11 נובמבר 2014

לפני:

כב' השופטת רוית צדיק

החלטה

1. לפני בקשת התובע לפרטים טובים יותר ולגילוי מסמכים ספציפיים.

2. הנתבעים מתנגדים לבקשה על שני חלקיה.

3. המסמכים שגילויים מבוקש –

3.1 תיק אישי מלא של התובע.

3.2 העתק מכל מכתבי ההוקרה שקיבל התובע במהלך כל תקופת עבודתו בחברה.

3.3 העתק מכל הפרוטוקולים וסיכומי שיחות החתך שנערכו עם התובע בין השנים 1998-2013.

4. לטענת התובע יש להיעתר לבקשה לגילוי מסמכים כדבר שבשגרה וזאת בהתאם להוראת תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב- 1992 כדי לאפשר דיון יעיל והוגן, על מנת לחסוך בהוצאות. כן נטען כי זכות העיון במסמכים הנוגעים לעניין הנדון בבית הדין נגזרת מזכות הגישה לערכאות הכוללת בחובה את הזכות להליך ראוי.

5. מנגד טענו הנתבעים כי ההלכה הפסוקה קובעת כי מתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים מותנה בראש ובראשונה בשאלת רלבנטיות המסמך שגילויו מבוקש לקידום ההליך .בהתאם על בעל הדין המבקש גילוי ועיון להראות ולשכנע מדוע המסמך המבוקש רלבנטי לקידום טענותיו או ההליך, כאשר שאלת הרלבנטיות מסורה לשיקול דעתו של בית הדין. עוד נטען כי יש להימנע ממתן צו גורף ורחב לגילוי מסמכים ויש להקפיד שלא יפרוץ הצו את גדר השאלות שבמחלוקת.

6. בהשלכה לענייננו טענו הנתבעים כי במסגרת בקשתו לא פירט התובע מדוע המסמכים שגילוים מבוקש רלבנטיים להליך. בהתייחס לתיקו האישי של התובע, נטען כי התובע פנה זה מכבר לנתבעים אשר השיבו בתצהיר גילוי מסמכים והעבירו לידיו את כל המסמכים הרלבנטיים לרבות עותק מתיקו האישי.

7. בהתייחס למכתבי ההוקרה ופרוטוקולים וסיכומי השיחות שגילוים מבוקש, נטען כי אין כל הנמקה המבהירה רלבנטיות המסכמים. כמו כן מדובר בבקשה גורפת וטורדנית. התובע לא הראה האם חלה על הנתבעים חובה לשמור מכתבי הוקרה של התובע .חזקה כי מצויים הם בידו וככל שתויקו בתיקו האישי קיבל אותם לידיו. הוא הדין לגבי פרוטוקולים או שיחות חתך שנתבקשו ללא כל הסבר ביחס לתקופה ארוכה.

דיון והכרעה:

8. במסגרת הבקשה לא פורטה רלבנטיות המסמכים אשר גילויים מבוקש.

כלל פסוק הוא כי הליך הגילוי והעיון נועד לאפשר דיון יעיל. נקודת המוצא היא גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. על כן, כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו הוא רלוונטי (ראו-בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, מיום 14.05.2008; ע"ע 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 22.12.2005; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר צמח קיסר, מיום 24.03.2005; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י, מיום 21.09.2010).

עם זאת וכאמור לעיל במקרה דנן, התובע לא ציין ולו ברמז את רלבנטיות המסמכים אשר גילוים מבוקש למחלוקת המתבררת בין הצדדים וכיצד יש בהם כדי לייעל את ההליך ולחסוך בהוצאות.

9. בנוסף , נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים , יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק ובעיקר בהתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (ראו-דב"ע נב/ 118-3 עזבון המנוח יצחק וייס – הוצאת מודיעין בע"מ , פד"ע כה 429; דב"ע נד/ 16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ – ההסתדרות הכללית , פדע כז 225).

הנה כי כן, משלא הובהרה במקרה דנן רלבנטיות המסמכים המבוקשים מדובר בבקשה גורפת ורחבה וגם מטעם זה לא מצאתי להורות על גילוי המסמכים. בנוסף, קיים ספק האם אכן מדובר במסמכים ספציפיים כפי שנטען בכותרת הבקשה. ודוק; הבקשה להורות על גילוי כל מכתבי ההוקרה שקיבל התובע במהלך כל תקופת עבודתו בחברה. (ההדגשה במקור) כמו גם הבקשה לקבל העתק מכל הפרוטוקולים ו/או מכל סיכומי שיחות החתך שנערכו עם התובע בין השנים 1998-2013 הינה בקשה גורפת רחבה וכוללנית.

10. בהתייחס לבקשה לעיון בתיקו האישי של התובע, הבקשה מתייתרת בשים לב לאמור בתגובה לפיה הנתבעים העבירו לידי המבקש את כל המסמכים הרלוונטיים לרבות עותק תיקו האישי.

בהקשר זה יוער , אם כי למעלה מהדרוש ,כי הדעת נותנת שככל שמכתבי ההוקרה שקיבל התובע מצויים בידי הנתבעים היו הם מתויקים בתיקו האישי והועברו לעיונו.

הבקשה לפרטים טובים יותר-

11. להלן הפרטים המבוקשים כעולה מהבקשה-

11.1 בסעיף 21 לכתב ההגנה נטען כי עותק קורות החיים של התובע הועבר ל"גורם מקצועי" במפעל מל"ט אשר לבסוף החליט שלא לקדם את הצעת המועמדות של התובע. יש לפרט מיהו אותו גורם מקצועי ומהן הן הסיבות שהביאו להחלטתו.ככל שהחלטת הגורם נעשתה בכתב יש להמציאה.

11.2 בסעיף 26 לכתב ההגנה נטען כי התובע נמצא "לא מתאים" לדרישות התפקיד של ניהול תצורה. יש לפרט מדוע התובע נמצא "לא מתאים" לתפקיד ובמיוחד לאלו דרישות תפקיד נמצא "לא מתאים".

11.3 בסעיף 44 לכתב ההגנה נטען כי התובע נחשב כמומחה לפי קביעת החברה. מבוקש לפרט לפי אלו תנאים או הגדרות נחשב התובע כ"מומחה" אם קיימים קריטריונים בכתב מבוקש להמציאם.

11.4 בסעיף 47 לכתב ההגנה נטען כי "מר שלם ידוע כמנהל רגוע ושקול שאינו נוטה לצעוק על עובדיו". מבוקש לפרט בקרב אילו עובדים ידוע הדבר ומתי וכיצד החברה בדקה את המוניטין של מר שלם בקרב עובדיו.

12. לטענת התובע, הדרישה לפרטים נוספים הינה דרישה אשר יש להיעתר לה כדבר שבשגרה. יש לאפשר דיון יעיל וזו המטרה העומדת בבסיס הבקשה.

13. לטענת הנתבעים, יש להעתר לבקשה לפרטים נוספים מקום בו בעל הדין לא עמד בחובתו הדיונית . במקרה בו מבוקשים פרטים נוספים לעניין כתב הגנה בהעדר התייחסות או גרסה עובדתית לטענה שהועלתה בכתב התביעה או אי עמידה בכללים שנקבעו בתקנות לגבי המידע שאמור להיכלל בכתב ההגנה .

התובע לא טען כי הנתבעים לא התייחסו לטענה או שהכחישו טענה על דרך ההתחמקות אלא מדובר למעשה בבקשה למסירת שאלון במסווה של בקשה לפרטים נוספים , בה מבקש התובע כי הנתבעים יחשפו את הראיות מטעמם בשלב טרומי של ההליך ולא לפי סדר הדברים הנכון להבאת ראיות.

כמו כן הבקשה לפרטים נוספים מטרתה לספק לתובע מסמכים התומכים בפרטים הנוספים המבוקשים .

עוד נטען כי התקנות קובעות כי כאשר מדובר בבקשה למסירת שאלון על בעל הדין המבקש להראות טעמים מיוחדים להצדקת בקשתו למסירת שאלון. הבקשה אינה כוללת טעמים מיוחדים המצדיקים מסירת השאלון (במסווה של בקשה לפרטים נוספים) וממילא גם לא פורט כיצד ובאיזה אופן היענות לבקשה תסייע לצמצם גדרי המחלוקת ותביא לחקר האמת . טענות התובע לעניין פרטים נוספים נטענו בעלמא וללא כל נימוק.

14. צו למסירת פרטים נוספים יינתן נוכח כתבי טענות סתמיים ומעורפלים ושעה שלא ניתן על בסיס כתבי הטענות להגדיר מה הן הטענות המדויקות וגדר הדיון הנדרש.

אין זה המצב בענייננו. מקובלת עלי עמדת הנתבעים כי למעשה מבוקש להציג לנתבעים שאלון במסווה של בקשה לפרטים נוספים . מסירת שאלון לבעל דין אחר הוא כלי פרוצדורלי שהשימוש בו הינו נדיר ביותר ואפשרי רק מטעמים מיוחדים שירשמו (תקנה 46(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב- 1991.

15. בענייננו לא הובא כל טעם ממשי למתן צו כמבוקש, וודאי שלא צוין טעם מיוחד לכך. השאלות שמבוקש להציג במסגרת הבקשה מקומן בשלב שמיעת הראיות ולא בשלב הנוכחי.

16. אשר על כן - הבקשה על שני חלקיה נדחית.

שאלת ההוצאות תובא בחשבון עם סיום ההליך.

ניתנה היום, י"ח חשוון תשע"ה, (11 נובמבר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.