה בתע"א.

39. אשר לחיוב אישי של נושא משרה בתאגיד, נפסק כי בין הדוקרינה של הרמת מסך לבין ייחוס אחריות אישית לאורגן של חברה, קיימת הבחנה ברורה. הרמת מסך משמעותה התעלמות מהאישיות המשפטית של החברה ויצירת קשר משפטי ישיר בין צד שלישי לבין בעלי המניות בחברה. אחריות אישית פרושה הטלת חבות חוזית או נזיקית על אורגן של החברה, באופן אישי בשל פעולותיו (ראו:עב' 4161/09 אבי מלמד נ' דור ניהול מסעדות בע"מ, מיום 06.07.09 וההפניות שם).

40. כמו כן, בית המשפט העליון קבע כי על מנת לחייב נושא משרה באחריות אישית יש להראות עילה חוזית, נזיקית או בגין הפרת חובת תום הלב, חובת האמון והזהירות כנושא משרה. כן נקבע כי "לצורך גיבושה של חובת זהירות אישית עצמאית של המנהל, נדרש לבסס מערכת נתונים החורגת מגדר פעילותו הרגילה והשגרתית של נושא משרה בחברה" (ראו:ע"ע 2792/03 אליעזר יצהרי ואח' נ' טל אימפורט (מוצרי היער) מיום 14.12.06)

בענייננו, המשיב מעלה בכתב התביעה טענות על פיהן התנהלותם המבקשים חורגת לכאורה מגדרי הפעילות הרגילה והשגרתית של נושאי משרה.

לטענתו המבקשים גרמו לפיטוריו שלא כדין ובמקום לסייע בידו , טרפדו את השיבוץ באמצעות השמצות וסיפורי שווא אודות היותו עובד בעייתי בעל יחסי אנוש ליקויים. כן נטען כי גם במפעלים אחרים טרפדו המבקשים את השתלבות המשיב. בפעולות אלה לטענת התובע יש חוסר תום לב כלפיו והפרת חובת האמון כלפי התע"א.

41. לאור הטענות הנזכרות בכתב התביעה עולה השאלה האם המבקשים פעלו במסגרת תפקידם כנושאי משרה בתע"א , או שמא כטענת המשיב , פעלו המבקשים תוך חריגה מתפקידם בזדון ובכוונה, בניגוד לטובת התע"א וממניעים זרים. שאלות אלה הן שאלות עובדתיות אשר דינן להתברר בשלב הראיות בתיק , ודי בדברים אלה כדי לדחות את הבקשה .

42. אשר לסמכות בתי הדין לעבודה לדון בתביעה כנגד נושאי משרה (טענת היריבות), כבר נפסק כי לבית הדין סמכות לדון בתביעות של עובד כנגד מנהלים או בעלי תפקידים בארגון הכרוכות בתביעה כנגד המעסיקה.

בית הדין הארצי לעבודה קבע בעניין זה כי:

"הקביעה אם סכסוך הוא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה אינה נקבעת על פי פירוש מילולי ודווקני של הוראות החוק או על פי זהות הצדדים להליך, אלא על פי מבחנים מהותיים: מהות העניין הנדון או מהות העילה, והאם על פי תכלית חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969 מן הראוי שבית הדין לעבודה ידון באותו עניין. ככל שעל פי מהות העניין מקומו של הדיון בסכסוך הוא בית הדין לעבודה, משתרעת סמכותו על כל בעלי הדין הנוגעים לעניין." (ראו:ע"ע 655/06 אטיאס נ' עיריית באר שבע , מיום 3.6.07 ; ע"ע 738/06 צבי זר - אורן פרסקי מיום 29.4.07).

43. במקרה הנוכחי אין חולק כי טענות המשיב כנגד המבקשים קשורות בקשר ישיר לטענות כנגד התע"א - מעסיקתו של המשיב, ונובעות מיחסי העבודה. לפיכך ובשים לב לפרשנות הרחבה בה נוקט בית הדין בעניין הסמכות העניינית, שוכנעתי כי לבית הדין סמכות לדון בתביעת המשיב כנגד המבקשים.

לשון אחרת- השאלה האם המבקשים נושאים בחבות אישית כלפי המשיב בשל מעשים ומחדלים נטענים, בנוגע להחלטה לפטרם וההתנהלות הכרוכה בכך לשיטתו , דינה להתברר במסגרת ההליך בבית דין זה אשר לו הסמכות הייחודית לדון בתובענות שעילתן ביחסי עובד ומעביד או זכויות אשר מקורן ביחסי העבודה ובמשפט העבודה.

44. יצוין עוד כי בניגוד לנטען בבקשה, המשיב תבע סעדים נפרדים מהמבקשים. אכן הסעד הקשור ישירות ליחסי עובד מעביד ולחבויות הנובעות מהם נתבע רק מתע"א , עם זאת, בעניין שאלת הפיטורים שלא כדין נתבעו סעדים גם מהמבקשים (ראו סעיף 6.6 לכתב התביעה) .

כמו כן, המשיב עתר כנגד המבקש 2 בלבד לקבלת סעד בגין האשמות כוזבות (ראו סעיף 10 לכתב התביעה), תביעה שהינה בסמכות בית הדין לעבודה מכח סעיף 24 (א)(ד1) לחוק ( תיקון 38 משנת 2009).

45. יוער עוד כי במסגרת כתב התביעה לא נתבעו סעדים מכח סעיפים 11 ו- 12 לפקודת הנזיקין, וכן לא נתבעו סעדים מכח חוק העונשין, אלא נטען כלפי המבקשים לביצוע עוולות של גרם הפרת חוזה והפרת חובה חקוקה, אשר בסמכותו העניינית של בית הדין מכח סעיף 24 (א)(1ב) לחוק.

46. סיכומם של דברים – אני סבורה כי התביעה מעוררת שאלות עובדתיות רבות אותן ראוי לברר במישור היחסים בין המשיב לבין המבקשים מתוקף תפקידם כנושאי משרה בתע"א. לפיכך, הבקשה לסילוק על הסף נדחית.

47. נוכח התוצאה אליה הגעתי ומשהבקשה נדחתה, יישאו המבקשים בהוצאות המשיב בסך 2,000 ₪.

ניתנה היום, כ' סיוון תשע"ד, (18 יוני 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.